אני מתה על בננות. במיוחד כאלה צהובות יפהפיות של חורף. למרות שיש בננות גם בקיץ, אני בחיים לא קונה הביתה בננות לפני שיורד קצת גשם, או שלפחות הגיע אוקטובר. בננה מבחינתי היא הפרי האולטימטיבי, הן מבחינת טעם והן מבחינת הגיוון והדברים שניתן להכין איתה. החל מעוגות בחושות מהירות וטעימות, דרך טארט טאטן או שטרודל בננות בשביל מי שרוצה קצת אתגר, וכמובן סתם בננות מוקפצות בקרמל בתוספת של קצפת או שוקולד, שזוהי שחיתות לשמה.
נמרוד, לעומתי, לא סובל בננות, ומבחינתו הפרי הזה "מוקצה", ואין סיכוי שהוא יאכל משהו שמכיל בננות, גם אם אני הכנתי את זה, וגם אם כולם יגידו שזה טעים. כן, בנושא הבננות (ופירות בכלל למען האמת, משום שנמרוד אינו חובב גדול), אנחנו שני קטבים. לי אין בעיה להכין עוגה או קינוח עם בננות בכל שבוע בחורף; נמרוד יסרב לגעת ואפילו להסתכל על המתוק-מתוק הזה. עד כדי כך הוא שונא את הפרי הזה.
הקינוח הבא נוצר משום שנותר לי מוס שוקולד מיותר לאחר שהכנתי עוגה. כבר ברגע שקלטתי שהכמות קצת גדולה מדי, ידעתי שמה שיצא מהשאריות יהיה קינוח כוסות מגניב, וכבר הוצאתי את כוסיות הקינוח מהארון. זילפתי במהירות את המוס אל תוך הכוסות, הקפאתי, ואז חשבתי לעצמי מה תהיה הדרך הטעימה ביותר לסיים את הקינוח הזה. פירות יער? עוגיות? קרמל? מוס נוסף? ואז נחתו עיני על זוג בננות מיותמות שישבו בסלסלה במטבח, וידעתי שאיכשהו אכניס אותן אל תוך הקינוח הזה.
מהר מאוד הכנתי קרמל, הוספתי לו מעט חמאה ומיץ לימון, והקפצתי בו קלות את הבננות הפרוסות. הוספתי רום, שמיד פיזר ריח טרופי משגע ברחבי המטבח, וידעתי שהקינוח הזה הולך להיות מוצלח ביותר. עם כזה ריח אי אפשר לטעות. לאחר שהבננות הצטננו קצת, חילקתי אותן שווה בשווה בין כוסיות המוס והחזרתי למקרר. ידעתי שהדבר היחיד שיכול להתאים לבננות האלה, זאת משום שהקינוח הרגיש לי כבר די כבד, זה רק שמנת מוקצפת ולא ממותקת, שתהווה פסגה לבנה לקינוח מושלם וטעים. מעט שברי פולי קקאו שפיזרתי עליה נתנו את הפיניש האחרון, והקינוח היה מוכן להסתערות.
ואפילו נמרוד ניסה.
מוס שוקולד, בננות מקורמלות ושמנת
8-10 כוסות קינוח אישיות
מוס שוקולד
150 מ"ל חלב
קורט מלח
2 חלמונים
10 גר' סוכר
250 גר' שוקולד מריר 53% מומס
250 גר' שמנת 38% שומן, מוקצפת לקצפת רכה
בננות מקורמלות ברום
50 גר' סוכר לבן
20 גר' חמאה
מיץ מחצי לימון
2 בננות גדולות, חתוכות לפרוסות בעובי חצי ס"מ
3-4 כפות רום (בהיר או כהה)
250 מ"ל שמנת 38% מוקצפת לקצפת יציבה מאוד
מעט פולי קקאו גרוסים לקישוט
אופן ההכנה
- מוס שוקולד: מכינים קרם אנגלייז: מביאים לסף רתיחה חלב ומלח.
- בינתיים טורפים יחד את החלמונים והסוכר. כשהתערובת מגיעה לסף רתיחה עושים השוואת טמפרטורות.
- מחזירים חזרה לבישול על אש נמוכה-בינונית, עד שהתערובת מגיעה לטמפרטורה של 82-84 מעלות (או מצפה גב של כף), ומסמיכה מעט. חשוב לערבב במהלך כל הבישול באמצעות לקקן/ מרית (לא לטרוף!).
- מוסיפים אל התערובת את השוקולד המומס ומערבבים היטב. מצננים 5-10 דק' בטמפרטורת החדר.
- מקפלים אל תוך תערובת השוקולד את השמנת המוקצפת בעדינות, עד שהתערובת אחידה לחלוטין, ונוצר מוס שוקולדי מבריק ומשגע.
- מעבירים את המוס לשק זילוף ומחלקים באופן שווה בין כוסיות הקינוח. ממלאים כל כוס עד לגובה של חצי-שני שליש מהכוס.
- בננות מקורמלות ברום: במחבת בינונית מניחים סוכר ומבשלים על אש גבוהה עד שמתחיל להיווצר קרמל.
- כשהקרמל אחיד, מוסיפים את החמאה והמיץ לימון וממשיכים לבשל עוד כדקה.
- מוסיפים את הבננות הפרוסות ומקפיצים אותן 3-4 דק' בקרמל. מוסיפים את הרום וממשיכים לבשל עוד כ2-3 דק'.
- מורידים מהאש ומצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר.
- הרכבת המנה: מחלקים את הבננות באופן שווה בין כוסיות המוס (3-4 פרוסות בננות בכל כוס לערך). מזלפים מעל את השמנת המוקצפת בעזרת שק זילוף עם צנתר חלק. מפזרים כמה פולי קקאו גרוסים מעל כל מנה.
בתאבון!
הערות, הארות ותוספות
- ניתן להקפיא את המוס בכוסיות, ללא בננות וקצפת, עד כחודש.
- הקינוח טוב ביותר לאכילה ביום-יומיים שלאחר ההכנה.
- אם אתם לא אוהבים בננות – אפשר להמיר אותן בפירות יער.
- חשוב שהקצפת לא תהיה ממותקת, המוס והבננות מתוקים מספיק, והיא מהווה קונטרה למתיקות.
- השתמשו ברום אמיתי ולא בתמצית בטעם רום (שכל קשר בינה לבין רום אמיתי מקרי בהחלט). כיום ניתן להשיג רום בכל סופר.
- פולי קקאו גרוסים ניתן להשיג בכל חנות למוצרי אפייה וחומרי גלם. במידה ואין לכם אפשר לגרר מעט שוקולד מריר מעל לקישוט.
- הקינוח נטול גלוטן, ועל כן מתאים לחולי צליאק.
* למי שתהה – לא, נמרוד ממש לא התלהב מהקינוח. אני מרוצה מעצם העובדה שהצלחתי לגרום לו לנסות 
