לבראסרי הגענו לראשונה כבר לפני כמה שנים, והחלטתי כבר מזמן שאנחנו חייבים לחזור לשם. ביקורים אינספור בקופי בר החביב עלינו כל כך ורק פעם אחת אצל אחיו הצעיר? הוחלט לתקן את המצב, והערב התקשרנו להזמין מקום לארוחת ערב מאוחרת.

התייצבנו במסעדה בשעה 23:00, שכהרגלה הייתה מלאה בסועדים והאווירה הייתה נראית מבטיחה למדי. דבר קטן בעייתי – המארחת בכניסה לא כל כך מתייחסת ללקוחות המגיעים, וצריך קצת "לרדוף" אחריה על מנת שתשים לב. לנו לקחו מספר דקות עד שהצלחנו לדבר עם המארחת, ועד שזו האחרונה הובילה אותנו למקומנו.

התיישבנו בשולחן זוגי לאורך קיר של ספות עור, התחלנו להתמקם ומלצר חביב מיד ניגש עם תפריטים. עיון קצר בתפריט הוביל לבחירה במספר מנות. לאחר הזמנה הגיע במהירות לחם שאור חם, חמצמץ ונפלא, עם קרום מתפצפץ, בליווי חמאה רכה וזיתים טובים מאוד.

מנה ראשונה – רביולי במילוי סרטנים עם עגבניות קלויות ואספרגוס. מנה נפלאה, שילוב טעמים מופלא. מלית בשר הסרטנים הייתה נפלאה, למרות שלפרקים הצליחה להרגיש לי קצת כמו שרימפס. הרוטב היה מעולה, ונוגב עד תום עם הלחם.

לבחור שממול – מנת ספיישל – ביף בורגניון, מנה נאה של כתף בקר רך – רך, ברוטב מתקתק עם ירקות שורש. מנה מצוינת גם היא. הבשר היה רך כמו חמאה, ויחד עם ירקות השורש נוצרה הרמוניה מושלמת של טעמים בפה.

אני הזמנתי קורדון בלו – אחת המנות מהסוג שאחרי כמה ביסים לא מצליחים להבין למה הזמנו את זה. מנה מוצלחת, אבל כבדה מאוד – גם הטיגון בשמן העמוק, גם הגבינה וגם שינקן – כולם ביחד הצליחו ליצור צרבת לתפארת. לחובבי הז'אנר בלבד (ולא, הכוונה היא לא לחובבי ז'אנר הצרבת, אלא לחובבי המנות הכבדות המטוגנות ). לי בכל אופן, המנה הייתה כבדה למדי, יכול להיות שגם השעה המאוחרת למדי השפיעה על העניין.

עם הקורדון בלו הגיע גם גראטן תפוחי אדמה, שבעיני הוא מהמוצלחים שטעמתי בארץ. שכבות – שכבות של תפוחי אדמה פרוסים דקיקים עם שמנת מתוקה ותיבול קל. מה כבר יכול להיות רע?

לאחר דקות ארוכות של השתאות נוכח כמות הסועדים הבלתי נתפסת שרק נכנסת למסעדה (ועוד ממתינים בתור!) בשעה קרוב לאחת בלילה, קיבלנו גם את תפריט הקינוחים.

הוחלט על מיל פיי, שאולי בזמן אחר היה מנצח בקלות את שאר הקינוחים. הבעיה הייתה שהעלים לא היו טריים ופריכים מספיק, וניכר היה על הקינוח שהוא חיכה לא מעט זמן עד שמישהו יזמין אותו. קצת חבל נוכח תפריט הקינוחים המאוד מרשים (ומאוד לא מתיימר עם זאת) של המסעדה. סה"כ היה נחמד, אבל למיטב זכרוננו המיל פיי בבייקרי ליד, שנוסה לא מכבר, לוקח אותו בגדול, כנראה בזכות היותו טרי מאוד.

יחד עם כוס קאווה, גינס מהחבית ופעמיים מקיאטו – 320 שח', לא כולל שירות, שהיה נפלא.

הבראסרי היא אחת המסעדות המצליחות בארץ לטעמי, ולא בכדי. היא מספקת את הסחורה פעם אחר פעם, גם אם אינה חפה מטעויות. באופן אישי לא מצאתי מקום להעיר על הקינוח, מאחר וכבר השעה הייתה מאוחרת, ונראה היה שהבחור לא ממש מתלונן, אז למה להרוס? האווירה במקום מאוד נינוחה, למרות ההמולה התמידית במסעדה. מעבר לזה, השירות בהחלט היה ללא דופי, משתדל מאוד ונעים. נחזור בלי שום ספק.

עוד מתוקים:

• ערב של כוונות טובות (או: ארוחת ערב בטרקלין)
• בינוני לתפארת (או: הביקור שלנו בקפה איטליה)
• ניצחתי בהתערבות! (או: הארוחה הכי טובה במול ים)
• חדר האוכל: נחמה ישראלית
• עסקית צהריים ברפאל