קינוחים | עוגיו.נט - Part 2

מבשלים עם חברים

לפני כשלושה שבועות ערכנו טל ("מה יש לאכול"), אריאלה ("בישול בקצב הסלסה"), ענבל ("פיית העוגיות"), מירב (Cookn'Bake), יובל ("פשוט מבשל פשוט") ואנוכי (עוגיו.נט, זוכרים?) מפגש בישולים משותף.

חודשים של תכנוני מפגש, אינספור מיילים משותפים, טלפונים ושיחת ועידה אחת, והמפגש יצא לפועל בשעות הבוקר המוקדמות והנעימות של יום שישי. התחלנו משוק האיכרים המקסים (והקטנטן) בנמל תל אביב, שם רכשנו מצרכים טריים, ירקות ופירות להמשך היום. מאוד נעים להסתובב בשוק האיכרים, בין הדוכנים השונים: ירקות ופירות מכל הסוגים (ואפילו תאנים!), מאפים, לחמים ובורקסים טריים, גבינות, זיתים ובעצם מה לא? הכל טרי – טרי ואסתטי.

farmers market

אתם בודאי תוהים היכן התרחשו כל הבישולים והאפיות. ובכן, עבדתכם הנאמנה "הקריבה" את מטבחה הבינוני בגודלו על כל תוכנו, והבישולים החלו. את כל המתכונים והרשמים של שאר החברים, אתם יכולים לקרוא בבלוגים שלהם. אני כמובן אתמקד בעיקר במתכוני המתוקים.

אז מה היה לנו שם?

אריאלה הכינה מרק הבצל, על בסיס ציר עוף ביתי. המרק הוגש עם סיגרים ממולאים בגבינת פקורינו, פרמזן ופקאנים. המרק היה מדהים – סמיך בדיוק במידה, עשיר ופשוט נפלא. על הסיגרים אין לי מילה אחרת חוץ מוואו. שלמות היא לא מילה גסה.

onion soup

טל הכין מוסר ים עם מצע של תרד ערבי עם פול טרי וזיתי קלמטה שחורים. כחובבת דגים מושבעת (ובודאי מוסר), אני רק יכולה לומר שהשילוב של הטעמים היה לא פחות ממופלא.

מוסר

מירב הכינה אורז מלא ואורז בר עם חלב קוקוס פטריות מוקפצות, תרד ערבי מוקפץ ונבטי חמניה. האורז של מירב הוגש ביחד עם המנה של יובל, שהכין דואט של וואסיו (סוג של נתח קצבים) וגלילות שייטל ממולאות בגזרים צבעוניים ואספרגוס בר ברוטב יין, מרקחת אגסים ותפוזים.
מעולה מעולה מעולה!

אורז בר

בשר!!!

ענבל ואני היינו כמובן אחראיות על גזרת המתוקים, והכנו יחד פבלובה במילוי של קרם מסקרפונה, יוגורט והדרים עם תותים בבלסמי. קינוח נוסף שהכנו הוא בננה מטוגנת עטופה בקדאיף עם שקדים, מונחת על מצע של גנאש שוקולד איכותי מוקצף.

אני הכנתי גם לחם מחמצת עם אגוזים לחגיגה, שלא יחסר…

מה אומר לכם – אוכל לא היה חסר, והשאריות  היו רבות. יש גבול לכמויות שאנשים מסוגלים לאכול, אבל היה פשוט מדהים. החברה הייתה מצוינת, הבישולים היו רבים, התנור עבד שעות נוספות, שלא לדבר על הכיריים. ובסופו של דבר, עם כל האילוצים שהיו במטבח הפרטי שלי, החגיגה הייתה גדולה.

פבלובה במילוי של קרם מסקרפונה, יוגורט והדרים עם תותים בבלסמי
8-10 מנות (תלוי כמה אתם נדיבים)

תחתיות מרנג

100 מ"ל חלבון (כ3 חלבונים מביצים מספר 1)

100 גר' סוכר

100 גר' אבקת סוכר

כפית חומץ לבן

קורט מלח

קרם מסקרפונה, יוגורט והדרים

250 גר' מסקרפונה

125 מ"ל שמנת מתוקה

חצי מיכל יוגורט יווני סמיך(100 מ"ל)

גרידת לימון משלושה לימונים

75 גר' אבקת סוכר

תותים בבלסמי

4 כפות סוכר

4 כפות חומץ בלסמי איכותי

סלסלה קטנה של תותים שטופים היטב

ההכנה:

תחתיות מרנג

מחממים תנור ל80 מעלות (כן, כן, לא יותר, כדי שהמרנגים ישארו צחורים).

