קינוחים | עוגיו.נט

מהפכה צרפתית בליל-הסדר

פטיסרי צרפתי אמיתי הוא אחד החלומות הכי גדולים שלי, אם לא הגדול מכולם. יש משהו מאוד מרגש בפטיסרי הצרפתי: האסתטיקה האינסופית, ההקפדה והירידה לפרטים, ופשוט כל ההוויה שהיא הבוטיק הקטן-קטן אבל מדהים הזה. אני כל כך אוהבת להיכנס לפטיסרי, בכל מקום בעולם, ולהרגיש כמו ילדה קטנה בחנות של ממתקים (לא רחוק מהאמת). לעיתים קרובות, מרוב שהדברים מסודרים בדיוק והקפדה עד לרמת הפירור, הקינוחים נראים כמו יצירות אמנות או תכשיטים קטנים. זה בדיוק מה שאני אוהבת. היופי הבלתי נגמר הזה, שמכה בך בכל פעם מחדש ובכל מיני מרקמים, זוויות וטעמים.

בארץ לצערי הרב עוד לא נתקלתי בבוטיקים של פטיסרי באותה רמת גימור כמו בפריז או אפילו בברצלונה, שם רמת ההקפדה היא באמת מטורפת ומדהימה בעיני. אם אי פעם יהיה לי מקום משלי, היו בטוחים שהוא יראה בדיוק כך. לא מצאתי בארץ מקום שמכין מקרונים דרך קבע ומסדר אותם לפי צבעים וטעמים באינסוף וריאציות וטעמים. זה מרגש אותי ומיד גורם לי להרגיש "בבית". אני מאוד אוהבת להקפיד על הצורה הסופית של המוצר, ולנסות להביא אותו לרמה גבוהה מאוד של דיוק וכמובן טעם.

האסתטיקה הזאת שזועקת מבעד לחלונות הראווה בבוטיק פטיסרי הצרפתי היא הסיבה לכך שהתחלתי לעסוק בתחום מלכתחילה. בעיני ההתעסקות הזאת היא תרפיה מנחמת, וההנאה מכך גדולה בהרבה מהאכילה בסוף. אחד השלבים האהובים עלי הוא בכלל השלב המקדים, בו אני מתכננת על הנייר כיצד יראה הקינוח אותו אני רוצה להכין, וחושבת על שילובי הטעמים. אני מודה שאני מאוד old fashioned בשילובי הטעמים שלי, ואני מאוד אוהבת את הטעמים הקלאסיים, אבל חדשנות בהגשה ורמת גימור סופית הם הדברים שלגמרי עושים את הקינוח.

אז הנה "התכשיט" התורן שלי, שהוא, כיאה לתקופת החג בה אנו שרויים, כשר לפסח ואינו מכיל גלוטן. הוא הוכן במיוחד לליל הסדר וכיכב לצידו של המלבי חלב קוקוס. מדובר אמנם בקינוח שוקולדי, אבל עם טוויסט של קפה ובננה, שהופכים את התענוג לגדול עוד יותר. לא עוד מוס שוקולד פשוט (שכבודו במקומו מונח) – אלא משחק של טעמים, מרקמים וצבעים. מכינים אותו ברינג מסגרת מרובע, ובונים את השכבות בתוך המסגרת. לאחר שהכל מוכן וקר, פשוט חותכים למלבנים ישרים. ניתן להגיש אותו קפוא או חצי קפוא בימים החמים ישר מהמקפיא, אבל אני מעדיפה אותו קרמי ורך, כשהוא מופשר במקרר.

קינוח שכבות של שוקולד, אספרסו ובננה
10 מלבנים בגודל של 4X10 (מכינים ברינג מרובע של 20X20)

שכבת דקואז קקאו עם פקאן
50 גר' אגוזי פקאן טבעיים קלופים
10 גר' אבקת סוכר (כף גדושה)
10 גר' קקאו כהה משובח
2 חלבונים מביצים גדולות בטמפ' החדר
קורט מלח
50 גר' סוכר
פולי קקאו גרוסים לפיזור

גנאש אספרסו מוקצף
150 גר' שוקולד לבן
350 מ"ל שמנת מתוקה
10 מ"ל אספרסו
חצי כפית נס קפה מגורען
חצי כפית תמצית וניל

