עוגיות | עוגיו.נט - Part 3

עוגיות שוקולד צ'יפס ב250 דולר

את העוגיות האלה הכנתי בהשראתו של טל, שכבר פרסם את המתכון שלהן מזמן -  מזמן. אז למרות שכבר פירסמתי בעבר מתכון מעולה לעוגיות שוקולד צ'יפס, אני חייבת להודות שאלה מתחרות ראויות ביותר. העוגיות האלה פשוט ממכרות וטעימות.

הסיפור שלהן הוא אחד ההזויים: האגדה מספרת על אב וביתו, שלאחר סיבוב קניות ברשת כלבו גדולה בארה"ב, ישבו בקפיטריה והזמינו עוגיות שוקולד צ'יפס. האב, שהתלהב מהעוגיות מאוד, ביקש את המתכון אך נענה בסירוב. לאחר מכן שאל כמה יעלה לו לקנות את המתכון והתשובה הייתה two fifty (שניים וחצי). מה רבה הייתה הפתעתו, כשראה שחויב על המתכון ב250 דולר (!). כמובן שהוא התלונן על אי ההבנה, וביקש זיכוי, אך בית הכלבו סירב בטענה שהוא כבר ראה את המתכון. כאות נקמה (ופה אני מוכרחה לציין שזו נקמה מעולה) – האב שלח את המתכון לכל מי שהוא רק מכיר, וביקש להפיץ.

עוגיות שוקולד צ'יפס ב250 דולר

אז הנה, גם אני מפיצה את המתכון בדרכי שלי, ואני לא יודעת אם הוא באמת שווה 250 דולר (כנראה שלא), אבל ללא ספק העוגיות האלה נהדרות ומומלצות בפה מלא שוקולד. מה יכול להיות מתאים יותר במזג אוויר כזה, מאשר לפנות אחה"צ עם הילדים (או בלעדיהם) ולהכין איתם עוגיות – גם כיף ובטוח טעים! אתם עוד פה??

עוגיות שוקולד צ'יפס ב250 דולר

200 גר' חמאה רכה

2 כוסות סוכר

2 ביצים

2 כפות תמצית וניל

2 כוסות קמח לבן

כפית אבקת אפייה

כפית סודה לשתייה

חצי כפית מלח (לא לותר!)

2 כוסות קוואקר (שיבולת שועל)

200 גר' שוקולד מריר קצוץ

כוס וחצי אגוזי מלך קצוצים

ההכנה:

מחממים תנור ל175 מעלות.

בקערת מיקסר עם וו גיטרה מקרימים יחד חמאה וסוכר עד לקבלת תערובת קרמית ואוורירית. מוסיפים את הביצים אחת – אחת, את הוניל, ומעבדים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

מנפים פנימה את הקמח, אבקת אפייה, אבקת סודה לשתייה ומלח וממשיכים לעבד קצרות. מוסיפים (עוד לפני שהתערובת אחידה לגמרי) את הקוואקר, השוקולד ואגוזי המלך ומעבדים רק עד שמתקבל בצק אחיד.

יוצרים כדורים קטנים בעזרת הידיים, 2 כפיות או כף גלידה קפיצית (מה שבא לכם), מסדרים על תבניות עם ניר אפייה, ומשטחים אותם מעט.

אופים את העוגיות כ12-15 דק', עד שהשוליים מזהיבים והעוגיות מוכנות גם מלמטה.

מצננים לחלוטין ושומרים בקופסא אטומה.

עוגיות שוקולד צ'יפס ב250 דולר

הערות, הארות ותוספות שלי:

  • כמות הסוכר לטעמי אסטרונומית במתכון הזה, ואמנם הוא טעים מאוד גם ככה, אבל אפשר להוריד את כמות הסוכר לכוס וחצי, וזה מספיק לגמרי.
  • אני השתמשתי בשיבולת שועל אינסטנט ולא בשיבולת שועל שלמה (קוואקר) ובעיני זה מעולה.
  • אני הגדלתי את כמות השוקולד במתכון והפחתתי בכמות האגוזים (בעיקר מאחר ואנחנו חובבי שוקולד יותר מאשר אגוזים).
  • לטעמי אגוזי מלך הם האגוזים הכי פחות טעימים, ואני תמיד מעדיפה להמיר אותם באגוז אחר, כל אגוז יתאים: לוז, שקדים, פיסטוק וכו'. לדעתי השילוב של שוקולד ואגוזי לוז הוא מופלא!
  • את העוגיות שומרים בקופסא אטומה כשבוע (אפשר מעט יותר), לרוב הן נגמרות הרבה לפני.

