שמרים | עוגיו.נט

בריוש שוקולד לבן וסוכר גבישי

אחד המאפים האהובים עלי ביותר בעולם הוא בריוש. ריח החמאה שמתפשט ברחבי הבית כשמכינים בריוש כהלכתו פשוט מטריף ומעורר את כל החושים. מעבר לכך אני גם מאוד אוהבת את ההתעסקות עם הבצק הזה, שמתחיל כבצק-בלתי-אפשרי-לעבודה ועובר טרנספורמציה אדירה עד היותו נוח ונעים לעבודה. לרוב אני מעדיפה את הבריוש שלי א-לה-נטורל, בלי תוספות, ורק את טעמו החמאתי, הרכות המענגת שמזכירה לי עננים, והריח הנפלא. כמו תמיד, בכל פעם שאני כותבת על שמרים ומאפים, קשה לי שלא להודות לצרפתים, שהמציאו מאפים ענוגים וגאוניים כל כך, אז כך גם הפעם; הצרפתים האלה ממשיכים לדעת מה הם עושים, והבריושים האלה? ממש סקנדל!

בצק בריוש הוא מפונק ביותר. אם חשבתם שבצק קרואסון הוא עתיר חמאה בכמויות בלתי הגיוניות בעליל (ולא פלא, נו, למה נראה לכם שמדובר במאפה טעים כל כך?), תחשבו שוב. בצק הבריוש עתיר חמאה לא פחות. מרוב שהבצק הזה עשיר בחמאה פשוט אי אפשר לעבוד איתו בטמפרטורת החדר, והוא חייב להתקרר ולנוח במקרר לפחות כמה שעות טובות עד שנוגעים בו בכלל. אני אוהבת להכין ממנו את הבריושים האישיים האלה, שהם ספק לחמניות חמאה ממכרות – ספק עוגות אישיות, טעימות ומספקות.

כאמור, את הבצק מכינים לילה קודם. הכנת הבצק אורכת כרבע שעה, כולל הטמעת החמאה באופן מלא ושווה בתוכו. החמאה צריכה די קרה, והיא המרכיב האחרון שנכנס לבצק, וזאת רק לאחר שזה האחרון כבר התאחד לכדי בצק שנראה לגמרי מצוין ונוח לעבודה. ברגע שמוסיפים לו את החמאה הוא מתחיל להיות דביק (מאוד) וממש לא נראה כאילו אפשר יהיה לעבוד איתו אי פעם. זהו קסמו של הבריוש, שברגע שרק נותנים לו את הזמן שלו, הוא הופך מבצק מפונק וכפוי טובה לממושמע וכנוע לידיכם האופות.

ממש לא חייבים להכין מהבצק הזה רק בריושים אישיים. ברגע שהבצק קר ניתן גם לרדד אותו ולהכין ממנו עוגות שמרים עשירות ונפלאות, ממולאות בכל מלית שאתם יכולים להעלות על דעתכם. מלית שוקולד היא כמובן האופציה המועדפת עלי, אבל לא אתנגד לעולם גם למלית גבינה מתקתקה עם ריח לימוני. זה הבצק שלכם, ומה שתרצו הוא יכול להיות; החל מלחמניות חמאה שאינן מתוקות מאוד, ועד לבריושים אישיים עם תוספות כמו שוקולד, פירות, גבינה או אגוזים. השמיים הם הגבול כשמדובר בבצק הזה, ואפשר להתפרע בהחלט.