טראפל שוקולד מריר וברנדי
150 מ"ל שמנת מתוקה
כף סירופ תירס או גלוקוזה
קורט מלח
200 גר' שוקולד מריר 60% מוצקי קקאו
10 גר' חמאה רכה
15 מ"ל ברנדי

לבננות המקורמלות
3 בננות חתוכות לפרוסות אלכסוניות
מיץ מחצי לימון
מעט סוכר לקירמול

ההכנה

דקואז קקאו עם פקאן
מחממים תנור ל160 מעלות.
במעבד מזון עם להב פלדה מניחים אגוזי פקאן, אבקת סוכר וקקאו וטוחנים עד שמתקבלת תערובת אחידה ומעט גרגרית. הפקאן לא צריך להיות טחון לחלוטין, אלא להישאר בחתיכות טחונות דק, אבל לא לגמרי אבקה.
בקערת מיקסר עם וו הקצפה מקציפים את החלבונים והמלח עד שמתקבל קצף לבנבן. מוסיפים בהדרגה את הסוכר ומקציפים כ4-5 דקות עד שהקצף יציב.
מקפלים אל תוך הקצף את תערובת הפקאן, עד שהתערובת אחידה.
על תבנית מרופדת בנייר אפייה מסמנים 2 ריבועים בגודל של 20X20. מזלפים את התערובת בצורת הריבועים, ומפזרים מעט פולי קקאו גרוסים.
אופים כ 20-25 דק' עד שהדקואז מזהיב ומתייצב. מצננים לחלוטין לפני שנוגעים בו.

גנאש אספרסו מוקצף
קוצצים את השוקולד הלבן בצורה גסה, ומניחים בקערה בינונית.
בסיר עם תחתית עבה מביאים לסף רתיחה את השמנת, האספרסו, הנס קפה ותמצית הוניל. את התערובת החמה מוזגים מעל השוקולד הלבן. ממתינים כדקה וטורפים יחד עד שמתקבלת תערובת אחידה והשוקולד נמס במלואו.
מצננים את התערובת במקרר למשך כ4-5 שעות, עד שהיא קרה לחלוטין. בזמן שהתערובת מתקררת מכינים את הטראפל ומתחילים לבנות את המנה.
לפני שמתחילים להקציף את התערובת מעבירים אותו למקפיא למשך כעשרים דקות, שתהיה קרה לחלוטין בעת ההקצפה.
מקציפים את הגנאש עד שמתקבל קרם אחיד ומבריק. שומרים במקרר עד השימוש.

טראפל שוקולד מריר וברנדי
בסיר קטן מביאים לרתיחה את השמנת, סירופ התירס והמלח. מוזגים מעל השוקולד המריר. ממתינים כדקה עד שטורפים לגנאש חלק. מוסיפים את החמאה והברנדי וממשיכים לטרוף עד שמתקבלת תערובת אחידה ומבריקה מאוד.

בננות מקורמלות
מסדרים את הפרוסות האלכסוניות בצורת מניפה ישרה. אמורות להתקבל כ10-12 מניפות שכאלה  (תלוי בעובי הפריסה). מטפטפים מעט מיץ לימון על מניפות הבננה ומקפיאים לחלוטין לפני השימוש (כשעה הקפאה).

הרכבת המנה
מיישרים את שכבות הדקואז לגודל של 20X20 (הן מתנפחות מעט במהלך האפייה). מניחים שכבת דקואז אחת בתחתית הרינג. מעל התחתית מוזגים את תערובת הטראפל ומיישרים בעזרת פלטה. מעל שכבת הטראפל מניחים שכבה נוספת של דקואז. מצננים כרבע שעה במקפיא. מעל שכבת הדקואז העליונה מיישרים את גנאש האספרסו המוקצף בעזרת פלטה. מקפיאים לחלוטין לפני שנוגעים בקינוח (עדיף למשך לילה).
לאחר שהקינוח קפוא לחלוטין פורסים בעזרת סכין גדולה וחדה למלבנים בגודל של 10X4. מתקבלות סה"כ 10 מנות נדיבות. אני קישטתי במעט שוקולד מומס מלמעלה.
מקרמלים את מניפות הבננה: מעל כל מניפה בוזקים מעט סוכר ושורפים בעזרת ברנר עד שהסוכר מתקרמל והבננה חמימה. מניחים בזהירות באמצעות פלטה על כל אחד מהקינוחים ומגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות

