עוגיות | עוגיו.נט

על הגיהנום שבחוץ ועוגיות מהירות

השבוע החלטתי לעשות קצת סדר במטבחי הצנוע. מעבר לכמה קילוגרמים טובים של קמח וסוכר (חום – כהה ובהיר – וכמובן לבן, ולתוספת גם אבקת סוכר וסוכר גבישי. בחיי. את כל אלה יש לי בבית), מצאתי גם לא מעט ממרחים מתוקים שידעתי שהגיע הזמן להכין איתם משהו. עוגיות אגוזי לוז סנדוויץ' ממולאות בנוטלה כבר הכנתי בתחילת השבוע (ומאז הן כבר נגמרו והדרישה להן רק עלתה), וידעתי שאיאלץ להכין משהו טעים גם עם ממרח התמרים שמצאתי במגירה.

מרוב שחם בימים האחרונים, הדבר האחרון שרציתי להכין היה בצק פריך, כי בחום הזה מדובר בהתעסקות ממש נוראית במטבח שאיננו ממוזג (בימים אלה המטבח שלנו מגיע ל50 מעלות כמו כלום לדעתי). מה שכן, היה לי בצק אגוזים מוכן במקפיא, וידעתי שהגיע הזמן לעשות איתו משהו כבר (סדר או לא?). בשביל שלא לגמרי אשתגע מהחום, החלטתי לתקתק עניינים, והכנתי שתי רולדות ממולאות בממרח תמרים, קינמון וקצת אגוזי מלך טחונים. לאחר האפייה חתכתי לעוגיות. הכי קל, הכי פשוט, הכי "של פעם", וממש, אבל ממש טעים.

כן, אני מודה. אני לא מצליחה להביא את עצמי למטבח כפי שבאמת הייתי רוצה בימים האלה. אני מכינה דברים פשוטים ומהירים, פשוט כי הזמן והחום שרק הולך ומתגבר ייבשו לי את המוח. מעבר לעובדה שהתחלתי עבודה חדשה לפני כחודש, והיא תופסת את מירב זמני (Yay me :) ), החום מתיש אותי, ואני בעיקר מחכה שהוא יגמר ויגיע כבר החורף. אתם כבר אמורים לדעת שאני טיפוס של חורף, ובקיץ אין דבר שיגרום לי לצאת מאיזור ממוזג כהוגן.

דברים באמת מאתגרים, שהכנתם אורכת קצת יותר זמן מחצי שעת עבודה (ועדיף ברוטו), החלטתי להניח בצד עד יעבור זעם. בחורף, כשאפשר יהיה לנשום בחוץ, היו בטוחים שאשוב במלוא המרץ. עד אז הפשטות והמהירות מכריעים את הכף. לומר את האמת? זה אפילו די נחמד לא להתאמץ כמעט בכלל.

עוגיות מגולגלות עם ממרח תמרים, קינמון ואגוזי מלך
2 רולדות באורך 20 סמ' לערך

בצק פריך אגוזים
100 גר' קמח לבן
50 גר' אגוזי מלך טחונים
50 גר' סוכר לבן
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
חלמון
כף חלב קר
חצי כפית תמצית וניל
קורט מלח

למלית:
3/4 מיכל ממרח תמרים
כפית קינמון טחון
50 גר' אגוזי מלך קצוצים גס

אבקת סוכר לקישוט

ההכנה

בקערת מעבד מזון עם להב פלדה מניחים קמח, אגוזים טחונים, סוכר וחמאה ומעבדים לתערובת פירורית. מוסיפים חלמון, חלב, תמצית וניל ומלח, ומעבדים רק עד שנוצרים גושי בצק. מאחדים לבצק חלק, משטחים לדיסקית ומצננים במקרר כשעה – שעה וחצי.
מחלקים את הבצק לשני חלקים, ובכל פעם מרדדים חלק אחד. מרדדים למלבן בעובי של כ2-3 מ"מ (אמור להיות די דק, זה בסדר). מורחים חצי מכמות ממרח התמרים, ומפזרים מעל מעט קינמון ואגוזי מלך. מגלגלים לרולדה ומעבירים לתבנית תנור עם נייר אפייה. חוזרים על אותה פעולה עם החלק השני של הבצק.
מניחים את שתי הרולדות על נייר האפייה במרווח של כ5-7 ס"מ ביניהן, ומקפיאים למשך כחצי שעה – שעה. בינתיים מחממים תנור ל170 מעלות.

