החצי ואני התערבנו על שטות גמורה וניצחתי. הפרס היה ארוחה במול ים. שווה לא?:)

כבר הרבה זמן השתוקקתי לאכול במול ים. קראתי עליה ביקורות רבות, וכל ביקורת גרמה לי עוד יותר לרצות לאכול שם. המסעדה שנחשבת היקרה ביותר בארץ ובאותה נשימה גם הטובה ביותר בארץ הצליחה להקסים אותי עוד לפני שכף רגלי דרכה בה.

ניסינו להוציא לפועל את הארוחה הזאת כבר כמה חודשים, אבל אתמול בהחלטה ספונטנית ורגעית פשוט הגענו. איזה מזל שהיה לנו מקום.

כבר בכניסה מרגישים את החגיגיות שבמסעדה הזאת. מהשומר האדיב שפותח את הדלת ומברך ברכת שלום, למתלה המעילים, שהיה עמוס במעילי צמר כבדים, למרות שהיה יום אביבי למדי, וכמובן המארח, שהושיב אותנו בחיוך ומיד הגיש לנו תפריטים.

יש עיסקיות גם ביום שבת, מה שהופך את הארוחה לכדאית אף יותר. החלטנו לאחר בירור עם המלצרית על הספיישלים של אתמול ללכת על ארוחה עיסקית אחת ומנה עיקרית נוספת. זאת הייתה ההחלטה הטובה ביותר שעשינו כבר הרבה זמן.

לפתיח קיבלנו כוסית קטנה עם טרטר סלמון וקציפת ריקוטה (מקווה שאני זוכרת נכון), שהיה טעים מאוד ופתח לנו את התאבון. סלסלת הלחמים הייתה נהדרת, ולוותה בחמאה רכה, קציפת חצילים (מעולה) ואיולי (לא רע).

למנה ראשונה חלקנו סקאלופ בקונסומה עגבניות – מנה פשוט מעולה! קציפת הריקוטה עם הקונסומה והסקאלופס השתלבו ביחד למנה מופלאה. הסקאלופס היו עשויים מצוין – בשרניים וטעימים מאוד.

בין לבין השולחן נוקה כמה וכמה פעמים, סלסלת הלחמים מולאה מבלי שנבקש, וכוסות המים מולאו שוב ושוב. שירות שהיה פשוט תענוג. המלצרית שלנו הייתה נעימה מאוד ומקצועית ולא מעיקה בכלל.

למנה עיקרית נדגמו 2 מנות:

לובסטר בליני – חצי לובסטר מבושל בצירו על בליני עם צלי כרוב בפורט. שוב – מנה יפהפייה, מעוצבת למשעי ומלאת טעמים שהשתלבו זה בזה היטב. צלי הכרוב היה מפתיע מאוד בטעמו והיה מעולה. זו הייתה הפעם הראשונה של שנינו שטעמנו לובסטר, ונהנינו ממנו מאוד.

מנת ספיישל של לנגוסטין בקציפה מתקתקה, גראטן תפוחי אדמה, אספרגוס, פטריית כמהין ועוד כמה סוגי פטריות. זאת הייתה ה-מנה. 6 לנגוסטינים שהיו עשויים נפלא, גראטן תפוחי אדמה שהיה הטוב ביותר שאכלתי מעולם, והכל השתלב לכדי מנה מדהימה ומרגשת מאוד.

לאחר הפוגה קצרה השולחן פונה והיה נקי, הפעם לטובת תפריט קינוחים. מיותר לציין שידעתי מראש איזה קינוחים אני רוצה, ושיננתי את תפריט הקינוחים בעל פה כבר כמה חודשים. נבחרו 2 קינוחים.

ביצת פברז'ה – איך אפשר שלא? מנה יפהפייה, שמהר מאוד עשתה לי נעים בעין ובפה, עם טעמים של ילדות. ממולאת בקציפת הדרים, תותים, סוכריות קופצות (שיחוק ענק) ומקושטת בעלה זהב. אהבנו מאוד.

ברולה מקדמיה – שעקף את הביצה וזכה בסופו של דבר להיות הקינוח הטוב ביותר שאכלתי בארץ, וכל מילה נוספת מיותרת. ובכל זאת – קרם ברולה מושלם, עם כיפת שוקולד דקיקה וגלידת פקאן עדינה. שילוב של טעמים שמביא ליצירת מופת, לא פחות.

עוד הגיעו לשולחננו פרלינים, שכללו שלושה מקרונים, שהטעים ביותר היה הפיסטוק, פרליני שוקולד טעימים מאוד ומרמלדת תפוז. סיום מושלם לארוחה מושלמת.

יחד עם 2 מקיאטו קצרים, וחצי בקבוק שרדונה של בנימינה – 640 שח'. שווה ביותר.

לאורך כל הארוחה התפעלנו בכל פעם מחדש מיופיין של המנות, הטעמים העדינים – מודגשים, והטיפול המסור שהשף מעניק לכל מנה ומנה. הכל התחבר לכדי חוויה מושלמת, ולא בכדי. עכשיו אני יודעת שלא סתם אומרים את מה שאומרים על מול ים – זו באמת המסעדה הטובה ביותר בארץ, קשה להתחרות ברמה הזאת.

כל כך הצטערתי ששכחתי את המצלמה בבית:(

חג שמח!

עוד מתוקים:

• ערב של כוונות טובות (או: ארוחת ערב בטרקלין)
• ארוחת ערב מאוחרת בבראסרי
• בינוני לתפארת (או: הביקור שלנו בקפה איטליה)
• חדר האוכל: נחמה ישראלית
• עסקית צהריים ברפאל