בריוש שוקולד לבן וסוכר גבישי
10-12 בריושים אישיים

270 גר' קמח לבן
3 גר' שמרים יבשים
10 מ"ל חלב
25 גר' סוכר לבן
2 ביצים
חלמון
חצי כפית תמצית וניל אמיתית
כפית מלח
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
100 גר' שוקולד לבן קצוץ גס

מעט סוכר גבישי לקישוט מעל הבריושים
חלמון + כף חלב/ שמנת טרופים יחד

ההכנה

מתחילים בהכנת בצק הבריוש ערב קודם. בקערת מיקסר עם וו לישה מניחים קמח, שמרים, חלב, סוכר, ביצים, חלמון ותמצית וניל ולשים כ5-6 דק', עד שהבצק מתחיל להתאחד. מוסיפים את המלח, ותוך כדי פעולת המיקסר מוסיפים את קוביות החמאה בכמה פעמים, בכל פעם מעט, עד שהחמאה מתאחדת לחלוטין בבצק. פעולה זו יכולה לארוך קצת זמן וזה בסדר. בסופו של דבר הבצק שמתקבל הוא דביק ונראה שלא ניתן לעבוד איתו כלל. מוסיפים את השוקולד הלבן ומעבדים רק עד שהוא מתפזר בבצק בצורה הומוגנית.
עוטפים את הבצק הרך בנילון נצמד, משטחים לדסקית ושומרים במקרר לילה אחד. הבצק צריך להיות עטוף היטב על מנת שלא יספוג ריחות ו"טעמי מקרר" למיניהם.

לאחר שהבצק שהה כמה שעות במקרר ותפח מעט, הוא יציב ונוח לעבודה. קורצים מהבצק עיגולים במשקל של כ60-70 גר' (בגודל של כדור פינג פונג לערך). מכדרדרים לכדור ומעבירים לתבניות בריוש (או מאפינס, זה לגמרי בסדר).
מניחים את הבריושים במקום חמים, מכסים אותם ומניחים להם לתפוח כ30-40 דק', עד שהם מכפילים את נפחם. בשלב זה ניתן להתחיל לחמם את התנור ל175 מעלות.

לפני האפייה מורחים את הבריושים התפוחים בתערובת החלמון והחלב הטרופה ומפזרים כמה גרגרי סוכר גבישי מעל. אופים את הבריושים כ10-12 דק' עד שהם זהובים והניחוח שעולה מן התנור פשוט בלתי אפשרי. מתאפקים לא לגעת עד שהם מתקררים מעט, וזה לא קל, אני יודעת.

מגישים את הבריושים חמימים, אפשר לבד ואפשר מלווים במעט ריבה או חמאה.

הערות, הארות ותוספות

  • את הבצק ניתן להכין גם שבוע-שבועיים לפני שרוצים להכין את הבריושים עצמם, ופשוט להקפיא אותו במקום לשים אותו במקרר. יום לפני שרוצים להכין את הבריושים פשוט מעבירים את הבצק למקרר וממשיכים כרגיל.
  • את הבריושים המוכנים ניתן גם כן להקפיא ולחמם מעט בתנור או בטוסטר (ובבקשה, לא במיקרו, על מנת שהמרקם של הבריושים ישמר עד כמה שניתן) – הם יוצאים כמעט כמו חדשים.
  • מומלץ להכפיל כמויות. איכשהו ה10-12 בריושים האלה נגמרים במהירות חסרת תקדים.
  • אפשר להחליף את השוקולד הלבן בכל שוקולד אחר שאוהבים. שימו לב שהבצק עצמו אינו מתוק כמעט כלל, ולכן השילוב עם השוקולד הלבן מאוד מאוזן ולא מתוק מדי. אם רוצים קצת יותר מתיקות בשילוב תוספת אחרת, פשוט מוסיפים עוד כף או שתיים של סוכר בשלב הכנת הבצק.
  • ניתן להוסיף אגוזים; שקדים או אגוזי לוז ישתלבו נפלא עם השוקולד הלבן.
  • כמו שכבר אמרתי, אפשר להכין מהבצק הזה גם בריוש אחד גדול (כמו קראנץ), ולמלא בכל מלית שאוהבים (שוקולד, גבינה, אגוזים, תפוחים וכו'). תרגישו חופשי להתפרע ולקחת את הבריוש הזה למקומות המושחתים ביותר, הוא ממילא לא דל קלוריות.


