חגים | עוגיו.נט - Part 2

אולה צ'ורוס!

כבר שלוש פעמים שיצא לי לבקר בספרד. פעם אחת במדריד, אצל אח של נמרוד, שם נהננו מחופשה ספרדית נהדרת, בלי יותר מדי אטרקציות תיירותיות מאוסות, ופעמיים נוספות בברצלונה, בפסטיבל פרימוורה סאונד שהלכנו אליו שנה אחר שנה. אני חושבת שמה שהכי אהבתי בספרד באופן כללי היה האווירה המחשמלת ברחובות ואת מנות הטאפאס בכל מקום אפשרי, אותן אני אוהבת עד היום גם בארץ. יש משהו מענג במנות הקטנות האלה, שהולכות טוב בכל מצב. מעבר לזה הן גם מאפשרות גיוון, ולאנשים כמוני שקשה להם להחליט מה הם רוצים להזמין זה נהדר.

אחד הדברים שנורא רצינו לטעום במדריד היה קינוח Churros con Chocolate. אבל איכשהו יצא שבפעמיים שהגענו למקום עליו קיבלנו המלצה (תודה מתון!) כל העסק לא יצא לפועל, וחזרנו מאוכזבים לדירה. מאז חלפו כבר ארבע שנים, ועדיין לא יצא לי לטעום צ'ורוס, עד השבוע! מאחר וידעתי שצ'ורוס הן בסך הכל פחזניות מאורכות מטוגנות, החלטתי להרים את הכפפה, ובעיצומו של בוקר שבת מצאתי את עצמי מטגנת הר קטן של צ'ורוס. לצ'ורוס המוכנים הוספתי גם רוטב שוקולד מושחת וטעים, וכך התקבלו להם צ'ורוס קון צ'וקולט, שמבחינתי הם הרבה יותר טעימים מהסופגניות המסורתיות.

לפני הכל - כל הטיפים להכנת בצק רבוך – כאן!

צ'ורוס קון צ'וקולט
30-35 צ'ורוס

לבצק רבוך:
250 מ"ל חלב
קורט מלח
חצי כפית תמצית וניל
60 גר' סוכר
100 גר' חמאה חתוכה לקוביות
140 גר' קמח
3-4 ביצים טרופות

לרוטב שוקולד מתובל:
125 מ"ל שמנת מתוקה
100 גר' שוקולד מריר קצוץ
קורט צ'ילי טחון
קורט קינמון

1.5 ליטר שמן לטיגון
סוכר לטבילת הצ'ורוס המוכננים
מעט קינמון

אופן ההכנה

  1. בצק רבוך: בסיר קטן על אש גבוהה מניחים יחד חלב, מלח, תמצית וניל, סוכר וחמאה ומביאים לרתיחה חזקה. יש לשים לב שכל החמאה נמסה.
  2. ברגע שהתערובת רותחת, מסירים מהאש ומוסיפים בבת אחת הקמח.
  3. בעזרת כף עץ מערבבים את התערובת עד שנוצר בצק חלק ואחיד שנפרד מדפנות הסיר.
  4. מעבירים את הבצק לקערת מיקסר עם וו גיטרה ומעבדים 2-3 דקות, עד שהוא מעט מתקרר.
  5. מוסיפים מחצית מכמות הביצים (הטרופות) וממשיכים לעבד במהירות בינונית. הבצק יראה כאילו הוא מתפרק, אבל מהר מאוד הוא חוזר למצבו האופטימלי.
  6. ממשיכים להוסיף בהדרגה את הביצים עד שהתערובת גמישה ומוכנה. עושים את "מבחן האצבעות", ובודקים האם נוצר שפיץ בצק בין שתיהן. במידה וכן הבצק מוכן ואין צורך להוסיף את יתרת הביצה. אם עדיין לא מספיק גמיש – מוסיפים עוד קצת ביצה וממשיכים לערבב.
  7. כאשר הבצק מוכן מעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן בקוטר 1.5 ס"מ.
  8. בינתיים מחממים שמן עמוק בתוך סיר טיגון, עד שהוא מגיע לטמפרטורה של 170-180 מעלות.
  9. מזלפים רצועות בצק אל תוך השמן הרותח בעדינות. חשוב לא להעמיס יותר מדי בכל נגלה של טיגון, כדי שטמפרטורת השמן לא תצנח. 4-5 צ'ורוס בכל פעם זה בסדר.
  10. לאחר שהצ'ורוס זהובים-שחומים משני הצדדים מוציאים אותם אל נייר סופג בעזרת כף מחוררת.
  11. מערבבים יחד סוכר עם מעט קינמון, ומגלגלים את הצ'ורוס החמים בתערובת הסוכר.
  12. רוטב שוקולד מתובל: בסיר קטן מניחים יחד שמנת, צ'ילי וקינמון ומביאים לסף רתיחה.
  13. מוזגים את תערובת השמנת הרותחת על גבי השוקולד, ממתינים כדקה, וטורפים היטב עד שנוצר רוטב אחיד ומבריק.
  14. מגישים את הצ'ורוס החמים בתוספת רוטב השוקולד.

