עוגיות | עוגיו.נט - Part 3

רגע של נוסטלגיה

כשהייתי קטנה הייתי אופה עם סבתא שלי המון. היו ימים בהם הכנו עוגיות פריכות, בימים אחרים היינו מכינות רולדות קצפת עשירות וטעימות, ואפילו סתם עוגות טורט גבוהות-גבוהות וצחורות של פעם.  מדי פעם מתגנבת לי המחשבה "מה סבתא הייתה עושה" בעודי מכינה עוגיות כאלה ואחרות, או עוגות מרשימות, שלקראת סוף ימיה של סבתי, היחידה שהייתה מכינה אותם הייתה המטפלת. לצערי את המתכונים שלה מעולם לא השכלתי לכתוב, וכידוע – בדברים האלה נזכרים תמיד מאוחר מדי.

אני זוכרת את האפייה המשותפת של אותם ימים; לא משנה מה היינו מכינות, הריחות שבקעו מן המטבח הפיצו ניחוחות נהדרים ברחבי הבית, ואפילו עד לחצר. תמיד הייתי מחכה בקוצר רוח עד שהעוגיות יצאו מהתנור, כדי שאוכל כבר לטבול אותן בשוקו שלי. באותה תקופה עוד לא ידעתי שתחום האפייה יהיה היעוד שלי, אך בדיעבד אני מבינה שכל הדרכים מובילות לשם. בכל מקרה הייתי נותנת הרבה מאוד כדי לחוות רק עוד כמה רגעים שכאלה עם סבתא שלי.

זכרונות וגעגועים מהווים מרשם בטוח ליצירת מתכון נוסטלגי ונפלא. השבוע התחשק לי להכין רוגלעך, אבל לא כאלה עם שמרים, שמצריכים לא מעט עבודה, אלא כאלה פריכים עם מלית ריבה חמצמצה ושקדים. הרוגלעך האלה, שהסבתות היו מכינות פעם, הם מסוג העוגיות האהובות עלי ביותר. ובאמת – מה יכול להיות רע? בצק פריך מעודן, מלית ריבה חמצמצה וקצת שקדים שמוסיפים קראנצ'יות נפלאה.

הבצק של הרוגלעך אינו בצק פריך רגיל, אלא מבוסס על גבינת שמנת, שמוסיפה לו מעט רכות ומעדנת את מרקמו. הוא אף מכיל שקדים טחונים, שמעדנים אותו עוד יותר. ההכנה שלו דומה להכנה של כל בצק פריך רגיל, אבל יש לו טעם קצת שונה, ולטעמי מצוין לכל סוגי העוגיות הממולאות. גם כאן, הבצק צריך לנוח כחצי שעה – שעה במקרר לפני שניתן לרדד אותו, אך מרגע הרידוד העבודה היא פשוטה; מורחים מלית, מחלקים את עיגול הבצק למשולשים, ומגלגלים לרוגלעך שמנמנים ויפים.

מובן שלא חייבים למלא את הרוגלעך במלית הריבה המסורתית בלבד, ואפשרויות המילוי הן רבות; שוקולד, ממרח חלבה, ממרח תמרים ואגוזים וכיו"ב. אני נאמנה למקור, ואוהבת את טעמה של הריבה החמצמצה ביחד עם השקדים. במידה והעוגיות מיועדות לילדים, לכו על ממרח שוקולד פשוט, הם לבטח ישמחו.