על שאריות ואנינים

אם יש מאפה שיש לו מוניטין רע בקונדיטוריה הוא ללא ספק רוגלעך. אתם בטח שואלים למה, והתשובה פשוטה מאוד: המלית של הרוגלעך לרוב עשויה מכדורי שוקולד ועוגות בחושות ש-איך לומר בעדינות- עבר זמנם. זה לא אומר שהם מקולקלים, אבל מדובר במיחזור שאריות פשוטו כמשמעו. להבדיל מהרוגלעך, קרואסון השקדים, שגם הוא למעשה קרואסון של אתמול (כך הוא הומצא למעשה ע"י הצרפתים), זוכה לפופולריות רבה. כנראה שהכל עניין של יחסי ציבור.

אניני טעם ככל הנראה לעולם לא יתפסו אוכלים רוגלעך, בטח ובטח לא כזה שנקנה במאפייה של הסופר הקרוב לביתכם. לעומת זאת אני מכירה לא מעט אנשים שמכורים לרוגלעך של הסופר. מודה שאני לא מכורה גדולה (להבדיל מלחמים, שיכולים להוציא אותי מדעתי עם הריח שלהם, כשאני עוברת ליד מאפייה איכותית, וקשה לי מאוד להתאפק), אבל אני לגמרי מבינה אותם. יש משהו בפשטות של הרוגלעך, בנוסטלגיות שלו, שמחזיר אותנו לילדות, ומה לעשות – מדובר במאפה טעים בסופו של דבר. אני נוטה להגדיר את עצמי כאנינת טעם, אבל לעיתים רוגלעך גם הוא  "סטיה" שלי בתחום האוכל. שלא לדבר על גביניות.

את הרוגלעך מכינים מבצק שמרים דפוף, אותו צריך להכין יום מראש לפני שבכלל נוגעים בו. מובן שאפשר לקצר תהליכים ופשוט להשתמש בבצק אחר, בלי כל הבלגן של הקיפולים, אבל "זה לא זה". הרוגלעך שקונים במאפיות וקונדיטוריות עשויים מבצק שמרים קר, שמקפלים לתוכו כמויות חמאה די נדיבות (אם כי לא כמו בבצק קרואסון או דייניש). לאחר שהבצק שוהה יום בקירור, ניתן להכניס לתוכו את המלית. כשאני אומרת "להכניס" – הכוונה היא אכן לקפל את המלית אל תוך הבצק. בצורה זו מתקבלות שכבות דקיקות של בצק-מילוי-בצק-מילוי, ונוצרים עלים זהבהבים ופריכים ביותר.

את הרוגלעך המוכנים מורחים מיד לאחר האפייה בנדיבות (!) בסירופ סוכר, ומנסים לתת להם להתקרר קצת לפני שניתן לאכול אותם. בהצלחה עם זה, כי אין לי ספק שמרוב שהריח יטריף לכם את החושים, תמצאו את עצמכם (ממש כמוני) נוגסים ברוגלעך שאך-עתה יצא מהתנור, וחוטפים כוויות בפה. לא נעים, אבל כל כך טעים!

המלית, אגב, לא עשויה משאריות של כלום (אנחנו נוטים לסיים עוגות שוקולד במהירות האור, ולכל הפחות לחלק למשפחה וחברים), אלא פשוט שוקולד מריר, קקאו, סוכר וחמאה. כמה פשוט ככה טעים. אפשר למלא גם בממרח שוקולד שאוהבים (וביננו – אין על נוטלה), ואם רוצים לותר על הטעם השוקולדי אפשר להתפרע לכיווני טעם אחרים: ממרח חלבה, אגוזים וקינמון, ריבה שאוהבים והאפשרויות באמת אינסופיות.