הערות, הארות ותוספות

  • הצ'ורוס טובים ביותר ביום הכנתם, ולאחר מכן מאבדים מהפריכות. עם זאת, במידה ורוצים לשמור אותם לזמן ארוך יותר, אפשר להקפיא ולחמם בטוסטר אובן. זה אמנם לא יוצא אותו הדבר כמו צ'ורוס טריים, אבל בהחלט בסדר.
  • לא מוכרחים להגיש את הצ'ורוס עם רוטב השוקולד, וזה יעבוד היטב גם עם ריבת חלב, מייפל ואפילו דבש או סילאן.
  • לרגישים ללקטוז: בבצק הרבוך אפשר להמיר את החלב בחלב סויה ואת החמאה במרגרינה. את רוטב השוקולד אפשר להכין על בסיס חלב סויה או קוקוס.
  • לרגישים לגלוטן: אפשר להמיר את הקמח בתערובת ללחם של בראל (זאת על פי ההמרה שנועה עשתה בזמנו למתכון של השוקטים, שהוא פחות או יותר אותו בצק). לדעתי ההמרה תעבוד גם בטיגון. כדי להמיר את הבצק לנטול גלוטן יש להמיר את הקמח בתערובת ללחם של בראל ולהוסיף עוד כ-50 גר' קמח חומוס או אורז (עדין ולא דומיננטי מבחינת טעם). **תודה לנועה.
  • אפשר להוסיף גם אגוזים קצוצים לאחר הטבילה בשוקולד.
  • אם לא אוהבים אפשר לותר על הקינמון בסוכר בו טובלים את הצ'ורוס המוכנים.
Print Friendly

פראיירים לא מתים (הם רק קונים תותים)

כבר יש תותים בחנויות. משהו כמו חודשיים כבר, והם יקרים כמו נפט בערך, אבל הם כבר קיימים. כנראה שכתוב לי "פראיירית" על המצח, אחרת אני לא מצליחה לחשוב על הסבר טוב לאיך זה שכבר קניתי אותם פעמיים העונה. פעמיים קניתי סלסילת תותים במחיר אסטרונומי, שעל אף המחיר המטורלל למדי התותים עצמם לא היו מרשימים במיוחד מבחינת הטעם. טעימים, אבל נו – תותים רגילים, של תחילת העונה. עדיין אין להם את הטעם העז שמגיע ככה בפברואר, אבל כבר אמרתי שאני פראיירית, לא? תוסיפו לזה גם חסרת סבלנות.

יצא לי לחשוב לא מעט פעמים מה הקטע שלי עם הפרי הזה. אם אני, שעד לפני ארבע שנים בערך לא סבלתי תותים בכלל, קונה אותם עכשיו בכמויות ועוד במחירים הפסיכיים של תחילת העונה – כנראה שמשהו בהם (או בי) השתנה. הרי איך קורה המהפך הזה? מה בעצם השתנה? המעבר הזה  משנאה ותיעוב מוחלט – לאהבה עצומה לתותים מרגיש לי לפעמים קצת הזוי; כנראה שלא סתם אומרים שהגבול בין אהבה לשנאה הוא דק ביותר.

