אם יש משהו שאני אוהבת במסעדות, זה ארוחת בוקר. ודווקא בדרך כלל אני לגמרי לא מחבבת את שילוב החביתה-סלט-לחם, אלא נוטה יותר לכיוונים היותר מעניינים, שלרוב ארוחת בוקר זו המלצה בלבד עבורם, כמו אגס בנדיקט למשל. לכן לא תמצאו אותי אוכלת "ארוחת בוקר" שכזאת לפני אחת – שתיים בצהריים.

משהו נוסף שבעיני חייב להתקיים בכל ארוחת בוקר זוהי כמובן סלסלת מאפים מושקעת, עם לחמים ומאפים טריים – טריים ישר מהתנור. קרואסונים, לחמי בריאות למיניהם, באגטים, פרעצל וכמובן אי אפשר בלי בריוש, שיכול בעיני לבוא כמאפה אישי או כחלת בריוש בפרוסות. יאמי, כמה שזה טעים!

אז בריוש הוא אחד מהבצקי השמרים המפונקים. אמנם לא מפונק כמו אחיו הקרואסון, אבל דורש מספיק תשומת לב ואהבה. מדובר בבצק שמרים, שרק לקראת סוף הלישה שלו מוסיפים אליו קוביות חמאה קרות (קרות לגמרי!), וממשיכים ללוש רק עד שהבצק נהיה הומוגני. המטרה בהכנסת קוביות החמאה אחרונות היא על מנת לשמור על החמאה מוצקה ולא רכה – נמסה מדי, במהלך הלישה.

לאחר שהבצק מוכן הוא עובר לאישפוז של כמה שעות טובות (וכמו שתמיד אומרים – עדיף לילה) במקרר. בבוקר הבצק אמור להיות תפוח דיו על מנת להמשיך בעבודה, עיצוב הבריוש, תפיחה נוספת (הפעם בטמפ' החדר) ואפייה.

ברגע שהבריוש בתנור, הריחות שמתפשטים בבית פשוט בלתי אפשריים – ריח החמאה והמאפה הטרי פשוט משגעים, וקשה להתאפק שלא לקחת בריוש אחד מיד בצאתו מהתנור ולשרוף את הלשון. אבל אוחחחחח כמה שזה טעים.

אז הנה המתכון שלי, שהוא ערבוב של כמה מתכוני בריוש שונים שניסיתי, עד שהגעתי להרכב הזה, שבעיני הוא המוצלח ביותר:

לחמניית בריוש אישי ממולא בשוקולד חלב

20 יח' אישיות בגודל 50 גר'.

לבצק הבריוש:

500 גר' קמח לבן

12 גר' שמרים טריים

20 מ"ל חלב 3%

70 גר' סוכר

4 ביצים מספר 1

2 כפיות מלח (חשוב מאוד, לא לוותר!)

220 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

גרידת לימון מחצי לימון

גרגרים מחצי מקל וניל (או כפית תמצית וניל טהורה)

למלית הבריוש:

מטבעות שוקולד חלב קצוצות, כמה שצריך למלא כל בריוש.

חלמון טרוף + 2 כפות חלב

סוכר גבישי (לא חובה, אפשר לוותר)

ההכנה:

בקערת מיקסר עם וו לישה מניחים שמרים, סוכר, חלב ו2 כפות קמח. טורפים בעזרת מטרפה ומשאירים לתסיסה ראשונית כרבע שעה.

מוסיפים את שאר החומרים מלבד החמאה, ומתחילים ללוש את הבצק כ5 דק'. בשלב זה, שהבצק נראה קשה ואחיד, מוסיפים בשלבים את קוביות החמאה הקרות. מוסיפים בכל פעם קצת, וממשיכים לעבד את הבצק עד שהוא נהיה אחיד.

מניחים את הבצק בקערה גדולה, עוטפים בנילון נצמד ומעבירים למקרר לתפיחה ללילה.

לאחר שהבצק תפח, מוציאים מהמקרר, ומתחילים בשלב העיצוב.

מחלקים את הבצק ל20 כדורים שווים בגודלם. אני באופן אישי שוקלת את כדורי הבצק, אבל אפשר בהחלט לעשות זאת "לפי העין". שוטחים כל פיסת בצק למעין "פיתה", מכניסים פנימה כמה חתיכות שוקולד חלב (6-7 חתיכות שוקולד בגודל של שוקולד צ'יפס יספיקו), וסוגרים למעין שקיק קטן. מכדררים לכדורים, ומניחים בתבניות המתאימות לבריוש. לי אין תבניות מיוחדות לבריוש (כן כן), לכן אני אופה את לחמניות הבריוש בתבניות מאפינס עם עטרות נייר.

ממתינים לתפיחה מלאה של הבריושים, בחום המטורף שיש בחוץ זה לוקח כשעה (אל תשכחו שיש המן שומן בבצק, ולכן לוקח לו הרבה יותר זמן מבצק שמרים רגיל).

מחממים את התנור לחום של 170 מעלות. מורחים את הבריושים התפוחים בתערובת החלמון – חלב, ומפזרים מעל כל אחד מעט סוכר גבישי שאינו נמס באפייה. אופים את הבריושים כ10-12 דק', עד שהם זהובים – שחומים למעלה ומריחים פשוט נפלא.

הערות, הארות ותוספות:

·         לא חייבים למלא את הבריושים בשומדבר. הם מצוינים גם בלי כלום.

·         אם בכל זאת רוצים למלא את הבריושים, אפשר למלא בצימוקים, שוקולד, אגוזים וכו' וכו'. אפשר להקל על החיים ולערבב את התוספות לבצק לפני התפיחה, ולעצב כרגיל לכדורים.

·         חשוב לעבוד בחדר ממוזג, במיוחד בחום הקיץ המגעיל והלח. הבצק עשיר בחמאה, ועלול ליימס לכם בין הידיים אם יהיה לו חם. אמרתי מפונק, לא?

·         אפשר להקפיא את הבריושים לאחר עיצוב הכדורים ולפני התפיחה השניה. ככה כשרוצים ליהנות מבריוש טרי פשוט מפשירים, מתפיחים ואופים.

בתאבון וסוף שבוע נעים!

עוד מתוקים:

• בריוש קינמון וסוכר חום
• בריוש שוקולד לבן וסוכר גבישי
• על שאריות ואנינים
• מבשלים עם חברים
• קראנץ שמרים לסופ"ש חורפי (שיבוא)