חגים | עוגיו.נט - Part 10

עוגת גבינה בשתי גרסאות

שבוע לא קל עבר על כוחותינו. לא אלאה אתכם בפרטים, אבל בשורה התחתונה אני מותשת ולגמרי לא במיטבי. אז הפעם זה יהיה קצר, ורק בכדי להמתיק ולו במעט את העצבות שנחתה עלי ככה פתאום, ושינתה לי את כל התוכניות. מתישהו הכל יסתדר, לא?

את העוגה הזאת הכנתי לפני כשבועיים לתחרות מתכוני עוגות גבינה במקום העבודה של החצי. בתחילה כלל לא רציתי להשתתף, אך לאחר תחינותיו הממושכות של מר חצי נעתרתי לבקשתו והכנתי את העוגה הבאה. היא זכתה במקום הראשון, ונמסר שהייתה מצוינת. אני נוטה להאמין – עם רכיבים כאלה לא יכולה לצאת עוגה לא טעימה.

עוגת גבינה ושוקולד לבן בציפוי פירות יער ומרנג איטלקי
תבנית עגולה בקוטר 24-26 סמ'

תחתית בצק פריך
120 גר' קמח לבן
60 גר' שקדים טחונים
50 גר' סוכר לבן
100 גר' חמאה
גרידת לימון מחצי לימון
חלמון
כף חלב קר

מלית גבינה ושוקולד לבן
500 גר' גבינת שמנת
200 גר' שמנת חמוצה
100 גר' סוכר
2 כפות קורנפלור
100 מ"ל שמנת מתוקה
250 גר' שוקולד לבן קצוץ גס
חצי כפית תמצית וניל
4 ביצים גדולות

ציפוי פירות יער
150 גר' פירות יער מסוגים שונים
3 כפות סוכר
מיץ מלימון שלם
כפית קורנפלור מומס ב2 כפות מים
בנוסף: חצי מיכל שמנת חמוצה

מרנג איטלקי
2 חלבונים בטמפ' החדר
120 גר' סוכר
30 מ"ל מים

לציפוי גדר שוקולד לבן
100 גר' שוקולד לבן מומס
כפית שמן צמחי (ועדיף חמאת קקאו מומסת אם יש לכם)

ההכנה

תחתית בצק פריך
מחממים תנור ל180 מעלות. במעבד מזון עם להב פלדה מעבדים יחד קמח, שקדים, סוכר, חמאה וגרידת לימון, ומעבדים עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את החלמון והחלב, ומעבדים רק עד שמתקבל בצק.
מצננים את הבצק במקרר כרבע שעה. לאחר מכן מרדדים לעובי של כ3-4 סמ', ומרפדים את תחתית התבנית בעזרתו. דוקרים את פני הבצק בעזרת מזלג (שלא יתפח באפייה).
אופים את התחתית כ10-12 דק', עד שהיא מזהיבה.

מלית גבינה ושוקולד לבן
מורידים את טמפ' התנור ל160 מעלות, ומניחים בתחתית התנור תבנית עם מים רותחים.
מערבבים יחד עם מטרפה ידנית גבינה, שמנת חמוצה, סוכר וקורנפלור.
בסיר קטן מחממים את השמנת המתוקה, וכשהיא מתחילה לרתוח שופכים אותה על השוקולד הלבן. מערבבים עד שמתקבל קרם שוקולד לבן חלק ואחיד.
מוסיפים את תערובת השוקולד הלבן לתערובת הגבינה ומערבבים היטב (בשום אופן לא מקציפים!).
מוסיפים את הביצים אחת-אחת, עד שהתערובת אחידה.
שופכים את התערובת המוכנה מעל תחתית הבצק האפוי, ואופים כ45-50 דק', עד שהעוגה מתייצבת, מתנפחת מעט, ורוטטת קצת במרכזה.
מצננים את העוגה כ2-3 במקרר, עד שהיא קרה לחלוטין, ומשחררים אותה מהתבנית.