המשך שבוע מקסים!


בחזרה לשגרה

השבוע היה לי שבוע קשה: ארוך הרבה יותר ממה שאי פעם הרגשתי, ובעיקר מתיש. שבוע שהתחיל בהתקף אפילפסיה של החצי, ונמשך אל תוך ימים ארוכים שמתחילים בשבע בבוקר ונגמרים אחרי 12 בלילה, עם סיבובים ברחבי העיר, מהעבודה ללימודים ומהלימודים לביה"ח. ימים שבהחלט גורמים לתשישות יתר. אבל זה מאחורי, ועכשיו אנחנו כבר בבית. לחצי שלום, ועכשיו אפשר להגיד שגם לי.

דאגה זו המילה המתאימה ביותר לשבוע האחרון, בעיקר כי השבוע הזה היה רווי בדאגות, שאינן בהכרח קשורות לאשפוז, גם בגלל שהלימודים התחילו השבוע, ובאוניברסיטת תל אביב כל דבר קטן הופך להיות מסובך ומתוסבך, על אחת כמה וכמה כשגם ככה למי היה חשק בכלל להתחיל את השבוע? אבל גם זה כבר מאחורי, וכולי תקווה שהשבוע השני של הלימודים יהיה טוב יותר מהראשון, וללא ספק הרבה יותר שפוי.

אוכל טעים לא ממש קיים בבית חולים, וכמה כבר אפשר לאכול בארומה? הודות לחברים טובים, וכמה מקומות מוצלחים ליד איכילוב, אפשר לומר שהצלחנו להתחמק בכל תקופת האשפוז מהאוכל הדוחה של בית החולים. רק מלחשוב על הריח של הפירה הצהוב הזרחני, עולה בי הרגשה קלה של גועל. לא מומלץ.

לעומת זאת, באחד מימי השבוע מעיין (ובלי שום קשר – מומלץ לקרוא אותה גם בבלוג שלה קולינרי ועוד), הביאה לנו משלוח שווה ביותר (ועוד עם סכו"ם אמיתי שאיננו מפלסטיק) מטוטו, ללא ספק ההיילייט של השבוע. שוב תודה יקירתי! עשית לנו את האשפוז :-) ובנימה זו – תודה גם לכל המודאגים למיניהם, בטלפון וגם ברחבי האינטרנט שדאגו לראות כל הזמן מה עם החצי, ומה איתי. סליחה שלא תמיד הייתי זמינה (לרוב לא), אתם כולכם מדהימים, בחיי. תודה ענקית!

chess cookies

את הפוסט הזה רציתי להעלות כבר בשבוע שעבר, על עוגיות שחמט פשוטות – פשוטות, אבל טעימות, שליוו אותנו יפה בימים הארוכים בבית החולים. עצם העניין של העוגיות האלה זה יותר הצורה, מאחר ואלה עוגיות חמאה רגילות (וטעימות). מושלמות לטבילה בקפה/ תה.

עוגיות שחמט בשחור – לבן

45 עוגיות לערך

לבצק הלבן:

100 גר' חמאה

50 גר' אבקת סוכר

100 גר' קמח לבן

50 גר' קורנפלור

חלמון ביצה

כף חלב קר

חצי כפית תמצית וניל

לבצק השחור:

100 גר' חמאה

60 גר' אבקת סוכר

120 גר' קמח

30 גר' קקאו הולנדי כהה

חלמון ביצה

כף חלב קר

ההכנה:

בצק לבן:

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח וקורנפלור ומעבדים יחד לתערובת פירורית. מוסיפים את החלמון, החלב ותמצית הוניל ומעבדים יחד רק עד קבלת גוש בצק. משטחים את הבצק לדיסקית, עוטפים בנילון נצמד ומקררים כחצי שעה במקרר.

