לעוגיות Oreo התוודעתי בערך בגיל 15. באותם ימים הייתה לי חברה טובה שלא הפסיקה להלל ולשבח את העוגיות האלה (שרק החלו להגיע לארץ) בכל הזדמנות, עד שיום אחד היא הביאה לי לטעום במה מדובר. שתי עוגיות שוקולדיות כמעט-מלוחות, כשביניהן מילוי לבן עם ריח וניל משגע וממכר; זה לא ממש מפתיע שמאותו רגע גיליתי אהבה חדשה, והחלק הטוב ביותר בעניין הוא שגם "גררתי" עוד כמה אנשים ביחד איתי, ואפילו הצלחתי למכר כמה בני משפחה, שהתחילו לקנות אותן הביתה.

מאז חלפו כבר למעלה מעשר שנים (אם תשאלו אותי, יותר מדי מהר). בכל פעם שאני נתקלת בעוגיות האלה בסופר זה מעלה בי חיוך של זכרונות נעורים; על ימים של חופש, בלי יותר מדי דאגות. ימים בהם נפגשתי עם חברים כל יום, ימים שנזלו לי מבין האצבעות. זו המשמעות של העוגיות האלה מבחינתי, ואמנם בימים אלה אני לא ממש קונה אותן הביתה באופן תדיר, אבל מדי פעם גם הן נכנסות לעגלה, ולו רק בשביל לקבל כמה רגעים ספורים של נוסטלגיה.

לפני יותר משנתיים מאיה פרסמה מתכון של מרת'ה סטיוארט לעוגיות האלה, ואני זוכרת שכבר אז הגבתי לה לפוסט שאני פשוט חייבת להכין אותן. גם השנתיים האלה חלפו במהירות רבה מדי, ואיכשהו המתכון נשכח ונכנס אל תוך רשימת אינספור המתכונים שסימנתי לי להכין אבל מעולם לא הגעתי אליהם. רצה הגורל, והשבוע מצאתי את עצמי תוהה מה להכין, ואיכשהו דווקא העוגיות האלה קפצו לי למחשבות. בצורה כמעט אוטומטית הקמתי את עצמי מהלימודים, והלכתי להכין את העוגיות.

גם אני, כמו מאיה, מאוד אוהבת את המתכונים של מרת'ה סטיוארט, ומעולם לא היו לי נפילות איתם. לכן סמכתי על המתכון בעיניים עצומות, ולא שיניתי דבר בהרכב החומרים, אלא דווקא באופן ההכנה; בגלל שאני אימפוליסיבית מאוד ולא היה לי כוח לרכך את החמאה, הכנתי את הבצק במעבד מזון (הרבה יותר מהיר) ואכן בסופו של דבר יצאו עוגיות Oreo נפלאות ויפהפיות.

עוגיות Oreo
על פי מתכון של מרת'ה סטיוארט
20-25 עוגיות סנדוויץ'

לעוגיות:
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
¾ כוס (150 גר') סוכר לבן
¼1 כוס (175 גר') קמח לבן
⅓ כוס (50 גר') קקאו כהה
חצי כפית מלח
חצי כפית סודה לשתייה
חצי כפית אבקת אפייה
כפית תמצית וניל
ביצה

לקרם וניל:
50 גר' חמאה רכה
⅓1 כוס (130 גר') אבקת סוכר
כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

1. עוגיות: במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד חמאה, סוכר, קמח, קקאו, מלח, סודה לשתייה ואבקת אפייה, ומעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת פירורית.
2. מוסיפים פנימה את תמצית הוניל והביצה וממשיכים לעבד רק עד שמתחיל להיווצר בצק.
3. בעזרת כפית קטנה (אני השתמשתי בכפית גלידה קפיצית קטנטנה), יוצרים כדורים קטנים (בערך בגודל של אגוז מלך), ומסדרים במרווחים על נייר אפייה. משטחים את הכדורים בעזרת כף היד.
4. מצננים את העוגיות כעשר דקות במקפיא, ובינתיים מחממים תנור ל175 מעלות.
5. אופים את העוגיות 7-9 דק', עד שהן מתייצבות בצידיהן ועדיין מעט רכות במרכז.
6. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שממלאים אותן.
7. קרם וניל: בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים יחד חמאה, אבקת סוכר ווניל, ומתחילים (במהירות נמוכה, כדי שאבקת הסוכר לא תתעופף) לעבד יחד. ברגע שאבקת הסוכר נספגה כולה בחמאה, אפשר להגביר מהירות, ולעבד יחד עד שנוצר קרם במרקם כמעט-בצקי.
8. בעזרת כפית קטנה ממלאים את העוגיות בקרם ויוצרים סנדוויצ'ים קטנים.
9. שומרים בקופסא אטומה היטב עד חמישה ימים.