ציפוי פירות יער
בקלחת קטנה מניחים פירות יער, סוכר ומיץ לימון ומבשלים על אש נמוכה כ5 דק', עד שהתערובת מעט מסמיכה. מוסיפים את הקורנפלור המומס אל התערובת ומערבבים היטב. ממשיכים לבשל תוך כדי ערבוב עוד כ3 דק'.
מצננים לחלוטין את פירות היער המבושלים.

מרנג איטלקי
בסיר קטן עם תחתית עבה מניחים סוכר ומים ומביאים לרתיחה. ממשיכים לבשל את הסירופ עד לדרגת הכדור הרך (117-118 מעלות, כדאי ורצוי להשתמש במדחום סוכר).
כשהסירופ מגיע ל100 מעלות, מתחילים להקציף את החלבונים בקערת מיקסר עם מטרפה. ברגע שהסירופ מוכן, שופכים אותו בזרם דק על החלבונים תוך כדי הקצפה במהירות גבוהה מאוד, וממשיכים להקציף עד שהקערה קרה למגע ומתקבל מרנג יציב ומבריק מאוד.

הרכבת העוגה
לאחר שהעוגה משוחררת מהתבנית, מורחים עליה חצי מיכל שמנת חמוצה. מעל השמנת החמוצה מניחים את ציפוי פירות היער בשכבה אחידה. מזלפים מעל פירות היער קוצי מרנג איטלקי, עד לכיסוי מלא של פני העוגה. ניתן לקשט עם מעט פטל טרי מעל המרנג.

גדר שוקולד לבן: את השוקולד המומס מערבבים יחד עם השמו. מורחים בשכבה דקה ואחידה על פני שקף לעוגה. בזהירות מעבירים את השקף עם השוקולד הלבן לכיסוי צידי העוגה. מעבירים את העוגה לקירור במקרר לכשעה – שעתיים, ולאחר מכן ניתן להסיר את השקף.

וריאציה נוספת (וקרה) של אותה עוגה

כשלא מתחשק לכם להשקיע בעוגת גבינה אפויה, או שסתם יש לכם פחדים ממנה (וכאן בדיוק הגיע הזמן להיפטר מהם), זהו ללא ספק הפתרון בשבילכם; מכינים עוגת גבינה קרה (מתכון תוכלו למצוא פה), מצפים עם מעט פירות יער ומזלפים מרנג. יוצא טעים ומרשים בהרבה פחות מאמץ. שתי הגרסאות מצוינות.

הערות, הארות ותוספות

  • את הגרסא האפויה של העוגה ניתן לשמור במקרר עד כשלושה – ארבעה ימים, ועדיף שלא להקפיא. כדאי לכסות אותה היטב (!) על מנת שלא תספוח ריחות (למרנג יש נטייה לספוג ריחות בקלות רבה).
  • אפשר כמובן לותר על המרנג למעלה או על גדר השוקולד הלבן, אבל בסופו של דבר כשרוצים להרשים, אלה הדברים שהופכים אותה למיוחדת.
  • אמנם אינני חובבת שוקולד לבן גדולה, אבל בשילוב בעוגת גבינה הוא מתברר כגאוני. הוא מאזן את החמצמצות של הגבינה, ממתיק אותה ומשתלב נפלא מבחינת הטעם (ולא משתלט).
  • את הגרסא הקרה של העוגה אפשר להקפיא (ללא המרנג) עד כחודש בקופסא סגורה היטב. מכינים את המרנג לפני ההגשה. מפשירים לפני ההגשה כ4-5 שעות במקרר לפחות, ועדיף להעביר אותה לילה קודם למקרר.
  • אמנם שבועות כבר עבר, אבל העוגה הזאת תעשה רושם גם בתור "סתם" עוגת יום הולדת.

בתאבון ושבוע טוב!

ואגב, לכל התוהים בנוגע להפרת זכויות היוצרים של עוגיו.נט שקרתה לפני כמה חודשים, רציתי לעדכן שהעניין נסגר סופית ולשביעות רצוני. מעבר לכך, רציתי שוב להודות לכל התומכים, המגיבים והמרטווטים למיניהם, שגם הם לא היו מוכנים לשתוק על הגניבה הזאת. תודה ענקית לכולכם!