בצק שחור:

במעבד מזון עם להב פלדה (אין צורך לשטוף אותו מהבצק הלבן), מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח וקקאו ומעבדים לתערובת פירורית. מוסיפים את החלמון והחלב ומעבדים יחד רק עד קבלת גוש בצק. משטחים לדיסקית ומקררים גם כן כחצי שעה במקרר.

עיצוב העוגיות:

מרדדים כל בצק למלבן בעובי של כמעט סמ' (לא לרדד דק!), וחותכים בעזרת סכין ל9 רצועות בצק באותו רוחב (סמ' X סמ'). מתקבלות 18 רצועות שוות בגודלן בשני צבעים שונים (9 מכל צבע בסה"כ). מסדרים בשורות לפי ההסבר הבא:

שורה 1: מניחים רצועה לבנה, רצועה שחורה ורצועה לבנה צמודים אחד לשני ומשטחים מעט בעזרת האצבעות, או עוברים בקלילות עם מערוך (אך לא מרדדים, העובי צריך להישאר אותו עובי).

שורה 2: מעל השורה הראשונה, מניחים בהתאמה רצועה שחורה, רצועה לבנה ורצועה שחורה, ושוב משטחים מעט, על מנת שהגובה יהיה אחיד.

שורה 3: מעל השורה השניה, מניחים בהתאמה רצועה לבנה, רצועה שחורה ורצועה לבנה, ומשטחים מעט.

מתקבל מלבן שבחיתוך שלו ניתן לראות את צורת השחמט. מצננים את המלבן במקרר עד להתקשות מוחלטת (לפני חיתוך לעוגיות), כשעה. אפשר לזרז את התהליך ע"י הקפאה במקפיא.

עם הבצק השחור שנשאר מכינים מסגרת למלבן: מרדדים את הבצק לצורת מלבן בעובי של כחצי סמ', היכול "לעטוף" את המלבן הקפוא. מניחים את מלבן הקוביות על הבצק השחור המרודד, ועוטפים, תוך כדי הידוק הבצק.

יוצרים מלבן נוסף באותו תהליך, רק הפוך:

שורה 1: מניחים רצועה שחורה, רצועה לבנה ורצועה שחורה צמודים אחד לשני ומשטחים מעט בעזרת האצבעות, או עוברים בקלילות עם מערוך (שוב, לא מרדדים, העובי צריך להישאר אותו עובי).

שורה 2: מעל השורה הראשונה, מניחים בהתאמה רצועה לבנה, רצועה שחורה ורצועה לבנה, ושוב משטחים מעט, על מנת שהגובה יהיה אחיד.

שורה 3: מעל השורה השניה, מניחים בהתאמה רצועה שחורה, רצועה לבנה ורצועה שחורה ומשטחים מעט.

מתקבל מלבן נוסף, בצבעים הפוכים. מצננים גם אותו עד להתקשות מוחלטת.

עם הבצק הלבן שנשאר מכינים מסגרת למלבן: מרדדים את הבצק לצורת מלבן בעובי של כחצי סמ', היכול "לעטוף" את המלבן הקפוא. מניחים את מלבן הקוביות על הבצק הלבן המרודד, ועוטפים, תוך כדי הידוק הבצק.

נצנן את שני המלבנים העטופים, עד התקשות מוחלטת.

חיתוך ואפיית העוגיות:

מחממים תנור ל170 מעלות. מרפדים 2 תבניות תנור בנייר אפייה.

פורסים את המלבנים לפרוסות בעובי של כחצי סמ' ומסדרים על נייר האפייה עם רווחים.

אופים את העוגיות כ12-13 דק', עד שהן מזהיבות (קל מאוד לראות את זה על פי הבצק הבהיר).