אופים את הרולדות כ20-25 דק', עד שהן מזהיבות יפה, ויש ריח מתוק וטעים בכל הבית. לאחר שהרולדות הצטננו לחלוטין פורסים אותן לעוגיות בעזרת סכין משוננת עם להב ארוך (ובשפת העם: סכין מסור). מפזרים אבקת סוכר ומגישים. יאמ!

הערות, הארות ותוספות

  • כן כן, אני יודעת, לא כולם אוהבים ממרח תמרים. אתם בטוח יודעים כבר מה התשובה שלי לזה: פשוט תמירו בכל ממרח אחר שבא לכם. ממרח שוקולד עם אגוזים קצוצים יהיה מעולה, ריבת חלב עם קוקוס זה שוס. תתפרעו.
  • לא אוהבים אגוזי מלך? גם אני לא אבחר בהן ראשונות. אבל עדיין, בעוגיות האלה, מרוב שהן פשוטות ובאמת מהוות את ה"משהו הקטן ליד הקפה", טעם האגוזים ממש לא דומיננטי, ופשוט נותן קראנץ' נחמד ומתפצפץ בפה. כמובן שאם בא לכם אפשר בכיף להמיר באגוזים אחרים.
  • אפשר להקפיא את הרולדות לפני האפייה שבועיים ואפילו חודש. כשהאורחים (בהפתעה, אלא מה) בדלת תוכלו בנונשלנטיות להוציא את הרולדה, לאפות אותה, ומיד להגיש לאורחיכם עוגיות טריות ונהדרות.
  • בחום הזה חשוב לא לותר על צינון הבצק במקרר לפני הרידוד. אם תוותרו על כך, מבטיחה לכם שתמצאו את עצמכם מקללים את הבצק ואת השניה שבה התחלתם להכין את העוגיות, ברגע שתגלו שכל החמאה נמסה לכם על משטח העבודה. כן, זה מניסיון.

על עוגיות וגעגוע

מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד רציתי להגיע לניו זילנד, למקום הקסום הזה, והתמונות והסיפורים מחברים ששמעתי על הארץ המדהימה הזאת רק נטו בי עוד ועוד את הרצון הזה, עד שלפני כמה שנים זה התממש בטיול ששינה את חיי. כמעט באופן ספונטני, ולאחר כניסה לרשימת המתנה של כרטיסי טיסה, מצאתי את עצמי בסופו של דבר עולה על מטוס לבנגקוק, משם על מטוס נוסף לאוקלנד, ניו זילנד, ומשם (כן, כן) טיסה נוספת לאי הדרומי, לעיר קרייסצ'רץ', שם החל הטיול שלנו. את הטיסות (24 שעות טיסה בסך הכל. כן, זה המון, אבל כל כך שווה את זה) אמנם עברתי לבד, אך בקרייסצ'רץ' כבר פגשתי את נמרוד וחבר נוסף, והתחלנו לטייל.

כשטסים מעל ניו זילנד אפשר לראות המון המון שטחים ירוקים עם נקודות לבנות, הלא הן הכבשים שיש שם בלי סוף. באמת, בכל מקום שנמצאים, ובמיוחד באי הדרומי (והמדהים) אפשר להזיז את הראש ימינה ושמאלה ולמצוא עדר של כבשים יפהפיות. בניו זילנד הפסקתי לאכול בשר כבש (לא שאכלתי כל כך לפני), בגלל שהכבשים כל כך נכנסו לי ללב. אז מבחינתי העניין די מוקצה, למרות שכבר קרה ש"מעדתי" פה ושם עם איזה קבב שלא בדיוק ידעתי מה מסתתר בו. לכבשים סליחתי הכנה.