Print Friendly

נא לקרוש! (או: מי מפחד מג'לטין)

כבר כתבתי פעם על טירמיסו ועל אהבתי הגדולה אל הקינוח הטעים הזה. השנה הכנתי טירמיסו כחלק מההכנות לארוחת החג שהייתה השבוע, והחלטתי שאני רוצה שהוא יוגש בתור עוגה שלמה ולא בכוסיות אישיות. אמנם אין כמו כוסית אישית לכל סועד, בה הושקעה מחשבה ועבודה במיוחד עבורו, אבל לפעמים צריך קצת "לחפף" (ותיכף תבינו למה המרכאות). עוגה אחת גדולה היא בהחלט פשוטה יותר להכנה מאשר כמה קינוחים קטנים. השאלה היא רק עד כמה אתם מיודדים עם ג'לטין?

אני שונאת קינוחי ג'לטין א-לה שנות השמונים; מישהו זוכר את קרם הבוואריה של פעם? ואת מוס השוקולד בקופסת פלסטיק? אז לא, לא מדובר בכזו רמת יציבות ג'לטינית, רוטטת, ובעיקר לא נעימה בפה, שם השימוש בג'לטין הוא בכמויות פשוט לא הגיוניות. טירמיסו לא אמור להיות יציב כל כך, ובאופן מסורתי בכלל מוגש בתבנית פיירקס גדולה, ממנה כל אחד לוקח לעצמו "חתיכה" עם כף גדולה. המראה אולי לא אסתטי במיוחד, אבל הטעם מושלם. הפעם רציתי שכן תהיה האפשרות לחתוך חתיכות יפות מהטירמיסו, ולכן פשוט הוספתי מעט ג'לטין לתערובת הטירמיסו הרגילה.

עבודה עם ג'לטין היא לא באמת מסובכת כפי שנדמה. ברגע ששומרים על כמה כללי ברזל די פשוטים, הוא הופך מאויב לאוהב. אחד הפחדים הנפוצים בעבודה עם ג'לטין היא היווצרותם של גושי ג'לטין מגעילים במיוחד בתוך התערובת. הסיבה להיווצרותם היא פשוט הוספה מהירה ולא הדרגתית של הג'לטין אל תוך המסה אותה רוצים לייצב. תחשבו על זה – בדיוק כשם שלא מכניסים חלמונים אל תוך נוזל רותח מבלי להשוות טמפרטורות, כך גם לא מכניסים את הג'לטין, שמיד מתגבש, אם לא "מרגילים" אותו קודם לתערובת. יש עוד פחדים רבים, כל אחד וסיבותיו הוא, אך באמת שברגע שפשוט עובדים בצורה נכונה, אין שום סיבה שהג'לטין יהפוך לגושים/ לא יקרש/ יסריח את כל המטבח (מחקו את המיותר).

ג'לטין – כללי הברזל!

  1. את גרגרי הג'לטין משרים במים קרים ולעולם לא חמים. חום יתר פוגע ביכולת הקרישה.
  2. כמות המים ביחס לכמות הג'לטין צריכה להיות 5:1. זאת אומרת – על כל גרם אחד של ג'לטין מוסיפים 5 גר' (או מ"ל) של מים.
  3. מניחים לג'לטין לספוח את כל המים לפני שנוגעים בו בכלל. בסופו של דבר, לפני ההמסה, הם צריכים להיראות כמו גרגרי סיליקון תפוחים ושקופים.
  4. את הג'לטין ממיסים בחום נמוך מעל בן מארי כמה שניות (או במיקרו, למשך 10-15 שניות בלבד). הוא צריך להימס, אך לעולם לא להגיע לרתיחה; ג'לטין שמגיע לרתיחה מאבד מיכולת הקרישה שלו מעבר להיותו מסריח ברמות בלתי נסבלות.
  5. לפני איחוד הג'לטין עם התערובת אותה רוצים לייצב, מוסיפים אל הג'לטין המומס כמה כפות מהתערובת ומערבבים היטב. זה יבטיח הומוגניות מלאה של התערובת בערבוב עם המסה כולה.
  6. אופציונלי למי שלא בטוח בעצמו: מסננים את הג'לטין המומס לאחר ערבובו עם חלק מהתערובת, לפני הקיפול הסופי. זה יבטיח מרקם חלק ונטול גושים בודאות.
  7. לאחר שמקפלים אל תוך התערובת את הג'לטין (שעורבב במעט מהתערובת קודם לכן), יש לעבוד בצורה מהירה ולא להתפנות לעיסוקים אחרים. הג'לטין מתחיל את פעולת הקרישה ככל שהתערובת מתקררת, ולכן כדאי לעבוד מהר.