  • ניתן להכין את כל המנה למעט קירמול הבננות מראש. את הקירמול מומלץ לעשות ממש לפני ההגשה, כך מתקבל משחק חם-קר ומרקמים שונים.
  • אם לא אוהבים את השילוב עם הבננות אפשר לותר ולהגיש את הקינוח כמו שהוא.
  • אם אין לכם ברנר אפשר לקרמל את הבננות גם בתנור על מצב של גריל בחום הגבוה ביותר כ2-3 דקות, אבל זה לא יוצא לגמרי אותו הדבר.
  • אם לא אוהבים ברנדי בטראפל אפשר להמיר אותו בכל ליקר אחר שאוהבים: רום, פרנג'ליקו, ליקר שוקולד וכו' וכו'. האפשרויות אינסופיות.
  • כמו שכבר אמרתי – אפשר להגיש קפוא או חצי קפוא (סמי-פרדו), אבל בעיני הקינוח במיטבו כשהוא מופשר לחלוטין מהמקרר – קרמי ונהדר.

חג (שני) שמח!


מלבי חלב קוקוס עם פירות, דקואז פיסטוק ודבש

בימים שלפני פסח אני כמעט תמיד מוצאת את עצמי במרדף אחר הקינוח המושלם לארוחת החג. אני, בתור אחת ששונאת קינוחים כבדים אחרי ארוחות ענק של חג, מוכנה לגמור את העניין בסלט פירות מרענן. ביננו – מי צריך בכלל את כל עוגות המוס, שכבות, מרנגים, אגוזים ושאר "מכות מצרים" שכאלה? בסופה של ארוחה צריך קינוח קליל, ולא כזה שמתיישב בבטן וחונק אותך במשך שלושה ימים…

בגלל שכבר מכירים אותי ואת מעלליי במטבח (הביתי והמקצועי), אין סיכוי שיתנו לי לחמוק מקינוח מרשים לליל הסדר. אז סלט פירות בהחלט לא בא בחשבון, אפילו אם ממש מתחשק לי. ובכל זאת, קינוח לפסח. והשנה, הוא אפילו צריך להיות פרווה. בחיי, מכות מצרים מעולם לא היו קשות יותר. גם לפסח, גם פרווה וגם קליל. אז ישבתי וחשבתי. וחשבתי וישבתי. וככה במשך שבועיים – שלושה שלפני החג. מקבלת רעיונות מפה ומשם ומשם ומפה. מבחינתי אין סיכוי להכין משהו עם מרגרינה, והרעל הזה פשוט לא נכנס לי הביתה, שלא לדבר על הריח שהיא עושה. בכלל, תחליפים צמחיים למוצרי חלב זה נורא בעיני, ולחלוטין לא מתקבל על הדעת, גם כשצריך להכין קינוח פרווה. יש מספיק אפשרויות מבלי להתפשר על הטעם.

בסוף הוחלט על מלבי! כן כן, מלבי. כזה קרמי, מלטף, טעים וקליל. בכמות קטנה עם קצת פירות מלמעלה, פיסטוקים, דבש ועוגייה פריכה. המתכון של המלבי שייך לנועה, שאמרה לי כבר ברגע הראשון להכין אותו, ולקח לי קצת זמן עד שנסגרתי עליו לחלוטין. אבל ללא ספק מדובר בקינוח (הפרווה) המושלם לפסח: קליל, טעים ומרשים! נכון שבדר"כ מכינים מלבי עם חלב או עם שמנת, ואלה ללא ספק חלביים, אבל חלב קוקוס הוא פרווה לחלוטין, ומניב מלבי פשוט מצוין, בטעם קוקוס עדין. מה עוד אפשר לבקש?

את המלבי מכינים יום קודם בכוסיות קטנות ויפות (שיהיו לו כמה שעות טובות להצטנן במקרר). הפירות מעל נפרסים סמוך ככל האפשר למועד ההגשה, בעיקר בשביל שהם יהיו טריים ולא "עייפים" מהשהייה המרובה במקרר. על כל הקינוח הזה מטפטפים מעט דבש נוזלי, ולו בשביל האותנטיות בלבד, וקצת פיסטוקים קלויים קצוצים גס ועוגיית דקואז פיסטוק בשביל הקראנץ'. חג שמח ללא ספק!