רוגלעך שוקולד
15-20 רוגלעך, תלוי בגודל

280 גר' קמח לבן
100 מ"ל חלב
4 גר' שמרים יבשים (או 12 גר' שמרים טריים)
ביצה אחת L
חלמון
50 גר' סוכר
50 גר' חמאה רכה מאוד
חצי כפית תמצית וניל
קורט מלח
לקיפולי החמאה: 80 גר' חמאה רכה

מלית שוקולד
80 גר' חמאה
50 גר' שוקולד מריר
100 גר' סוכר חום כהה
30 גר' קקאו (3 כפות גדושות)
כף ליקר לפי הטעם (ברנדי הולך מעולה)
2 כפות גדושות שקדים טחונים (אפשר אגוזי מלך או לוז)

סירופ סוכר להברשת הרוגלעך לאחר האפייה:
100 גר' סוכר
100 מ"ל מים

ביצה טרופה לזיגוג הרוגלעך לפני האפייה

ההכנה

בצק שמרים
בקערת מיקסר עם וו לישה מעבדים את כל חומרי הבצק מלבד החמאה לקיפול (80 גר'). לשים יחד עד שמתקבל בצק רך למדי ומעט דביק, אך עדיין נוח לעבודה. במידה והוא מרגיש "רטוב" מדי, מוסיפים עד 2 כפות קמח נוספות. עוטפים את הבצק בנילון נצמד ומצננים למשך כשעה במקרר.

מתחילים בשלבי הקיפולים (ניתן לראות את הקיפולים בבירור בתמונות כאן):

  1. מכניסים את החמאה לבצק: מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ3 מ"מ, ומורחים על חצי ממנו את החמאה הרכה. סוגרים עם החצי השני. מרדדים שוב (אין צורך לקרר בשלב זה עדיין, אך כדאי לעבוד בזריזות) למלבן, ועושים קיפול 3 – קיפול מעטפה. עוטפים בנילון נצמד ומצננים כחצי שעה במקרר.
  2. מרדדים את הבצק למלבן ועושים קיפול 4 – קיפול ספר. עוטפים בנילון נצמד ומצננים שוב למשך כחצי שעה.
  3. מרדדים את הבצק למלבן ועושים קיפול 3 נוסף. מצננים במקרר ללילה.
  4. בבוקר – הבצק מוכן לעבודה.

מלית השוקולד
ממיסים יחד את החמאה והשוקולד. מוסיפים את הסוכר, הקקאו, הליקר והשקדים/ אגוזים טחונים, ומערבבים יחד עד שמתקבלת תערובת אחידה. מניחים בטמפ' החדר עד השימוש. התערובת צריכה להיות במרקם של ממרח, ולא נוזלית מדי.

עיצוב, התפחה ואפייה
על משטח מקומח היטב מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ3 מ"מ. מורחים את מלית השוקולד על חציו, ומקפלים לשניים. מסובבים את הבצק המקופל כך שהקיפול יפנה כלפי הגוף. מרדדים את הבצק שוב לעובי של כ3 מ"מ, וחותכים למשולשים ארוכים וצרים בעזרת סכין חדה או גלגלת של פיצה.
מגלגלים כל משולש לצורה של רוגלעך, החל מהבסיס ועד לקודקוד. ניתן למתוח מעט את הבצק (לא יותר מדי), כך יהיו יותר "גלגולים", והרוגלעך יצא יפה יותר.
מניחים את הרוגלעך על תבנית תנור עם נייר אפייה במרווחים זה מזה. מתפיחים כחצי שעה עד ארבעים דקות, עד שהרוגלעך תפוחים. בינתיים מחממים תנור ל170 מעלות.
מברישים את הרוגלעך בעדינות במעט ביצה טרופה, ואופים כ12-15 דק', עד שהרוגלעך זהובים, פריכים והריח מטריף אתכם. אתם כבר תדעו.

סירופ סוכר
בסיר קטן מבשלים יחד את המים והסוכר כ5-6 דק', עד שמתקבל סירופ סוכר. מורחים את הסירופ בנדיבות על הרוגלעך המוכנים ומחכים שיצטננו מעט לפני ההגשה.

בתאבון!