מצננים לחלוטין ושומרים בקופסא אטומה כשבוע.

chess cookies

הערות, הארות ותוספות:

  • עיצוב העוגיות לא באמת קשה וארוך כמו שהוא נקרא, פשוט צריך לשים לב למיקום הרצועות, ולחשוב על לוח שחמט.
  • ניתן להכין את העוגיות גם בצורת ספירלה: מרדדים את שני סוגי הבצק דק מאוד לשני מלבנים, מניחים אחד על השני, ומגלגלים לרולדה. מצננים ופורסים כרגיל לעוגיות. מתקבלות עוגיות ספירלה יפהפיות.
  • ניתן לשמור את מלבני הבצק במקפיא לפני האפייה עד כחודש, וכך בכל פעם לחתוך ולאפות את הכמות הרצויה.
  • העוגיות נהדרות לליווי תה או קפה.
  • את הבצק החום כדאי לרדד על קקאו ולא על קמח, מאחר והקמח מותיר את עקבותיו על הבצק (ניתן לראות שכבה דקיקה עכורה של קמח על הבצק החום בתמונות, ככה זה כשנגמר הקקאו בדיוק…:))

בתאבון ושבוע נפלא ושגרתי!


רק בריאות!

עבודה בקונדיטוריה זה בדרך כלל אומר התעסקות עם חומרי גלם מאוד שמנים ועשירים; כמויות החמאה, שמנת וביצים במתכונים התעשייתיים עלולים להבהיל את מי שמסתכל מבחוץ, למרות שכמובן, מדובר במסות ענקיות ולא ביתיות בעליל. כשמכינים 1000 עוגיות, אז הגיוני שתהיה כמות חמאה עצומה כשחושבים על זה במימדים ביתיים.

"עוגיות בריאות" זה אחד הטריקים הכי גדולים בקונדיטוריה. הרבה בריאות יש בהן, זה נכון, הרי מה יכול להיות רע בשיבולת שועל, אגוזים ופירות יבשים? אבל לא מעט שומנים מסתתרים בפנים – אגוזים זה לא דבר דיאטטי במיוחד, וחמאה בודאי שלא. אבל אין מה לעשות, בריאות זה משהו אחד, וטעים זה משהו אחר, ברוב המקרים.

הפעם אין לי איזו בשורה חסרת תקדים לעוגיות מעולות נטולות שומן, כי אחרי הכל אני מאוד בעד לאכול הכל, ובמידה. אני מעדיפה להכין עוגיות שטעים לי לאכול, ולאכול מהן מעט בכל פעם, מאשר לאכול עוגיות "דיאט" ולטחון אותן בלי חשבון (וזה בטח לא מועיל). העוגיות האלה גם יוצאות יחסית גדולות ומשביעות, ככה שלדעתי זה אפילו יכול להוות נשנוש קליל לאחר צהריים.

עוגיות שיבולת שועל, שקדים וחמוציות

אז הנה "עוגיות הבריאות" שלי, שאולי הן יותר בריאות מטראפלס עשירים בשוקולד ושמנת, אבל לבטח לא היו עוברות בדיקה קפדנית של דיאטנית/ תזונאית. אבל שוב, ההנאות הקטנות האלה של החיים הם אלה שהופכות אותם למיוחדים וזכירים (memorable – לא מצאתי מילה טובה יותר).

אפשר להכין חצי כמות, ויצאו משהו כמו 20-25 עוגיות בינוניות בגודלן, אבל מצד שני הן נשמרות כל כך טוב בקופסא אטומה, שפשוט חבל שלא להכין את כל הכמות. לחיי ההנאות הקטנות של החיים, עם הרבה רגעים מתוקים.

עוגיות שיבולת שועל, חמוציות ושקדים

40-45 עוגיות בגודל בינוני

200 גר' חמאה רכה

250 גר' סוכר חום כהה

100 גר' סוכר לבן

2 ביצים

2 כפות חלב

כפית סודה לשתייה

חצי כפית קינמון טחון

קורט מלח

כפית תמצית וניל טהורה

210 גר' קמח לבן

70 גר' קמח מלא

350 גר' שיבולת שועל

80 גר' שקדים משובבים (לא טחונים)

120 גר' חמוציות מיובשות

ההכנה:

מחממים תנור ל 165 מעלות.