רוגלעך נוסטלגיים במלית ריבה ושקדים
40-50 עוגיות

לבצק:
280 גר' (2 כוסות) קמח לבן
חצי כוס שקדים או אגוזי מלך טחונים
200 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כפות סוכר
3 כפות גדושות קורנפלור
קורט מלח
כפית תמצית וניל איכותית
200 גר' גבינת שמנת 30%
ביצה

למלית:
ריבה בכל טעם שאוהבים
100 גר' שקדים קצוצים

ביצה טרופה + כף מים, למריחה על הרוגלעך
שקדים פרוסים לקישוט

אופן ההכנה

  1. בקערת מעבד מזון עם להב פלדה מניחים קמח, שקדים (או אגוזים) טחונים, חמאה, סוכר, קורנפלור, מלח ותמצית וניל ומעבדים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
  2. מוסיפים את גבינת השמנת והביצה, ומעבדים רק עד שמתקבל בצק.
  3. משטחים את הבצק לדסקית, עוטפים בנילון נצמד, ומצננים במקרר כחצי שעה – שעה.
  4. מחממים תנור ל170 מעלות.
  5. מחלקים את הבצק לשני חלקים, ומרדדים כל חלק לעיגול בעובי של כ3-4 מ"מ.
  6. מורחים מעל כל עיגול בצק ריבה בשכבה אחידה, ומפזרים שקדים.
  7. מחלקים את הבצק למשולשים בעזרת סכין או גלגלת פיצה.
  8. מגלגלים כל משולש לצורת סהרון, מהקצה הרחב אל עבר השפיץ.
  9. מניחים את הרוגלעך על תבנית תנור עם נייר אפייה, ושומרים על רווח של כ2 ס"מ בין עוגיה לעוגיה.
  10. מקררים את העוגיות עוד כ10 דק' במקרר לפני האפייה.
  11. מורחים את העוגיות בתערובת הביצה הטרופה בשכבה דקה, ומפזרים מעט שקדים פרוסים לקישוט.
  12. אופים את העוגיות כ15-20 דק', עד שהן מזהיבות והריח משגע את כל הבית.
  13. מצננים לחלוטין, מקשטים באבקת סוכר ומגישים.

הערות, הארות ותוספות:

  • חשוב מאוד לצנן את הבצק לפני הרידוד. מאחר והבצק עדין, במידה ולא מצננים אותו הרידוד לא ילך בצורה חלקה, והבצק עלול להיקרע.
  • אפשר להקפיא את העוגיות לפני האפייה, לאחר עיצובן לרוגלעך. בכל פעם שרוצים פשוט מוציאים מהמקפיא, אופים, ונהנים מעוגיות טריות.
  • העוגיות נשמרות בקופסא אטומה 4-5 ימים.
  • מומלץ להשתמש בגבינת שמנת 30% שומן, אך גם עם גבינת-כמו-שמנת, בעלת 5% העניין ילך לא רע, והקלוריות יחסכו.
  • אני השתמשתי בריבת תות פשוטה וחלקה, אך בהחלט אפשר להתפרע עם כל טעם אחר שאוהבים.
  • הגרסא הפשוטה: במקום להכין את הרוגלעך בצורה המסורתית, אפשר בהחלט לגלגל את הבצק בשלמותו לרולדה, לאפות ולחתוך לעוגיות לאחר האפייה.

* פוסט זה פורסם לראשונה ב 26.5.2010 בטור השבועי שלי בYnet.

Print Friendly

על אשפוזים, תפוחים ופירורים

נעלמתי קצת; זה לא ממש היה שבוע רגיל. כל שבוע שמתחיל באשפוז בבית-חולים סופו להיגמר באפיסת כוחות, ולכן כמובן לא ממש היה לי ראש לכתוב את הפוסט הזה ו/או להכין מתוקים חדשים. לא אלאה ביותר מדי פרטים, ורק אומר שאחרי שבוע ויומיים של אשפוז של האדם היקר ביותר בחיי, החיוך סוף-סוף החל להבליח פה ושם על פניי.