הערות, הארות ותוספות

  • כמו שכבר אמרתי – ניתן להחליף את המלית בכל מה שרוצים. בעיני מלית השוקולד הקלאסית היא הכי-הכי.
  • ניתן לשמור את הרוגלעך לפני התפיחה במקפיא עד כחודש, ובכל פעם שמתחשק להוציא, להפשיר, להתפיח ולאפות כרגיל.
  • את הרוגלעך המוכנים שומרים בקופסא אטומה. הם יהיו במיטבם ביום-יומיים שלאחר הכנתם. לאחר מכן הם כבר פחות מוצלחים. אפשר להקפיא את הרוגלעך המוכנים ובכל פעם לחמם מעט בתנור, יוצא מצוין.
  • אפשר לותר על הליקר במלית השוקולד. בעיני הוא מוסיף המון טעם וניחוח נהדרים. אני אוהבת במיוחד לשלב ברנדי ושוקולד.
  • ניתן לפזר שוקולד צ'יפס על מלית השוקולד ובכך להופכה למושחתת (כאילו שהרוגלעך לא מושחתים גם ככה).

בריוש קינמון וסוכר חום

אם תכנסו פעם למאפייה או פטיסרי בשעות הבוקר המוקדמות, יקדם את פניכם ריח עז של קרואסון חמאה אמיתי, קראנץ שמרים טרי-טרי, דייניש, בריוש וכל שאר "שמות הגנאי" של מאפי השמרים המדהימים והצרפתיים האלה. רק בשביל זה שווה להגיע מוקדם, תנסו פעם. מקומות שאופים בעצמם את המאפים שלהם לעולם יהיו מוצלחים יותר מאלה שרוכשים את המאפים ממאפיות גדולות כאלה ואחרות. והריח הוא פשוט ערך מוסף אדיר שאין לזלזל בו.

זו אינה הפעם הראשונה שאני אומרת את זה, אבל יש משהו לחלוטין משכר בניחוח של מאפה שמרים. אני טוענת שזה התגמול הכי טוב שיכול להיות לאופה, על כל העבודה הקשה בעת ההכנה. הריח הזה, שאופף במהרה כל פינה במטבח ובבית, פשוט שמימי וממכר. המילוי של המאפה כל כך לא משנה, כי הריח של השמרים והחמאה זה הריח הכי טוב שאפשר לדמיין.

הפעם מדובר בבריוש, שהוא אחד מבצקי השמרים המפונקים. אמנם לא מפונק כמו קרואסון, שדורש שעות של הכנה, קירור, הטמעת חמאה בבצק, קיפולים וסגירות, אבל לבריוש הצרפתי יש לא מעט דרישות משל עצמו. זהו בצק שמרים שבעת ההכנה נראה כאילו לעולם לא יהיה אפשר לרדד ולעבוד איתו: הוא דביק מאוד, חמאתי ומכיל כמות יחסית קטנה של שמרים (ולכן גם לא תופח הרבה). החמאה בו משחקת תפקיד חשוב, ואין שום סיכוי שיצא לכם אותו מאפה מעולה אם תמירו אותה במרגרינה (ובבקשה – אל תעשו את זה!). חשוב מאוד לקרר את הבצק כמה שעות טובות, אחרת פשוט יהיה בלתי אפשרי להכין ממנו מאפים.

לבריוש יש את הריח הכי מדהים כשהוא יוצא מהתנור, במיוחד אם הוא ממולא בקינמון וסוכר חום, שלגמרי עוזרים לריח המפנק שלו. הצרפתים האלה, כמו שבודאי סיפרתי לכם פעם, פשוט יודעים מה הם עושים. זה לגמרי לא סוד שבצקי שמרים הם המתוקים האהובים עלי – לאכילה ובודאי להכנה. כבר יצא לי להכין די הרבה בצקי בריוש בחיי המקצועיים והפרטיים, אבל לאחר ניסיונות אינספור להגיע לבצק המושלם – הרי הוא לפניכם. רך, עשיר, נימוח ומפנק – בדיוק כמו שבריוש צריך להיות.

בריוש קינמון וסוכר חום
תבנית בגודל 30X20, בה נכנסים כ12 בריושים די גדולים צמודים זה לזה.