מלבי חלב קוקוס עם פירות, פיסטוקים ודבש
מבוסס על מתכון של נועה עם שינויים והתאמות שלי
15-18 מנות קטנות

800 סמ"ק קרם קוקוס (2 פחיות)
800 מ"ל מים
200 גר' סוכר
50 גר' קורנפלור מומס במעט מים
מי ורדים לפי הטעם
כפית תמצית קוקוס (לא חובה)
פיסטוקים קלויים קצוצים גס לקישוט

פירות חתוכים לפי הטעם (אני השתמשתי בתותים וקיווי)
דבש לקישוט

לעוגיית דקואז פיסטוק
50 גר' פיסטוק קצוץ דק
2 חלבונים בטמפ' החדר
75 גר' סוכר
אופצייה: חצי כפית מחית פיסטוק (מוסיפה צבע ירוק מהמם, אני ויתרתי הפעם)

ההכנה

מכינים את המלבי
בסיר בינוני מביאים לרתיחה את חלב הקוקוס, הסוכר והמים. מוסיפים פנימה תוך כדי ערבוב מתמיד במטרפה את הקורנפלור המומס במים, ומערבבים עד שהתערובת מסמיכה (וזה קורה מהר מאוד, אז כדאי לשים לב). מורידים מהאש ומוסיפים את מי הורדים ותמצית הקוקוס. מעבירים לכלים האישיים ומצננים במקרר עד שמתייצב (עדיף למשך הלילה).

עוגיית דקואז פיסטוק
מחממים תנור ל160 מעלות.
מקציפים את החלבונים תוך הוספת הסוכר בהדרגה עד שמתקבל קצף יציב מאוד (כחמש דקות הקצפה). מקפלים פנימה את הפיסטוקים הקצוצים. מעבירים את התערובת לשק זילוף ומזלפים עוגיות עגולות (בקוטר של כ3-4 ס"מ).
אופים כ12-15 דק', עד שהעוגיות מתייצבות ומזהיבות. מצננים לחלוטין ושומרים בקופסא אטומה.

הרכבת המנה
מעל כל כוסית עם מלבי מניחים קוביות קטנות של תות וקיווי, זולפים מעט דבש ומפזרים פיסטוקים קצוצים. מניחים עוגייה על שפת הכוסית ומקשטים בתות חתוך לאורכו. מגישים קר.

הערות, הארות ותוספות

  • ניתן להחליף את הדבש בסילאן (דבש תמרים).
  • אפשר להשתמש בכל פרי שאוהבים ובעונה. בעיני תותים וקיווי הפכו את המנה לצבעונית ויפה. בקיץ אפשר להוסיף מלון, אפרסק טרי (או נקטרינה) ודובדבנים.
  • אם רוצים את המנה חלבית – אפשר להמיר את המים בחלב או בשמנת מתוקה.
  • ניתן להכין מראש, ואפילו להקפיא למשך כשבועיים.
  • את הדקואז שומרים בקופסא אטומה, שלא יתפסו לחות.
  • ניתן להוסיף קוביות ג'לי מעל בנוסף לפירות – זה מוסיף מרקם מעניין, טעם וכמובן יפה. ג'לי תות או קוקוס ילכו נפלא פה.

שיהיה חג שמח ומלא אור ואהבה!


פודינג לנשמה

נעלמתי קצת, אני יודעת. אמנם לא ממש הרבה, כי בסך הכל לא כתבתי שבוע וחצי, אבל זה מרגיש לי הרבה יותר, וזה חסר לי. הפוסט האחרון היה לי קשה קצת, אולי כי הוא נגע לי בנקודה רגישה, וכי כל הסיטואציה הזאת יותר מדי זרה לי. מי היה מאמין שהסיפור יתנפח לממדים שכאלה (ועדיין חי ובועט…)?

בכל מקרה, להמתקת אירועי השבועיים האחרונים, ולרגל חג הפורים ממנו התעלמתי באלגנטיות לא אופיינית, אני מגישה לכם קינוח חורפי ומתוק של תותים ושוקולד. לא, לא מדובר בתותים מצופים בשוקולד מריר, וגם לא בעוגה עתירת שכבות של מוס שוקולד עם תותים מסודרים במניפה. קינוח. קטן ומתוק. "רגיל" כזה, שלא ממש מסובך להכין אותו.

