חגים | עוגיו.נט

עוגת גבינה עם תותים מזוגגים

עוגות גבינה אפויות הן עוגות בעייתיות. לא מספיק שההכנה שלהן כרוכה בהיצמדות לתנור, עמידה עם סטופר, אמבטיה של מים בתחתית התנור ופאניקה כללית בעת האפייה – הן גם טעימות ברמות שאי אפשר לתאר בכלל: נימוחות, עדינות, נמסות בפה. יש כל כך הרבה סוגים של עוגות גבינה: גבוהות- גבוהות ואוויריריות, נמוכות וקרמיות, אפויות וקרות. אין ספור וריאציות, עם שוקולד, קפה, פירות, אלכוהול – פשוט הכל.

כל הפחדים שאנשים חווים בעקבות עוגות גבינה אפויות של פעם הם מיתוסים גמורים. מספיק לעקוב אחר ההוראות בדקדקנות, לשקול את החומרים בקפדנות, ואין שום סיבה שהעוגה תצנח, תיסדק או לא תיאפה כמו שצריך. אם אתם מכירים את התנור שלכם, אתם יודעים לאפות עוגת גבינה בלי בעיה.

את עוגת הגבינה הזאת כבר ראיתי לפני שנה בבלוג המהמם של ענבל, וכבר אז ידעתי שאני הולכת להכין אותה באיזשהו שלב. אמנם לקח לי המון זמן, אבל השבוע זה קרה. אתנחתא קלה שיש לי מתקופת המבחנים (נשאר עוד אחד אחרון) הביאה אותי לחשוב בדיוק על העוגה הזאת, וכך היה. מצאתי את עצמי עומדת בתור בסופר ורוכשת גבינת שמנת, תותים ושמנת חמוצה, ויאללה לעבודה!

העוגה הזאת מיועדת במיוחד לכל פחדני עוגות הגבינה באשר הם. זו עוגה מרשימה מאוד, קרמית, עם קראסט בטעם קרמלי נהדר, ותותים מזוגגים מעל הכל. ההכנה שלה אורכת דקות ספורות: הבסיס הפריך שלה נאפה בתוך 10 דק', ובזמן שהוא בתנור מכינים במהירות את תערובת הגבינה, שכוללת לא יותר מאשר ערבוב מהיר של כמה חומרים. בלי הקצפות ובלי התעסקות. הטעם בסופו של דבר יוצא פשוט נפלא.

זוהי עוגה עשירה מאוד, כי מה ש"מחזיק" אותה זו גבינת שמנת (והרבה ממנה). הציפוי של התותים המזוגגים הופך אותה מ"סתם עוגת גבינה" (נהדרת בפני עצמה) לעוגה פשוט יפהפייה. כמובן שלא חייבים להשתמש בתותים, ובהחלט אפשר להחליף אותם בכל פרי אחר שאוהבים: תאנים, אפרסקים, דובדבנים… יש מחיר (טעים) לשחיתות!

עוגת גבינת שמנת עשירה בציפוי תותים מזוגגים
לקוח מהבלוג של פיית העוגיות, שערכה שינויים במתכון של Bon Appétit

לתבנית עגולה בקוטר 24 סמ' (אפשר גם 26, אבל היא תצא קצת יותר נמוכה)

לקראסט קרמלי פריך:
250 גר' ביסקוויטים פתי בר רגילים
120 גר' חמאה
שליש כוס סוכר חום כהה (אני שמתי 2 כפות גדושות)

למלית הגבינה:
900 גר' (4 מיכלים) גבינת שמנת 30% שומן (אני חסתי על מי שאמור לאכול את העוגה, והמרתי חצי מהכמות בגבינת סימפוניה 5%, שיש לה מרקם של גבינת שמנת)
200 גר' סוכר לבן
3 כפות מיץ לימון טרי (אני השתמשתי במיץ תפוזים)
2 וחצי כפיות תמצית וניל (אני השתמשתי בכפית אחת של תמצית וניל איכותית)
קורט מלח
3 כפות קמח רגיל
5 ביצים גדולות

