אני לא יודעת אם סיפרתי לכם את זה כבר, ולמען האמת זה משהו שדי נטבע בי בשנים האחרונות, אבל אני ממש שונאת את פלא הטכנולוגיה שהוא הטלפון הנייד. עודף-הזמינות הזאת, שמחייבת אותי לענות לטלפון בכל פעם שהוא מצלצל לא-משנה-מה, גורמת לי לבעתה ובעיקר הצליחה להביא אותי למצב בו אני פשוט לא עונה להרבה מאוד מהשיחות שמגיעות אלי. זה לא אישי, זה לא מכוון כלפי אף אחד. זו פשוט הדרך שלי לשמור על שפיות. בדרך גם הרבה חברים טובים נופלים דרך חורי המסננת (וסליחה על כך). זה לא בגלל שאני לא אוהבת אותם או נמאס לי מהם, אלא פשוט זקוקה למרחב הזה, שהוא כמו אוויר לנשימה עבורי.

עם העבודה ה(כבר לא כל כך) חדשה שלי זה מציב אותי בפני דילמות חדשות. אני נאלצת לענות לטלפונים שאינם מוכרים ואף חסומים (שאת זה מעולם לא טרחתי לעשות), בעיקר בגלל המחשבה שאלה יהיו שיחות עבודה ממוקדות נושא, ולא נסיון נואש של נציג קופת החולים למכור לי ביטוח בריאות משודרג, אותו אני מסננת בעודו מדבר.

חוסר האהדה שלי לטלפונים הסלולריים בודאי מציג אותי ככזאת שבטח מסתובבת עם איזה טלפון-בלטה דור 2.1 משנת  1998, אבל דווקא זה לא כל כך נכון. לפני חודשיים החלטתי שהגיע הזמן להשתדרג. אני לא בטוחה מה הביא לרצון המוזר הזה, אבל איכשהו מצאתי את עצמי רוכשת אייפון 4 חדש ונוצץ. עכשיו, כאשר חודשיים של שימוש לא מאוד אינטנסיבי מאחורי, אני יכולה לומר בפה מלא שזו הייתה טעות גדולה למדי, ושאני ממש מתגעגעת לטלפון הישן שלי. או במילים אחרות: What was I thinking?

כל ענייני הטלפון עליהם התוודיתי קבל עם ועוגיו.נט, מביאים אותי בעיקר לרצון לצאת לאיזה חופש אמיתי. המבחנים שעדיין נושפים בעורפי מסרבים להרפות, וגם עניינים משפחתיים שמוסיפים לי דאגות חדשות – כל אלה בעיקר גורמים לי לרצון עז להיעלם מפה לאיזה חודש-חודשיים, רק בשביל שיהיה לי קצת זמן שקט אמיתי. בלי טלפונים, בלי מחשב, בלי דאגות, בלי כלום. פשוט ימים של שקט, שאנצל אותם לדברים האהובים עלי ביותר, ובעיקר לניסיונות אפייה כאלה ואחרים, שיניבו פוסטים עתידיים וישמחו את כל מי שיאכל אותם.

חופש מתקשר אצלי בעיקר לחורף. זה לא שבישראל יש חורף כזה מדהים ומלא משקעים, כמו שהייתי רוצה, אבל זה בטוח יותר מוצלח מהקיץ הלח והמגעיל שבחוץ. הפאי הזה הוא פאי הגעגועים שלי לחורף, אבל אני מוכרחה להודות שהוא לא הדבר שהכי מתאים למזג האוויר הנוכחי. עזבו את העובדה שתפוחים הם בכלל פירות של סתיו (לא שמישהו מודע לעונתיות של פירות בעידן בו ניתן להשיג תפוזים בחודש אוגוסט), אלא שהתעסקות עם בצק פריך באמצע הקיץ היא לא ממש רעיון מוצלח. בקיצור – אם אתם מתכננים על פאי או עוגיות בתקופה הקרובה, מומלץ לעבוד עם מזגן ולחשוב שנובמבר בחוץ.