הערות, הארות ותוספות

• אני הכנתי עוגיות קטנות מאוד, ולכן יצאו לי 30-35 עוגיות. אם מכינים עוגיות גדולות יותר, זמן האפייה כמובן יתארך.
• אפשר למלא בכל קרם שאוהבים – חמאת בוטנים, קרם מרשמלו, ריבת חלב או סתם גנאש שוקולד מוקצף (למושחתים באמת).
• בימים קרים אין בעיה לשמור את העוגיות בחוץ, אך בימים שחם יותר עדיף לשמור אותן במקרר.
• כפי שמאיה כתבה, ניתן להכין את העוגיות גם ע"י רידוד וקריצת עיגולים או יצירת גליל ופריסתו. מה שנוח לכם עובד.
• אפשר לצפות את העוגיות בשוקולד לבן או מריר מבחוץ; מטמפררים שוקולד ופשוט טובלים את העוגיות בתוכו ומניחים על נייר אפייה עד שהשוקולד מתמצק.

_______________________________________________

רוצים עוגיות נוספות? בשבועיים האחרונים מפלצת העוגיות באה לתקוף אותי, ופרסמתי גם מתכונים לעוגיות שיבולת שועל, שקדים וצימוקים והיום גם עוגיות שקדים עם ריבת תותים במדור האוכל של Ynet. וכרגיל, אתם מוזמנים לבקר אותי גם שם בכל יום רביעי עם מתכון חדש. בתאבון!

פעם לא סבלתי אגוזים. מכל סוג, זה ממש לא היה משנה; שקדים, פקאנים, אגוזי לוז ואגוזי מלך. אגוזים הם רק חלק מהמאכלים שפעם לא אהבתי; לעיתים אני מסתכלת אחורה על דברים שלא אהבתי וזה מצליח לשעשע אותי. תוכלו למצוא בהיכל הבושה של עברי תותים (!), אגוזים, פטריות, חצילים, ועוד רבים אחרים. היום קשה לי לחשוב על יותר משניים-שלושה דברים שאני באמת ובתמים לא מסוגלת לאכול. אולי זה הגיל, אבל אפילו סודה אני מאוד אוהבת (תמיד טענתי שסודה זה טעם שמתפתח עם הגיל).

ולענייננו – אגוזים. היום אני חובבת את רוב סוגי האגוזים, כשבמיעוט נמצאים אגוזי מלך, אותם אני עדיין מתקשה לאכול. הם תמיד מרגישים לי מרירים ולא טריים, וגם אם קניתי אותם טרי-טרי, בעיני יש להם טעם קצת מעופש ופשוט לא טעים. אגוזי לוז ופקאנים הם כרגע בטופ מבחינת האגוזים האהובים עלי, כמו גם מקדמיה, שלפעמים אני תוהה אם באמת מדובר באגוז או פשוט בממתק מדהים וטבעי. חבל רק שאגוזי מקדמיה הם אולי האגוזים היקרים ביותר, וצריך לקחת משכנתא בכדי לקנות אותם. נו, כמעט.

בזמן האחרון יצא לי להכין לא מעט פעמים עוגיות ביסקוטי, שמזכירות לי קצת (הרבה) את הטיול שלנו ברומא. בכל בוקר ואחר-צהריים של אותו טיול בלתי נשכח, נשנשנו קצת ביסקוטי נהדרים שקנינו במאפייה (Paticceria) ליד שוק קמפו די פיורי המהמם, בו בילינו לא מעט זמן בשיטוט מענג ורכישת מטעמים. זה היה תענוג גדול, ואפשר לומר שהתמכרנו לעוגיות האלה במהלך השבוע שבילינו שם.

לפני כמה שבועות הכנתי ביסקוטי מעולים בבית, ממתכון שמצאתי בבלוג הנהדר Joy of Baking, בו יש אינסוף מתכונים נהדרים וצילומים מתוקים. מה שמיוחד בביסקוטי זו עצם העובדה שאופים אותו פעמיים (וזהו גם פירוש השם); פעם ראשונה בתור כיכר, ולאחר מכן חותכים ומייבשים את העוגיות. הדבר הטוב ביותר בביסקוטי הוא שהוא אף פעם לא יוצא אותו הדבר, ותמיד ניתן לגוון בתוספות: אגוזים, פירות יבשים, שוקולד, מה שרק רוצים.