מקציפים את החלבונים והמלח עד שמתקבל קצף. מוסיפים את הסוכר בהדרגה וממשיכים להקציף כ10 דק' עד שמתקב קצף נוקשה. מקפלים פנימה את אבקת הסוכר והחומץ.

מזלפים קעריות מרנג בעזרת שקית זילוף עם צנתר משונן מספר 8 או 10, ואופים ב80 מעלות עד לייבוש מוחלט- כשעתיים וחצי – שלוש.

תותים בבלסמי

מערבבים יחד את הסוכר והחומץ הבלסמי בתוך קערה בינונית. מערבבים יחד עם התותים (השלמים!), ומשרים את התותים בתוך תערובת הבלסמי למשך כשעה – שעתיים במקרר.

קרם מסקרפונה, יוגורט והדרים

מקציפים יחד את המסקרפונה והשמנת המתוקה עד שמתקבלת תערובת סמיכה. מוסיפים את אבקת הסוכר, הלימונים והיוגורט וממשיכים להקציף עד שמתקבלת תערובת אחידה. שומרים במקרר עד השימוש.

הרכבת המנה

מניחים על כל תחתית מרנג כף גדושה מאוד של קרם מסקרפונה, יוגורט והדרים. מסדרים מעל הקרם את התותים ויוצקים מעט מרוטב הבלסמי מסביב. מקשטים בעלה נענע (או כל ירק אחר).

blasamic pavlova

בננה מטוגנת עטופה בקדאיף עם שקדים, מונחת על מצע של גנאש שוקולד איכותי מוקצף
8-10 מנות

בננות וקדאיף

4 בננות בשלות, כ"א פרוסה לשלושה חלקים שווים.

מיץ מחצי לימון

250 גר' איטריות קדאיף

100 גר' סוכר + 100 מ"ל מים ç מרתיחים יחד לסירופ ומבשלים כחמש דקות עד שמסמיך

50 גר' שקדים מולבנים פרוסים

גנאש שוקולד מוקצף

125 גר' שוקולד מריר 53%

125 גר' שוקולד מריר 70%

250 שמנת מתוקה

250 גר' שמנת מתוקה

מעט תמצית וניל

קורט מלח

ההכנה

בננות וקדאיף

מעבדים יחד את איטריות הקדאיף עם כמות קטנה בכל פעם של סירופ סוכר. מתחילים מרבע כוס, ומוסיפים בכל פעם כמות קטנה של סירופ סוכר, עד שהאיטריות מצופות ומבריקות. מוסיפים פנימה את השקדים וממשיכים לערבב יחד ו"לפתוח" את האטריות עם הידיים.

מורחים כל בננה במעט מיץ לימון (בעיקר למנוע השחרה). עוטפים כל שליש בננה בתערובת האיטריות ומהדקים היטב. ניתן להקפיא את הבננות עם הקדאיף בשלב זה, אם לא מטגנים מיד.

מחממים מחבת עם מעט חמאה וגם שמן צמחי. מטגנים את הבננות המצופות בקדאיף, עד שהאיטריות מזהיבות ויש ריח נפלא של בננות באוויר.

גנאש שוקולד מוקצף

מרתיחים 250 מ"ל שמנת מתוקה. שופכים על השוקולד וטורפים יחד עד שמתקבל גנאש מבריק.  מוסיפים את תמצית הוניל והמלח ומאחדים.

מצננים את הגנאש במקרר למשך כשעה, עד שהוא קר לחלוטין.

מקציפים יחד את הגנאש עם 250 מ"ל שמנת מתוקה עד שמתקבל קרם שוקולד אחיד וטעים.

הרכבת המנה

בכוסיות קטנות ושקופות מזלפים בעזרת שק זילוף עם צנתר משונן גנאש שוקולד מוקצף. ממלאים כמחצית מגובה הכוס. מעל הגנאש מניחים בננה מטוגנת עטופה בקדאיף. מקשטים בעלה טימין, בוזקים מעל אבקת סוכר, ומגישים.

banana dessert

לחם מחמצת עם אגוזי מלך
2 כיכרות

400 גר' קמח לבן

250 גר' קמח מלא

200 גר' מחמצת

2 גר' שמרים יבשים (או 6 גר' שמרים טריים)

450 מ"ל מים פושרים

20 גר' מלח

60 גר' אגוזי מלך קצוצים

ההכנה:

בקערת מיקסר עם וו לישה מניחים את כל החומרים מלבד האגוזים ולשים כ10 דק', עד שמתקבל בצק אחיד. מוסיפים את האגוזים הקצוצים ולשים עוד כדקה.