לציפוי:
2 מיכלים של שמנת חמוצה
3 כפות סוכר
תמצית וניל
2 סלסלות תותים יפים, שטופים ונקיים
4 כפות ריבת תות לזיגוג התותים

ההכנה:


קראסט קרמלי פריך:
מחממים תנור ל170 מעלות.
מעבדים את כל הביסקוויטים, החמאה והסוכר החום במעבד מזון עם להב פלדה עד שמתקבלים פירורים לחים. מהדקים את הפירורים לתחתית ולדפנות בתבנית משומנת מעט, ואופים כ10 דק', עד שהתחתית מתייצבת ושחומה מעט. מצננים את הקראסט כ5-10 דק' לפני שממלאים בתערובת הגבינה.

מלית הגבינה:
מערבבים יחד בעזרת מטרפה את הגבינה, הסוכר, תמצית הוניל, המלח והמיץ, עד שהתערובת אחידה. מוסיפים פנימה את הקמח וטורפים קלות.
מוסיפים את הביצים אחת-אחת, עד שהן נבלעות בתערובת.
שופכים את המלית על הבסיס האפוי, ואופים יחד ב160 מעלות כ55 דק', עד שנוצרים סדקים קטנים בשולי העוגה, והיא רוטטת במרכזה.
מצננים את העוגה כ10 דק' לפני ציפוי השמנת.

ציפוי השמנת:

מערבבים יחד בעזרת כף את השמנת החמוצה, הסוכר והוניל. מורחים בעזרת פלטה קטנה (אפשר גם כף) מעל העוגה. מחזירים לתנור ל5-8 דק', עד שהציפוי מתייצב מעט. הוא לא אמור לקבל צבע – הוא נשאר לבן. מצננים את העוגה לילה במקרר לפני הקישוט בתותים.

פורסים את התותים לפרוסות דקות ואחידות, ומסדרים בצורת רעפים מעל העוגה.
מחממים מעט את הריבה עם מעט מים (כף), עד שמתקבלת תערובת אדומה ודי נוזלית. מורחים את התערובת על התותים בנדיבות, ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

  • ניתן להחליף את התותים בכל פרי אחר שאוהבים. בחג האהבה שחל אוטוטו, וגם בגלל שחורף ויש תותים כל כך טעימים השנה – תותים זו האופציה הטעימה ביותר.
  • גבינת השמנת צריכה להיות בטמפ' החדר, וכך קל מאוד לערבב אותה. גבינה קרה מהמקרר תהיה קצת קשה מדי לערבוב.
  • אפשר לוותר על הפירות בעוגה הזאת, ופשוט להסתפק בציפוי השמנת. אבל לטעמי התותים עושים את העוגה – גם מבחינת טעם וכמובן מבחינה ויזואלית.

מי רוצה ביס? :-)

♥ וכמה מתכונים נוספים לאוהבים, במיוחד לרגל חג האהבה ♥

טארטלט שוקולד-פרלין
טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו
טראפלס פרלין ואגוזי מקדמיה
טירמיסו איטלקי
פאי תותים חורפי זוגי
טארטלט פירות אדומים
מקרון פטל-ורדים
פבלובה עם קצפת תפוז-וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים


טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

האם יש אדם שלא אוהב שוקולד? אני לא חושבת שאני מכירה אנשים שמסוגלים באמת ובתמים לומר "איכס" על שוקולד. שוקולד זו הנאה קטנה–גדולה של החיים. שוקולד הוא טעם מתוק–מריר שמתגלגל על הלשון ונמס באיטיות מפנקת. שוקולד זו אהבה אמיתית. תאווה.