ביסקוטי אגוזי לוז ופקאן
על פי המתכון מהבלוג Joy of Baking, עם שינויים והתאמות שלי
2 כיכרות באורך של 15-20 ס"מ (מספר העוגיות תלוי בעובי החיתוך)

260 גר' קמח לבן
5 גר' אבקת אפייה
150 גר' סוכר לבן
קורט מלח
2 ביצים
2 חלבונים
כפית תמצית וניל איכותית (אני משתמשת במחית)
כף ליקר אמרטו
80 גר' אגוזי לוז טבעיים
80 גר' פקאנים טבעיים

אופן ההכנה

מחממים תנור ל180 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים יחד קמח, אבקת אפייה, סוכר ומלח לתערובת אחידה.
מוסיפים ביצים, חלבונים, תמצית וניל ואמרטו, ומערבבים עד שמתחילים להיווצר גושי בצק גדולים.
מוסיפים אגוזי לוז ופקאנים ומערבבים רק עד שהם נטמעים בתערובת בצורה אחידה.
מחלקים את הבצק לשני חלקים, ובידיים מעט רטובות יוצרים 2 כיכרות, ומניחים במרווח די גדול על תבנית אפייה.
אופים את הכיכרות 20-30 דק', או עד שהן מזהיבות מבחוץ. מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר.
מורידים את טמפרטורת התנור ל150 מעלות.
כשהכיכרות קרות פורסים לעוגיות בעובי של כ5-6 מ"מ. מסדרים בצפיפות על רשת אפייה (ולא על תבנית), ואופים עוד כ10-15 דק', עד שהביסקוטי יבשים.
מצננים לחלוטין ושומרים בקופסא אטומה.

הערות, הארות ותוספות

• העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: אלה שאוהבים ביסקוטי קשה לחלוטין, ואלה שמעדיפים אותו בלי אפייה נוספת. אני משתייכת לאלה שאוהבים את העוגיות אפויות היטב, כדי לטבול אותן בכוס קפה חם וטעים. יאמי!
• המתכון אינו מכיל חמאה, ועל כן מתאים לרגישים ללקטוז וכמובן לשומרי כשרות, שאינם מעוניינים בעוגיות חלביות.
• אני המרתי את אחת מהביצים במתכון המקורי בשני חלבונים, משום שלטעמי הם מוסיפים פריכות ואווריריות לעוגיות.
• אפשר כמובן להשתמש בכל אגוז אחר שאוהבים. באופן אישי אני חושבת שהשילוב של פקאנים ואגוזי לוז הוא נפלא.
• אפשר לשמור את העוגיות עד כחודש בקופסא אטומה היטב.
• אפשר להקפיא את הכיכרות שלמים לפני חיתוך לעוגיות, ובכל פעם שרוצים להוציא כיכר, לחתוך לעוגיות ולאפות ביסקוטי טריים.

כחלק מהמאמצים לשיפור מצב הרוח אני מוצאת את עצמי בימים האחרונים מכינה לא מעט מתוקים. זה התחיל במרשמלו ביתי, המשיך בעוגה מושקעת לאמא שלי, שחגגה יום הולדת השבוע, מיני מאפינס שהזכירו לי את רומא, וגם העוגיות הבאות נכנסו לרשימה על הדרך. יש משהו מנחם בעוגיות שוקולד צ'יפס, אני לא יודעת אם זה משום שהן כל כך קלות להכנה, או בגלל שהטעם שלהן כל כך טוב והולך מצוין לצידה של כוס חלב, אבל העוגיות האלה הן שביל הבריחה שלי בכל רגע של עצבות.

השבוע תרתי ברחבי הרשת אחר מתכונים לעוגיות שוקולד צ'יפס עם חמאת בוטנים, לאחר שנועה הכינה כאלה לפני כמה ימים והצליחה לעשות לי חשק היסטרי (לא שזה כזה קשה, אחרי הכל יש לי רומן ארוך ומתמשך עם השילוב האלמותי הזה של שוקולד וחמאת בוטנים). לאחר כמה לבטים מול לא מעט מתכונים שונים או דומים, מצאתי את המתכון הזה, שנמצא בבלוג המקסים Brown Eyed Baker, אותו אני קוראת באופן קבוע, וישר קפצתי למטבח והכנתי את העוגיות.