מניחים את הבצק להתפחה כשעה עד הכפלת הנפח.

מחממים תנור עם אבן אפייה ל250 מעלות.

מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים, ויוצרים צורות של כיכר. מניחים להתפחה בתבנית תנור עם נייר אפייה מקומח (כשעה התפחה).

לאחר שהכיכרות תפחו, מפזרים מעל כל כיכר מעט קמח לבן/ מלא וחורצים 3-4 חריצים מעל כל כיכר בעזרת סכין משוננת ארוכה.

מכניסים את הלחמים לאפייה. 15 הדקות הראשונות עם מעט אדים (פשוט מרססים קצת מים בחלל התנור או לחילופין זורקים קוביות קרח על תחתית התנור). לאחר 15 דק' מורידים את חום התנור ל200 מעלות, וממשיכים לאפות עוד כ25 דק'. ב10 הדק האחרונות של האפייה פותחים מעט את דלת התנור (לשחרור האדים וייבוש סופי של הקרום).

מצננים את הלחמים על רשת (לא להשאיר בתבנית!) מגישים חמים, אבל לא רותח.

sour-dought and walnut bread

שמחתי להכיר את כולם, היה מפגש בהחלט מרתק, מעשיר וכמובן טעים. ושוב, אני מזמינה את כולכם גם לבלוגים של שאר החברים, לקרוא את הרשמים והמתכונים שלהם.

לחיי מפגשים נוספים שכאלה!

תודה לכולם שנתנו לי אישור לפרסם את התמונות, אפילו שלא אני צילמתי:)


מילפיי קלאסי

הפעם זה יהיה קצר ולעניין. לצערי מחוסר זמן היסטרי, שרק הולך ומחמיר, הזמן שלי לכתוב טקסטים ארוכים עם מחשבה קצת מתמעט. תקופת המבחנים כבר אוטוטו כאן, והיא הולכת להישאר איתי מעתה ועד חודש מרץ. אז להתראות חיים, ושלום מבחנים.

אל תחשבו שאני שוכחת אתכם. מבטיחה שיהיה מתכון בכל זמן סביר של שבוע ולכל היותר עשרה ימים. זה מה שיחזיק אותי שפויה בסופו של דבר. והפעם – מילפיי קלאסי, מבצק עלים ביתי, עם קרם פטיסייר עשיר.
הפוסט הזה מוקדש לאבא שלי, שזו העוגה האהובה עליו – אבא זה בשבילך!

Mille-feuille

מילפיי קלאסי

בצק עלים בסיסי
מתכון של ביה"ס "בישולים" עם שינויים והתאמות שלי.

250 גר' קמח רגיל

2 גר' מלח

חצי כפית חומץ (חשוב, ולא לותר)

120 מ"ל מים קרים

35 גר' חמאה מומסת (לא להמיר בשמן)

לקיפולי החמאה: 185 גר' חמאה

קרם פטיסייר

250 מ"ל חלב 3%

חצי מקל וניל חצוי ומרוקן

70 גר' סוכר לבן

3 חלמונים

35 גר' קורנפלור (3 כפות)

רום או ברנדי לפי הטעם

אבקת סוכר לאיבוק המילפיי

מעט ביצה טרופה למריחה על הבצק

מעט סוכר לבן לזרייה

ההכנה:

בצק עלים

מכניסים את כל החומרים למעט החמאה לקיפול אל תוך קערת מיקסר עם וו לישה, ומעבדים יחד לבצק רק וגמיש כ8-10 דק'. מניחים את הבצק במקרר למשך כרבע שעה.

בינתיים מכינים את החמאה לקיפול: יוצרים מהחמאה מלבן בגודל של כ10X15 ומניחים אותה בצד עד השימוש.

מרדדים את הבצק למלבן בגודל של כ30X15 ועל מחצית ממנו מניחים את החמאה. מקפלים על החמאה את החצי השני, ומסובבים את הבצק סיבוב של 90 מעלות בכיוון השעון (הקיפול צריך להיות לכיוון הגוף שלנו). מרדדים שוב למלבן ועושים קיפול 3 ומיד (אין צורך לקרר בשלב זה) עושים קיפול 4. ניתן לראות את כל השלבים של הקיפולים ממש כאן.