פאי תפוחים עם קונפיטורת פטל
תבנית פאי מתפרקת בקוטר 24

לבצק פריך:
300 גר' קמח לבן
200 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
100 גר' סוכר
כפית תמצית וניל איכותית
קורט מלח
ביצה
כף חלב קר

למלית תפוחים
4 תפוחי עץ מסוג גראנד סמית או פינק ליידי קלופים ומנוקים מליבה
מיץ + גרידה מחצי לימון
80 גר' סוכר חום כהה
50 גר' חמאה
רבע כוס קלבדוס
כף תמצית וניל
קורט מלח

3/4 כוס קונפיטורת פטל ביתית או קנויה
ביצה טרופה להברשת רשת הבצק

אופן ההכנה

1. בצק פריך: במעבד מזון עם להב פלדה מעבדים יחד קמח, חמאה, סוכר, וניל ומלח עד שמתקבלת תערובת פירורית.
2. מוסיפים את הביצה והחלב ומעבדים יחד רק עד שהבצק מתחיל להתגבש.
3. מאחדים את הבצק בידיים ומשטחים לדסקית. עוטפים בנילון נצמד ומצננים במקרר כשעה.
4. מרדדים את הבצק לעיגול בעובי של 4-5 מ"מ ומרפדים תבנית פאי משומנת. חשוב להדק את הבצק היטב לדפנות ולתחתית התבנית.
5. מחוררים את תחתית הבצק בעזרת מזלג ומצננים במקפיא כחצי שעה, בינתיים מחממים תנור ל170 מעלות.
6. משאריות הבצק יוצרים רצועות ברוחב של 2 סמ' (ליצירת רשת הבצק מעל הפאי). לחילופין ניתן להשתמש במטריצה (אביזר מיוחד שיוצר את רשת הבצק ללא מאמץ, ניתן להשיג בחנויות המתמחות), מה שעושה את החיים קלים יותר.
   את רשת הבצק שומרים בקירור עד הרכבת הפאי.
7. אפייה עיוורת: מכסים את הקלתית בניילון נצמד, עליו מניחים קטניות או משקלות המתאימות לאפייה, ואופים כ10-15 דקות בצורה זו. לאחר מכן מסירים את הניילון הנצמד והמשקלות וממשיכים באפייה עוד כחמש דקות, עד שהיא מתחילה להזהיב מעט. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין לפני המילוי.
8. מלית התפוחים: חותכים את התפוחים לרבעים ופורסים כל רבע לפרוסות בעובי של חצי סמ'. שמים בקערה ביחד עם המיץ וגרידת הלימון ומערבבים יחד.
9. בינתיים מכינים קרמל מהסוכר והחמאה: ברגע שנוצר קרמל מנמיכים את האש ומוסיפים את התפוחים הפרוסים, הקלבדוס, תמצית הוניל והמלח, ומבשלים את הכל יחד תוך כדי ערבוב כ3-5 דק', עד שהתפוחים מתרככים מעט.
10. מסננים את התפוחים המבושלים מהרוטב. שומרים את הרוטב שנוצר לזיגוג הפאי לאחר האפייה.
11. הרכבת הפאי: מעל הקלתית האפויה מורחים בשכבה דקה ואחידה את קונפיטורת הפטל. מעל הקונפיטורה מסדרים את התפוחים המבושלים (ללא הרוטב). מעל התפוחים יוצרים את רשת הבצק או מניחים את הרשת שנוצרה בעזרת המטריצה, ומיישרים את השוליים.
12. מורחים את רשת הבצק עם מעט (!) ביצה טרופה.
13. אופים את הפאי עוד כ25 דק' בחום של 170 מעלות, עד שהבצק מזהיב יפה.
14. מורחים את רשת הבצק ברוטב התפוחים ששמרנו בצד.
15. מצננים את הפאי בטמפ' החדר לפני שפורסים אותו, על מנת שהמלית תתייצב ולא תיזל.
16. מגישים חמים או בטמפרטורת החדר, אפשר עם מעט קרם פרש או קצפת לא ממותקת.

