קינוחים | עוגיו.נט - Part 9

מי מפחד מבצק רבוך?

מי שלא אוהב פחזניות שיקום.

היי! אתה שם, וגם את, שקמתם, תישארו עד סוף הפוסט, מבטיחה לשנות את דעתכם.

אני לא מכירה אף אחד שלא אוהב פחזניות ואקליירים. הבצק המיוחד עם המלית המפנקת – פשוט אי אפשר לעמוד בפניהם ולהתנגד לאיזה ביס או שניים, ולפעמים אפילו קצת יותר משניים. בכל זמן ובכל עונה – פחזניות זו התשובה. הקינוח האולטימטיבי: עם רוטב שוקולד חם ומבריק מעל… הפינוק של אחרי הצהריים עם הקפה, טבולות בקרמל שנשבר בביס הראשון ונמס על הלשון. האם יש דבר טעים יותר מזה?

אחד הדברים האהובים עלי הם אקליירים מדוגמים בפטיסרי צרפתי אמיתי. דבר לא ישתווה ליופי הבלתי נלאה של האקליירים: המלית מבצבצת לה החוצה, מזולפת במקצועיות, הפירות המבריקים מעל, וציפוי הפונדנט שמשווה להכל מראה פשוט מדהים. הכל נראה כאילו יצא מסטודיו של צילום מזון, אבל זה זמין וזה כאן ועכשיו!

פחזניות

אז הפוסט הזה מוקדש לכל אוהבי הפחזניות באשר הם. כל אלה שלא עומדים בפני הבצק עם המלית הרכה והמפנקת, ואלה שחושבים שאי אפשר להכין את זה בבית. בודאי שאפשר!

בצק רבוך, ואני מוכרחה להודות שהשם של הבצק לא הכי מעורר תאבון ובטח לא עושה עימו חסד (למרות שדווקא בצרפתית יש לו שם חמוד pâte à choux שבעברית מבוטא "פט א שו"), הוא דווקא יחסית קל להכנה, מהיר מאוד, ואם מקפידים על אפייה נכונה (הסבר בהמשך) אין שום סיבה שלא יצא לכם בבית.

אקליירים

פחזניות במלית קרם פטיסייר בניחוח רום

לבצק הרבוך:
200 מ"ל חלב 3%
50 מ"ל מים
25 גר' סוכר
100 גר' חמאה
רבע כפית מלח
150 גר' קמח
3.5 ביצים (וזו אינה טעות)

לקרם פטיסייר – רום:
500 מ"ל חלב
מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים
70 גר' סוכר
4 חלמונים מביצים מספר 2
80 גר' סוכר
50 גר' קורנפלור
3 כפות רום (משקה, לא תמצית)