בקערת מיקסר עם וו גיטרה מעבדים יחד חמאה וסוכר עד קבלת תערובת אוורירית וקרמית. מוסיפים את הביצים והחלב בהדרגה, עד שהתערובת אחידה. מוסיפים גם תמצית וניל, קינמון, סודה לשתייה ומלח ומעבדים יחד עד שאחיד.

מנפים פנימה את שני סוגי הקמחים, ומעבדים עיבוד קצר. מוסיפים את שיבולת השועל, השקדים והחמוציות ומעבדים עד קבלת בצק אחיד ודי רך.

בעזרת 2 כפיות או כף גלידה קפיצית מסדרים במרווחים תלוליות של בצק על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. משטחים מעט את תלוליות הבצק.

אופים את העוגיות כ13-15 דק', עד שהשוליים יציבים והמרכז עדיין נראה קצת רך. העוגיות ממשיכות להתייצב גם בצינון.

עוגיות שיבולת שועל, שקדים וחמוציות

הערות, הארות ותוספות:

  • לרוב תמיד אומרים להשתמש בשיבולת שועל שלמה ולא אינסטנט. אני מוצאת שהשימוש בשיבולת שועל מהירת הכנה (ההיא של הדייסות), עושה את העוגיות הרבה יותר טובות. אבל זה, כמובן, עניין של טעם. נסו כך וכך, ותחליטו מה יותר טעים לכם.
  • את החמוציות והשקדים אפשר להמיר בכל תוספת אחרת שתבחרו: אגוזי מלך, אגוזי פקאן, פירות יבשים קצוצים, צימוקים וכל מה שעולה על דעתכם. אפשר גם שוקולד, אבל אם כבר "בריאות" אז עד הסוף.
  • העוגיות נשמרות כשבוע וחצי בקופסא אטומה. לרוב, הן יגמרו הרבה לפני.

בתאבון וסוף שבוע נעים!


טארטלטים אדומים של פירות יער טריים

בעיני פירות יער הם הפירות שמסמלים קיץ יותר מכל פרי אחר. הצבע האדום העז, ביחד עם העסיסיות והמתיקות – חמצמצות, יוצרים פירות נפלאים שקשה לעמוד בפניהם, גם בטעם וגם בצורה. יש כל כך הרבה סוגים: אוכמניות, דומדמניות, פטל, אוסנה וכמובן דובדבנים. וזה ממש לא הכל; יש עוד המון סוגים של פירות יער שלדעתי אפילו אין בארץ (כמו ענבי שועל ועכובית, בחיי שיש דברים כאלה!), וכולם סביב הצבעים האדומים – סגולים – שחורים, שעושים טעים ונעים בלב.

אני חושבת שהפרי האהוב עלי ביותר הוא הפטל, וכשיש להשיג פטל טרי ולא קפוא, אני בערך הראשונה לשלם עליו מחיר מופקע (ככה זה בכל סופר לצערי), ולהתאכזב שעדיין מוקדם מדי, והפטל לא מספיק טעים. אבל השנה התאפקתי. ראיתי את הפטל כבר המון זמן בסופר, והחלטתי לתת לו עוד זמן (המחיר, כמובן, היה הסיבה השניה לא לקנות אותו בסופר).

בשבוע שעבר הזדמנו לשוק האיכרים בתל אביב. חוץ מהעובדה שהשוק מקסים ומהמם ביופיו, הוא טומן בחובו המון פירות, תבלינים, ירקות, זיתים ומטעמים נפלאים שלא ניתן להשיג בכל סופר. וכמובן שהיה פטל, וכמובן שלא הצלחתי להתאפק. הפעם המחיר גם היה שפוי לגמרי: 2 קופסאות פטל לא גדולות במיוחד במחיר מציאה (המחיר הכי זול שהצלחתי למצוא!) של 25 שח' בלבד. שווה ביותר. ולשם השוואה, היום בטיב טעם בעודנו תרים אחרי חלב וביצים (זה מה שקורה כשנזכרים לעשות קניות בשבת אחרי הצהריים), בזווית העין קלטתי גם פטל, שעלה לא פחות ולא יותר מ29 שח' לקופסא. קטנה. מאוד קטנה.