תוך שעה כבר היו עוגיות שוקולד צ'יפס וחמאת בוטנים שמנמנות בדיוק כמו שעוגיות שוקולד צ'יפס צריכות להיות. צידי העוגיה פריכים וטעימים, והמרכז יחסית Chewy ומלא בשילוב המתוק-מלוח של חמאת הבוטנים ושוקולד מריר. חגיגה לאוהבי השילוב וגם בכלל. נמרוד טוען שהעוגיות האלה מזכירות לו במבה במילוי נוגט. בתור חובבת במבה עם שוקולד (נוטלה, ברור), העוגיות האלה מיד נכנסו להיכל המתכונים המוצלחים הדמיוני שלי, ומיד ידעתי שאכתוב עליהן כאן, לבל ישכחו.

עוגיות שוקולד צ'יפס עם חמאת בוטנים
מבוסס על המתכון של Brown Eyed Baker עם מעט התאמות שלי
30-40 עוגיות, תלוי בגודל

100 גר' חמאה רכה
125 גר' חמאת בוטנים חלקה
100 גר' סוכר לבן
70 גר' סוכר חום כהה
רבע כפית מלח
כפית מחית וניל איכותית
ביצה
140 גר' קמח לבן
כפית סודה לשתייה
80 גר' שיבולת שועל
100 גר' שוקולד צ'יפס מריר
50 גר' בוטנים קצוצים גס

אופן ההכנה

מחממים תנור ל175 מעלות.
בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים יחד חמאה, חמאת בוטנים, סוכר לבן, סוכר חום, מלח ווניל ומעבדים יחד לתערובת אוורירית וקרמית מאוד (משהו כמו 4-5 דק' עיבוד).
מוסיפים פנימה את הביצה וממשיכים לעבד עד שהיא נטמעת לחלוטין בתערובת. מנפים פנימה את הקמח והסודה לשתייה, מוסיפים את השיבולת שועל, השוקולד צ'יפס והבוטנים ומעבדים במהירות נמוכה רק עד שהתערובת אחידה.
בעזרת כף גלידה קפיצית (או עם ידיים רטובות), יוצרים עיגולי בצק אחידים בגודלם, ומניחים במרווחים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה. אופים את העוגיות כ10-12 דק', עד שהן מתייצבות בשוליים, והמרכז עדיין קצת רך. מצננים על רשת.

הערות, הארות ותוספות

• את העוגיות שומרים בקופסא אטומה היטב עד שבוע.
• אפשר להכין את העוגיות עד לשלב האפייה ולשמור אותן במקפיא לא אפויות עד חודש. בכל פעם שרוצים ליהנות מעוגיות טריות מוציאים מהמקפיא, מסדרים על תבנית תנור ואופים.
• אפשר להשתמש בחמאת בוטנים עם שבבי בוטנים, אבל אני מעדיפה להוסיף אותם בנפרד.
• אם אוהבים עוגיות יותר פריכות ממשיכים לאפות אותן עוד 2-3 דקות.
• במקום שוקולד צ'יפס אני אוהבת להשתמש בשוקולד מריר קצוץ גס, וכך חתיכות השוקולד גדולות יותר בתוך העוגיה, ולטעמי זה מוצלח יותר.

לפני כמה ימים הגענו הביתה בחזרה משבוע בפריז. את ראש השנה בילינו שם, והטיול שאמור היה להוות תיקון לטיול האחרון שלנו לברצלונה, התגלה בסופו של דבר כשידור חוזר. לא אלאה אתכם ביותר מדי פרטים, רק אומר שלעת עתה הטיולים שלנו לחו"ל יהיו על Hold. הטיול שהיה אמור להיות אחד היפים בחיי, הן משום העיסוק הבלתי נלאה בתחום הקולינרי והן משום שזוהי ללא ספק עיר יפהפייה, הצליח (למרות כל המתוקים שאכלנו שם) להשאיר לי טעם מר.

- זהירות, פיסקה רגשנית לפניך! –

השבוע הלא ממש קל שעבר עלינו כשחזרנו הביתה הבהיר לי כמה דברים, כאשר בראש ובראשונה נמצאות החברות הנפלאות שלי, שלא הפסיקו לתמוך בי גם ברגעים הכי קשים. אין לי מילים להודות לכן – נועה, מעיין וליקוש – על הכל. מעבר לזה כמובן גם להורים שלי שידעו לעמוד לצידי עוד כשהיינו רחוקים אלפי קילומטרים מהבית, וגם בארץ, למרות שהצלחנו להרוס לכולם את החג… ובסופו של דבר, גם לנמרוד, שלמרות הקשיים והעצב, עדיין כאן איתי, ואני מודה על כך בכל פעם מחדש.