הערות, הארות ותוספות

• חשוב להשתמש בתפוחים קשים ויפים, ותפוחי גראנד סמית הם בעלי המרקם והטעם הנכון בדיוק, אך אם אין לכם אפשר להשתמש גם בזן אלכסנדר או פינק ליידי.
• קלבדוס הוא ברנדי תפוחים. אם אין לכם בבית אפשר בהחלט להמיר בברנדי רגיל או אפילו רום. לא כדאי לותר על האלכוהול, מאחר והוא מוסיף מתיקות וניחוח מצוין.
• עוד מילה בנוגע לאלכוהול: בעת הוספת האלכוהול לתפוחים המתבשלים, ייתכן שתיווצר להבה (פלאמבה), והאלכוהול יידלק. לא צריך להיבהל, לאחר כמה שניות הלהבה דועכת והאלכוהול מתנדף.
• אפשר להכין את מלית התפוחים יום או יומיים לפני הרכבת הפאי ולשמור אותה במקרר, וכך רק להרכיב את הפאי ולסיים את האפייה.
• כל קונפיטורת פירות יער חמצמצה תתאים: דומדמניות, אוכמניות, פטל שחור וגם תערובת שלהם.
• אם אוהבים אפשר להוסיף מעט צימוקים לתוך תערובת התפוחים.

מי רוצה ביס?

יש לי וידוי: אני לא יודעת להכין חלות. לחמים – ברור, עוגות שמרים רגילות ועם קיפולי חמאה – בודאי, אבל חלות? יוק. איכשהו חלות תמיד מתפקששות לי. זה לא משהו באופן הכנת הבצק וגם לא בתפיחה; אני פשוט לא יודעת לקלוע צמה כמו שצריך. הנה, האמת יצאה לאור. כנראה שלזה נידונתי בהיותי כמעט כל חיי עם שיער קצר למדי (למעט איזו תקופה של שיער ממש ארוך ומכוער, שמעולם לא קלעתי לצמה).

זה תמיד מתחיל באותה דרך: אני מחליטה (שוב) להתמודד עם הפחד שלי מהקליעה, מכינה בצק, מתפיחה, מחלקת לחלקים (שלושה, כמובן, אני אפילו לא טורחת לנסות להבין איך קולעים צמה מיותר משלוש רצועות), ומשם הכל מתחיל להסתבך. הרצועה הראשונה הולכת על השנייה, השלישית הולכת על הראשונה וכן הלאה, ואיכשהו בסופו של דבר נוצרת לי מעין חלה עקומה לתפארת המטבח שלי, שאמנם יוצאת טעימה מבחינת הטעם, אבל מבחינת המראה? ובכן, לא מדובר במלכת היופי.

יום יבוא ואני כנראה אלמד (סוף-סוף) איך קולעים צמה כמו שצריך (יש מתנדבים?). עד אז אני מסתפקת בהכנת חלות עקומות למדי (לעיתים רחוקות), ובעיקר בהכנת הלחמניות הבאות, שעושות את החיים הרבה יותר קלים. הלחמניות האלה מכילות חלב ודבש, ויוצאות ריחניות ונהדרות בכל פעם. לא צריך לקלוע, פשוט צריך לכדרר – קל ופשוט! המתכון שייך ללא אחר מאשר Infinity Cook הנהדר, אך אני הלכתי דווקא על הגרסא הפשוטה יותר שפירסם יובל בעקבותיו.

