זה ידוע שאסונות טבע הם אלה הנוטלים חיי אדם בקלות הגמורה ביותר, אבל זה מדהים ומפתיע בכל פעם מחדש. מספיק לקרוא על רעידות אדמה, שטפונות עזים, סופות הוריקן ורבים אחרים ברחבי העולם, כדי להבין שאל מול איתני הטבע האדירים – אנחנו בעצם שום דבר. בקלות בלתי נתפסת דברים יכולים להשתנות מקצה אל קצה, ולהשיבם על כנם זוהי משימה קשה ומתמשכת עד בלתי אפשרית לעיתים.
אירועי הימים האחרונים מצליחים לגרום לי לדיכאון מתמשך. התמונות באתרי האינטרנט השונים, השידורים החיים הבלתי פוסקים בכל ערוצי הטלוויזיה, וכמובן שיחות טלפון עם נועה, שגרה קרוב מדי לאיזורים הבוערים. כל אלה – ביחד עם המחשבה על הקלות הבלתי נסבלת בה נלקחים חיים של עשרות אנשים, והמהירות בה מאבדים רכוש – גורמים לי לעצבות ומועקה גדולה על הלב, וכמובן להרהורים אינסופיים על השריפה הארורה הזאת, שגם ברגעים אלה עדיין משתוללת, ומי יודע מתי תסתיים.
גם אני, כמו רבים אחרים, לא יכולה שלא לחשוב על האירוניה שדווקא בחג החנוכה, שאמור להיות חג האור והאש, מתחוללת לה שריפת ענק שכזאת. האש צוהלת לה ממקום למקום, רומסת כל מה שנקרה בדרכה, ולמעשה "צוחקת עלינו". כמו שאומרים; Man plans, God laughs. לא יודעת אם הקשר האלוהים הוא נכון פה, במיוחד לאור העובדה שאין בי אמונה שלמה בו, אבל זה רק מראה כמה הטבע גדול מאיתנו, וכמה מהר דברים משתנים.
השריפה הזאת גרמה לי להכניס הרבה דברים לפרופורציה. אם עד עכשיו חשבתי כמה קשה לי השילוב הזה של עבודה עם לימודים עם כתיבה, אני לא יכולה שלא לגחך על ההרגשה הזאת, אל מול השריפה הנוראית הזאת, שכילתה חיים של אנשים רבים מדי, וגורמת לנזק אקולוגי ונפשי כבד. קשה לי שלא לחשוב על האנשים שנאלצים לחוות כל זיהוי וזיהוי, כאלה שלא יהיה להם לאן לחזור ברגע שהשריפה הזאת תיגמר, וכאלה שיסבלו לשארית חייהם מפוסט-טראומה. פרופורציות זה דבר חשוב כל כך, ומדהים אותי כמה שרק ברגעים כאלה מצליחים להבין זאת.
אני חייבת לנסות לסיים עם נימה מעט אופטימית, למרות הכאב. עם כל הבלגן מסביב, חשוב לזכור שהחיים חייבים להימשך. אלה שאיבדו את יקיריהם ו/או רכושם, יעברו כעת תקופה של אבל, שלאחריה החיים ישובו אל מסלולם. זה אולי יקח קצת זמן, אבל זהו טבע האדם, ובעיני זהו דבר קסום לכשעצמו. למרות שאינני חובבת חגים גדולה, זהו עדיין חג החנוכה, ואם בכל זאת אתם בעניין ויש לכם חשק כלשהו (אני כבר ממש לא שם לצערי), תוכלו להכין סופגניות מעט שונות שהכנתי עוד לפני האסון, ולקרוא עליהן במגזין לכלות אורבניות היפהפה, בתקווה שזה ישפר ולו במעט את מצב-הרוח.
החלמה מהירה לכל הפצועים המאושפזים, והלוואי שתחזרו במהרה לשגרה. לא חושבת שיש מילים שיוכלו לנחם את אלה שאיבדו את יקיריהם. יהי זכרם ברוך.