הכל מתחיל מהכנה של קרם פטיסייר שוקולדי, שאותו אתם בטוח כבר יודעים להכין. הקרם בה"א הידיעה, שעושה בית ספר לכל האינסטנט פודינג למיניהם (רחמנא ליצלן). כמובן שאפשר למצוא 'גרסאות לעצלנים' למיניהן, אבל באמת שההשקעה משתלמת. ובכלל – הטעם של אינסטנט פודינג "שוקולד" (ומה לעשות, שוקולד ממש לא קיים בו) כל כך סינטתי וחסר אופי… לא אמיתי ובשורה התחתונה – פשוט לא טעים. אז עם קצת השקעה, באמת שלא הרבה, מקבלים קרם שוקולדי עשיר, מפנק וכל כך טעים… לא שווה?

אחרי זה קולים קצת שקדים ופקאנים, שיהיה משהו קראנצ'י לצד כל הקרמיות הזאת. מכינים קרמל במהירות, ומצפים את האגוזים בקרמל. הם ינוחו ויתקררו בזמן שאתם תחתכו את התותים לקוביות קטנטנות ואדומות-אדומות. בסופו של דבר ההרכבה היא עניין של דקות ספורות. ואז העונג מתחיל: הכפית עמוסה בקרם שוקולדי עשיר, קצת אגוזים מקורמלים ותותים תעשה לכם נעים וטעים על הלשון. ביס אחר ביס מהטעים-טעים הזה, משכיח את כל מה שלא בסדר בעולם הזה. עזבו הכל וגשו להכין, המרחק מהעונג כבר ממש לא גדול.

פודינג שוקולד עם שקדים ופקאנים מסוכרים וקוביות תות
6-8 מנות אישיות קטנות

פודינג שוקולד עשיר
250 מ"ל חלב 3% שומן
חצי כפית תמצית וניל אמיתית
2 חלמונים
80 גר' סוכר
30 גר' קורנפלור
כף ליקר שוקולד או ברנדי
200 גר' שוקולד מריר 53% קצוץ גס (אני משתמשת בקליבו)
125 מ"ל שמנת מתוקה מוקצפת לקצפת רכה, לקיפול.

פקאנים ושקדים מסוכרים
25 גר' שקדים מולבנים פרוסים או חצויים קלויים
25 גר' פקאנים טבעיים קלופים קלויים
50 גר' סוכר
כף מים
קורט מלח (לא לותר)

תותים חתוכים לקוביות
לקישוט: רצועות של זסט מלימון או תפוז

ההכנה

פודינג שוקולד עשיר
בסיר קטן בעל תחתית עבה מניחים את החלב והוניל ומביאים לסף רתיחה.
בקערה נפרדת טורפים יחד עם מטרפה ידנית את החלמונים, הסוכר והקורנפלור.
עושים השוואת טמפרטורות בין שתי המסות: מוזגים כמות קטנה מהחלב הרותח על תערובת החלמונים תוך כדי טריפה נמרצת. לאט לאט מוסיפים את כל הכמות. מחזירים את התערובת אל תוך הסיר, וממשיכים לבשל על אש קטנה תוך כדי טריפה (לא להפסיק לטרוף!) עד שמתקבל קרם סמיך וחלק.
מורידים מהאש ומוסיפים פנימה את ליקר השוקולד (או הברנדי), ואת השוקולד המריר. טורפים יחד, עד שמתקבל פודינג שוקולדי הומוגני. מכסים את פני הקרם עם נילון נצמד (הוא צריך לגעת בקרם, לא סתם לכסות את הקערה), ומצננים במקרר כשעה וחצי.
את הקרם הקר "פותחים" בעזרת מטרפה ידנית (הוא יוצא מהמקרר במרקם קצת ג'לטיני, אבל הטריפה תחזיר אותו למרקם המקורי והקרמי). לאחר מכן מקפלים פנימה את השמנת המתוקה המוקצפת, עד שמתקבלת תערובת אחידה. שומרים במקרר עד השימוש.