חשוב לי לנצל את הבמה הזאת על מנת להודות לכל מי שביקר אותנו בביה"ח והביא לנו מתוקים בלי-סוף (מקרונים של רביבה וסיליה התגלו כטובים מאוד, למרות ניסיון לא כל כך מוצלח מהעבר שלי איתם), סלופי ג'ו הום-מייד (מעולה!!), עוגת שמרים ביתית מצוינת (וגם אחת מ"לחמים"), משלוחים ממיטב מסעדות תל אביב (אחרי הכל, האוכל באיכילוב הוא באמת בדיחה עצובה), והמון טלפונים שדואגים לשלומנו ומציעים כל מה שרק אפשר. זה אולי ישמע נדוש, אבל ראבק – אין על המשפחות וכל החברים שלנו בעולם הזה.

עכשיו בחזרה לענייננו:

איפשהו במהלך חג הפסח קיבלתי משלוח עצום של תפוחים מאבא שלי, שקיבל אותם במתנה מאיזשהו מטע אי-שם בצפון הארץ. התפוחים ישבו לי במקרר משהו כמו שבוע, במהלכו חככתי בדעתי רעיונות לדברים שאכין איתם. בסופו של דבר החלטתי שהדרך הטובה ביותר "להיפטר" מכמות כזו של תפוחים היא פשוט להכין קונפיטורה ביתית (תודה מעיין!).

כשהקונפיטורה הייתה מוכנה וגיליתי שאין לנו יותר מדי מה לעשות גם עם הצנצנות שהתקבלו (בכל זאת – שש צנצנות לא קטנות), החלטתי להכין ממנה חיתוכיות (אני שונאת את המילה הזאת) של ריבה ופירורים. נוסטלגי ככל שזה ישמע, והכי בנאלי שיש, אבל עדיין טעים. מאוד מאוד טעים, ואפשר לומר שהטיימינג היה מושלם, כי הריבועים האלה ליוו את האשפוז (שקרה בערך יומיים לאחר שהעוגיות היו מוכנות) בצורה מצוינת.

קונפיטורת תפוחי עץ ווניל
5-6 צנצנות בינוניות

1.800 קילו תפוחי עץ מסוג גרנד-סמית (לאחר קילוף והוצאת הליבה הכמות תהיה קטנה יותר)
1 קילו סוכר לבן
2 כפות מחית וניל איכותית (או מקל וניל אחד)
4 מקלות קינמון קטנים
מיץ מלימון שלם
גרידת לימון מלימון שלם

אופן ההכנה

  1. קולפים את התפוחים ומוציאים את הליבה (שומרים 5-6 ליבות תפוחים לשעת בישול הריבה).
  2. חותכים את התפוחים לקוביות בגודל 1*1 ס"מ (קוביות די קטנות) ומניחים בסיר גדול.
  3. מוסיפים לסיר סוכר, וניל, מקלות קינמון, מיץ וגרידת לימון.
  4. מוסיפים אל תוך הסיר גם את ליבות התפוחים ששמרנו בצד.
  5. מתחילים לבשל את הריבה על אש גבוהה עד שנוצר נוזל בתחתית הסיר וכל הסוכר נמס.
  6. מחלישים את האש לאש נמוכה-בינונית וממשיכים בבישול הריבה עוד כ40-50 דקות, עד שהיא מוכנה. מדי כמה דקות מערבבים את הקונפיטורה בעזרת כף גדולה.
  7. במהלך הבישול חשוב לקפות את הקצף שנוצר על פני הריבה (פשוט להוציא אותו בעזרת כף גדולה והרבה סבלנות).
  8. בדיקות מוכנות הריבה: בתחילת הבישול מניחים צלוחית בתוך המקפיא. כאשר נדמה שהריבה מוכנה מוציאים אל תוך הצלוחית כפית ריבה. ממתינים כמה שניות ומעבירים אצבע במרכז השלולית. במידה ונוצר שביל ברור שלא נסגר – הריבה מוכנה. אם השביל נסגר – יש להמשיך בבישול.
  9. מוציאים מהריבה המוכנה את ליבות התפוחים ומעבירים לצנצנות מעוקרות. חשוב למלא כמעט עד הסוף, לסגור עם מכסה ולקרר את הריבה כאשר הצנצנת הפוכה (המכסה למטה).