מניחים את הבצק במקרר למשך כחצי שעה, ולאחר מכן חוזרים על הפעולה בשנית: קיפול 3 ולאחר מכן קיפול 4. הבצק מוכן, הוא רק צריך מנוחה של כמה שעות במקרר (ועדיף לילה). עוטפים את הבצק בנילון נצמד ושומרים במקרר.

מחממים תנור ל190 מעלות.

מרדדים את הבצק לעובי של כ3-4 מ"מ וחותכים לשני ריבועים בגודל 20X20. מניחים את הבצק על תבנית תנור עם נייר אפייה. מורחים את הבצק במעט ביצה טרופה ובוזקים סוכר. מעל הבצק מניחים נייר אפייה נוסף, ומניחים גם תבנית אפייה נוספת. הסיבה לכך היא כדי שהבצק לא יתפח עד הסוף במהלך האפייה, אלא ישאר נמוך, שחום ופריך-פריך.

אופים את הבצק במשך כ25-30 דק', עד שהוא זהוב ופריך. מניחים לצינון מוחלט את שני הריבועים לפני המילוי.

קרם פטיסייר

בסיר קטן מניחים חלב ווניל ומביאים לסף רתיחה. בינתיים טורפים יחד חלמונים, סוכר, קורנפלור וברנדי/ רום. מסננים פנימה תוך כדי השוואת טמפרטורות את החלב, ולאחר מכן ממשיכים לבשל את התערובת עד שנוצר קרם פטיסייר סמיך. מורידים מהאש, ומעבירים לכלי אחסון. מניחים על פני הקרם נילון נצמד (על מנת שלא יווצר קרום), ושומרים במקרר עד השימוש.

לאחר שהקרם קר, מקציפים אותו מעט בעזרת מטרפה ידנית, כדי שהוא יחזור למרקם המקורי והקרמי שלו.

הרכבת המילפיי

מעל אחד מריבועי הבצק יוצקים את הקרם, סוגרים עם הריבוע השני ל"סנדוויץ'", ומיישרים את הקרם בשוליים בעזרת פלטה ישרה או קלף. בוזקים מעל אבקת סוכר בנדיבות ומגישים.

Mille-feuille

הערות, הארות ותוספות:

  • משאריות הבצק עלים אפשר להכין בורקסים קטנים, חטיפי בצק עלים, טארטלט תותים מבצק עלים וקרם דיפלומט, עוגיות אזני פיל וכו'…
  • בזמן ההרכבה אפשר להוסיף בתוך הקרם גם פירות כמו תותים, קיווי, אפרסמון וכו'.
  • אפשר לחתוך את המילפיי למנות מבעוד מועד: מקפיאים לגמרי את המילפיי בשלמותו לזמן קצר, וכשהוא קפוא לגמרי, באמצעות סכין שף חדה פשוט פורסים לפרוסות. הקרם לא בורח כשהוא קר.

שיהיה בהצלחה לכולם בתקופת המבחנים!

ולסיום, בקשה קטנה: יש תחרות בעמוד של ניופאן בפייסבוק, ואני מאוד אשמח אם תעשו לי LIKE לתמונה שפירסמתי שם. הסיכויים שלי נראים די קלושים בינתיים לצערי, אבל עדיין לא בא לי לוותר, וזה לגמרי יעשה לי מצברוח בימים אלה אם אצליח לזכות, תודה רבה!


טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

האם יש אדם שלא אוהב שוקולד? אני לא חושבת שאני מכירה אנשים שמסוגלים באמת ובתמים לומר "איכס" על שוקולד. שוקולד זו הנאה קטנה–גדולה של החיים. שוקולד הוא טעם מתוק–מריר שמתגלגל על הלשון ונמס באיטיות מפנקת. שוקולד זו אהבה אמיתית. תאווה.

בחורף תמיד יש לי חשק להכין פרלינים אמיתיים, כאלה עם קרום פציח ודקיק של שוקולד, שעוטף מלית רכה ומפנקת של גנאש בכל הטעמים האפשריים. אז החשק קיים, אבל האם זה קורה? הלוואי. בימים אלה אני עסוקה מעל הראש עם הלימודים ועם המון עניינים אחרים, ככה שהמפלט הכי פשוט ושוקולדי (וכמובן מנחם) הוא ללא ספק טראפלס.