פקאנים ושקדים מסוכרים
בסיר או קלחת קטנה מניחים יחד סוכר ומים ומכינים קרמל. ברגע שהסוכר נמס לגמרי, ומתחיל לקבל צבע ענברי עמוק,מוסיפים את המלח, הפקאנים והשקדים, ומערבבים יחד בכף עץ עד שהאגוזים מצופים לחלוטין בתערובת הקרמל. מצננים את התערובת לחלוטין על נייר אפייה.
לאחר שהתערובת קרה לחלוטין קוצצים גס בעזרת סכין גדולה (או מעבד מזון עם להב פלדה).

הרכבת המנה
בתחתית כל כוס מניחים בנדיבות את פודינג השוקולד. מעל מפזרים מעט אגוזים מסוכרים, ולבסוף עורמים מעל את התותים החתוכים. מגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות

  • אפשר להכין את כל המרכיבים של המנה ולשמור אותם במקרר ורק להרכיב לפני ההגשה. ברגע שהמנה מורכבת, עדיף שהיא לא תשב במקרר, אלא תוגש מיד (כך האגוזים המקורמלים ישארו פריכים, ולא יספגו לחות מהתותים או הקרם).
  • אם לא אוהבים תותים אפשר כמובן להמיר בפרי אחר. בעיני השילוב של תותים ושוקולד הוא מנצח.
  • אם לא אוהבים פקאנים או שקדים, אפשר בהחלט להמיר באגוזים אחרים: לוז, מלך, מקדמיה וכו'. כמובן שלא חייבים לשלב בין שני סוגי אגוזים ואפשר להשתמש רק בסוג אחד של אגוזים.
  • חשוב מאוד לא לותר על המלח בקרמול האגוזים, מאחר והוא מוסיף ממד נוסף של טעם למנה כולה.

בתאבון ושבוע טוב!


פוסט-הולדת או: כבר עברה שנה?

מה כותבים ליום הולדת שנה של בלוג אוכל? תמיד הייתי בטוחה שזה יבוא לי בקלות, הפוסט הזה, וכל החודש האחרון חשבתי מה אני הולכת לכתוב. והנה עכשיו, אני ניצבת מול הדף (הוירטואלי), ואפשר לומר שמזה זמן רב אני פשוט speechless. אבל בכל זאת, אנסה…

אז ברקע נשמעות כמה מנגינות, של שירים של הלהקה שאני אוהבת הכי הרבה בעולם, ובשבילי הם מסמלים את האהבה שיש לי גם כלפי המקצוע הזה, קונדיטוריה ופטיסרי, ויותר מזה – פשוט לעשות לאנשים טוב על הנשמה. בשבילי זה כמו אוויר לנשימה, העשייה הזאת. תשאלו את החצי, שמפעם לפעם דואג לצחוק עלי, ש"באמת, כבר שבועיים לא אפית משהו… צאי מהקריזה!" והוא צודק, כשאני במחסור באפייה, נהיה לי עצוב. זה כל כך חלק ממני, שזה פשוט אני. ובנימה זו – חשוב לי גם להודות לחצי על הסבלנות שהייתה לו לבנות לי את הבלוג, עם כל השגעונות הקטנים שלי, וגם לאחי (המוכשר לאין קץ) על העיצוב הסופי של הלוגו, כולל כרטיסי הביקור.

לחצו להגדלה

את הבלוג הזה הקמתי מתוך מטרה להעלות לאוויר את כל המתכונים שלי, כי אני מאוד בעד שיתוף, בכל תחום. אני חושבת שהצלחתי להקים פה מעין בית, שהוא בעיקר שלי, אבל מקדם בברכה את כל האורחים שמגיעים, ורק גדל מיום ליום. אני זוכרת איך בימים הראשונים שהבלוג עלה לאוויר כל כך רציתי שיהיו לי הרבה כניסות, הרבה מנויים, הרבה צפיות… היום אני יכולה לומר שכל זה מתגמד לעומת הסיפוק שיש לי מהיצירה הזאת, מהכתיבה, מהצילום. זאת התשוקה שלי, זה מה שאני.

לחצו להגדלה

אמנם כיום העיסוק במתוקים הוא יותר צדדי, אבל הוא מספק מאי פעם, ובכל פעם שאני נכנסת למטבח אני עדיין מתרגשת כמו ילדה קטנה. אני אוהבת את הרעש שהקיצ'נייד האפור (והמסכן) שלי עושה. אני אוהבת את החום שיוצא מהתנור, את החמאה שמתמוססת לי בין האצבעות, את השוקולד שנמס לו לאיטו בסיר כפול, את הריחות. כל אלה מסמלים יחד את הבית, את הבלוג… אין שמחה ממני בכניסה למטבח – מיד העיניים שלי בורקות ואני נהיית חדורת מטרה – מה להכין הפעם?