לפני שמכינים את הריבועים חשוב לצנן את הקונפיטורה לחלוטין ולא לעבוד איתה כאשר היא עדיין חמה, גם כדי לא לקבל כוויות (כוויות שמקבלים מריבות הן הכוויות הרעות ביותר במטבח לדעתי), וגם כי יותר נוח לעבוד עם הקונפיטורה בטמפרטורת החדר, בעודה יציבה יותר.


ריבועי תפוחים עם קראמבל אגוזי לוז
תבנית מרובעת בגודל 20*20

לבצק:
80 גר' קמח לבן
20 גר' שקדים טחונים
30 גר' אבקת סוכר
70 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
קורט מלח
חלמון
כף חלב

קראמבל אגוזי לוז:
30 גר' קמח
30 גר' אגוזי לוז קצוצים גס
40 גר' חמאה
50 גר' סוכר
כף ליקר פרנג'ליקו

קונפיטורת תפוחי-עץ ווניל
מעט אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה:

  1. בצק: במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד קמח, שקדים טחונים, אבקת סוכר, חמאה ומלח ומעבדים יחד לתערובת פירורית.
  2. מוסיפים את החלמון והחלב ומעבדים יחד עד שמתחיל להיווצר בצק.
  3. מאחדים את הבצק ביד, משטחים לדיסקית בעובי של כסנטימטר, ועוטפים בנילון נצמד.
  4. מצננים את הבצק כחצי שעה במקרר.
  5. קראמבל אגוזי לוז: במעבד מזון עם להב פלדה (אין צורך לשטוף מהבצק) מניחים יחד קמח, אגוזי לוז, חמאה וסוכר ומעבדים עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומעבדים יחד עד שהפירורים נהיים מעט גדולים יותר (אך התערובת עדיין פירורית).
  6. מצננים את הקראמבל במקרר כשעה.
  7. הרכבת העוגה: מחממים תנור ל170 מעלות.
  8. מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ4-5 מ"מ וחותכים בגודל התבנית (20*20).
  9. מניחים את הבצק בתוך התבנית/ רינג ומחוררים בעזרת מזלג.
  10. אופים את הבצק 12-15 דקות, עד שהוא מתחיל לקבל צבע זהוב, אך עדיין בהיר למדי (בתמונות ניתן לראות שאפיתי מעט פחות מדי, משום שהבצק נראה לא מספיק אפוי). בכל מקרה – 12-15 דקות אמורות להספיק, אך היו עם יד על הדופק.
  11. מוציאים מהתנור, מצננים כמה דקות, ומעל הבצק החצי-אפוי יוצקים את הקונפיטורה. משטחים היטב בעזרת קלף (הכי נוח) או לקקן, על מנת שהקונפיטורה תכסה את כל פני הבצק. גובה הקונפיטורה צריך להיות כסנטימטר וחצי.
  12. מעל הקונפיטורה מפוררים מעט את הקראמבל הקר בצורה אחידה.
  13. אופים את הכל יחד 10-15 דקות, עד שהקראמבל מזהיב והריבה מבעבעת מעט.
  14. לאחר שמוציאים מהתנור מעבירים סכין חדה בעדינות בשולי העוגה, על מנת לשחרר אותה מדפנות התבנית.
  15. מצננים לחלוטין לפני שפורסים.
  16. פורסים את העוגה ל-16 ריבועים קטנים ומפדרים במעט אבקת סוכר לפני ההגשה.