טראפלס זו חגיגה שלמה. הם יכולים להיות בכל טעם שרק רוצים. כל שוקולד מקדם בברכה טעמים אחרים בשמחה; שוקולד מריר משתדך נפלא לקפה ואגוזים (ובעצם, ממש הכל), שוקולד חלב משתדך יפה לליקרים של פירות אדומים וכל אלכוהול אפשרי, ושוקולד לבן? הוא בכלל לא שוקולד, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא יכול להפוך לטראפלס מצוינים עם טעמי פירות או נוגט.

כמובן שאלה לא חוקים. כל שוקולד הולך נהדר עם כל דבר. האמיצים מביניכם יוכלו לנסות שוקולד מריר עם מרווה או בזיליקום או צ'ילי ולמון גראס… פשוט צריך לנסות, ואז מבינים מה מתאים לכם ומה לא.

אני באופן אישי נותרת נאמנה לטעמים "קונבנציונליים", ופחות מתחברת לטעמים של עשבי תיבול בשוקולד שלי. אלכוהול, לעומת זאת, תמיד יתקבל בברכה.

טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

200 גר' שוקולד מריר 53%

100 גר' שוקולד חלב

125 מ"ל שמנת מתוקה

20 גר' גלוקוזה/ סירופ תירס

30 מ"ל אספרסו מוכן

2 כפות פרנג'ליקו

75 גר' אגוזי לוז קצוצים דק

קקאו/ אבקת סוכר/ אגוזים קצוצים לציפוי

ההכנה:

בסיר קטן מביאים לרתיחה שמנת מתוקה, גלוקוזה ואספרסו. מוזגים את התערובת הרותחת על שני סוגי השוקולד וטורפים יחד לתערובת אחידה ומבריקה מאוד. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומערבבים עד שמתאחד. מקפלים פנימה את אגוזי הלוז.

מעבירים את התערובת לתבנית שטוחה יחסית, ומצננים אותה במקרר כחצי שעה – שעה.

מגלגלים את תערובת הטראפלס לכדורי טראפלס בגודל הרצוי, ומגלגלים בקקאו או אבקת סוכר או אגוזים קצוצים.

שומרים את הטראפלס המוכנים במקרר, וזוללים מתי שרוצים.

טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

הערות, הארות ותוספות:

  • ניתן להקפיא את הטראפלס המוכנים למשך חודש- חודשיים, לא יקרה להם כלום. מפשירים אותם ואוכלים כרגיל.
  • אם אין פרנג'ליקו ניתן להמיר בברנדי או ברום. לטעמי ברנדי מתאים יותר. שימו לב להוסיף את האלכוהול לאחר שהתערובת כבר לא רותחת, כדי שהוא לא יתאדה.
  • ניתן להמיר את אגוזי הלוז באגוזים אחרים, למרות שלטעמי השילוב של קפה ואגוזי לוז הוא מנצח.
  • את הגלוקוזה או סירופ התירס ניתן להמיר גם בדבש, רק קחו בחשבון שהוא יותר משפיע על הטעם (גלוקוזה וסירופ תירס הם כמעט נטולי טעם).
  • אם אין כוח לגלגל לכדורי טראפלס, אפשר לעצב אותם בצורת ריבועים, כמו שניתן לראות כאן.
  • ניתן להמיר את שוקולד החלב באותה כמות של שוקולד מריר. דווקא במקרה הזה אני חושבת שהשוקולד חלב מעדן יפה את הטעמים המרירים מהקפה ומהשוקולד ביחד, שלעיתים אולי קצת עזים מדי. אם אוהבים מריר מאוד – שווה לנסות.

שבוע טוב!


בא לי פבלובה!

אם יש קינוח שאני לעולם לא אזמין במסעדה לא משנה מה, זה פבלובה. באופן כללי זה נורא ללכת איתי למסעדות ולתת לי לבחור קינוחים. תמיד יווצר מצב של "את זה אני מכינה בבית, אז בשביל מה להזמין?" או "קינוחי שוקולד במסעדה זה בדרך כלל קינוחים לא שווים (ותכלס, תמיד מדובר על פונדנט שוקולד או איזה מוס, וכמה כבר אפשר לחדש בשניהם?)."

אני מודה, אני לא קלה מהבחינה הזאת, וגם כשכבר מזמינים קינוחים (שאני אף פעם לא מסכימה לבחור, ונותנת לכל מי שמסביב לבחור מה שהם רוצים), תמיד יהיה לי מה להגיד, לטוב ולרע. אני מאוד משתדלת להגיד רק את הדברים הטובים ולרסן את עצמי בקטע הזה, אבל מה לעשות – במקומות שגרתיים יהיו קינוחים שגרתיים ודי משעממים.