כל מה שיש לי להגיד זה שאני מאחלת לבלוג הזה להמשיך לצמוח בדיוק כמו שהוא מאפשר לי באופן אישי. יצא שבתקופה האחרונה העדכונים אמנם היו לא בתדירות גבוהה כמו שהייתי רוצה, אבל אני מבטיחה לעצמי שבקרוב זה ישתנה בחזרה.

לחצו להגדלה

רגעים קטנים של אושר או: סימני דרך משמעותיים

הפוסט הראשון – שלום עולם, גם אני כאן. לגמרי כאן, במלוא מובן המילה!

המתכון הראשון (שכל כך מתאים לתקופה הזאת!) – פאי תותים, שהוא פאי חורף מושלם…

טרילוגיית המקרונים – כמה עונג יכול להיות בעוגייה אחת קטנה? מקווה שכולכם כבר יודעים להכין מקרונים מושלמים!

הפרסום הראשון (בתקווה לעוד רבים אחריו) – כתבו עלי במאקו, בחיי. מי היה מאמין? זה היה אחד הרגעים המשמעותיים והמרגשים ביותר בשנה האחרונה בחיי עוגיו.נט.

הפוסט הנצפה ביותר – מודה שאחת ההפתעות, כי הייתי בטוחה במשהו אחר, אבל אתם בחרתם בעוגיות שוקולד צ'יפס, ממש כמו של עוגיפלצת. ות'אמת, שאלה עוגיות באמת מעולות.

הפוסט עם הכי הרבה תגובות – עוגת שוקולד וטראפלס, פשוטה לחלוטין, אבל עם קצת השקעה הופכת למלכת היופי של ממש.

היו גם כמה טיולים בחו"ל, שתמיד כיף להיזכר בהם. אחד לברצלונה, עם הפטיסרי המדהים ביותר שיצא לי לראות בחו"ל עד כה (וכמו שאמרתי כבר אז – עוד לא הייתי בפריז). וכמובן רומא – העיר הרומנטית והיפהפייה ביותר שיצא לי לטייל בה.

פוסטים אורחים – של כמה בלוגרים ממש מוכשרים: ענבל, עלמה, שרון וטל. ועוד ארוחה אחת משותפת ומשובחת במיוחד.

ואם כבר אורחים – גם אני התארחתי: אצל כפיר וגל, אצל שרון ואצל מירב.

וכמובן מועדון המעריצים של עוגיו.נט בפייסבוק – עוד לא הצטרפתם? :-)

לא נותר לי אלא לשתף אתכם גם הפעם, בהפוגה הקצרצרה שיש לי בין המבחנים, במתכון קטן וטוב, לקינוח קטן אבל ממזר. לא קשה להכנה, ואפשר להכין את הכל מראש, ורק להרכיב לפני ההגשה. אז הפעם מדובר בקרם מוסלין – קפה, עם בננות מקורמלות ועוגיות שוקולד (מושחתות, ברור שמושחתות!) מלמעלה. השחיתות בהתגלמותה. יאללה לעבודה!

banana coffee dessert

קינוח קרם מוסלין קפה עם בננות מקורמלות ושברי עוגיות שוקולד

לקרם מוסלין – קפה
250 מ"ל חלב
חצי כפית תמצית וניל
2 חלמונים
80 גר' סוכר
30 גר' קורנפלור
2 כפות (כ20 מ"ל) אספרסו חזק מאוד
מעט פרנג'ליקו או בייליס (לא חובה)
לקיפול: 125 מ"ל שמנת מתוקה מוקצפת

לבננות מקורמלות
3 בננות פרוסות לפרוסות אלכסוניות בעובי 2-3 מ"מ
100 גר' סוכר חום כהה
כף דבש
30 גר' חמאה
מיץ מחצי לימון