לבצק:
375 גר' קמח לבן
5 גר' שמרים יבשים (כפית)
4 ביצים שלמות בטמפ' החדר
50 גר' סוכר לבן
30 מ"ל שמנת מתוקה
8 גר' מלח
חצי כפית תמצית וניל איכותית
גרידת לימון מחצי לימון
כף ברנדי
150 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

למלית:
80 גר' חמאה רכה מאוד
180 גר' סוכר חום כהה (לא דמררה)
כף גדושה של קינמון טחון

ביצה טרופה לזיגוג המאפים לפני האפייה

סירופ סוכר לזיגוג המאפים המוכנים:
50 גר' סוכר
50 מ"ל מים

ההכנה

בצק בריוש:
במיקסר עם וו לישה מניחים את כל החומרים מלבד החמאה, ולשים יחד כחמש דקות במהירות נמוכה. מוסיפים בהדרגה את קוביות החמאה, עד שהן נטמעות במלואן בבצק, ומתקבל בצק דביק ורך מאוד. ממשיכים ללוש עוד כשלוש דקות מהרגע שהחמאה כולה נטמעה בתערובת.
עוטפים את בצק הבריוש בנילון נצמד ושומרים במקרר למשך כ6-7 שעות (ועדיף לילה שלם). בזמן השהייה במקרר הבצק יתמצק, ירגע ויתפח מעט.

מלית קינמון וסוכר חום:
מערבבים יחד את החמאה, הקינמון והסוכר החום עד שמתקבלת תערובת אחידה. שומרים בטמפ' החדר עד השימוש. התערובת צריכה להיראות כמו משחה.

הכנת הבריוש:
מרדדים את הבצק לעלה דק בעובי של כ3 מ"מ. מורחים בשכבה אחידה את מלית הקינמון והסוכר החום. מגלגלים לרולדה הדוקה. מחלקים בעזרת סכין חדה או קלף ל12 חלקים שווים בגודלם.
מסדרים את הבריושים בתבנית מלבנית עם רווחים, ומניחים להתפחה כשעה בטמפ' חמימה (25-30 מעלות). בזמן התפיחה הבריושים יצמדו זה לזה ולא ישארו מרווחים ביניהם.
מחממים תנור לחום של 170 מעלות.
מורחים את הבריושים עם ביצה טרופה, ואופים כ30-35 דק', עד שהבריושים מזהיבים וריחניים. אי אפשר לפספס את הריח, תאמינו לי.

הכנת הסירופ לזיגוג המאפים:
מביאים לרתיחה את הסוכר והמים, ומבשלים כ3 דק'.

ברגע שהבריושים יוצאים מהתנור מזגגים אותם עם סירופ הסוכר בנדיבות. מצננים בטמפ' החדר. מגישים את הבריושים חמימים. עונג מוחלט.

הערות, הארות ותוספות

  • אפשר להקפיא את הבריושים המוכנים, ופשוט לשלוף בכל פעם כשמתחשק, ולחמם כמה דקות בתנור. יוצא מצוין.
  • אם אתם לא חובבי קינמון גדולים, אפשר בהחלט למלא את הבריושים בשוקולד, ממרח תמרים, חלבה, קרם שקדים, גבינה ובאמת כל מה שאוהבים.
  • ניתן להכין ציפוי של גבינת שמנת לבריושים (כמו לסינרולס), אבל לטעמי ממש אין צורך, וזה סתם יהפוך את כל העסק למושחת ומשמין אפילו יותר.
  • אין דבר טוב יותר מלהכין את הבריושים האלה לשבת בבוקר. הכינו את הבצק ביום שישי, ואפו את הבריושים בבוקר שבת. כיף גדול!
  • אין סיכוי להצליח לרדד את הבצק כמו שצריך אם הוא לא שהה במקרר כמה שעות טובות, ככה שאם אתם בעניין של קיצורי דרך, זה פשוט לא ילך.
  • בעת רידוד הבצק לפני המילוי רצוי ומומלץ לקמח את המשטח היטב.

ולסיום, תודה ענקית לרותם, מהבלוג יין ואוכל מישראל, שעזר לי עם הצילומים וערך אותם לצבעים המקוריים בפוטושופ. המון המון תודה!