אז מדי פעם אני מוצאת את עצמי בחשק עז לאיזה קינוח מסעדתי א-לה-שנות השמונים, ובמקרה הספציפי הזה מדובר בפבלובה. פבלובה זה דווקא קינוח לא רע בכלל, אבל כמו שכבר אמרתי קודם – פבלובה אני בחיים לא אזמין במסעדה, לא משנה מה. תמיד איכשהו הופכים את הקינוח הזה לע-נ-ק-י, עם הררי קצפת ממותקת יותר מדי ופירות עייפים.

השבוע נשארו לי המון חלבונים בבית (לאחר הכנת קרם ברולה), אז החלטתי לשם שינוי להשתמש בהם באמת, והכנתי פבלובה. התותים היפים שקניתי בשוק לגמרי עשו לי חשק. כמובן שלא יכולתי להשאיר אותה רגילה לגמרי, והחלטתי לשים בה גם מרשמלו תוצרת בית (ממש לא מסובך כמו שזה נשמע, רק צריך מדחום). עם קצפת לא ממותקת, קולי תותים וגם תותים טריים – זאת הייתה חגיגה של ממש.

pavlova

פבלובה עם קצפת תפוז – וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים

8-10 פבלובות אישיות, תלוי בגודל הזילוף

לפבלובה:

2 חלבונים (כ60 גר') בטמפ' החדר

60 גר' סוכר (רבע כוס ועוד כף מחוקה)

60 גר' אבקת סוכר (6 כפות)

חצי כפית תמצית וניל

לקצפת וניל תפוז:

250 מ"ל שמנת מתוקה

כף אבקת סוכר

חצי כפית תמצית וניל

גרידת תפוז מחצי תפוז

קולי תותים:

סלסלת תותים שטופים וללא הגבעול

50 גר' אבקת סוכר

מעט תותים חתוכים לקוביות לקישוט

מרשמלו חתוך לקוביות (אפשר קנוי ואפשר גם תוצרת בית, מתכון יהיה בקרוב)

ההכנה:

פבלובה:

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים חלבונים עד שמתקבל קצף לבנבן. מוסיפים את הסוכר והוניל בהדרגה וממשיכים להקציף במהירות הגבוהה ביותר כ10 דק', עד שמתקבל מרנג יציב מאוד. מקפלים פנימה בעדינות את אבקת הסוכר עד שהתערובת אחידה.

מחממים תנור ל100מעלות, מזלפים על תבניות מרופדות בנייר אפייה פבלובות אישיות בקוטר של 6-7 סמ' (אפשר גם לעשות פבלובה אחת גדולה), ואופים למשך כשעה וחצי – שעתיים, עד שהפבלובות מתנתקות מנייר האפייה. הן לא אמורות להיות יבשות לחלוטין מבפנים, אלא עדין להישאר עם מרקם מעט רך.

מצננים את הפבלובות לחלוטין.

קצפת וניל – תפוז:

מקציפים יחד את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר, הוניל וגרידת התפוז עד שמתקבלת קצפת יציבה. שומרים במקרר עד הרכבת המנה.

קולי תותים:

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים תותים ואבקת סוכר וטוחנים עד שמתקבלת מחית אחידה. מסננים את המחית ושומרים במקרר.

הרכבת הפבלובה:

בתוך כל פבלובה אישית מניחים תלולית קצפת וניל – תפוז. מעל מוזגים מעט קולי תותים ומרשמלו חתוך. מפזרים מעל תותים טריים ומעט גרידת תפוז. מגישים מיד.

pavlova

הערות, הארות ותוספות:

  • ניתן להכין את כל החומרים מראש ורק להרכיב בעת הצורך. אין טעם לשמור את הפבלובות מוכנות עם הקצפת והתותים, מאחר והתותים והקצפת ירטיבו את הפבלובה, והיא תיהפך סמרטוטית ולא נעימה לאכילה.
  • את קולי התותים המוכן ניתן להכין בכמויות גדולות ולהקפיא.זה רוטב נהדר לגלידות, עוגות וקינוחים מכל הסוגים.
  • את בסיסי הפבלובה שומרים בכלי אטום במקום יבש (לא במקרר)
  • אפשר להגיש עם פירות אחרים: פירות יער, קיווי, מנגו וכו'. אפשר כמובן גם לערבב.
  • אני הכנתי את הפבלובות בתוך כוסות אישיות, כאשר פוררתי מעט את בסיסי הפבלובות, ובניתי את המנה בתוך הכוס.