ועכשיו כשאתם כבר יודעים בדיוק כיצד לעבוד עם ג'לטין, ממש לא אמורה להיות לכם בעיה להכין את הטירמיסו הזה. על תחתית של בישקוטים (קנויים, כן כן), הספוגה בתערובת אספרסו ובייליס, מונחת תערובת טירמיסו משגעת וטעימה. כדי להוסיף חטא על פשע (מה לעשות – הקלוריות חוגגות בטירמיסו), הוספתי שכבה דקה של קצפת המזולפת בצורת תלוליות. יצא טעים בצורה באמת לא חוקית. זהירות: עוגת יישורים לפניכם :-)

טירמיסו
רינג בקוטר 22 סמ'

350 גר' בישקוטים
2 מנות אספרסו חזק
20 מ"ל בייליס או קלואה
חצי כוס מים פושרים או חלב
4 גר' ג'לטין + 20 מ"ל מים
4 חלמונים
100 גר' סוכר לבן
3 כפות ברנדי או יין מרסלה
250 גר' גבינת מסקרפונה בטמפ' החדר (חשוב מאוד)
250 מ"ל שמנת מתוקה מוקצפת לקצפת רכה (במרקם יוגורט)

מעט אבקת קקאו לפידור הטירמיסו המוכן

אופציה: קצפת יציבה מ250 מ"ל שמנת מתוקה + 2 כפות סוכר

ההכנה

מכינים את תחתית הבישקוטים:
מערבבים יחד את האספרסו, הבייליס והמים. טובלים את הבישקוטים טבילה קצרה ומרפדים את התחתית בעזרתם. משתדלים שלא ישארו חורים בתחתית (פשוט שוברים אותם).
מסביב לתחתית מעמידים בישקוטים בתור "גדר" (אותם לא מספיגים קודם בתערובת הקפה). לאחר שהם מסודרים, עוברים עם מברשת טבולה בתערובת הקפה ומספיגים אותם מעט (כך הם נשארים שלמים ואין חשש שיתפרקו).

מכינים את תערובת הטירמיסו:
מערבבים את הג'לטין עם המים ומניחים בצד עד לספיגה מלאה של הנוזלים.
מניחים בקערה חסינת אש את החלמונים, הסוכר והברנדי/מרסלה וטורפים היטב על בן מארי (סיר עם מים רותחים, עליו מונחת הקערה, מבלי שהמים יגעו בתחתית הקערה, אלא רק האדים), עד שמתקבלת תערובת תפוחה, בהירה וסמיכה.
מערבבים בעזרת מטרפה את גבינת המסקרפונה (על מנת "לפתוח" אותה, ושהמרקם שלה יהיה חלק יותר). מוסיפים את הגבינה את תערובת החלמונים וטורפים היטב עד שהתערובת אחידה.
מקפלים אל תוך התערובת את השמנת המוקצפת (במרקם יוגורט), עד שהתערובת אחידה ולא נותרים בה סימני קצפת לא מעורבבים.
ממיסים את הג'לטין שספח את הנוזלים, ועורכים השוואת מרקמים: אל תוך הג'לטין המומס מוסיפים 3-4 כפות מתערובת הטירמיסו ומערבבים היטב. מוסיפים את תערובת הג'לטין אל תוך תערובת הטירמיסו ומקפלים לתערובת אחידה.
שופכים את תערובת הטירמיסו על תחתית הבישקוטים ומיישרים בעזרת פלטה. מצננים את הטירמיסו 4-5 שעות במקרר (ועדיף לילה), להתייצבות מלאה.