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל200 מעלות.
  2. בסיר קטן מניחים חלב, מים, חמאה, מלח וסוכר ומביאים לרתיחה מלאה.
  3. מורידים מהאש ומוסיפים את כל הקמח. ממשיכים לערבב עם כף עץ על אש בינונית עד שנוצר גוש בצק שנפרד מדפנות הסיר. מבשלים יחד כחצי דקה.
  4. מעבירים את גוש הבצק למיקסר עם וו גיטרה ומעבדים יחד עד שהבצק מתקרר מעט, לפני שמוסיפים את הביצים. לאחר כדקה – שתיים של ערבוב אפשר להתחיל להוסיף את הביצים.
  5. מוסיפים את הביצים אחת – אחת. לא יותר מאחת בכל פעם! לאחר כל הוספה מגבירים את מהירות המיקסר. הבצק יראה כאילו הוא נשבר לגמרי, אבל לאחר כחצי דקה של ערבוב מהיר הוא יחזור להיות אחיד. רק לאחר שהבצק חוזר להיות אחיד ניתן להוסיף את הביצה הבאה.
  6. איך מודדים חצי ביצה? שוברים את הביצה לתוך כוס קטנה וטורפים יחד כאילו מכינים חביתה. מהכמות הזאת משתמשים בחצי. לא מסובך, נכון?
  7. לאחר שיש לנו בצק יחסית נוזלי (אך עדיין יציב למדי וניתן לזילוף), מעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן בקוטר 10 מ"מ ומזלפים על תבניות עם נייר אפייה פחזניות קטנות בקוטר 3-4 סמ'. אפשר יותר גדולות או יותר קטנות, לפי איך שאתם מעדיפים.
  8. האפייה של הפחזניות זה חלק חשוב מאוד, וכדאי לעשות אותה בשלבים הבאים: מתחילים באפייה כ10 דק' בחום של 200 מעלות. במהלך 10 – 12 הדק' האלה אסור אסור אסור אסור לפתוח את דלת התנור.
  9. לאחר שהפחזניות מתייצבות מעט (בדיוק לאחר 10 הדק' הראשונות של האפייה), מורידים את הטמפ' ל180 מעלות, ופותחים מעט את דלת התנור. משאירים את דלת התנור מעט פתוחה (ע"י תקיעת כף עץ בפתח שנוצר) וממשיכים לאפות עוד כ5-7 דקות, עד שהפחזניות זהובות.
  10. למה אופים ככה פחזניות? בשלב הראשון של האפייה, המטרה היא לייצב את הפחזניות (ולכן גם אסור לפתוח את הדלת של התנור). לאחר שהפחזניות מיוצבות מספיק, צריך לייבש להן מעט את המעטה החיצוני, ועושים זאת ע"י שחרור האדים שבתנור עם דלת פתוחה מעט.
  11. לאחר שמוציאים את הפחזניות מהתנור מצננים אותן לחלוטין לפני המילוי.

*ניתן לטבול את הפחזניות בקרמל פשוט (פשוט ממיסים 50 גר' סוכר לקרמל זהוב ומורידים מיד מהאש).  טובלים את הפחזניות בקרמל המוכן ומניחים עם הצד של הקרמל על נייר אפייה מעט משומן. לאחר שהקרמל מתקרר (מהר מאוד), ונוצר מעין "כובע" לפחזניות, אפשר להפוך ולמלא אותן. זה יוצר מראה מאוד מקצועי לפחזנייה.*

פחזניות או לא להיות

הכנת קרם פטיסייר – רום:

  1. בסיר קטן מניחים חלב, סוכר ווניל ומביאים לסף רתיחה. בקערה נפרדת טורפים יחד את החלמונים, הסוכר והקורנפלור לתערובת אחידה. לאחר שהחלב רתח מוזגים כמות קטנה מכמות החלב על החלמונים ומיד טורפים. פעולה זו נקראת השוואת טמפרטורות. לאחר שהחלמונים "התרגלו" לחום החלב, ניתן להעביר את תערובת החלמונים כולה אל תוך הסיר. ממשיכים לבשל את התערובת תוך כדי טריפה מתמדת, עד שיווצר קרם פטיסייר.
  2. מצננים את קרם הפטיסייר במקרר, כאשר מניחים על פניו ניילון נצמד על מנת שלא יווצר קרום.
  3. לאחר שהקרם התקרר מעט, "פותחים" אותו עם מטרפה, על מנת שיחזור להיות במרקם קרמי. במהלך הטריפה מוסיפים את הרום. הפטיסייר מוכן.
  4. ממלאים את הפחזניות ע"י ניקוב חור קטן בתחתית שלהן (בעזרת סכין או חפץ חד אחר), ומזלפים פנימה קרם פטיסייר. אפשר גם לפתוח אותן כמו סנדוויץ', למלא קרם ולסגור. מה שנוח לכם.