לחמניות חלב ודבש
מתכון של Infinity cook, עם מעט שינויים של יובל
12-13 לחמניות

550 גר' קמח לחם (מספר 2 של שטיבל)
9 גר' שמרים יבשים
340 גר' חלב
65 גר' דבש
50 גר' חמאה רכה
2.5 כפיות שטוחות מלח

ביצה טרופה עם מעט מים

אופן ההכנה

1. בקערת מיקסר עם וו לישה מניחים יחד קמח, שמרים, חלב, דבש, חמאה ומלח ולשים במשך 10-12 דקות במהירות בינונית.
2. מניחים בקערה משומנת קלות ומתפיחים עד להכפלת הנפח.
3. קורצים כדורים במשקל של כ- 90 גר' הכדור, ומניחים במרווחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה.
4. בעזרת סכין חורצים שני חריצים בכל לחמניה, ומתפיחים שוב עד להכפלת נפח למשך 40-45 דקות.
5. מחממים תנור ל190 מעלות.
6. מורחים את הלחמניות התפוחות בעדינות עם תערובת הביצה.
7. אופים במשך 18-20 דקות או עד שהלחמניות שחומות וריחניות.
8. מצננים לטמפרטורת החדר ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

• את הלחמניות המוכנות אני אוהבת להקפיא בשקית או קופסא אטומה, ולהוציא בכל פעם את הכמות הרצויה להפשרה בטמפרטורת החדר או במיקרו (פחות מומלץ).
• אפשר להמיר את הדבש גם בסילאן – יוצא ממש מוצלח.
• מומלץ להגיש עם חמאה וריבה (כמובן עדיף קונפיטורה תוצרת בית).
• אזהרה: זה ממכר.
• אם רוצים להשתמש בשמרים טריים – יחס ההמרה הוא 1:3 לטובת השמרים הטריים. זאת אומרת, שבמתכון הזה יש להשתמש ב27 גר' שמרים טריים.

ביס, מישהו?

ניצחתם, חברים יקרים. בעזרת הסקר הקטנטן שפורסם בעמוד הפייסבוק של עוגיו.נט, בו שאלתי אתכם איזה מתכון אתם מעדיפים לראות היום, הבראוניז שוקולד-גבינה-תפוז זכה ברוב קולות. מן הסתם גם המתכון השני יפורסם בקרוב, אז אל דאגה – It's a win-win situation.

האם גם אתם שמתם לב למתקפת הבראוניז והבלונדיס שתקפה את הבלוג לאחרונה? אם להודות על האמת, בדרך כלל אני לא ממש טורחת יותר מדי עם המתכונים האלה; הם תמיד מרגישים לי פשוטים מדי ולא מעניינים. עם זאת, הביקוש להם מאוד גבוה (ביחד עם עוגות בחושות), ולכן מדי פעם זה נחמד לעשות את הדברים הפשוטים יותר, שממש כל אחד יכול להכין עם קערה ומטרפה. מעבר לזה, כמו תמיד בתקופת המבחנים או סתם בתקופות עומס (וכמובן בחופש הגדול עם הילדים), המתוקים המהירים והטעימים האלה ממלאים לנו את המטבח בניחוח נעים של אפייה במינימום מאמץ – להיט!

הבראוניז הבאים הם בדיוק כאלה. אמנם הם קצת יותר מורכבים להכנה מבראוניז רגילים, משום שהם משלבים בתוכם גם שכבה עסיסית של גבינת שמנת בניחוח תפוזי, אך בסופו של דבר העיקרון הוא אותו עיקרון. מכינים בלילה בראוניז ומשטחים אותה בתבנית מרובעת, מעליה יוצקים תערובת של גבינת שמנת עם ניחוח תפוזי מהמם, "מקשקשים" קצת בעזרת שיפוד או קיסם ארוך, ואופים. הקסם קורה מעצמו, ומתקבלת עוגה נפלאה המשלבת בתוכה שוקולד, גבינה וניחוח נהדר של תפוזים, בלי יותר מדי משחקים.