- סיימתי עם הרגשנות, אפשר להמשיך. –

הספקנו לטייל גם, אי אפשר לומר שלא, וראינו לא מעט "אטרקציות תיירותיות", עליהן כבר אפרט באחד הפוסטים הבאים, שיהיה מוקדש כולו לצד החיובי של פריז. מעבר לכל האתרים כמובן שלא פסחנו על כל פטיסרי ופטיסרי שקיים בעיר הזאת (נשמע יומרני, אני יודעת, אבל ללא ספק ביקרנו בהמון פטיסרי, מוכרים יותר ופחות). בכל מקום בעיר מוכרים מקרונים נפלאים, בטעמים הזויים יותר ופחות, והמון סוגים אחרים של עוגיות, טארטים, מוסים וכל מה שעולה על דעתכם. גן עדן עבור חובבי המתוקים.

פיננסייר היא אחת מהעוגיות שהצלחנו להתמכר אליה בצורה קשה במהלך הטיול. בכל בוקר בפטיסרי הקטן שליד המלון שלנו שתינו קפה ולצידו עוגיית שקדים חמאתית ונפלאה כזאת. נמרוד הפציר בי שזה יהיה הדבר הראשון שאכין ברגע שנגיע הביתה, ואכן – זהו הדבר הראשון שהכנתי מאז שחזרנו. ניתן למצוא פיננסיירים בכל הצבעים והצורות; ירוק הוא כמעט תמיד פיסטוק, ורוד פטל וכיו"ב. אני הכנתי פיננסייר פיסטוק, שליווה מצוין את הקפה שלאחר הצום (אנחנו לא צמים, אבל עדיין).

פיננסייר פיסטוק
50-60 פיננסיירים קטנים

5 חלבונים בטמפ' החדר
150 גר' אבקת סוכר
80 גר' שקדים טחונים
70 גר' קמח לבן
חצי כפית אבקת אפייה
100 גר' חמאה מומסת
10 מ"ל אמרטו
30 גר' מחית פיסטוק

אופן ההכנה

בקערה קטנה טורפים בעזרת מטרפה ידנית את החלבונים, רק עד שהם מתחילים מעט להקציף (ולא מעבר לכך). חשוב לזכור שאין צורך להקציף למרנג, ואפילו לא לשלב שהם מלבינים, אלא רק עד שהם "נפתחים" מעט. עניין הטריפה אמור לקחת בסביבות הדקה – שתיים, ולא יותר.

בקערה נפרדת מערבבים יחד אבקת סוכר, שקדים טחונים, קמח ואבקת אפייה לתערובת אחידה. מוסיפים פנימה את החלבונים וטורפים קלות בעזרת מטרפה. מוסיפים את החמאה המומסת, האמרטו ומחית הפיסטוק, וממשיכים לטרוף רק עד שהתערובת אחידה.

מכסים את הקערה ומצננים את התערובת במקרר למשך כשעה – שעתיים. לאחר מכן מעבירים לשק זילוף ומזלפים אל תבניות פיננסייר (או כל תבנית סיליקון עם שקעים שאינם גדולים מדי). אופים את הפיננסיירים בתנור שחומם מראש ל170 מעלות, כ10-12 דק', עד שהם מזהיבים וקפיציים למגע. מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר.

הערות, הארות ותוספות

• אם לא אוהבים פיסטוקים, אפשר בהחלט לוותר על מחית הפיסטוק. בעיני פיננסייר פיסטוק זה להיט.
• אפשר להוסיף לתערובת לפני האפייה תוספות: פירות יער קצוצים, אגוזים שלמים ואפילו שוקולד צ'יפס (עדיף מריר). נסו ותהנו.
• אפשר לשמור את תערובת הפיננסייר עד שבוע במקרר לפני שאופים. אפשר גם להקפיא עד חודש.
• את הפיננסיירים המוכנים שומרים בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר (בחורף) או במקרר.
• אם רוצים פיננסייר בצבעים אחרים אפשר להוסיף צבעי מאכל (בכמות מזערית זה אמור להספיק).
• בדרך כלל מכינים את העוגיות עם חמאה אגוזים Beurre noisette, שהיא למעשה חמאה שממיסים אותה בזהירות על הגז ושורפים אותה קלות, עד שמתקבל טעם אגוזי וניחוח נהדר. בגלל קוצר זמן, ועצם העובדה שהכיריים שלנו התקלקלו, עשיתי עם חמאה מומסת רגילה. יוצא מצוין כך או כך.

שבוע טוב, וכמה שיותר שגרתי.