אפשר לעשות המון דברים עם פירות יער, החל מריבות, מאפינס ועוגות בחושות, סלט פירות מרענן, ואפילו להוסיף לסלט חסה ולהפוך אותו לצבעוני וטעים. אני, כמובן, בחרתי הפעם באופציה של טארטלטים קטנטנים וטעימים, עם קרם פטיסייר – קסיס והפירות הנהדרים האלה.

טארטלט פירות אדומים ופיסטוק

כמו שאתם מכירים אותי, קשה לי לעמוד בפני בצק פריך על כל צורותיו, ועם קרם פטיסייר ופירות זה הקינוח האולטימטיבי בעיני של הקיץ. אתם עוד פה? חשבתי שכבר הלכתם להכין :-)

טארטלטים קיציים של פירות יער עם פיסטוקים קלויים

10 רינגים של טארטלטים בקוטר 7 סמ' או תבנית טארט מתפרקת בקוטר 22 סמ'.

לבצק פריך Pate' Sable:

150 גר' קמח

60 גר' אבקת סוכר

קורט מלח

90 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

חלמון

תמצית וניל

גרידת לימון

למלית קרם פטיסייר – קסיס:

300 מ"ל חלב

חצי מקל וניל חצוי ומרוקן מהגרגירים

80 גר' סוכר

60 גר' חלמון (3 חלמונים מביצים מספר 2)

40 גר' קורנפלור

2 כפות ליקר קסיס (ליקר פירות אדומים)

30 גר' חמאה רכה

לפירות:

פירות יער על פי הצורך ולפי מה שיש בשוק (פטל, אוסנה, דובדבנים, דומדמניות, אוכמניות וכו')

נפאז' לזיגוג הפירות

20 גר' פיסטוקים קלופים קלויים וקצוצים גס

ההכנה:

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים קמח, אבקת סוכר, מלח, חמאה וגרידת לימון ומעבדים יחד עד קבלת תערובת פירורית. מוסיפים את החלמון ותמצית הוניל ומעבדים רק עד קבלת גושי בצק. מצננים את הבצק שנוצר במקרר כחצי שעה.

מרדדים את הבצק הפריך לעובי של כ3 מ"מ (4 מ"מ אם עושים פאי אחד גדול), וקורצים עיגולים בקוטר קצת יותר גדול מקוטר הרינגים של הטארטלטים. מרפדים את הטארטלטים, ומקפידים שהשוליים יהיו בזווית של 90 מעלות לבסיס הטארטלט (דבר שיבטיח שוליים גבוהים שלא יצנחו במהלך האפייה). מחוררים את בסיס הטארטלטים בעזרת מזלג. שומרים את הטארטלטים במקפיא כחצי שעה, ובינתיים מחממים תנור ל170 מעלות.

אופים את הקלתיות אפייה עיוורת: מניחים מעל הקלתיות הלא אפויות (והקפואות!) ניילון נצמד או נייר אלומיניום, ומהדקים לדפנות. שמים קטניות או חרוזים מיוחדים לאפייה (אני משתמשת בשעועית שייעדתי לעניין והיא בשימוש חוזר כבר הרבה זמן), אופים במצב זה כ10 דק' ב170 מעלות. לאחר מכן מסירים את הקטניות והניילון הנצמד, וממשיכים באפייה עוד כ15 דק' עד שהבצק זהוב לחלוטין.

מניחים את הקלתיות האפויות המוכנות לצינון, ובינתיים מכינים את קרם הפטיסייר.

בקלחת קטנה מניחים חלב, מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים וחצי מכמות הסוכר (40 גר'). מביאים לסף רתיחה.

בינתיים טורפים יחד חלמונים, את שארית הסוכר והקורנפלור.

מסננים את תערובת החלב, ועושים השוואת טמפרטורות עם תערובת החלמונים. מוזגים כמות קטנה של תערובת החלב על התערובת החלמונים וטורפים היטב בעזרת מטרפה. לאחר שהחלמונים מעט התחממו, ניתן להוסיף את שאר תערובת החלב. מעבירים את הכל בחזרה לקלחת, וממשיכים לבשל תוך כדי טריפה (חשוב מאוד לא להפסיק לטרוף את התערובת לכל אורך התהליך), על אש קטנה, עד שנוצר קרם פטיסייר.