במהלך הטיול שלנו כמובן שטיילנו בלי סוף, עשינו קצת טרקים ובעיקר שטפנו את העיניים בנופים הנפלאים. מבחינה קולינרית ניו זילנד היא מקום נהדר, יש שם פירות ים ודגים מצוינים, כמובן בשר נהדר והמון מוצרים מקומיים וטובים מאוד. מבחינת מתוקים לא התרשמתי עמוקות מיותר מדי מקומות, למעט מקום אחד בעיר קאיקורה, שם אכלנו קינוח תפוחים מדהים שהיה עשוי בצק פילו, תפוחים מבושלים בחמאה וקינמון, קראמבל אגוזים וגם רוטב וניל. נשמע עמוס, אבל השילוב היה כה מוצלח, שהקינוח הזה הוכתר כטוב ביותר בטיול. עברו מאז כבר לא מעט שנים, ואני משערת שהטעם שלי השתנה מעט, ואני לא יודעת איך אגיב לקינוח דומה היום. בזמנו זה היה מושלם.

מעבר לזה כמובן שגם היינו אינספור פעמים בסופרים מקומיים (PAK'nSAVE היה האהוב עלינו ביותר), שם רכשנו ממיטב התוצרת הניו זילנדית (והזולה), ואחד מהדברים שהיו לנו דרך קבע באוטו היה עוגיות ANZAC . שואלים מה זה? או! שאלה מצוינת. מעבר לשם המיוחד, שהוא למעשה ראשי תיבות (Australia New Zealand Army Corps), העוגיות האלה יוצרו לראשונה במהלך מלחמת העולם הראשונה במיוחד לחיילי אוסטרליה וניו זילנד, מאחר והן עמידות מאוד בתנאי שטח. העוגיות משלבות בתוכן שיבולת שועל, קוקוס וסוכר חום, וכמה שזה נשמע פשוט וסתמי, הן פשוט מעולות.

עוד כשהיינו בטיול ידעתי שיום יבוא ואכין את העוגיות האלה, והנה השבוע היום הזה הגיע. שיטוט קצר באינטרנט הביא אותי לכמה מתכונים שנראו דומים מאוד, ובסוף החלטתי ללכת על מתכון אוסטרלי אותנטי. כל כך קל להכין את העוגיות האלה שזו באמת בדיחה. מערבבים את החומרים היבשים יחד, מרתיחים את החמאה ושאר ה"רטובים", מערבבים את הכל יחד וזהו. מכינים עוגיות ולתנור. כל כך פשוט, וכל כך טעים. עם הקפה, עם החלב או סתם לארוחת בוקר. שווה לנסות.

עוגיות ANZAC
על פי מתכון מהאתר Aussieslang, עם מעט שינויים והתאמות שלי.
20-24 עוגיות, תלוי בגודל

כוס קמח לבן
כוס קוואקר (שיבולת שועל שבורה)
כוס קוקוס
כוס סוכר חום כהה
120 גר' חמאה
2 כפות סירופ תירס
כפית סודה לשתייה
2 כפות מים רותחים
2 כפות חלב

אופן ההכנה

מחממים תנור ל170 מעלות.
בקערה בינונית מערבבים יחד קמח, קוואקר, קוקוס וסוכר חום. בינתיים ממיסים את החמאה ביחד עם סירופ התירס. מערבבים בכלי קטן את הסודה לשתייה עם המים הרותחים ומוסיפים לתערובת החמאה המומסת.
מוזגים את תערובת הנוזלים על תערובת היבשים ומערבבים היטב. מוסיפים את החלב וממשיכים לעבד עד שמתקבל בצק שניתן לעצב לעוגיות.
מעצבים את הבצק לעיגולים שטוחים, ומניחים בתבנית תנור עם נייר אפייה. אופים את העוגיות 15-20 דק', עד שהן יציבות.  מצננים על רשת (חשוב!)