הערות, הארות ותוספות

  • אפשר להשתמש גם בקונפיטורה קנויה (יש כאלה ממש מוצלחות).
  • לא חייבים להשתמש בקונפיטורת תפוחים. קונפיטורות אחרות שיכולות להתאים מאוד לריבועים האלה: פירות יער, תותים, תפוזים, אגסים וכיו"ב.
  • חשוב לא לותר על אפייה מקדימה של התחתית.
  • שומרים את הריבועים בקופסא אטומה עד חמישה ימים.
  • אם כבר יום העצמאות מתקרב – העוגיות האלה יכולות להוות קינוח מצוין למנגל.
Print Friendly

חג ודביק (או: פיננסייר תותים)

מחר "חג האהבה", שהוא מסוג החגים שתמיד עושים לי קצת בחילה של מתיקות ודביקות יתר. אני בכלל לא מדברת על כל השוקולדים והמתנות שמתקבלות בחגים האלה, אלא יותר על הדביקיות שנשפכת מאנשים, שיום לאחר מכן מתנהגים כרגיל לבני/ בנות זוגם. מה שווה החג הזה אם ביום-יום אנשים לא יודעים להביע אהבה בצורה הפשוטה ביותר? מילה טובה, חיבוק, נשיקה… לא צריך הרבה מעבר.

הדביקות הזאת היא לגמרי לא אני. אני בחורה של "תכלס"; אני לא צריכה זר פרחים או שוקולד (משובח ככל שיהיה) בשביל להביע את אהבתי, ובטח ובטח לא ביום מסוים בשנה, שמישהו (מי זה?) קבע שיהיה "יום האהבה". מבחינתי כל יום יכול להיות יום של אהבה, וההחלטה על יום ספציפי היא שרירותית מדי, ובעיקר גורמת לאנשים להוציא הרבה יותר מדי כסף על דברים שלא בהכרח מביעים אהבה, כמו גם לבעלי מסעדות להפוך את היום הזה לעוד "יום מיוחד" עם "תפריט מיוחד" שעולה פי שניים מבדרך כלל.

ועדיין, הדביקות הכריעה גם אותי. את הפיננסיירים הכנתי אמנם כבר לפני יותר מחודש, אבל ידעתי שאעלה אותם ממש בזמן הזה, במיוחד בשביל אלה שרוצים פשוט להכין מתנה קטנה ומתוקה לבני או בנות זוגם. אין מתאימים בעיני מהפיננסיירים האלה; קל מאוד להכין אותם, והם גם טעימים ויפים מאוד. כמה פיננסיירים בתוך שקית קטנה, קשורה בסרט, זו מתנה מתוקה לגמרי, ולדעתי הרבה יותר שווה מכל בונבוניירה שלא הושקעה בה יותר מדי מחשבה.

פיננסייר תותים
מבוסס על מתכון מהבלוג Joy Of Baking, עם מעט התאמות שלי.
24 פיננסיירים קטנים מאוד (או 12 גדולים יותר)

120 גר' חמאה
30 גר' קמח לבן
50 גר' שקדים מולבנים טחונים
90 גר' אבקת סוכר
קורט מלח
3 חלבונים בטמפרטורת החדר
כפית מחית וניל איכותית
כף ליקר אמרטו

12 תותים קטנים חצויים
מעט נפאז' להברשת התותים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל170 מעלות.
  2. מתחילים בהכנת חמאה אגוזית (Beurre Noisette): בסיר קטן מניחים את החמאה ועל אש בינונית מתחילים להמיס אותה. לאחר שהחמאה נמסה לחלוטין מנמיכים מעט את האש וממשיכים לבשל אותה עוד 3-4 דקות, עד שהיא מקבלת גוון שזוף ומתפזר ניחוח אגוזי. בשלב זה מורידים אותה מהאש ומניחים בצד לעשר דקות (על מנת שתצטנן מעט).
  3. בקערה מערבבים יחד קמח, שקדים מולבנים טחונים, אבקת סוכר ומלח לתערובת אחידה.
  4. מוסיפים פנימה את החלבונים, מחית הוניל והאמרטו ומערבבים יחד בעזרת לקקן או כף עץ עד שמתקבלת תערובת אחידה.
  5. מוסיפים את החמאה האגוזית, ומערבבים עד לטמיעתה המוחלטת בתערובת.
  6. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנתר חלק, ומזלפים לתבניות פיננסייר משומנות קלות.
  7. בתוך כל פיננסייר מניחים חצי תות.
  8. אופים את הפיננסיירים 10-15 דקות, או עד שהם מזהיבים בצידם, ועדיין מעט חיוורים במרכז.
  9. מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר. מברישים בעדינות כל תות במעט נפאז' (ליצירת ברק וגם לשמירה על הצורה שלו), ומעבירים בעדינות לאחסון בקופסא אטומה.