יש לי רומן שלם עם הרולדה של סבתא שלי. אני מכינה אותה בגרסא הקלאסית לא מעט פעמים לכל אורך השנה, אבל החודש החלטתי שאני חייבת לגוון אותה קצת והתותים הטריים היוו את התירוץ המושלם. במקום הרולדה הקלאסית עם הקמח, הביצים והסוכר החלטתי להוסיף קצת פיסטוקים טחונים ומחית פיסטוק, שנתנו צבע ירוק ויפהפה. את הקצפת המסורתית המרתי בקרם ריקוטה עדין, שנתן טעם עמוק ומעניין יותר בשילוב עם התותים השיכורים. התוצאה הייתה טעימה וקצת יותר חדשנית מהרולדה הנוסטלגית (שכבודה במקומה מונח). והכי חשוב? ממש קל להכין את העוגה הזאת, והיא נראית (וכרגע גם עולה משהו כמו) מיליון דולר.

(למי מכם שאינו פראייר כמוני – קפצו להערות בסוף המתכון לתחליף ראוי לא פחות).


רולדת פיסטוק במלית קרם ריקוטה ותותים
רולדה אחת באורך של תבנית תנור סטנדרטית

לרולדת פיסטוק:
3 ביצים
100 גר' סוכר לבן
קורט מלח
כפית תמצית וניל
כף גדושה מחית פיסטוק
גרידת לימון מחצי לימון
100 גר' קמח
30 גר' פיסטוק טבעי טחון
חצי כפית אבקת אפייה

למלית:
125 מ"ל שמנת מתוקה
150 גר' גבינת ריקוטה טרייה
כפית תמצית וניל
50 גר' אבקת סוכר

לתותים:
סלסילת תותים
2 כפות סוכר
2 כפות ברנדי

אבקת סוכר
מעט פיסטוקים קלויים קצוצים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות, ומרפדים תבנית תנור בנייר אפייה משומן קלות.
  2. רולדת פיסטוקים: במיקסר עם וו הקצפה מניחים ביצים, סוכר, מלח ווניל ומקציפים 3-4 דקות עד שנהיה קצף לבן וסמיך.
  3. מוסיפים פנימה את מחית הפיסטוק וגרידת הלימון וממשיכים להקציף עד שהתערובת אחידה.
  4. מוסיפים פנימה קמח, פיסטוק טחון ואבקת האפייה ומקפלים לתערובת אחידה.
  5. בעזרת פלטה או קלף משטחים את הבלילה על גבי תבנית התנור עם נייר האפייה.
  6. אופים כ6-8 דקות, עד שהרולדה מזהיבה וקפיצית למגע.
  7. מצננים את הרולדה לחלוטין לפני שממלאים אותה. אפשר לצנן אותה בתבנית, ואפשר גם לגלגל אותה בעודה חמה במגבת נקייה, אבל זה לא חובה.
  8. מכינים את התותים: שוטפים ומסירים את העוקץ לתותים, ושומרים 5-6 יפים ושלמים לקישוט.
  9. חותכים את התותים לקוביות לא קטנות מדי ומניחים בקערה קטנה.
  10. מוסיפים פנימה סוכר וברנדי ומערבבים היטב. מניחים לתותים לספוג את טעם הברנדי למשך כחצי שעה, ובינתיים מכינים את המלית.
  11. קרם ריקוטה: מקציפים שמנת מתוקה, גבינת ריקוטה, וניל ואבקת סוכר עד שמתקבלת קציפה אוורירית, יציבה ואחידה.
  12. ממלאים ומגלגלים: מורחים על הרולדה שכבה אחידה ונדיבה של קרם ריקוטה. מומלץ לשמור כרבע מכמות הקרם לקישוט.
  13. מעל הקרם מפזרים באחידות תותים (אפשר עם מעט מהסירופ, אך לא יותר מדי).
  14. מגלגלים לרולדה הדוקה, בוזקים מעט אבקת סוכר, ומקשטים בקרם ריקוטה, תותים ומעט פיסטוקים קצוצים.
  15. שומרים במקרר ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