מכינים את שכבת הקצפת (לא חובה):
מקציפים את השמנת המתוקה והסוכר לקצפת יציבה מאוד. מזלפים תלוליות קצפת בעזרת שק זילוף עם צנתר 8 או 10. מעבירים למקרר ל4-5 שעות (ועדיף לילה) להתייצבות מלאה.
לפני ההגשה מפזרים אבקת קקאו בשכבה דקיקה.

הערות, הארות ותוספות

  • ניתן להקפיא את הטירמיסו עד כשבוע. מומלץ להפשיר אותו במקרר כ3-4 שעות לפני ההגשה.
  • לתערובת הקפה בה טובלים את הבשקוטים ניתן להשתמש בכל ליקר שאוהבים ונראה לכם שיתאים. אני באופן אישי חושבת שבייליס או קלואה יתאימו פה בצורה הטובה ביותר, אך גם ברנדי יעשה את העבודה.
  • מובן שלא חייבים את שכבת הקצפת העליונה, זה מעשיר מאוד את הטירמיסו (העשיר מאוד גם ככה), והופך אותו לחגיגי יותר.
  • הטירמיסו נשמר במקרר כ3-4 ימים. מומלץ לכסות אותו היטב שלא יתפוס ריחות.
  • מומלץ להשתמש באבקת קקאו איכותית, מאחר והטעם השוקולדי של הקקאו מאוד מובחן ומדגיש את טעמי הטירמיסו. אני השתמשתי באבקת קקאו של קאליבו.
Print Friendly

מי אמר קיש ולא קיבל?

יש לי מחלת מוצרי חלב קשה. אמנם אינני קונה גבינות באופן קבוע הביתה (למעט קוטג'), אבל אם אי פעם תפתחו את המקרר שלי, הפריט הנפוץ ביותר יהיה חמאה ושמנת. אם יוצא לכם לראות בסופר באיזור מוצרי החלב מישהי שהולכת עם 6 חבילות חמאה (לפחות) וגם 3-4 חבילות שמנת מתוקה, ככל הנראה מדובר בי (אז תגידו שלום). בתקופה הזאת, שלפני שבועות, המחלה הזאת מחמירה, ומעבר לכמויות החמאה והשמנת, נכנסות לעגלה גם גבינת שמנת, גבינה לבנה והמון ביצים. יש המון עוגות להכין!

כן כן, זהו לא סוד שאני מטורפת לגמרי בכל הנוגע לחומרי גלם לאפייה. אני אוהבת שהכל נגיש, ושבכל פעם שאפתח את המקרר יהיו לי מספיק חומרי גלם להכנת משהו טעים. עוד לא דיברתי בכלל על שוקולד מריר, אותו אני קונה בכלל בחבילות של 10 קג' (כן!). מה לעשות – זה הרבה יותר משתלם בצורה הזאת, ואני משתמשת בשוקולד בכמויות שלא היו מביישות קונדיטוריה קטנה. אחד הדברים היותר משעשעים בעובדה שאני קונה שוקולד בכמויות ענק שכאלה, זו העובדה שזה פשוט נראה כמו השקים שאנחנו קונים של האוכל לחתולים שלנו. אל דאגה – לחתולים שלום, וגם לשוקולד. הם לעולם לא נפגשים באמת.

השנה החלטתי להכין קיש לכבוד החג, מעבר לכל עוגות הגבינה המתוכננות (אחת מהן הולכת להיות מועמדת בתחרות עוגות גבינה במקום עבודתו של החצי). ובאמת, כמה עוגות כבר אפשר לאכול? אני בכלל חובבת מאכלים מלוחים, במיוחד בחג הזה, וקישים זו חולשה שלי כבר שנים. מה יכול להיות מפנק יותר מבצק פריך מלוח, שעל בסיסו יש גבינות, ירקות וקצת תבלינים, ואת הכל מחברת תערובת של שמנת מתוקה וביצים? קישים זה פשוט מאכל נפלא וקליל, שהופך לארוחה שלמה עם קצת סלט ירוק בצד.