פחזניות

הערות, הארות ותוספות:

  • למי שאין כוח להכין קרם פטיסייר, אפשר בהחלט למלא בקצפת רגילה או אפילו, רחמנא ליצלן, אינסטנט פודינג. מה שנקרא – פחזניות לעצלנים. זה עדיין טעים.
  • אפשר למלא את הפחזניות בגלידה, בכל טעם שתבחרו ולשמור בפריזר עד להגשה. ניתן להגיש עם רוטב שוקולד חם (גנאש פשוט של שוקולד מריר ושמנת מתוקה ביחסים שווים).
  • אם מילאתם את הפחזניות בקרם פטיסייר, צר לי אבל לא ניתן להקפיא אותן. קרם פטיסייר לא מגיב טוב להקפאה. אפשר להקפיא פחזניות ריקות ולמלא אותן רק לפני ההגשה.
  • אפשר לתת טעמים נוספים לקרם פטיסייר. לערבב לתוכו מעט שוקולד מומס, מחית פרלינה, מחית פיסטוק וכל מה שאוהבים.
  • הפחזניות נשמרות יומיים – שלושה במקרר. תאמינו לי שהן יגמרו הרבה יותר מהר ממה שנראה לכם.

שבוע טוב! אולי יגיע כבר החורף?..

Print Friendly

טארטלטים אדומים של פירות יער טריים

בעיני פירות יער הם הפירות שמסמלים קיץ יותר מכל פרי אחר. הצבע האדום העז, ביחד עם העסיסיות והמתיקות – חמצמצות, יוצרים פירות נפלאים שקשה לעמוד בפניהם, גם בטעם וגם בצורה. יש כל כך הרבה סוגים: אוכמניות, דומדמניות, פטל, אוסנה וכמובן דובדבנים. וזה ממש לא הכל; יש עוד המון סוגים של פירות יער שלדעתי אפילו אין בארץ (כמו ענבי שועל ועכובית, בחיי שיש דברים כאלה!), וכולם סביב הצבעים האדומים – סגולים – שחורים, שעושים טעים ונעים בלב.

אני חושבת שהפרי האהוב עלי ביותר הוא הפטל, וכשיש להשיג פטל טרי ולא קפוא, אני בערך הראשונה לשלם עליו מחיר מופקע (ככה זה בכל סופר לצערי), ולהתאכזב שעדיין מוקדם מדי, והפטל לא מספיק טעים. אבל השנה התאפקתי. ראיתי את הפטל כבר המון זמן בסופר, והחלטתי לתת לו עוד זמן (המחיר, כמובן, היה הסיבה השניה לא לקנות אותו בסופר).

בשבוע שעבר הזדמנו לשוק האיכרים בתל אביב. חוץ מהעובדה שהשוק מקסים ומהמם ביופיו, הוא טומן בחובו המון פירות, תבלינים, ירקות, זיתים ומטעמים נפלאים שלא ניתן להשיג בכל סופר. וכמובן שהיה פטל, וכמובן שלא הצלחתי להתאפק. הפעם המחיר גם היה שפוי לגמרי: 2 קופסאות פטל לא גדולות במיוחד במחיר מציאה (המחיר הכי זול שהצלחתי למצוא!) של 25 שח' בלבד. שווה ביותר. ולשם השוואה, היום בטיב טעם בעודנו תרים אחרי חלב וביצים (זה מה שקורה כשנזכרים לעשות קניות בשבת אחרי הצהריים), בזווית העין קלטתי גם פטל, שעלה לא פחות ולא יותר מ29 שח' לקופסא. קטנה. מאוד קטנה.

אפשר לעשות המון דברים עם פירות יער, החל מריבות, מאפינס ועוגות בחושות, סלט פירות מרענן, ואפילו להוסיף לסלט חסה ולהפוך אותו לצבעוני וטעים. אני, כמובן, בחרתי הפעם באופציה של טארטלטים קטנטנים וטעימים, עם קרם פטיסייר – קסיס והפירות הנהדרים האלה.

טארטלט פירות אדומים ופיסטוק

כמו שאתם מכירים אותי, קשה לי לעמוד בפני בצק פריך על כל צורותיו, ועם קרם פטיסייר ופירות זה הקינוח האולטימטיבי בעיני של הקיץ. אתם עוד פה? חשבתי שכבר הלכתם להכין :-)

טארטלטים קיציים של פירות יער עם פיסטוקים קלויים
10 רינגים של טארטלטים בקוטר 7 סמ' או תבנית טארט מתפרקת בקוטר 22 סמ'.