  • מאחר והתותים עדיין יקרים ואני כנראה הפראיירית היחידה שקנתה כבר פעמיים (אבל זה באמת כאב לי בארנק!), אפשר להשתמש גם בפירות יער קפואים, אותם מפשירים ומשרים בברנדי בדיוק כמו התותים. יוצא טעים לא פחות.
  • הרולדה במיטבה יום אחרי ההכנה, אז הטעמים משתלבים בצורה מושלמת.
  • שומרים את הרולדה במקרר 3-4 ימים. לא ניתן להקפיא את הרולדה.
  • מומלץ לקשט את הרולדה ממש לפני ההגשה, אחרת התותים "מתעייפים".
  • אם לא אוהבים פיסטוקים אפשר להשתמש באגוזי לוז או פקאן במקום (ברולדה עצמה וגם בקישוט).
  • מחית פיסטוק אפשר להשיג בכל חנות מתמחה למוצרי אפייה וחומרי גלם. שימו לב שהמחית לא מכילה בעיקר צבע מאכל (יש לא מעט מחיות "כמו פיסטוק" שהן אמנם ירוקות מאוד, אבל בסופו של דבר מכילות ממש מעט פיסטוקים). קראו את התווית!
Print Friendly

השילוש הקדוש

טרייפל הוא ככל הנראה אחד הקינוחים הפחות מוערכים בעולם. אני לא יודעת אם זה משהו בהכנה הקצת-מרושלת, שכאילו יוצרת קינוח משאריות (נשארה עוגה? טוב, נכין טרייפל! נשאר מוס? נוסיף גם אותו פנימה), או אולי העובדה שפשוט רוב האנשים סולדים מקינוחים בריטיים (למה בעצם?), אבל יודעת שבדרך כלל מעקמים את האף כששומעים כשיש טרייפל לקינוח.

אחת האסוציאציות החזקות שיש לי שקשורה לטרייפל היא הפרק בחברים בו רייצ'ל מכינה טרייפל כקינוח לארוחת חג ההודיה (שאגב, השנה קורה ממש מחר אז חג שמח!). היא מתבלבלת, ובגלל ששני דפים נדבקו בספר הבישול ממנו היא מכינה את הקינוח, נוצר קינוח שהוא בעצם שילוב של טרייפל ופאי רועים. לא בדיוק משהו שהייתי אוכלת, ועדיין – אי אפשר שלא להתפעל שאפילו ככה זה נראה טעים (נו, בערך).

אני אמנם לא מכינה את טרייפל לעיתים קרובות במיוחד, אבל כאשר בכל זאת מכינה תמיד מתקבל קינוח מושקע וטעים לכל הדעות. השכבות שנראות מבעד לכוס הזכוכית (כי אני אף פעם לא מכינה את הגרסא המשפחתית בכלי אחד גדול) יוצרות מראה מרשים מאוד, ואם הולכים על שילובים מיוחדים זו כבר ממש חגיגה. הפעם הלכתי על השילוב הקלאסי של שוקולד, תותים וקצפת, מה שהניב טרייפל צבעוני ויפה. בעצם מה כבר יכול להיות? שוקולד – טעים! תותים – טעים! קצפת – טעים!

טרייפל השילוש הקדוש: שוקולד, תותים וקצפת
8-9 כוסות אישיות (אפשר להכין גם בקערת טרייפל גדולה)

לתותים שיכורים:
2 סלסלות תותים טריים
3-4 כפות סוכר
30-40 מ"ל ברנדי

לרולדת קקאו:
2 ביצים
קורט מלח
50 גר' סוכר
30 גר' קורנפלור
30 גר' קקאו כהה מנופה
חצי כפית אבקת אפייה