הקיש הבא הוא אחד הקישים המהירים ביותר שיצא לי להכין. את הבצק הפריך הכנתי תוך כמה רגעים במעבד מזון, ובזמן שזה האחרון מתקרר לו קצת במקרר, ניגשתי למלאכת חיתוך הירקות והכנת מלית השמנת והביצים (שנקראת בשפה המקצועית רויאל). לאחר שסיימתי עם החיתוך והכנת המלית, רידדתי במהירות את הבצק, ריפדתי בו תבניות אישיות של קישים, מילאתי בירקות ובגבינות, ומזגתי רויאל מעל הכל, ויאללה לתנור. לאחר כשעה של הכנה, הקישים כבר בתנור, ולי נותר להתענג על הריח וכמובן הטעם הנפלא שלהם.

קיש גבינת עיזים, פלפלים ובצל סגול
8-9 קישים אישיים בקוטר 10-12 סמ'

לבצק:
300 גר' קמח לבן
200 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
כפית מלח
ביצה

למלית:
6-7 פלפלים אדומים קלויים
גליל גבינת עיזים פרומעז
בצל סגול פרוס לפרוסות דקיקות

לרויאל:
150 מ"ל שמנת מתוקה
2 ביצים
כף קמח לבן
מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם
מעט טימין
אגוז מוסקט

ההכנה

הכנת הבצק:
במעבד מזון עם להב פלדה מעבדים יחד קמח, חמאה ומלח לפירורים. מוסיפים את הביצה ומעבדים רק עד שמתקבל גוש בצק. משטחים את גוש הבצק לדסקית, עוטפים בנילון נצמד ומאפסנים במקרר למשך כ20-30 דק'.

הכנת הרויאל והירקות:
בקערה קטנה טורפים יחד לתערובת אחידה את השמנת המתוקה, הביצים, הקמח, מלח, פלפל, טימין ואגוז מוסקט. מניחים במקרר עד השימוש.
בינתיים חותכים את הפלפלים הקלויים לרבעים, ופורסים את גבינת העיזים לפרוסות בעובי של כ2-3 מ"מ.

הרכבת הקיש:
מרדדים את הבצק לעובי של כ3-4 מ"מ, קורצים 8 עיגולים בקוטר 14 ס"מ לערך, ומרפדים בבצק את תבניות הקיש האישיות, תוך הקפדה על שוליים גבוהים, והידוק הדפנות. מחוררים את תחתית הבצק בעזרת מזלג. מצננים כ10 דק' במקפיא.
מחממים תנור ל180 מעלות.
בתחתית כל קיש מניחים 2-3 פרוסות של גבינת עיזים, ומעליהן פרוסות מהפלפל הקלוי, כאשר זה האחרון מכסה את הגבינה כמעט לחלוטין. מעל הכל שמים קצת פרוסות בצל דקיקות.
מעל כל קיש מוזגים מתערובת הרויאל, כמעט עד גובה הבצק.
אופים את הקישים כ23-30 דק', או עד שהבצק והמלית זהובים, והריח מטריף.
מצננים את הקישים מעט בטמפ' החדר ומגישים אותם בעודם חמימים (אך לא רותחים).

הערות, הארות ותוספות

  • את הבצק ניתן להכין עד יום מראש ולשמור במקרר. במידה ורוצים להכין אותו זמן רב יותר מראש, מאפסנים במקפיא ומפשירים אותו במקרר לילה מראש.
  • ניתן להכין את הקלתיות, ומבלי למלא אותן לשמור בהקפאה, ובכל פעם להוציא כמה שרוצים, למלא ולאפות. יוצא טרי-טרי וטעים.
  • את הקישים המוכנים שומרים במקרר עד שלושה ימים, אך הם במיטבם ביום – יומיים הראשונים שלאחר האפייה.
  • את הבצק הסגול ניתן להמיר בבצל רגיל או לבן ואפילו שאלוט. אם לא אוהבים אפשר להשמיט לחלוטין.
  • אם לא אוהבים פלפלים קלויים, אפשר להמיר אותם בעגבניות שרי בשלות. ניסיון אחד שכזה הניב קיש נפלא וקיצי ביותר. מומלץ.
  • את הקיש מגישים חמים או בטמפרטורת החדר.