בחורף תמיד יש לי חשק להכין פרלינים אמיתיים, כאלה עם קרום פציח ודקיק של שוקולד, שעוטף מלית רכה ומפנקת של גנאש בכל הטעמים האפשריים. אז החשק קיים, אבל האם זה קורה? הלוואי. בימים אלה אני עסוקה מעל הראש עם הלימודים ועם המון עניינים אחרים, ככה שהמפלט הכי פשוט ושוקולדי (וכמובן מנחם) הוא ללא ספק טראפלס.

טראפלס זו חגיגה שלמה. הם יכולים להיות בכל טעם שרק רוצים. כל שוקולד מקדם בברכה טעמים אחרים בשמחה; שוקולד מריר משתדך נפלא לקפה ואגוזים (ובעצם, ממש הכל), שוקולד חלב משתדך יפה לליקרים של פירות אדומים וכל אלכוהול אפשרי, ושוקולד לבן? הוא בכלל לא שוקולד, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא יכול להפוך לטראפלס מצוינים עם טעמי פירות או נוגט.

כמובן שאלה לא חוקים. כל שוקולד הולך נהדר עם כל דבר. האמיצים מביניכם יוכלו לנסות שוקולד מריר עם מרווה או בזיליקום או צ'ילי ולמון גראס… פשוט צריך לנסות, ואז מבינים מה מתאים לכם ומה לא.

אני באופן אישי נותרת נאמנה לטעמים "קונבנציונליים", ופחות מתחברת לטעמים של עשבי תיבול בשוקולד שלי. אלכוהול, לעומת זאת, תמיד יתקבל בברכה.

טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

200 גר' שוקולד מריר 53%

100 גר' שוקולד חלב

125 מ"ל שמנת מתוקה

20 גר' גלוקוזה/ סירופ תירס

30 מ"ל אספרסו מוכן

2 כפות פרנג'ליקו

75 גר' אגוזי לוז קצוצים דק

קקאו/ אבקת סוכר/ אגוזים קצוצים לציפוי

ההכנה:

בסיר קטן מביאים לרתיחה שמנת מתוקה, גלוקוזה ואספרסו. מוזגים את התערובת הרותחת על שני סוגי השוקולד וטורפים יחד לתערובת אחידה ומבריקה מאוד. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומערבבים עד שמתאחד. מקפלים פנימה את אגוזי הלוז.

מעבירים את התערובת לתבנית שטוחה יחסית, ומצננים אותה במקרר כחצי שעה – שעה.

מגלגלים את תערובת הטראפלס לכדורי טראפלס בגודל הרצוי, ומגלגלים בקקאו או אבקת סוכר או אגוזים קצוצים.

שומרים את הטראפלס המוכנים במקרר, וזוללים מתי שרוצים.

טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

הערות, הארות ותוספות:

  • ניתן להקפיא את הטראפלס המוכנים למשך חודש- חודשיים, לא יקרה להם כלום. מפשירים אותם ואוכלים כרגיל.
  • אם אין פרנג'ליקו ניתן להמיר בברנדי או ברום. לטעמי ברנדי מתאים יותר. שימו לב להוסיף את האלכוהול לאחר שהתערובת כבר לא רותחת, כדי שהוא לא יתאדה.
  • ניתן להמיר את אגוזי הלוז באגוזים אחרים, למרות שלטעמי השילוב של קפה ואגוזי לוז הוא מנצח.
  • את הגלוקוזה או סירופ התירס ניתן להמיר גם בדבש, רק קחו בחשבון שהוא יותר משפיע על הטעם (גלוקוזה וסירופ תירס הם כמעט נטולי טעם).
  • אם אין כוח לגלגל לכדורי טראפלס, אפשר לעצב אותם בצורת ריבועים, כמו שניתן לראות כאן.
  • ניתן להמיר את שוקולד החלב באותה כמות של שוקולד מריר. דווקא במקרה הזה אני חושבת שהשוקולד חלב מעדן יפה את הטעמים המרירים מהקפה ומהשוקולד ביחד, שלעיתים אולי קצת עזים מדי. אם אוהבים מריר מאוד – שווה לנסות.