הערות, הארות ותוספות

  • אם לא אוהבים תותים אפשר להשתמש גם בפירות יער. אוכמניות ופטל ילכו מצוין בפיננסייר הזה.
  • ניתן להוסיף טעמים נוספים לפיננסייר – שוקולד קצוץ, חלבה או אגוזים קצוצים גס.
  • הפיננסייר נשמר בקופסא אטומה במקרר עד חמישה ימים.
  • ניתן להכין את הפיננסייר גם ללא התותים, מה שיניב עוגיית שקדים נימוחה וטעימה לגמרי.
  • חשוב להיות עם יד על הדופק בעת הכנת החמאה החומה, שכן היא עלולה להישרף במהירות (ובמילים אחרות: תעשו בייביסיטר על הסיר כשהוא על האש).
Print Friendly

זכרונות נעורים (או: Oreo ביתי)

לעוגיות Oreo התוודעתי בערך בגיל 15. באותם ימים הייתה לי חברה טובה שלא הפסיקה להלל ולשבח את העוגיות האלה (שרק החלו להגיע לארץ) בכל הזדמנות, עד שיום אחד היא הביאה לי לטעום במה מדובר. שתי עוגיות שוקולדיות כמעט-מלוחות, כשביניהן מילוי לבן עם ריח וניל משגע וממכר; זה לא ממש מפתיע שמאותו רגע גיליתי אהבה חדשה, והחלק הטוב ביותר בעניין הוא שגם "גררתי" עוד כמה אנשים ביחד איתי, ואפילו הצלחתי למכר כמה בני משפחה, שהתחילו לקנות אותן הביתה.

מאז חלפו כבר למעלה מעשר שנים (אם תשאלו אותי, יותר מדי מהר). בכל פעם שאני נתקלת בעוגיות האלה בסופר זה מעלה בי חיוך של זכרונות נעורים; על ימים של חופש, בלי יותר מדי דאגות. ימים בהם נפגשתי עם חברים כל יום, ימים שנזלו לי מבין האצבעות. זו המשמעות של העוגיות האלה מבחינתי, ואמנם בימים אלה אני לא ממש קונה אותן הביתה באופן תדיר, אבל מדי פעם גם הן נכנסות לעגלה, ולו רק בשביל לקבל כמה רגעים ספורים של נוסטלגיה.

לפני יותר משנתיים מאיה פרסמה מתכון של מרת'ה סטיוארט לעוגיות האלה, ואני זוכרת שכבר אז הגבתי לה לפוסט שאני פשוט חייבת להכין אותן. גם השנתיים האלה חלפו במהירות רבה מדי, ואיכשהו המתכון נשכח ונכנס אל תוך רשימת אינספור המתכונים שסימנתי לי להכין אבל מעולם לא הגעתי אליהם. רצה הגורל, והשבוע מצאתי את עצמי תוהה מה להכין, ואיכשהו דווקא העוגיות האלה קפצו לי למחשבות. בצורה כמעט אוטומטית הקמתי את עצמי מהלימודים, והלכתי להכין את העוגיות.