מוסיפים לקרם את ליקר הקסיס והחמאה הרכה וטורפים עד שהקרם אחיד והחמאה נמסה לגמרי. התהליך כולו אורך כחמש – שבע דקות, ככה שלקרוא את ההסבר לוקח יותר זמן מלעשות אותו (כבר ראיתי את הפרצופים המבוהלים נוכח ההסבר הארוך הזה, והחלטתי להקדים תרופה למכה:-))

מצננים את הקרם במקרר כחצי שעה, כאשר מניחים כל פני הקרם ניילון נצמד (על מנת שלא יווצר קרום של החלב).

לאחר שהקרם הצטנן, מוציאים אותו (הוא יראה במרקם של ג'לי, אל דאגה, זה בסדר!), טורפים מעט בעזרת מטרפה עד שהוא חוזר להיות במרקם של קרם.

מניחים מעל כל קלתית אפויה מעט מקרם הפטיסייר ומיישרים בעזרת כף או פלטה קטנה. מסדרים בצורה נאה את פירות היער מעל (אני השתמשתי בפטל ואוסנה).

מזגגים את הפירות עם נפאז' בעזרת מברשת קטנה, ומפזרים מעל כל טארטלט קצת פיסטוקים קלויים גרוסים.

הטארטלטים במיטבם ביום הכנתם. עדיף להכין אותם וישר לאכול, ולא לתת להם לעמוד, מאחר והקלתית תספח לחות מהקרם ומהפירות. מניסיון אישי – גם יום אחרי הטארטלטים עדיין טובים, אבל מעט "רטובים" יותר.

בתאבון!

טארטלט פירות אדומים ופיסטוק

הערות, הארות ותוספות:

· מהחלבונים הרבים שנשארים מהמתכון הזה, אפשר להכין נשיקות, שבעתיד אעלה גם להן מתכון מסודר. בינתיים, הנה כמה אופציות לחלבונים שנשארו: מקרונים, עוגיות אגוזי לוז ממולאות בגנאש שוקולד ופרנג'ליקו, ריבועי לימון – פיסטוק

· לא חייבים לתת טעם של קסיס לקרם פטיסייר (מה גם שלא לכולם יש ליקר קסיס בבית מן הסתם) – אפשר לוותר לגמרי על הליקר או להמיר אותו בברנדי.

· אם אתם לא מוצאים פירות יער טריים, אפשר להשתמש בפירות יער קפואים, ופשוט לדאוג להפשיר אותם מבעוד מועד. דרך טובה (ולא מלכלכת) להפשיר פירות יער: להניח בתוך מסננת בקערה במקרר למשך לילה.

· לא חייבים להשתמש בפירות יער – אפשר כל פרי אחר שאוהבים: בעונה החמה ילכו מעולה מלון, ענבים, תאנים.

· אפשר להמיר את הפיסטוקים בכל אגוז אחר שיש לכם בבית, או לוותר עליהם בכלל, לבחירתכם. בעיני הצבע הירוק משתלב מקסים עם האדום של פירות היער, ויוצר טארט משמח וצבעוני ביותר.

· והכי חשוב: לא לפחד מאפייה עיוורת! אני יודעת שהרבה מפחדים, אבל ברגע שפועלים לפי ההוראות, באמת שאין מה לפחד, ואין סיבה לא להצליח. אז תתחילו לשנן: אני לא מפחד מאפייה עיוורת, אני לא מפחדת מאפייה עיוורת.


ואחת קטנה (בעצם די גדולה) לפני סיום: ביקרתי השבוע בבלוג המקסים של כפיר וגל, אוכל טוב ויין טוב, ו"הבאתי" (טוב, נו, כתבתי פוסט אורח) להם עוגיות אגוזי לוז ופרנג'ליקו. אתם יכולים ויותר ממוזמנים לקרוא כאן. ותודה לכפיר וגל על האירוח!

שבוע טוב!