שבוע טוב!


בא לי פבלובה!

אם יש קינוח שאני לעולם לא אזמין במסעדה לא משנה מה, זה פבלובה. באופן כללי זה נורא ללכת איתי למסעדות ולתת לי לבחור קינוחים. תמיד יווצר מצב של "את זה אני מכינה בבית, אז בשביל מה להזמין?" או "קינוחי שוקולד במסעדה זה בדרך כלל קינוחים לא שווים (ותכלס, תמיד מדובר על פונדנט שוקולד או איזה מוס, וכמה כבר אפשר לחדש בשניהם?)."

אני מודה, אני לא קלה מהבחינה הזאת, וגם כשכבר מזמינים קינוחים (שאני אף פעם לא מסכימה לבחור, ונותנת לכל מי שמסביב לבחור מה שהם רוצים), תמיד יהיה לי מה להגיד, לטוב ולרע. אני מאוד משתדלת להגיד רק את הדברים הטובים ולרסן את עצמי בקטע הזה, אבל מה לעשות – במקומות שגרתיים יהיו קינוחים שגרתיים ודי משעממים.

אז מדי פעם אני מוצאת את עצמי בחשק עז לאיזה קינוח מסעדתי א-לה-שנות השמונים, ובמקרה הספציפי הזה מדובר בפבלובה. פבלובה זה דווקא קינוח לא רע בכלל, אבל כמו שכבר אמרתי קודם – פבלובה אני בחיים לא אזמין במסעדה, לא משנה מה. תמיד איכשהו הופכים את הקינוח הזה לע-נ-ק-י, עם הררי קצפת ממותקת יותר מדי ופירות עייפים.

השבוע נשארו לי המון חלבונים בבית (לאחר הכנת קרם ברולה), אז החלטתי לשם שינוי להשתמש בהם באמת, והכנתי פבלובה. התותים היפים שקניתי בשוק לגמרי עשו לי חשק. כמובן שלא יכולתי להשאיר אותה רגילה לגמרי, והחלטתי לשים בה גם מרשמלו תוצרת בית (ממש לא מסובך כמו שזה נשמע, רק צריך מדחום). עם קצפת לא ממותקת, קולי תותים וגם תותים טריים – זאת הייתה חגיגה של ממש.

pavlova

פבלובה עם קצפת תפוז – וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים

8-10 פבלובות אישיות, תלוי בגודל הזילוף

לפבלובה:

2 חלבונים (כ60 גר') בטמפ' החדר

60 גר' סוכר (רבע כוס ועוד כף מחוקה)

60 גר' אבקת סוכר (6 כפות)

חצי כפית תמצית וניל

לקצפת וניל תפוז:

250 מ"ל שמנת מתוקה

כף אבקת סוכר

חצי כפית תמצית וניל

גרידת תפוז מחצי תפוז

קולי תותים:

סלסלת תותים שטופים וללא הגבעול

50 גר' אבקת סוכר

מעט תותים חתוכים לקוביות לקישוט

מרשמלו חתוך לקוביות (אפשר קנוי ואפשר גם תוצרת בית, מתכון יהיה בקרוב)

ההכנה:

פבלובה:

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים חלבונים עד שמתקבל קצף לבנבן. מוסיפים את הסוכר והוניל בהדרגה וממשיכים להקציף במהירות הגבוהה ביותר כ10 דק', עד שמתקבל מרנג יציב מאוד. מקפלים פנימה בעדינות את אבקת הסוכר עד שהתערובת אחידה.

מחממים תנור ל100מעלות, מזלפים על תבניות מרופדות בנייר אפייה פבלובות אישיות בקוטר של 6-7 סמ' (אפשר גם לעשות פבלובה אחת גדולה), ואופים למשך כשעה וחצי – שעתיים, עד שהפבלובות מתנתקות מנייר האפייה. הן לא אמורות להיות יבשות לחלוטין מבפנים, אלא עדין להישאר עם מרקם מעט רך.