חג שמח!

*התמונה צולמה בסטודיו של צילום בעם, בעזרתו האדיבה של שגיא שועלי, שאף השאיל לי את המצלמה שלו לטובת העניין. תודה תודה!

Print Friendly

Don't say cheese (או: אנטי-תזה לשבועות)

שבועות כבר אוטוטו כאן. אני מאוהבת בחג הזה, ולאחר ששנה שעברה הצלחתי לפספס אותו, השנה החלטתי לחגוג אותו ובגדול. ואיך לא, בעצם? ברגע שחזרנו בשנה שעברה מברצלונה (ואוטוטו טסים שוב, בתקווה שהענן הוולקני יחליט לנוס מדרכנו – אימרו אמן והחזיקו אצבעות :-) ), קיבלתי איומים מהמשפחה שלי (וגם מהמשפחה של החצי) שלא לפספס את החג הזה שוב כי "מי יכין את כל עוגות הגבינה/ פירות/ קישים?" – השנה אפשר להירגע, אני פה, ואין סיכוי שאברח החג הזה.

אבל השנה…

הפתעה!

לא עוד עוגות גבינה. כאלה יש פה כבר מספיק. וקישים? זה בכלל פאסה (טוב, לא באמת. צפו לאחד בתחילת השבוע, לא מגלה לכם עדיין איזה). אבל למה לא ללכת על איזו עוגת שוקולד פאדג'ית ונפלאה? כן! דווקא שוקולד ודווקא בשבועות. אמנם לא הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על החג הזה, אבל מי לעזאזל יתנגד לעוגת שוקולד פאדג'ית, עסיסית ונימוחה? כן כן, גם כשכל עוגות הגבינה הכי יפות בעולם נמצאות לידה.

הפוסט הזה מוקדש לכל שונאי עוגות הגבינה, שלהפתעתי יש לא מעט כאלה. כל אלה שלא מסוגלים לסבול את האווריריות (או הדחיסות), הנימוחות היתרה והטעם המתוק והמפתיע של הגבינה האפויה. הפוסט הזה מוקדש גם לכל אלה שמאסו בהכנת עוגות גבינה תוך כדי תפילת "אל תפלי אל תפלי אל תפלי" (ועל אותו משקל: "אל תתבקעי"). כן כן, מסתבר שיש הרבה אנשים שעוגות גבינה הן ממש לא כוס התה (או הקפה, או הקולה) שלהם. לא לאכילה ובודאי שלא להכנה.

אז מה יותר מושלם מעוגת שוקולד, אבל אחת טובה כזאת, ולא "סתם כושית" (שכבודן במקומו מונח). אז זוהי עוגת השוקולד שלי, שהיא גם נטולת קמח, ולכן מתאימה גם לרגישים לגלוטן, וכן, לא נעים להגיד רק עכשיו, אבל גם לפסח. לא נורא – תשמרו אותה לשנה הבאה. אני מכירה כמה אנשים שעדיין מחפשים את המתכון המושלם לעוגת השוקולד שלהם. כולי תקווה שכאן יסתיימו החיפושים – מדובר באמת בעוגה פשוט מופלאה.

עוגת שוקולד פאדג' עם ברנדי
תבנית עגולה בקוטר 24

350 גר' שוקולד מריר
150 גר' חמאה
6 ביצים מופרדות בטמפ' החדר
כף קקאו הולנדי איכותי
חצי כפית תמצית וניל
40 מ"ל ברנדי
100 גר' סוכר
רבע כפית מלח דק (לא לותר)

לקישוט: אבקת סוכר

ההכנה

מחממים תנור ל160 מעלות, ומניחים בתחתית התנור תבנית עם מים רותחים (על מנת ליצור סביבה עשירה באדים).