לעוגיות שוקולד שחיתות
(מבוסס על מתכון של רוני ונציה, עם שינויים והתאמות שלי)
2 ביצים
120 גר' סוכר
חצי כפית תמצית וניל
קורט מלח
225 גר' שוקולד מריר (אני השתמשתי ב70% של קאליבו)
30 גר' חמאה
35 גר' קמח (רבע כוס)
חצי כפית אבקת אפייה
50 גר' אגוזי לוז קצוצים גס
150 גר' שוקולד מריר קצוץ גס (או שוקולד צ'יפס)

ההכנה

עוגיות שוקולד
מחממים תנור ל175 מעלות.
ממיסים יחד את השוקולד והחמאה במיקרו או בבן מארי.
מקציפים במיקסר את הביצים עם הסוכר, הוניל והמלח עד שמתקבלת תערובת תפוחה ואוורירית מאוד.
מוסיפים אל תוך תערובת הביצים את תערובת השוקולד והחמאה וטורפים יחד.
מקפלים פנימה את הקמח, אבקת האפייה, האגוזים והשוקולד הקצוץ, עד שמתקבלת תערובת אחידה. לא לערבב יותר מדי!
מניחים את התערובת במקרר למשך כ10 דק'. יוצרים עוגיות מהתערובת הקרירה בעזרת 2 כפיות או כף גלידה קפיצית. מסדרים את העוגיות ברווחים די גדולים בתבנית התנור.
אופים את העוגיות כ8-10 דק' (לי לקח 8 דק' בדיוק). מצננים לחלוטין על רשת.

קרם מוסלין – קפה
בסיר קטן בעל תחתית עבה מניחים את החלב והוניל ומביאים לסף רתיחה.
בקערה נפרדת טורפים יחד עם מטרפה ידנית את החלמונים, הסוכר והקורנפלור.
עושים השוואת טמפרטורות בין שתי המסות: מוזגים כמות קטנה מהחלב הרותח על תערובת החלמונים תוך כדי טריפה נמרצת. לאט לאט מוסיפים את כל הכמות. מחזירים את התערובת אל תוך הסיר, וממשיכים לבשל על אש קטנה תוך כדי טריפה (לא להפסיק לטרוף!) עד שמתקבל קרם סמיך וחלק.
מוסיפים פנימה את הקפה והפרנג'ליקו תוך כדי טריפה. ומקררים שעה וחצי – שעתיים במקרר, עד שהתערובת קרה לחלוטין. חשוב לכסות את פני התערובת עם נילון נצמד (ממש על הקרם), על מנת שלא יווצר קרום מגעיל של החלב.
את הקרם הקר "פותחים" בעזרת מטרפה ידנית, עד שהוא חוזר למרקם המקורי (במקרר הוא מתגבש ונהיה מעט "ג'לי", אבל הטריפה מחזירה אותו למצב המקורי). מקפלים פנימה את השמנת המתוקה המוקצפת, עד שמתקבל קרם במרקם מוס אוורירי למדי.

בננות מקורמלות
במחבת קטנה ממיסים את הסוכר והדבש יחד עד שמתקבל קרמל די בהיר. מוסיפים את החמאה, מיץ הלימון ואת פרוסות הבננות, ומבשלים מעט יחד עד שהבננות מתרככות מעט (אבל לא הופכות למחית). מצננים לחלוטין לפני שמרכיבים את המנה.

הרכבת המנה
בכוסות שקופות קטנות מניחים תלולית (או מזלפים, מה שנוח לכם) מקרם המוסלין – קפה. מעל מניחים כמה פרוסות בננות מקורמלות, ומעל הכל מפוררים עוגיות שוקולד שחיתות. מגישים ומתענגים.

banana coffee dessert

הערות, הארות ותוספות:

  • הבננות צריכות להיות בשלות, אבל לא שחורות! הן צריכות להיות יחסית מוצקות, ולא רכות מאוד. אם הבננות יהיו רכות מדי, אז לא יהיו בננות מקורמלות, אלא מחית בננות עם רוטב טופי. לא מוצלח…
  • עד הרכבת המנה ניתן להכין את כל המרכיבים בנפרד.
  • את העוגיות מפוררים רק בהתאם לכמה מנות שרוצים להכין. כך או כך – תמיד יש עוגיות ממש טעימות לאכול עם הקפה :-)
  • שומרים את המנות המוכנות במקרר עד ההגשה, אבל בכל מקרה עדיף לא יותר מיממה.

בתאבון!