לבצק פריך Pate' Sable:
150 גר' קמח
60 גר' אבקת סוכר
קורט מלח
90 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
חלמון
תמצית וניל
גרידת לימון

למלית קרם פטיסייר – קסיס:
300 מ"ל חלב
חצי מקל וניל חצוי ומרוקן מהגרגירים
80 גר' סוכר
60 גר' חלמון (3 חלמונים מביצים מספר 2)
40 גר' קורנפלור
2 כפות ליקר קסיס (ליקר פירות אדומים)
30 גר' חמאה רכה

לפירות:
פירות יער על פי הצורך ולפי מה שיש בשוק (פטל, אוסנה, דובדבנים, דומדמניות, אוכמניות וכו')
נפאז' לזיגוג הפירות
20 גר' פיסטוקים קלופים קלויים וקצוצים גס

אופן ההכנה:

  1. במעבד מזון עם להב פלדה מניחים קמח, אבקת סוכר, מלח, חמאה וגרידת לימון ומעבדים יחד עד קבלת תערובת פירורית. מוסיפים את החלמון ותמצית הוניל ומעבדים רק עד קבלת גושי בצק. מצננים את הבצק שנוצר במקרר כחצי שעה.
  2. מרדדים את הבצק הפריך לעובי של כ3 מ"מ (4 מ"מ אם עושים פאי אחד גדול), וקורצים עיגולים בקוטר קצת יותר גדול מקוטר הרינגים של הטארטלטים. מרפדים את הטארטלטים, ומקפידים שהשוליים יהיו בזווית של 90 מעלות לבסיס הטארטלט (דבר שיבטיח שוליים גבוהים שלא יצנחו במהלך האפייה). מחוררים את בסיס הטארטלטים בעזרת מזלג. שומרים את הטארטלטים במקפיא כחצי שעה, ובינתיים מחממים תנור ל170 מעלות.
  3. אופים את הקלתיות אפייה עיוורת: מניחים מעל הקלתיות הלא אפויות (והקפואות!) ניילון נצמד או נייר אלומיניום, ומהדקים לדפנות. שמים קטניות או חרוזים מיוחדים לאפייה (אני משתמשת בשעועית שייעדתי לעניין והיא בשימוש חוזר כבר הרבה זמן), אופים במצב זה כ10 דק' ב170 מעלות. לאחר מכן מסירים את הקטניות והניילון הנצמד, וממשיכים באפייה עוד כ15 דק' עד שהבצק זהוב לחלוטין.
  4. מניחים את הקלתיות האפויות המוכנות לצינון, ובינתיים מכינים את קרם הפטיסייר.
  5. בקלחת קטנה מניחים חלב, מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים וחצי מכמות הסוכר (40 גר'). מביאים לסף רתיחה.
  6. בינתיים טורפים יחד חלמונים, את שארית הסוכר והקורנפלור.
  7. מסננים את תערובת החלב, ועושים השוואת טמפרטורות עם תערובת החלמונים. מוזגים כמות קטנה של תערובת החלב על התערובת החלמונים וטורפים היטב בעזרת מטרפה. לאחר שהחלמונים מעט התחממו, ניתן להוסיף את שאר תערובת החלב. מעבירים את הכל בחזרה לקלחת, וממשיכים לבשל תוך כדי טריפה (חשוב מאוד לא להפסיק לטרוף את התערובת לכל אורך התהליך), על אש קטנה, עד שנוצר קרם פטיסייר.
  8. מוסיפים לקרם את ליקר הקסיס והחמאה הרכה וטורפים עד שהקרם אחיד והחמאה נמסה לגמרי. התהליך כולו אורך כחמש – שבע דקות, ככה שלקרוא את ההסבר לוקח יותר זמן מלעשות אותו (כבר ראיתי את הפרצופים המבוהלים נוכח ההסבר הארוך הזה, והחלטתי להקדים תרופה למכה:-))
  9. מצננים את הקרם במקרר כחצי שעה, כאשר מניחים כל פני הקרם ניילון נצמד (על מנת שלא יווצר קרום של החלב).
  10. לאחר שהקרם הצטנן, מוציאים אותו (הוא יראה במרקם של ג'לי, אל דאגה, זה בסדר!), טורפים מעט בעזרת מטרפה עד שהוא חוזר להיות במרקם של קרם.
  11. מניחים מעל כל קלתית אפויה מעט מקרם הפטיסייר ומיישרים בעזרת כף או פלטה קטנה. מסדרים בצורה נאה את פירות היער מעל (אני השתמשתי בפטל ואוסנה).
  12. מזגגים את הפירות עם נפאז' בעזרת מברשת קטנה, ומפזרים מעל כל טארטלט קצת פיסטוקים קלויים גרוסים.
  13. הטארטלטים במיטבם ביום הכנתם. עדיף להכין אותם וישר לאכול, ולא לתת להם לעמוד, מאחר והקלתית תספח לחות מהקרם ומהפירות. מניסיון אישי – גם יום אחרי הטארטלטים עדיין טובים, אבל מעט "רטובים" יותר.