ממיסים יחד שוקולד וחמאה מעל בן מארי או במיקרו. אם עושים זאת במיקרו, כדאי לעשות זאת במספר הפעלות, ולערבב מדי פעם, על מנת שהחום יתפזר באופן אחיד, והשוקולד לא ישרף. שוקולד שרוף זה לא דבר מומלץ, וגם הריח דוחה.

אל תוך תערובת השוקולד מוסיפים את החלמונים (צהוב) אחד-אחד, כאשר לאחר כל הוספה טורפים בעזרת מטרפה ידנית, עד שהמסה אחידה. מוסיפים פנימה את הקקאו, תמצית הוניל והברנדי ומערבבים עד שהתערובת אחידה לחלוטין.

בקערת מיקסר עם וו הקצפה מקציפים במהירות גבוהה את החלבונים עם המלח, ומוסיפים בהדרגה את הסוכר. מקציפים עד שנוצר קצף יציב.

מקפלים אל תוך תערובת השוקולד את החלבונים המוקצפים, תוך שמירה על אווריריות התערובת. הקיפול צריך להתבצע בעדינות, אך עם זאת באסרטיביות. ברגע שהתערובת אחידה לחלוטין – מפסיקים לשחק איתה.

מעבירים את התערובת לתבנית משומנת ואופים כ30-35 דק', או עד שהעוגה נסדקת מעט ורוטטת מעט במרכזה (בדומה לקרם ברולה, עוגות גבינה וכיו"ב). מוציאים את העוגה מהתנור, ומניחים לה להצטנן מכוסה (אפשר עם ניילון נצמד), על מנת שתישאר רכה ועסיסית.

ברגע שהעוגה קרה בוזקים עליה אבקת סוכר, מגישים ומתענגים על כל ביס.

הערות, הארות ותוספות

  • בבקשה אל תוותרו על המלח. אתם לא מבינים כמה שהמלח מוסיף בכל מה שקשור לשוקולד. הוא מדגיש את טעמי השוקולד, אך נותן להם איזשהו רקע שמעדן אותם קצת.
  • אם לא אוהבים ברנדי, כמובן שאפשר להמיר בכל אלכוהול אחר. אני באופן אישי מאוד אוהבת את השילוב של שוקולד וברנדי, אבל זה בהחלט לא חקוק באף סלע. אפשר להשתמש ברום, ליקרים שונים וכו'.
  • ניתן להוסיף טעמים נוספים לעוגה. אם מוסיפים גרידת תפוז ומעט מיץ תפוזים במקום חלק מהברנדי – תתקבל עוגת שוקולד תפוז נפלאה.
  • את החלבונים חשוב להקציף כאשר הם בטמפרטורת החדר, כך הם "עולים" יותר טוב, ונותנים נפח לעוגה.
  • את העוגה אוכלים בטמפרטורת החדר, אבל שומרים אותה במקרר (במיוחד בחום הנוראי של הקיץ).

ולכל צרכני הגבינה המודאגים: "אבל מה נכין לשבועות?" – השבוע התפרסמה הכתבה השנייה שלי בYnet והפעם עם קינוח קרם גבינה, פירות יער וקראמבל; קינוח קליל, טעים וקל הכנה. מעבר לזה תוכלו למצוא גם המון מתכוני שבועות ממש כאן:

-          שטרודל תפוחים ודובדבנים חמוצים

-          עוגת גבינה עם תותים מזוגגים

-          גביניות שמרים וחמוציות (שווה!)

-          קיש פטריות ביין לבן עם אגוזי מלך

-          עוגת גבינת-שמנת פירורים

-          עוגת גבינת-שמנת-עיזים על בסיס שוקולדי

-          עוגיות פרמזן וזרעי חרדל מלוחות

-          עוגת גבינה חגיגית עם פירות העונה

-          טירמיסו (איך אפשר בלי?)

-          קיש בצלים, שקדים ופרמזן

-          מקרון פטל-ורדים אביבי וחגיגי

חג שמח!

Print Friendly