גם אני, כמו מאיה, מאוד אוהבת את המתכונים של מרת'ה סטיוארט, ומעולם לא היו לי נפילות איתם. לכן סמכתי על המתכון בעיניים עצומות, ולא שיניתי דבר בהרכב החומרים, אלא דווקא באופן ההכנה; בגלל שאני אימפוליסיבית מאוד ולא היה לי כוח לרכך את החמאה, הכנתי את הבצק במעבד מזון (הרבה יותר מהיר) ואכן בסופו של דבר יצאו עוגיות Oreo נפלאות ויפהפיות.

עוגיות Oreo
על פי מתכון של מרת'ה סטיוארט
20-25 עוגיות סנדוויץ'

לעוגיות:
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
¾ כוס (150 גר') סוכר לבן
¼1 כוס (175 גר') קמח לבן
⅓ כוס (50 גר') קקאו כהה
חצי כפית מלח
חצי כפית סודה לשתייה
חצי כפית אבקת אפייה
כפית תמצית וניל
ביצה

לקרם וניל:
50 גר' חמאה רכה
⅓1 כוס (130 גר') אבקת סוכר
כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

  1. עוגיות: במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד חמאה, סוכר, קמח, קקאו, מלח, סודה לשתייה ואבקת אפייה, ומעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת פירורית.
  2. מוסיפים פנימה את תמצית הוניל והביצה וממשיכים לעבד רק עד שמתחיל להיווצר בצק.
  3. בעזרת כפית קטנה (אני השתמשתי בכפית גלידה קפיצית קטנטנה), יוצרים כדורים קטנים (בערך בגודל של אגוז מלך), ומסדרים במרווחים על נייר אפייה. משטחים את הכדורים בעזרת כף היד.
  4. מצננים את העוגיות כעשר דקות במקפיא, ובינתיים מחממים תנור ל175 מעלות.
  5. אופים את העוגיות 7-9 דק', עד שהן מתייצבות בצידיהן ועדיין מעט רכות במרכז.
  6. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שממלאים אותן.
  7. קרם וניל: בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים יחד חמאה, אבקת סוכר ווניל, ומתחילים (במהירות נמוכה, כדי שאבקת הסוכר לא תתעופף) לעבד יחד. ברגע שאבקת הסוכר נספגה כולה בחמאה, אפשר להגביר מהירות, ולעבד יחד עד שנוצר קרם במרקם כמעט-בצקי.
  8. בעזרת כפית קטנה ממלאים את העוגיות בקרם ויוצרים סנדוויצ'ים קטנים.
  9. שומרים בקופסא אטומה היטב עד חמישה ימים.

הערות, הארות ותוספות

  • אני הכנתי עוגיות קטנות מאוד, ולכן יצאו לי 30-35 עוגיות. אם מכינים עוגיות גדולות יותר, זמן האפייה כמובן יתארך.
  • אפשר למלא בכל קרם שאוהבים – חמאת בוטנים, קרם מרשמלו, ריבת חלב או סתם גנאש שוקולד מוקצף (למושחתים באמת).
  • בימים קרים אין בעיה לשמור את העוגיות בחוץ, אך בימים שחם יותר עדיף לשמור אותן במקרר.
  • כפי שמאיה כתבה, ניתן להכין את העוגיות גם ע"י רידוד וקריצת עיגולים או יצירת גליל ופריסתו. מה שנוח לכם עובד.
  • אפשר לצפות את העוגיות בשוקולד לבן או מריר מבחוץ; מטמפררים שוקולד ופשוט טובלים את העוגיות בתוכו ומניחים על נייר אפייה עד שהשוקולד מתמצק.

_______________________________________________

רוצים עוגיות נוספות? בשבועיים האחרונים מפלצת העוגיות באה לתקוף אותי, ופרסמתי גם מתכונים לעוגיות שיבולת שועל, שקדים וצימוקים והיום גם עוגיות שקדים עם ריבת תותים במדור האוכל של Ynet. וכרגיל, אתם מוזמנים לבקר אותי גם שם בכל יום רביעי עם מתכון חדש. בתאבון!

Print Friendly