בתאבון!

טארטלט פירות אדומים ופיסטוק

הערות, הארות ותוספות:

  • מהחלבונים הרבים שנשארים מהמתכון הזה, אפשר להכין נשיקות, שבעתיד אעלה גם להן מתכון מסודר. בינתיים, הנה כמה אופציות לחלבונים שנשארו: מקרונים, עוגיות אגוזי לוז ממולאות בגנאש שוקולד ופרנג'ליקו, ריבועי לימון – פיסטוק
  • לא חייבים לתת טעם של קסיס לקרם פטיסייר (מה גם שלא לכולם יש ליקר קסיס בבית מן הסתם) – אפשר לוותר לגמרי על הליקר או להמיר אותו בברנדי.
  • אם אתם לא מוצאים פירות יער טריים, אפשר להשתמש בפירות יער קפואים, ופשוט לדאוג להפשיר אותם מבעוד מועד. דרך טובה (ולא מלכלכת) להפשיר פירות יער: להניח בתוך מסננת בקערה במקרר למשך לילה.
  • לא חייבים להשתמש בפירות יער – אפשר כל פרי אחר שאוהבים: בעונה החמה ילכו מעולה מלון, ענבים, תאנים.
  • אפשר להמיר את הפיסטוקים בכל אגוז אחר שיש לכם בבית, או לוותר עליהם בכלל, לבחירתכם. בעיני הצבע הירוק משתלב מקסים עם האדום של פירות היער, ויוצר טארט משמח וצבעוני ביותר.
  • והכי חשוב: לא לפחד מאפייה עיוורת! אני יודעת שהרבה מפחדים, אבל ברגע שפועלים לפי ההוראות, באמת שאין מה לפחד, ואין סיבה לא להצליח. אז תתחילו לשנן: אני לא מפחד מאפייה עיוורת, אני לא מפחדת מאפייה עיוורת.

ואחת קטנה (בעצם די גדולה) לפני סיום: ביקרתי השבוע בבלוג המקסים של כפיר וגל, אוכל טוב ויין טוב, ו"הבאתי" (טוב, נו, כתבתי פוסט אורח) להם עוגיות אגוזי לוז ופרנג'ליקו. אתם יכולים ויותר ממוזמנים לקרוא כאן. ותודה לכפיר וגל על האירוח!

שבוע טוב!

Print Friendly

שוקולד שוקולד ועוד שוקולד!

אם יש ממתק שבחיי שאני לא מבינה למה אנשים קונים במקום להכין בבית זה טראפלס. אמנם נכון, לקנות אצל שוקולטייר טראפלס במבחר טעמים זה כיף גדול (ואפילו לי יוצא לעיתים די רחוקות), אבל אם כבר קונים בחוץ, אז אני לגמרי בדעה של לקנות דברים שבאמת "קשה" להכין בבית (או סתם אין כוח במקרה שלי), כמו פרלינים למשל.