לשכבת השוקולד:
250 מ"ל שמנת מתוקה
200 גר' שוקולד מריר קצוץ גס
100 מ"ל שמנת מתוקה

לשכבת הקצפת:
250 מ"ל שמנת מתוקה
2 כפות אבקת סוכר
כפית תמצית וניל איכותית

כמה תותים לקישוט
שוקולד מריר מגורד

אופן ההכנה

  1. תותים שיכורים: חותכים את התותים לקוביות קטנות (לא קטנות מדי) ומכניסים לקערה בינונית.
  2. מוסיפים לתוך הקערה סוכר וברנדי, מערבבים היטב, ושומרים במקרר כ3-4 שעות, עד שהתותים מתחילים להפריש מעט נוזלים.
  3. רולדת קקאו: מחממים תנור ל170 מעלות.
  4. בקערת מיקסר עם מקצפה מניחים ביצים, מלח וסוכר ומקציפים יחד עד שמתקבלת תערובת תפוחה ואוורירית מאוד.
  5. מוסיפים פנימה קורנפלור, קקאו ואבקת אפייה ומקפלים בעדינות עד שהתערובת אחידה.
  6. מעבירים את הבלילה לתבנית תנור מרופדת בנייר אפייה, משטחים בעזרת פלטה ואופים 6-7 דקות, עד שהרולדה קפיצית למגע.
  7. מצננים את הרולדה לחלוטין וטוחנים אותה לפירורים במעבד מזון עם להב פלדה.
  8. שומרים את הפירורים בצד עד ההרכבה.
  9. שכבת השוקולד: בסיר קטן מניחים את השמנת המתוקה (250 מ"ל) ומביאים לסף רתיחה.
  10. מוזגים את השמנת על השוקולד הקצוץ, ממתינים כדקה וטורפים לגנאש אחיד ומבריק.
  11. מצננים את הגנאש במקרר 2-3 שעות, עד שהוא קר לחלוטין.
  12. מעבירים את הגנאש הקר ביחד עם יתרת השמנת לקערת מיקסר עם מקצפה ומקציפים יחד עד שמתקבל גנאש מוקצף ואוורירי (יש להיזהר מהקצפת יתר שתגרום לשמנת להתפרק).
  13. מעבירים את הגנאש המוכן לשק זילוף עם צנתר חלק.
  14. שכבת הקצפת: בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים יחד שמנת מתוקה, אבקת סוכר ווניל ומקציפים עד שמתקבלת קצפת יציבה.
  15. מעבירים את הקצפת המוכנה לשק זילוף עם צנתר משונן.
  16. הרכבת הטרייפל: בתחתית כל כוס מניחים כף או שתיים מפירורי הרולדה. מעל הפירורים מניחים כף של תותים (ביחד עם הנוזל שנוצר).
  17. מעל התותים מזלפים שכבה לא עבה מדי של גנאש שוקולד מוקצף, ומעליו מניחים עוד כף או שתיים של רולדה מפוררת.
  18. מעל הרולדה מניחים כף של תותים (שוב, עם הנוזלים), ומעליהם מזלפים את הקצפת.
  19. מעל הקצפת מגררים מעט שוקולד מריר, מקשטים בתות חצוי ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

  • מומלץ לקשט את הטרייפל עם השוקולד והתות ממש לפני ההגשה.
  • הטרייפל טעימים ביותר לאחר מספר שעות במקרר, מה שמייצב את הטעמים.
  • אם לא אוהבים תותים אפשר להשתמש בפירות יער (טריים או קפואים ומופשרים).
  • אני הכנתי בכוסות לא קטנות במיוחד (של כ-200 מ"ל), אך אפשר להכין גם בכוסיות ממש קטנות ולקבל הרבה יותר טרייפלים.
  • הטרייפל נשמר במקרר, עטוף היטב, עד שלושה ימים.
  • הקינוח יכול להתאים גם לצליאקים אם מקפידים להשתמש בברנדי נטול גלוטן.

ולסיום – מזכירה לכם את תחרות הטרייפל שמתקיימת ממש עכשיו בעמוד הפייסבוק. עד ליום ראשון הקרוב (27.11.2011) העלו לקיר של עוגיו.נט את שילובי הטרייפל האהובים עליכם (במילים או תמונות), ואולי תוכלו לזכות בספר החדש של גורדון רמזי "תיאבון בריא". קדימה – למה אתם מחכים? :-)

Print Friendly

הכינו את החלבונים

בכל פעם שאני מכינה בצק פריך, קרם פטיסייר/ ברולה או אלפחורס נותרים לי המון חלבונים שאני שומרת במקרר. אחרי מספר ימים אני מסתכלת על הקופסא עם החלבונים, שבוהה בי בחזרה במעין תחינה שאעשה איתה משהו ושלא (כמעט כמו תמיד) תמצא את עצמה בפח. האפשרויות הן רבות, ונעות בין נשיקות (אותן אני מכינה כשממש כלו כל הקיצין, כי אף אחד לא באמת אוכל את זה אצלנו), מקרונים (כשמתחשק לי להשקיע), קרמבו (כשבא לי חורף), או סתם בסיסי דקואז לעוגה ("שיהיה" בפריזר).