מצננים את הפבלובות לחלוטין.

קצפת וניל – תפוז:

מקציפים יחד את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר, הוניל וגרידת התפוז עד שמתקבלת קצפת יציבה. שומרים במקרר עד הרכבת המנה.

קולי תותים:

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים תותים ואבקת סוכר וטוחנים עד שמתקבלת מחית אחידה. מסננים את המחית ושומרים במקרר.

הרכבת הפבלובה:

בתוך כל פבלובה אישית מניחים תלולית קצפת וניל – תפוז. מעל מוזגים מעט קולי תותים ומרשמלו חתוך. מפזרים מעל תותים טריים ומעט גרידת תפוז. מגישים מיד.

pavlova

הערות, הארות ותוספות:

  • ניתן להכין את כל החומרים מראש ורק להרכיב בעת הצורך. אין טעם לשמור את הפבלובות מוכנות עם הקצפת והתותים, מאחר והתותים והקצפת ירטיבו את הפבלובה, והיא תיהפך סמרטוטית ולא נעימה לאכילה.
  • את קולי התותים המוכן ניתן להכין בכמויות גדולות ולהקפיא.זה רוטב נהדר לגלידות, עוגות וקינוחים מכל הסוגים.
  • את בסיסי הפבלובה שומרים בכלי אטום במקום יבש (לא במקרר)
  • אפשר להגיש עם פירות אחרים: פירות יער, קיווי, מנגו וכו'. אפשר כמובן גם לערבב.
  • אני הכנתי את הפבלובות בתוך כוסות אישיות, כאשר פוררתי מעט את בסיסי הפבלובות, ובניתי את המנה בתוך הכוס.

עוגיות ג'ינג'ר חגיגיות

השבוע נועה באה לבקר אותי. בין ים של עבודה, לימודים ואינסוף מאמרים, היא הביאה איתה אי של שפיות, והכריחה אותי (במובן טוב כמובן) שנעשה ערב אפייה של בנות. ואכן כך היה, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו מכינות פיצה והמון עוגיות. כיף בטוח שהיה, וכמובן שגם טעים. תודה נועית על ערב כיפי של מילוי מצברים!

אחת מהעוגיות שהכנו היא עוגייה חגיגית במיוחד, ומאוד מתאימה לתקופה הקרובה. אמנם אנחנו חוגגים כעת את חג החנוכה, שהוא חג הקלוריות, הטיגונים והסופגניות, אבל מעבר לים (ולמען האמת גם בארץ) חוגגים בקרוב את חג המולד, שמכל החגים שחוגגים בחו"ל הוא החג שאני הכי אוהבת, ותמיד רציתי פעם אחת לחוות. אז הכנו עוגיות ג'ינג'ר בצורת הג'ינג'ר מן (ginger man), שהן כמובן קלילות, טעימות וכיף להכין אותן, גם עם הילדים. אני לא יודעת אם ילדים יאהבו את הטעם של הג'ינג'ר, למרות שהטעם של הג'ינג'ר הוא יחסית עדין ולא משתלט, וזה לחלוטין עניין של טעם.

את העוגיות מקשטים בעזרת רויאל אייסינג מעורבב עם מעט צבע מאכל, ומניחים לייבוש מוחלט. ברגע שהרויאל אייסינג מתייבש מתקבלת איש קטן של ג'ינג'ר, מקושט ולבוש בבגדי חג בצבע ירוק, אדום ולבן. טעים, מקסים וחגיגי במיוחד. יאללה, אתם עוד פה? קראו לילדים למטבח וגשו להכין, זה באמת כיף גדול.

gingerbread man cookies

עוגיות ג'ינג'ר חגיגיות

מבוסס על מתכון של מרתה סטיוארט

25 עוגיות בינוניות

3 כוסות קמח לבן

חצי כפית אבקת סודה לשתייה

קורט אבקת אפייה

100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

חצי כוס (דחוסה) של סוכר חום כהה (לא דמררה)