בראוניז שוקולד-גבינה בניחוח תפוז
פורמה מרובעת בגודל 20*20

לבראוניז:
200 גר' שוקולד מריר
150 גר' חמאה
150 גר' סוכר לבן
3 ביצים
חצי כפית תמצית וניל איכותית
קורט מלח
100 גר' קמח לבן

לתערובת הגבינה-תפוז:
250 גר' גבינת שמנת 30% שומן בטמפרטורת החדר
50 גר' חמאה רכה
70 גר' סוכר
2 ביצים
כפית תמצית וניל איכותית
גרידת תפוז מגוררת מתפוז אחד
כף ליקר תפוזים (גרנד מרינייה או קוואנטרו)
20 גר' קמח לבן

40-50 גר' שוקולד צ'יפס מריר

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל175 מעלות.
2. בראוניז: בקערה גדולה ממיסים יחד שוקולד מריר וחמאה במיקרוגל או בבן מארי.
3. מוסיפים את הסוכר, הביצים, תמצית הוניל והמלח וטורפים יחד לתערובת אחידה.
4. מנפים פנימה את הקמח ומקפלים בעדינות בעזרת מרית/ לקקן, רק עד שהתערובת אחידה.
5. מעבירים את התערובת לתבנית משומנת ומשטחים לגובה אחיד.
6. תערובת גבינה-תפוז: בקערה בינונית מניחים יחד גבינה, חמאה וסוכר ומערבבים לתערובת אחידה.
7. מוסיפים את הביצים אחת-אחת, תוך ערבוב עד שהן נטמעות לחלוטין בתערובת.
8. מוסיפים פנימה וניל, גרידת תפוז וליקר, ומערבבים היטב עד שאחיד (אין צורך להקציף).
9. מוסיפים את הקמח ומעבדים בזריזות רק עד לאיחוד.
10. יוצקים את תערובת הגבינה-תפוז על גבי הבראוניז, ובעזרת קיסם ארוך או שיפוד "מקשקשים" מעט את התערובת.
11. מפזרים מעל את השוקולד צ'יפס.
12. אופים 30-40 דק', עד שתערובת הגבינה מתייצבת, אך עדיין מעט רוטטת במרכז.
13. מצננים לחלוטין לפני שחותכים לריבועים.

הערות, הארות ותוספות

• שומרים את הבראוניז בקופסא אטומה במקרר עד שבוע.
• אפשר להקפיא את הבראוניז המוכנים עד חודש.
• אם לא אוהבים טעם תפוזי – משמיטים את גרידת התפוז והליקר.
• אם אין לכם ליקר תפוזים – אפשר להמיר בברנדי או רום באותה כמות.
• ניתן להשיג תפוזים, למרות היותם פרי חורף מובהק, בכל סופר. באופן אישי אני תמיד קונה לקראת סוף העונה כמות גדולה של תפוזים ומגררת את הקליפה ושומרת במקפיא, מה שמותיר לי קליפת תפוזים טרייה בכל פעם שמתחשק.

למרות שאני ממש לא חובבת גדולה של הקיץ (בלשון המעטה), אני מאוד אוהבת את התקופה הזאת. הסיבה העיקרית לכך היא פירות הקיץ היפהפיים שגודשים את דוכני השווקים, מדיפים ריח רענן וממכר של מתיקות. משמש הוא בלי צל של ספק ה-פרי האהוב עלי בעונה הזאת, ובגלל שהוא זמין רק לתקופה קצרצרה (שאוטוטו נגמרת), אני נוטה להכין המון מתוקים עם משמשים בעונה הזאת.

את חג השבועות חגגנו בקרב המשפחה של נמרוד, ו(לא מפתיע ש) הייתי אחראית על חלק מהקינוחים. אחד מהם היה עוגת הגבינה המהממת של אמא של נמרוד (שמתישהו אני מבטיחה להשיג מתכון מדויק ולהעלות אותו כאן), והשני היה קינוח של קרם יוגורט עם משמשים מוקפצים ביין, פיסטוקים וקדאיף, אותו הכנתי אני.

יש משהו מאוד מרענן בקינוח הזה, שלגמרי מתאים לתקופה. אולי זה השילוב הצבעוני של המשמשים הכתומים-מתוקים, ביחד עם הפיסטוק הקראנצ'י, והקרם הלבן החמצמץ, אבל בכל מקרה שילוב הטעמים מוצלח במיוחד; טעים ומעניין.