הערות, הארות ותוספות

  • את העוגיות רצוי לשמור בכלי אטום לחלוטין, אחרת הן תופסות לחות במהירות ומאבדות מהפריכות שלהן. בחום הזה מומלץ אפילו לעטוף את הכלי מבחוץ עם נילון נצמד.
  • אפשר להמיר את סירופ התירס בדבש, ואז יתקבל טעם מעט דבשי עדין.
  • חשוב להשתמש בשיבולת שועל שבורה (זאת שנמכרת בסופר ומיועדת להכנת דייסה), ולא בשלמה, מאחר וכך המרקם של העוגיות טוב יותר.
  • הסוכר צריך להיות חום כהה ולא דמררה.
  • בעוגיות אין ביצים, כך זה אמור להיות וזה מה שמקנה להן את הפריכות בסופו של דבר.

ואי אפשר בלי עוד טעימה קטנה מהמקום הקסום הזה…

ולסיום, אני חייבת להשוויץ קצת בבן הזוג המהמם שלי, שכתב השבוע ביקורת מוסיקה לטיים אאוט לראשונה, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שלו פה, בעמוד 126 :-)

שבוע נעים!


Cookie Time

לפני הכל 2 הודעות משמחות:

  1. השבוע כתבו על עוגיו.נט במדור האוכל של נענע10, אתם מוזמנים לקרוא ולהכיר אותי קצת יותר, וכמובן להכין את עוגת הטראפלס שמופיעה שם, אם עוד לא הכנתם אותה.
  2. מעבר לכך, הזכירו אותי ואת המתכון לטארטלטים לימון ומרנג (שמופיע גם באתר שמנמנ.ים) בפרק הראשון של התוכנית "מבשלים מהספרים" עם מיכל אנסקי שניתן לראות בערוץ האוכל בשידורים חוזרים (וחוזרים, וחוזרים, וחוזרים). זו הפינה שבה הופיע טמיר כהן.

*נמרוד אהוב שלי – הפוסט הזה מוקדש לך!*

אני מתה על עוגיות חמאה. העוגיות האלה הן העוגיות שהכי קל להכין, והן מעולות בתור נשנוש של אחרי הצהריים ביחד עם הקפה. אמנם אני חייבת להודות שבעוונותי אני ממנשנשי הפתי-בר (!) עם הקפה, ונמרוד תמיד צוחק עלי על כך (ודי בצדק, למען האמת). הבית יכול להיות מפוצץ בעוגיות, טראפלס או עוגה טעימה במקרר שהכנתי, ובסופו של דבר מה שהכי מתחבר לי עם הקפה זה הביסקוויט הפשוט והמוכר. ללא ספק סטייה קולינארית, אבל לא יותר גרועה מסטיות אחרות ששמעתי שלאנשים אחרים יש.

אחת העוגיות האהובות ביותר על נמרוד היא עוגיית קפה ופקאן, שאני מכינה לפי מתכון מהספר של רביבה וסיליה. מהפעם הראשונה שהכנתי אותן, הוא תמיד זוכר לי "את העוגיות האלה, עם הקפה והפקאן, נו, האלה שאי אפשר להפסיק לאכול אותן". אני לגמרי מבינה את האהבה שלו לעוגיות האלה; הן פריכות, בעלות טעם קפה נעים ולא משתלט ועם פקאנים גרוסים בתוכן. ללא ספק מדובר בעוגיות שהן הליווי המושלם לכוס קפה או חלב.

את הבצק מעצבים לצורת גלילים, אותם מצננים במקפיא לפני שחותכים לעוגיות. זוהי שיטת עיצוב נחמדה ונוחה מאוד, מאחר והיא מאפשרת לשמור גלילים באופן תמידי במקפיא, וכך תמיד יש עוגיות מוכנות לאפייה במהירות (שלא יפתיעו אתכם האורחים). אני מכינה את העוגיות האלה לא מעט, ובכל פעם הן מתחסלות במהירות שיא; בכל פעם שעוברים ליד הקופסא קשה להתאפק ולא לשלוח יד לקחת "רק עוד עוגיה אחת". טעימות, פריכות ופשוטות להכנה. מה בן אדם צריך יותר מזה?