פרלינים זה התעסקות. להמיס את השוקולד, להביא אותו לטמפ' מסוימת, לקרר אותו שוב, לחמם אותו שוב ורק לאחר כמה וכמה שלבים (שחייבים מדחום בשבילם כמובן), השוקולד מוכן לעבודה. וגם אז – העבודה היא עוד רבה: למלא תבניות פוליקרבונט מיוחדות לפרלינים, לזלף פנימה גנאש (שגם אותו צריך להכין מראש), לקרר את כל העסק ולסגור עם עוד שוקולד מטומפרר. בקיצור: הרבה התעסקות. אני לא יכולה לומר שהתוצאה לא שווה, אבל בחום הזה למי יש כוח להתעסק עם שוקולד שמסרב להיות מטומפרר רק בגלל שגם לו חם?

אז מכינים טראפלס! בכמה דקות ספורות ממש, מקררים ומעצבים איך שרוצים. יותר פשוט מזה באמת שאין. ולומר את האמת – אני מעדיפה טראפלס על פרלינים. אמנם נורא כיף לנגוס בשוקולד הפציח (אני אוהבת את המילה הזאת!) ולהיתקל במלית שוקולדית מענגת ומפתה, אבל אני גם מאוד אוהבת את הניגוד בין הקקאו המריר שעוטף את הטראפלס למתיקות הנפלאה שלו.

טארפלס, כמה טעים!

יש בערך מיליון סוגי טראפלס (ועוד סופרים), וללא ספק טראפלס זה ממתק מנצח: גם ללא קמח (מתאים לפסח וגם לצליאקים), גם ניתן להכין פרווה (אבל בינינו, עדיף שלא, שמנת צמחית זה באמת לא משהו), וכמובן – קל מאוד להכנה.

מהמתכון הזה יוצאים המון טראפלס (תלוי כמובן גם בגודל שאתם מכינים אותם), אמנם לא ספרתי, אבל אפשר בכיף להקטין את הכמות בחצי ולהכין כמות קטנה יותר, עדיין יצאו לא מעט טראפלס.

שוקולד לורידים

טראפלס פרלין ואגוזי מקדמיה

500 גר' שוקולד מריר 53% (אני משתמשת בקליבו, אבל אפשר להמיר בכל שוקולד מריר אחר)
250 מ"ל שמנת מתוקה
10 גר' סירופ תירס (קונים בכל סופר) או גלוקוזה
10 גר' חמאה רכה
25 גר' אבקת נוגט
כף אמרטו/ רום
80 גר' אגוזי מקדמיה גרוסים גס
קקאו לציפוי

אופן ההכנה:

  1. בקלחת קטנה מניחים שמנת מתוקה, סירופ תירס ואבקת נוגט ומביאים לסף רתיחה. מערבבים מדי פעם על מנת שאבקת הנוגט תימס כמו שצריך.
  2. בקערה מניחים שוקולד מריר ומעל השוקולד מוזגים את תערובת השמנת החמה. מחכים חצי דקה ומערבבים יחד לתערובת אחידה ומבריקה מאוד. מוסיפים את החמאה והאמרטו/ רום ומערבבים.
  3. מוסיפים פנימה בקיפול את אגוזי המקדמיה.
  4. מעבירים את התערובת לתבנית מרובעת די שטוחה (בקוטר 20X20 לכמות זו) ומצננים כ3 שעות במקרר עד שהתערובת קשה לגמרי. לאחר שהתערובת קרה לגמרי נוצרת לנו מעין פלטה של שוקולד עם אגוזים. את הפלטה חותכים לריבועים (קטנים או גדולים, זה תלוי בכם) ומגלגלים בקקאו.
  5. מאכסנים את הטראפלס במקום קריר (בחום הזה המקרר הוא האופציה הטובה ביותר, אלא אם יש לכם מקרר יין). מגישים בטמפ' החדר. הטראפלס נשמרים שבוע (ותכלס אפילו יותר, תלוי כמה אניני טעם אתם :-) ).

