יש לי חולשה לעוגיות מלוחות. מעבר לעובדה שקל מאוד להכין עוגיות כאלה, והן דורשות מינימום מאמץ, הן גם מכה שלא ברא השטן. פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש אותן! בכל פעם שעוברים ליד הקופסא, היד נשלחת ללא שליטה ותופסת עוד עוגייה או שתיים. אז אמנם מדובר בעוגיות ללא סוכר על פי רוב, אבל כל קשר בינן לבין דיאטה מקרי בהחלט!
העוגיות הבאות נקראות "כעכ מאחלב", וטעמתי אותן לפני כחודש בפעם הראשונה, באדיבות השפית אלומה בליליוס, שמעבר להיותה שפית מוכשרת מאוד (וגם קונדיטורית), היא גם חברה טובה. אז טעמתי – והתאהבתי. התאהבתי בטעם המאחלב המיוחד ובניחוח הנהדר שיש לעוגיות האלה בזכותו. מדובר אמנם בתבלין לא זול, אבל כמות קטנטנה ממנו תספיק להמון עוגיות. מה שהכי קנה אותי, זו הפריכות הבלתי נגמרת של העוגיות האלה. לא עוד עוגיות קשות-קשות, אלא פריכות ופשוט מעולות.
שבוע לאחר שנפגשתי עם אלומה, היא פרסמה את המתכון במדור שלה בYnet, ומיד ידעתי שאני הולכת להכין אותן בהקדם האפשרי. טיול קצר עם נועה לשוק לווינסקי אתמול בבוקר הביא אותי מיד לחנות תבלינים בה רכשתי כמות קטנה אך מספקת של התבלין ההו-כה מיוחד הזה. הריח של המאחלב כל כך נעים בעיני, וכשמכינים את העוגיות, עוד לפני הכניסה לתנור, הבצק מריח פשוט נפלא. שלא לדבר על זמן האפייה שהותיר אותי חסרת סבלנות…
הבצק של העוגיות האלה נעים מאוד לעבודה, ויצירת הכעכים נעשית במהרה הודות לכך. הוא רך, אך עם זאת כלל אינו דביק, והכמות שיוצאת ממנו היא גדולה (אבל אל תעשו חצי מתכון, כי תתבאסו שהעוגיות נגמרו מהר מדי). העוגיות המוכנות הן "מכה" של ממש, וכמו שכבר אמרתי קודם – קשה להפסיק לנשנש אותן. החצי כבר טוען שהן צריכות להפוך לעוגיות הבית. אני מעדיפה שלא, בעיקר בגלל שהן כל כך טעימות.
כעכ מאחלב
מתכון של השפית אלומה בליליוס
70-80 עוגיות
500 גר' קמח לבן
15 גר' שמרים יבשים
100 גר' חמאה חתוכה לקוביות
חצי כוס שמן קנולה
1 כף שטוחה של מלח (אני שמתי כף גדושה, ויצא מעולה מבחינת מליחות)
1 כף שטוחה תבלין מאחלב
כוס ורבע מים פושרים
ביצה טרופה מדוללת במעט מים להברשה
שומשום לקישוט
ההכנה
בעזרת מכתש ועלי כותשים את תבלין המאחלב עד שמתקבלת אבקה דקה-דקה וכמעט משחתית.
בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים את הקמח, השמרים, החמאה והמאחלב הטחון, ומעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת פירורית (בדומה להכנת בצק פריך).
מוסיפים פנימה את השמן, המלח והמים ומעבדים עד שמתקבל בצק רך ונעים לעבודה.
מניחים את הבצק בקערה מכוסה ונותנים לו לנוח (וקצת לתפוח) במשך כשעה.
מחממים תנור ל170 מעלות. מכינים מהבצק כעכים (או מקלות), ע"י גלגול הבצק לנקניקים וחיתוכם לרצועות. מניחים במרווחים בתבנית תנור מרופדת בנייר אפייה.
מברישים את העוגיות במעט ביצה טרופה ומפזרים שומשום.
אופים את העוגיות כ25-28 דק' (לקח לי 27 דק' בדיוק), עד שהן זהובות ופריכות, ובאמת שכבר קשה לעמוד בפני הריח שלהן.
מצננים את העוגיות לחלוטין ושומרים בקופסא אטומה עד חודש וחצי. ביננו – אין סיכוי שהן יישארו מעבר לימים ספורים.
הערות, הארות ותוספות
- אל תוותרו על המאחלב. אני מניחה שהעוגיות יצאו בסדר גם בלעדיו, אבל הוא מוסיף טעם וריח נפלאים, וחבל לוותר עליו!
- לא ניסיתי – אבל לדעתי אפשר להמיר את השמן בשמן זית.
- אם רוצים להפוך את העוגיות לקצת יותר "בריאותיות", אפשר לנסות להמיר עד חצי מכמות הקמח בקמח מלא.
- במקום שומשום, אפשר לקשט את העוגיות בגרגרי מלח גס, זרעי חרדל, שומשום שחור וכו' וכו', כל מה שטעים לכם זה מצוין.
- אין צורך להתפיח את העוגיות לפני האפייה – זה מה שמקנה להן את הפריכות הנהדרת הזאת.
- העוגיות האלה גם ילוו בירה ואלכוהול בכיף
שיהיה שבוע טוב ומלא בהפתעות!