עוגיות קפה ואגוזי פקאן
על פי המתכון של רביבה וסיליה מתוך ספר "המתוקים", עם שינויים (קטנים מאוד) והתאמות שלי
120-130 עוגיות

500 גר' קמח
400 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
200 גר' אבקת סוכר
קורט מלח
חצי כפית תמצית וניל
150 גר' פקאנים גרוסים
חלמון
כף חלב קר
3 כפות אספרסו

חלבון להברשת הגלילים
סוכר דמררה לציפוי הגלילים

אופן ההכנה

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד קמח, חמאה, אבקת סוכר, מלח, תמצית וניל ופקאנים, ומעבדים עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים פנימה את החלמון, החלב והאספרסו, וממשיכים לעבד על שנוצרים גושי בצק. יוצרים מהבצק גלילים בקוטר של כ2-3 ס"מ, ומצננים אותם במקפיא עד שהם מתקשים לחלוטין (כשעה).

מחממים תנור ל170 מעלות. בינתיים מתחילים לצפות אותם בסוכר: מפזרים סוכר דמררה על משטח העבודה, ומורחים את הגלילים בחלבון בעזרת מברשת. מגלגלים את הגלילים על הסוכר, עד שהם מצופים היטב מכל הכיוונים. פורסים את הגלילים לעוגיות בעובי של כ5-6 מ"מ, ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה במרווחים.

אופים את העוגיות כ10-12 דק', עד שהן זהובות. מצננים על רשת ושומרים בקופסא אטומה.

הערות, הארות ותוספות

  • אם אין לכם אגוזי פקאן ניתן להשתמש בכל סוג אחר של אגוזים. ניסיתי בהצלחה רבה להכין את העוגיות עם אגוזי לוז, מלך וגם שקדים. בכל פעם יצאו עוגיות מעט שונות, אבל טעימות מאוד.
  • ניתן לותר על ציפוי הגלילים בסוכר דמררה, אך חבל, מאחר והציפוי מוסיף קראנצ'יות כיפית מאוד בעת אכילת העוגיות, וכמובן הופך אותן ליפות יותר.
  • במתכון המקורי האפייה היא ב160 מעלות למשך 12-15 דק', אני מוצאת שהעוגיות יוצאות טוב יותר באפייה ב170 מעלות למשך זמן קצר יותר. אתם מוזמנים לנסות את שתי הדרכים, ההבדלים לא מ-מ-ש גדולים, אבל עדיין.
  • אם אין לכם סוכר דמררה אפשר לצפות את העוגיות גם עם סוכר לבן רגיל.

יום מקרון שמח!

ביום שבת האחרון התקיים יום המקרון העולמי. כן כן, מסתבר שקיים יום שכזה, שכל כולו שיר הלל לספק-עוגייה-ספק-ממתק היפהפה הזה – מקרונים, אהבת חיי. אמנם גיליתי את היום הזה באיחור קל, אבל זו לא אשמתי. שבוע וחצי עמוסים עברו על כוחותיי, ואפשר לומר שאני עדיין בשלבי התאוששות. ואם להיות יותר ספציפים: ארבעה ימים בביה"ח איכילוב ללא ספק מעמידים דברים בפרופורציות. יופי של מתנה סידר לי החצי ליום ההולדת, ואם חשבתי שאין איזון בעולם (יום ההולדת עבר בשמחה וכיף גדול), אז כמובן שהתבדיתי. לא חשוב – העיקר שזה מאחורינו.

בחזרה ליום המקרון! את כל המילים היפות למקרונים כבר כתבתי אי שם בפוסטים נוספים כאן בעוגיו.נט, אבל איכשהו תמיד לפני פסח אני מוצאת את עצמי מכינה קצת מקרונים, "שלא יחסר", וגם כי תמיד אני נתקעת עם כמות בלתי הגיונית של חלבונים. אז גם השנה הכנתי מקרונים. הם אמנם לא יצאו מושלמים לשביעות רצוני (והיו קרובים מאוד להיות מושלכים כלאחר יד אל פח הזבל), אבל החצי הטיל וטו על כך. אז הכנתי מילוי קוקוס ממש פשוט ומילאתי אותם, רק בשביל שהוא יהיה שמח.