קינוח קרם יוגורט, משמשים בקרמל יין לבן, פיסטוקים וקדאיף
12 מנות אישיות קטנטנות

משמשים בקרמל יין לבן:
10-12 משמשים בינוניים
80 גר' סוכר
2 כפות דבש
30 גר' חמאה
רבע כוס יין לבן יבש
כפית תמצית וניל איכותית

קרם יוגורט-וניל:
200 מ"ל יוגורט טבעי 3% שומן
250 מ"ל שמנת מתוקה
40 גר' סוכר לבן
כפית תמצית וניל איכותית

קדאיף:
200 גר' איטריות קדאיף
50-70 גר' אבקת סוכר
40-50 גר' חמאה מומסת

40-50 גר' פיסטוקים טבעיים

אופן ההכנה

1. משמשים בקרמל יין לבן: שוטפים את המשמשים היטב, חוצים אותם, וחותכים לקוביות די גדולות (בערך 1*1 ס"מ).
2. במחבת עם תחתית עבה מניחים סוכר ודבש, ויוצרים קרמל על אש גבוהה.
3. ברגע שנוצר קרמל יחסית בהיר (אך כל הסוכר והדבש מקורמלים לחלוטין!), מעבירים ללהבה בבינונית, ומוסיפים את החמאה וקוביות המשמשים ומבשלים 1-2 דקות.
4. מוסיפים את היין הלבן והוניל וממשיכים לבשל עוד 4-5 דקות, עד שהיין מצטמצם, והקרמל מסמיך מעט.
5. מסננים את המשמשים מהנוזל, ומצננים בטמפרטורת החדר עד השימוש (שומרים גם את הרוטב שנוצר, הוא ישמש אותנו גם בהרכבת המנה).
6. קרם יוגורט –וניל: בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים יחד יוגורט, שמנת מתוקה, סוכר ווניל ומקציפים עד שמתקבלת קציפה עשירה ויציבה.
7. מעבירים את הקציפה לשק זילוף עם צנתר חלק ומזלפים לכלים האישיים עד פחות מ- 2/3 מהגובה.
8. קדאיף: מחממים תנור ל170 מעלות.
9. בקערה גדולה פורמים את איטריות הקדאיף בין האצבעות, עד שניתן לעבוד איתן.
10. מוסיפים בהדרגה את אבקת הסוכר והחמאה, וממשיכים בעיבוד התערובת רק עד שהאיטריות כולן מצופות בשכבה דקיקה של חמאה וסוכר.
11. יוצרים מעין עוגיות מאורכות ומניחים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה (יוצאות יותר מ12, על מנת שאם נשבר או יוצא לא כל כך יפה, יש אחד ספייר).
12. אופים את הקדאיף 10-15 דקות, עד שהוא מזהיב יפה.
13. מצננים לחלוטין עד ההגשה.
14. פיסטוקים: במחבת קטנה מניחים את הפיסטוקים וקולים אותם בצורה אחידה.
15. מצננים את הפיסטוקים הקלויים לחלוטין וקוצצים גס.
16. הרכבת המנה: מעל כל כוסית עם קרם יוגורט-וניל מניחים כפית של משמשים, ומוסיפים מעט מרוטב הקרמל שנוצר. מפזרים מעט פיסטוקים קצוצים ומקשטים בקדאיף.
17. מגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות

• אפשר להכין את כל המנה יום או יומיים מראש, כל עוד לא מרכיבים אותה (שומרים כל מרכיב בנפרד במקרר, ואת הקדאיף והפיסטוקים בקופסאות אטומות בטמפרטורת החדר).
• כאשר אין משמשים בשוק (כמו ברוב ימות השנה), אפשר להכין את הקינוח גם עם נקטרינות או אפרסקים, ואפילו דובדבנים.
• אפשר לותר על הפיסטוקים ו/או הקדאיף, אך בעיני הם אלה שהופכים את הקינוח למרשים ויפה יותר.
• אני הכנתי בכלים קטנים של כ100 מ"ל. בכלים גדולים יותר יצאו פחות מנות.
• רגישים לגלוטן יכולים להשמיט את הקדאיף.