1 כפית ג'ינג'ר טחון

כפית וחצי קינמון טחון

חצי כפית מלח

ביצה

חצי כוס מולסה (או דבש)

רויאל אייסינג:

3/4 כוס אבקת סוכר

1-2 כפות מים קרים

צבעי מאכל: ירוק ואדום

ההכנה:

בצק העוגיות

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים קמח, אבקת סודה לשתייה, אבקת אפייה, סוכר חום, חמאה, ג'ינג'ר, קינמון ומלח, ומעבדים יחד עד קבלת תערובת פירורית (נראה כמו פתיתים קטנטנים). מוסיפים את הביצה והמולסה ומעבדים רק עד שמתקבל בצק.

משטחים את הבצק לדיסקית ומקררים כחצי שעה – שעה במקרר.

מחממים תנור ל170 מעלות.

מרדדים את הבצק לעובי של כ4 מ"מ וקורצים עוגיות. מסדרים על תבנית עם נייר אפייה, ואופים את העוגיות כ12 דק', עד שהן מתייצבות בצדדים ועדיין מעט רכות במרכז. העוגיות ימשיכו להתייצב בקירור. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שמקשטים אותן.

מכינים רויאל אייסינג:

מערבבים יחד אבקת סוכר עם מים עד שמתקבלת תערובת סמיכה למדי (ניתנת לזילוף). ייתכן שתצטרכו להוסיף מעט אבקת סוכר או מים, תלוי אם התערובת דלילה או סמיכה מדי. התערובת צריכה להיות משחתית ויציבה.

מחלקים את התערובת ל3 קעריות קטנות. מוסיפים לקערית אחת מעט צבע מאכל ירוק (מתחילים ממעט מאוד צבע מאכל, עד שמתקבל הצבע הרצוי), ולשניה את הצבע מאכל האדום. מערבבים היטב לתערובות אחידות. את החלק השלישי משאירים לבן.

מעבירים את התערובות לשקי זילוף קטנטנים מנייר אפייה (ניתן לראות כיצד מכינים ממש פה, וגם בסרטון הזה), ומזלפים כאוות נפשכם על העוגיות. הכיף הגדול בעוגיות האלה זה הקישוט שלהן. הוא לא חייב להיות בכישרון רב, הישארו עם הדברים הפשוטים: כפתורים, עיניים, מכנסיים, מה שרוצים. באיזשהו שלב מתחילים כבר להתפרע לגמרי, ויוצאות עוגיות מופרעות לגמרי.

מניחים את העוגיות בשכבה אחת על מנת שהרויאל אייסינג יתקשה לחלוטין, ורק לאחר מכן מעבירים לקופסא אטומה.

gingerbread man cookies

הערות, הארות ותוספות:

  • לא חייבים לקשט את העוגיות אם לא רוצים, אבל זה כיף. אפשר לוותר על צבעי המאכל ולקשט אך ורק ברויאל אייסינג הלבן, זה יוצא יפה גם כך.
  • מתאים מאוד להכנה עם הילדים. הכנת הבצק פשוטה מאוד, והם ישמחו מאוד לקרוץ צורות ולקשט את העוגיות.
  • אפשר להמיר את המולסה בדבש (או בסילאן). הייתרון של המולסה שהיא כהה הרבה יותר ונותנת צבע וריח נהדר לעוגיות.
  • אפשר להכין את העוגיות בכל צורה שרוצים. בעיני הצורה המסורתית של הgingerbread man היא מקסימה וחגיגית.

ומשהו קטן לסיום – אני מזמינה את כולכם להצטרף אלי (ואל נועה) בקומונה החדשה שפתחנו, "מתוקים ועוד", לשאול שאלות, להעלות חוויות אפייה, תמונות ומתכונים מתוקים – הכל שם, וכוווווווולם מוזמנים!

חג שמח happy holidays!