הפעם לא אכביר יותר מדי במילים, רק אפנה אתכם (שוב), אם אתם עוד לא מכירים, לטרילוגיית המקרונים הגדולה שעשיתי כאן כבר לפני שנה, שם תוכלו לקרוא את כל הטיפים שיעזרו למקרונים שלכם להיות תפוחים, יפהפיים ועם "שמלה" חגיגית מסביבם. וגם אם לא יוצא לכם (כמו שהפעם לא לגמרי יצא לי), זה ממש לא נורא. עם כל הצער שב"כשלון" (וזה לא באמת כישלון, צאו מזה!), העוגייה עצמה כל כך טעימה שהיא מפצה על זה, לא?

מקרון קקאו עם מילוי גנאש קוקוס
30-35 עוגיות כפולות

100 גר' אבקת סוכר
65 גר' שקדים טחונים
50 גר' חלבון
20 גר' סוכר
כפית קקאו משובח
מעט קקאו לזרייה על המקרונים לפני האפייה

למלית גנאש קוקוס
50 מ"ל שמנת מתוקה
100 גר' שוקולד לבן
2 כפות קוקוס טחון
חצי כפית תמצית קוקוס

ההכנה

טוחנים יחד במעבד מזון אבקת סוכר ושקדים טחונים לאבקה דקה מאוד. מנפים את האבקה דרך מסננת דקה.
מקציפים חלבון וסוכר לקצף יציב, מוסיפים את הקקאו, מקפלים פנימה את תערובת השקדים ואבקת הסוכר המנופה. מזלפים על גבי נייר אפייה או סילפט את העוגיות במרווחים, ובוזקים מעל כל עוגיה מעט אבקת קקאו מנופה.
מחממים תנור ל150 מעלות, ומשאירים את התבניות עם המקרונים המזולפים בחוץ למשך כחצי שעה על מנת שיקבלו קרום.
אופים כ10-12 דק' (לי לוקח 10 דק' בדיוק, אבל זה תלוי כמובן בגודל הזילוף).
מניחים לקירור ורק אז משחררים את העוגיות.

גנאש קוקוס
בסיר קטן מביאים לסף רתיחה את השמנת המתוקה, ומוסיפים פנימה בבת אחת השוקולד הלבן. ממתינים כדקה, ולאחר מכן טורפים לגנאש אחיד ומבריק. מקפלים פנימה את הקוקוס ותמצית הקוקוס, ומצננים במקרר למשך כשעה, עד שהתערובת יציבה וניתנת לזילוף.

הרכבת המקרונים
מסדרים את המקרונים בזוגות, ומזלפים את הגנאש. סוגרים לסנדוויץ' ומניחים במקרר. המקרונים טובים יותר לאכילה לאחר יום-יומיים במקרר, על מנת שיספגו קצת לחות. ביום הראשון הם עדיין מעט קשים, אבל זה באמת עניין של טעם.

הערות, הארות ותוספות

  • אם לא אוהבים קוקוס, אפשר לותר עליו ולמלא רק בגנאש שוקולד לבן. בעיני הוא מוסיף טקסטורה וטעם נפלאים.
  • אם אין לכם תמצית קוקוס בבית, אפשר לותר עליה או להמיר בתמצית וניל.
  • ניתן לשמור את המקרונים במקפיא למשך כחודש, אבל נראה אתכם לא מסיימים אותם קודם…
  • המקרונים, כמובן, כשרים לפסח, ויהוו מתנה קטנה וטעימה לכל מי שתרצו. בשנה שעברה נתתי כמה מקרונים עטופים בנייר צלופן עם סרט, וזו הייתה מתנה טעימה וחמודה.

אם כבר פסח, אתם בודאי תוהים מה להכין לקינוח לארוחת ליל הסדר הכבדה והמייגעת. אז הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לצלוח את החג:

-          פבלובה עם קצפת תפוז – וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים

-          קרם ברולה אמיתי

-          טראפלס פרלין ואגוזי מקדמיה

-          עוגת מוס שוקולד מריר עם הפתעת מרנג (פשוט מחליפים את העוגיות בתחתית בעוגיות יין)

-          פודינג שוקולד עם שקדים ופקאנים מסוכרים וקוביות תות

-          עוגיות אגוזי לוז ממולאות בגנאש שוקולד ופרנג'ליקו

-          טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

חג שמח! :-)