כמה שוקולד!

הערות, הארות ותוספות:

  • אגוזי מקדמיה זה קצת כמו לקחת משכנתא. אי לכך ובהתאם לזאת (ולמיתון), אפשר ואפילו רצוי (למרות שהטעם ישתנה למכביר) להמיר אותם בכל אגוז אחר שבא לכם. אגוזי לוז בעיני יהיה מעולים פה, אבל אפשר בהחלט גם פיסטוקים, שקדים ואפילו בוטנים. אגוזי מלך פחות יתאימו. אני במקרה מצאתי מקדמיה ממש טעימים השבוע בלווינסקי ולא הצלחתי להתאפק…
  • רצוי להשתמש בשוקולד מריר איכותי עד 60% מוצקי קקאו (יותר מזה הטראפלס יצאו קצת קשים מדי, למרות שעדיין טעימים מאוד). בכל אופן רצוי לא פחות מ50% מוצקי קקאו.
  • את הסירופ התירס במידה ואין לכם אפשר להמיר בגלוקוזה או אפילו בדבש (החיסרון בדבש זה שהוא ייתן מעט טעם, אבל לא נורא בהתחשב בכמות הקטנה).
  • אל תרוצו לחנות אם אין לכם אמרטו – השתמשו בכל ליקר אחר שאתם אוהבים שיש לכם בבית.
  • אבקת נוגט קונים בחנויות המתמחות. אבקה זהובה, ריחנית וטעימה מאוד (יש שיאמרו שאפילו טעימה מדי – וכן, אני מדברת על עצמי:))
  • אההה, וכמובן שלא חייבים לעשות את הטראפלס מרובעים (אני באופן אישי אוהבת את הצורה הזאת) – אפשר לגלגל אותם בידיים לעיגולים ולהמשיך כרגיל.קחו בחשבון שזה יקח יותר זמן, כי ריבועים זה גם פחות עבודה (לא צריך לגלגל).

וקצת חדשות טובות לסיום: איזה כיף לי! שלושה דברים עברו על כוחותיי בזמן האחרון: נרשמתי לאוניברסיטה ואני מתחילה באוקטובר; קיבלתי חזרה את רישיון הנהיגה שלי (אחרי חודשיים שלמים של אוטובוסים באמצע אוגוסט); ותחזיקו לי אצבעות חזק חזק – יכול להיות שאפילו מצאתי עבודה! כמה חדשות טובות… מצד שני, עדיין כואב לי הגב, ופיזיותרפיה זה לא כיף בכלל… יהיה טוב, נכון?

שבוע מקסים!

Print Friendly

סוף עונת התותים

לרגל סוף עונת התותים וגם יום ההולדת של החצי (29 – מזל טוב מתוק!), הוחלט לארגן לו עוגת יום הולדת שיקח לעבודה, ומה יותר מוצלח ונוסטלגי (מאוד מאוד מאוד נוסטלגי!) מטורט תותים עם קצפת פודינג וניל ותותים?

טורט תותים

אז נכון, אני לא הכי בעד שימוש באינסטנט פודינג למיניהם, אבל לשם הנוסטלגיה, את העוגה הזאת אי אפשר להכין עם שום דבר אחר! הטעם נשאר אותו טעם רק אם משתמשים באותו מוצר, ולכן הוחלט חד פעמית להכניס אינסטנט פודינג וניל לעגלה שלנו בסופר. סתם סתם, אני קצת מגזימה. אני גם די אוהבת לשלב אינסטנט פודינג במליות גבינה למיניהן (של קראנצים, עוגות שמרים, עוגות גבינה וכיו"ב), תמיד יוצא מוצלח!

אז באמת שזה אחד הטורטים הפשוטים, ואני מכירה הרבה אנשים שמאוד מפחדים מהכנת "טורט" או "לייקח" או איך שלא תרצו לקרוא לזה, אבל למעשה ההכנה די פשוטה ועם מעט מאוד מרכיבים – איזה כיף.