אז האפשרויות אמנם רבות למדי, אך העצלות גוברת בדרך כלל, ואחרי מספר ימים, בעודי זקוקה למקום במקרר או משהו בסגנון, החלבונים היתומים מוצאים עצמם אחר כבוד בפח האשפה. אמנם יש את אלה שגורסים כי ניתן להקפיא לנצח פחות או יותר, ו"מה, זה כולה חלבון, זה לא מתקלקל" (מה שעקרונית נכון). עם זאת, אני לא מסוגלת לאגור דברים במקרר שלנו, ואחד הדברים האהובים עלי באופן כללי זה לזרוק לפח דברים מיותרים שאין לי עבורם שימוש (או לפחות לתרום אותם, אם לא מדובר בחלבונים).

את הפיננסיירים הבאים הכנתי בפרץ של חריצות שנחת  עלי ככה פתאום. מאחר ולא רציתי להכין פיננסיירים "רגילים", החלטתי שאשלב בתוכם קקאו ופיסטוקים, מה שהניב בסופו של דבר פיננסייר שוקולד-פיסטוק מהמם וטעים.

פיננסייר שוקולד-פיסטוק
30-32 פיננסיירים קטנים מאוד (או 12-15 גדולים יותר)

120 גר' חמאה
30 גר' קקאו כהה
50 גר' שקדים מולבנים טחונים
100 גר' אבקת סוכר
קורט מלח
3 חלבונים בטמפרטורת החדר
כפית מחית וניל איכותית
כף ברנדי

20-30 גר' פיסטוק טבעי קצוץ גס

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל170 מעלות.
  2. מתחילים בהכנת חמאה אגוזית (Beurre Noisette): בסיר קטן מניחים את החמאה ועל אש בינונית מתחילים להמיס אותה. לאחר שהחמאה נמסה לחלוטין מנמיכים מעט את האש וממשיכים לבשל אותה עוד 3-4 דקות, עד שהיא מקבלת גוון שזוף ומתפזר ניחוח אגוזי. בשלב זה מורידים אותה מהאש ומניחים בצד לעשר דקות (על מנת שתצטנן מעט).
  3. בקערה מערבבים יחד קקאו, שקדים מולבנים טחונים, אבקת סוכר ומלח לתערובת אחידה.
  4. מוסיפים פנימה את החלבונים, מחית הוניל והברנדי, ומערבבים יחד בעזרת לקקן או כף עץ עד שמתקבלת תערובת אחידה.
  5. מוסיפים את החמאה האגוזית, ומערבבים עד לטמיעתה המוחלטת בתערובת.
  6. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנתר חלק, ומזלפים לתבניות פיננסייר משומנות קלות (או לחילופין תבניות סיליקון של פיננסייר)
  7. מעל כל פיננסייר מפזרים מעט פיסטוק קצוץ.
  8. אופים את הפיננסיירים 10-15 דקות, עד שהם יציבים בשוליים, אך עדיין מעט (!) רכים במרכז.
  9. מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר, ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

  • על מנת להעצים את טעם השוקולד אפשר להוסיף מעט שוקולד מריר קצוץ גס לתערובת.
  • הפיננסייר נשמר בקופסא אטומה במקרר עד חמישה ימים. בימי החורף אפשר לשמור גם מחוץ למקרר.
  • חשוב להיות עם יד על הדופק בעת הכנת החמאה החומה, שכן היא עלולה להישרף במהירות (ובמילים אחרות: תעשו בייביסיטר על הסיר כשהוא על האש).
  • אם לא אוהבים פיסטוקים ניתן להשתמש באגוזי לוז באותה כמות במקום.
Print Friendly