קראנץ שמרים לסופ"ש חורפי (שיבוא)

נראה לי שכבר ציינתי כמה וכמה פעמים את חיבתי הגדולה לעוגות שמרים. לא כל כך משנה איזו עוגה או מאפה, העיקר שהוא הרגע יצא מהתנור, שחום, פריך מבחוץ ואוורירי ורך מבפנים. אני זוכרת שכשעבדתי בקונדיטוריה בלילות ובבקרים המוקדמים, הריח שהיה אופף את הקונדיטוריה היה פשוט אלוהי, והיה שווה את הלילות חסרי השינה שאפיינו את אותה תקופה. אין כמו קראנץ אמיתי חמאתי ונהדר שיצא אך עתה מהתנור. לא מצאתי דבר שיכול להשתוות לו מבחינת פינוק אמיתי באוכל.

קראנצים זו לא סתם עוגת שמרים (שגם היא, כבודה במקומה מונח). קראנץ הוא עוגת שמרים מפונקת, היא צריכה הרבה חום ואהבה, הרבה חמאה וכמובן סבלנות. קראנץ זה לא "עוגה ברגע" זו עוגה של חורף, שעושים ביום חורפי אמיתי, עם גשם ורוחות שמתדפקים על החלון. מתחילים להכין בצק שמרים רך ונעים, ומקפלים לתוכו חמאה, עד שנוצרים עלעלים דקיקים. העלעלים האלה הם אלה שעושים את העוגה הזאת נהדרת כל כך. כמות החמאה המרובה באופן יחסי שיש בבצק הזה היא זו שנותנת את הניחוח הבלתי יאמן ואת הרכות המפנקת.

בצק הקראנץ מזכיר מאוד את הגביניות שהעליתי ממש לא מזמן, ולמעשה גם מהבצק שפורסם אז ניתן להכין קראנצים בכל מיני מליות. ההעדפה הגדולה ביותר שלי היא לעוגת שמרים נוטלה ושברי שוקולד, בעיקר בגלל הפשטות של המלית (לא צריך להכין מלית באופן מיוחד).

ברגע שהעוגות האלה יוצאות מהתנור יהיה קשה מאוד להפסיק לנשנש אותן, בדרך למטבח, בדרך החוצה, כשהולכים בכלל לקחת מים מהמקרר, עם הקפה…. פשוט בלתי ניתן להפסקה. ראו הוזהרתם!

קראנץ הישר מהתנור, מי רוצה ביס?

קראנץ שמרים מפנק במליות שונות

3 קראנצים בתבניות אינגליש קייק

580 גר' קמח (4 כוסות + 2 כפות)

30 גר' שמרים טריים (או 10 גר' שמרים יבשים)

75 גר' סוכר

100 גר' חמאה רכה

200 מ"ל שמנת חמוצה (מיכל) – ניתן להמיר בגבינה לבנה/ יוגורט/ חלב 3%

כפית מלח

2 ביצים

כפית מחית וניל איכותית

כף רום

לקיפולי חמאה: 150 גר' חמאה רכה מאוד

מלית גבינה (לקראנץ אחד):

250 גר' גבינת טבורג או טוב טעם

2 חלמונים

70 גר' סוכר

2 כפות אינסטנט פודינג וניל

2 כפות קורנפלור

גרידת לימון מחצי לימון

צימוקים או חמוציות לפי הטעם

מלית קינמון ופקאן (לקראנץ אחד):

125 גר' אגוזי פקאן קצוצים גס

100 גר' סוכר חום

50 גר' חמאה רכה (לא מומסת)

כפית קינמון

מלית נוטלה ושוקולד (לקראנץ אחד):

שליש קופסא קטנה של נוטלה (אפשר גם יותר, לפי הטעם)

50 גר' שוקולד מריר קצוץ גס (אפשר שוקולד צ'יפס)

ההכנה:

בצק שמרים כרוך:

בקערת מיקסר מניחים את כל חומרי הבצק ומעבדים יחד כ10 דק' במהירות בינונית עד קבלת בצק רך, נעים ואלסטי. עוטפים את הבצק בנילון נצמד ומצננים אותו במקרר למשך כ40 דק'.