לאחר האפייה חוצים את העוגה לשתיים לרוחבה, מרטיבים את השכבות במעט סירופ סוכר וברנדי ומורחים את קצפת הוניל ומפזרים תותים. מעל הכל מורחים קצפת ומסדרים תותים במניפה יפה מעל – יוצא מרשים וטעים.

טורט תותים

טורט תותים עם קצפת וניל
לטורט וניל בסיסי (תבנית קפיץ או רינג בקוטר 24)

6 ביצים מופרדות בטמפ' החדר
200 גר' סוכר
220 גר' קמח
שקית אבקת אפייה (10 גר')
מיץ מחצי לימון
גרידת לימון מחצי לימון
חצי כפית גרגרי וניל

לקצפת וניל
500 מ"ל שמנת מתוקה
שקית פודינג וניל
2 סלסלאות תותים שטופים ופרוסים

לסירופ סוכר:
50 גר' סוכר
50 מ"ל מים
2 כפיות ברנדי/ רום

אופן ההכנה:

  1. בקערת מיקסר מקציפים חלבונים וסוכר לקצף יציב. מתחילים ראשית להקציף את החלבונים לבד, רק כאשר מתחיל להיווצר קצף לבנבן מתחילים להוסיף את הסוכר בהדרגה, וממשיכים להקציף עד שמתקבל קצף יציב מאוד.
  2. בינתיים טורפים את החלמונים, הלימון, גרידת הלימון והוניל עד שהתערובת בהירה מעט ואוורירית. מוסיפים את תערובת החלמונים לקצף החלבונים תוך כדי הקצפה, עד שהתערובות מתאחדות.
  3. מקפלים פנימה את הקמח ואבקת האפייה עד קבלת תערובת אחידה.
  4. מעבירים לתבנית אפייה משומנת ואופים ב170 מעלות כ30 דק', עד שקיסם המוחדר למרכז הטורט יוצא יבש (וללא פירורים לחים, כמו בעוגות בחושות. הקיסם צריך להיות יבש לגמרי!)
  5. מצננים את העוגה והופכים אותה, על מנת שהעוגה תהיה ישרה. חוצים את העוגה לרוחבה לשני חלקים שווים.
  6. בינתיים מכינים את סירופ הסוכר: מרתיחים יחד מים וסוכר. מורידים מהאש ומוסיפים את הברנדי. מצננים מעט. מרטיבים מעט את שני חלקי הטורט החתוכים (משתדלים לא להטביע יותר מדי, הטורט צריך להיות לח, אך לא רטוב לגמרי).
  7. בינתיים מכינים את קצפת הוניל: מקציפים יחד את השמנת המתוקה והפודינג עד קבלת קצפת חלקה ואחידה.
  8. מורחים כשליש מהקצפת במרכז הטורט ומפזרים תותים פרוסים על הקצפת. סוגרים לסנדוויץ' עם החלק השני של הטורט ומיישרים.
  9. מורחים מעל את שארית הקצפת ומיישרים ע"י פלטה מדורגת את החלק העליון של העוגה ואת הדפנות. זה לא חייב להיות ישר פלס, כי יבואו על זה התותים שנסדר עכשיו במניפה.
  10. את התותים נמרח במעט נפאז' (או בריבת תות מדוללת במעט מים), על מנת שיבריקו ויהיו יפים יותר.
  11. שומרים במקרר ומגישים.

טורט תותים

הערות, הארות ותוספות:

  • לא חייבים תותים – אפשר להחליף בכיף לכל פרי אחר שאוהבים. קיווי ילך פה מצוין, אפרסקים, פירות יער – כל מה שאוהבים.
  • אם בכל זאת לא רוצים את קצפת הפודינג – אפשר להמיר את זה בקרם פטיסייר מעורבב עם מעט קצפת, על מנת לערבב אותו (קרם דיפלומט) – יוצא כמובן טעים לאללה, אבל פחות נוסטלגי :-)

טורט תותים

Print Friendly