מרדדים את הבצק למלבן בגודל של כ40X15 ומורחים על חצי מהבצק את 150 גר' החמאה הרכה. מקפלים את הבצק לחצי. (לצערי דווקא את השלב הזה לא צילמתי, אבל את שאר השלבים כן!). עושים קיפול 3 (מעטפה, ניתן לראות בצילומים, לחצו להגדלה), עוטפים בנילון נצמד ומקררים שוב למשך כחצי שעה – שעה.

שלבים בקיפול 3. לחצו להגדלה.

מרדדים את הבצק שוב למלבן, והפעם עושים קיפול 4 (ספר, ניתן לראות בצילומים). מצננים שוב למשך כחצי שעה. לאחר שהבצק הצטנן שוב, עושים קיפול 3 נוסף. בשלב זה עוטפים את הבצק ומניחים אותו לילה במקרר (הוא תופח במקרר).

שלבים בקיפול 4 - לחצו להגדלה.

ביום למחרת, מקפלים קיפול 4 נוסף, ומחלקים את הבצק ל3 חלקים שווים, כל אחד מהחלקים האלה יהיה קראנץ.

הבצק מוכן לשימוש - לחצו להגדלה.

מלית גבינה:

במעבד מזון עם להב פלדה (או מטרפה ידנית, אם יש לכם כוח) מניחים את הגבינה והסוכר ומעבדים יחד עד קבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הקורנפלור, אינסטנט פודינג, חלמונים וגרידת לימון ומעבדים קצרות עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוסיפים צימוקים או חמוציות לפי הטעם.

מרדדים את הבצק לריבוע די דק ומורחים את מלית הגבינה. מגלגלים לרולדה, חוצים במרכזה לאורך ועושים צורת בורג. מניחים בתבנית אינגליש קייק להתפחה.

מלית אגוזים:

מרדדים את הבצק לעלה די דק. מעליו מורחים שכבה אחידה של חמאה רכה (הכי נוח בעזרת קלף). מערבבים יחד את הסוכר החום, הקינמון והאגוזים ומפזרים בשכבה אחידה על הבצק. מגלגלים לרולדה, חוצים לאורך ועושים צורת בורג. מניחים בתבנית אינגליש קייק להתפחה.

מלית נוטלה ושוקולד:

מרדדים את הבצק לעלה די דק. מורחים נוטלה בשכבה אחידה. מעל מפזרים שוקולד צ'יפס. מגלגלים לרולדה. חותכים לשושנים ומניחים בתבנית אינגליש קייק במרווחים להתפחה.

בדרך לתנור, אחרי ההתפחה

ההתפחה אורכת כשעה במקום חמים (30 מעלות). מורחים את העוגות התפוחות בביצה טרופה, ומכניסים לאפייה בתנור שחומם מראש ל170 מעלות כ30-35 דק'. העוגות יוצאות מהתנור זהובות, ריחניות ומגרות.

מוכן!

מי רוצה ביס?

מי רוצה ביס?

הערות, הארות ותוספות:

  • ניתן למלא בכל מלית שאוהבים: ממרח חלבה עם פיסטוקים, קרם שקדים (לטעמי יוצא נפלא מעורבב עם קרם פטיסייר), קרם פטיסייר – שוקולד, מרציפן ושקדים וכל מה שאוהבים.
  • אפשר לשמור את העוגות בצורתן הסופית לפני ההתפחה השניה בפריזר למשך כשבועיים, ולילה לפני שרוצים לאפות אותן להוציא אותן להפשרה במקרר. לאחר מכן מתפיחים ואופים כרגיל.
  • אפשר גם לשמור אותן אפויות לגמרי בפריזר ופשוט להפשיר בכל פעם שמתחשק. חימום קצר בתנור מחזיר אותן לחיים.
  • על מי אני עובדת, אם תאפו את העוגות בחיים לא ישאר לכם מה להקפיא!

שבוע מוצלח!


  • דף 1 מתוך 2
  • 1
  • 2
  • <