עוגיו.נט - Part 10

רומא אהובתי

ברומא החלטתי לבקר ממש במקרה. ספר שקראתי לפני כמה חודשים גרם לי לרצות להגיע לעיר הזאת, שכולם מתאהבים בה. התיאורים של העיר בספר, בין אם של הסמטאות הצרות, הרחובות הסואנים או האוכל הנפלא, גרמו לי להחליט שלא משנה מה יקרה, לרומא אני עוד אגיע, וזה יקרה בקרוב. ואכן כך היה; בהחלטה של רגע אחרון וארגון המזוודה בחופזה, מצאנו את עצמנו בדרך לנתב"ג, וכמה שעות לאחר מכן כבר מריחים – כמעט נוגעים בעיר הזאת.

romerome

רומא זו עיר שקל מאוד להתאהב בה, ולא בכדי – הליכה קצרה באוויר הקריר של ערבי הסתיו הנעימים, רשרוש כוסות הקפה מזכוכית בכל פינה, ריח הפיצה הטרייה – טרייה שיצאה אך הרגע מתנור האבן, וכמובן הגלידות האלמותיות, הקרמיות – חלקות, כל אלה דברים קטנים, שמתחברים לעונג אחד גדול, והנאה אינסופית.

אוכלים טוב ברומא, וגם לא כל כך יקר כמו שאומרים, במיוחד אם מחליטים. למעט פעם אחת, שהיינו במסעדה ושילמנו לא מעט על ארוחה די קטנה (וגם לא מאוד מוצלחת לצערי), ברוב המסעדות – ברים החשבון הסתכם תמיד בסביבות 30-40 אירו, שזה בהחלט סביר, גם ביחס לכמויות. מעבר לזה שכל כך כיף להסתובב גם בשווקי האוכל והמעדניות ששזורות בכל פינה, ולבנות ארוחת צהריים שווה של גבינות, נקניקים, ירקות, לחם שווה ויין.

romerome

אז הנה כמה תמונות לטעימה קטנה מרומא, אהובתי החדשה והתורנית. אנחנו הלכנו את כל העיר הזאת ברגל, ולא השתמשנו במטרו בכלל (בעיקר כי הרכבת התחתית שם היא לא הדבר היעיל ביותר שפגשנו). אם יש לכם כוח, אני ממליצה מאוד לוותר על המטרו ולתת לעצמכם לחוות את העיר הזאת דרך הרגליים: המראות שרואים בכל מקום, בכל פינה, הסמטאות שמגלים בהפתעה, כל אלה שווים את הרגליים הכואבות מעט בסוף היום.

המלצות על רומא יש בכל רחבי האינטרנט, אך עם זאת, אין כמו המלצות "חיות" מהשטח לעניות דעתי. הודות לפורום ביקורת מסעדות בתפוז, קראתי ביקורות של הרבה אנשים שביקרו בעיר הזאת, וגיליתי המון מקומות מופלאים של ממש, שחבל מאוד לפספס. מעבר לזה, גם גילינו מקומות נהדרים גם בכוחות עצמנו, על ידי ניסוי וטעייה (וברומא די קשה לפספס אם עוקבים אחרי מספר כללים פשוטים: תור וריח טוב בכניסה, מלצרים חייכנים ולא כאלה שמאיצים בך להיכנס פנימה, וכמובן להתרחק ממלכודות תיירים, שגם אותן יש בשפע).

romerome

אל תפספסו!

  • הפיצה הטובה ביותר ברומא (ואולי בעולם, לא הייתי בשאר איטליה), היא הפיצה של המשופם Da Baffeto. אתם לא מבינים כמה טעם יכול להיות לפיצה. הפיצה שם היא מהסוג הדקיק – קריספי, עם גבינת מוצרלה משובחת ותוספות נהדרות. אנחנו טעמנו שתי פיצות:  פיצה עם עגבניות שרי לחצי (שהייתה מצוינת), ופיצה עם בצל ופטריות לי (חובה). הבעלים והעובדים מאוד חינניים וחייכנים (וכפי ששמנו לב – כולם משופמים), "מתקתקים" את ההזמנות (בעיקר כי התור בחוץ מאיים במיוחד, אבל מהר מאוד נכנסים), והאווירה במקום מאוד משפחתית, עוד לא החלטתי אם במובן הטוב או הרע. הפיצה שווה את התור הזה, ואתם חייבים אותה לעצמכם אם אתם באיזור.

Via del Governo Vecchio 114 פתוחה בשעות הערב בלבד.

  • תשכחו כל מה שחשבתם על גלידה, אפילו אם ביקרתם אתמול בוניליה (שלעולם יהיה שמור לה מקום בליבי, והגלידה שם אכן מצוינת). את הגלידה הטובה ביותר בעולם (אם יכול להיות טוב יותר מזה, אני פשוט לא אבין איך) תמצאו בגלידריית San Crispino. אלוהים, איזו גלידה מושלמת. עברנו בגלידרייה הזאת בערך 4 פעמים בשבוע האחרון, והצטערנו שלא יותר. הגלידה שם כל כך טרייה ומשובחת, שבא לי לייבא אותה לארץ. אין שם גביעי גלידה, אלא רק כוסות, מה שמשאיר את ההנאה מהגלידה בלבד (וטוב שכך, לא צריך גביע במקרה הזה). אסור אסור אסור לפספס את הגלידה הזאת! טעמים מומלצים במיוחד: פיסטוק (אלוהי, מושלם, מדהים), מרנג ושוקולד, מרנג ואגוזי לוז, יוגורט וסורבה לימון. כל הטעמים מדויקים מאוד ופשוט מושלמים.

Via della Panetteria 42 קרובה מאוד לפונטנה די טרווי.

  • קפה טוב ברומא יש ממש בכל פינה. בכל מקום עם איטלקים על הבר ורשרושי כוסות, תמצאו קפה נפלא. אבל גולת הכותרת בעיני היא La Tazza d'Oro שמגישים רק קפה (אפשר לקנות שם גם מאפים, אבל עדיך להתרכז בקפה המשובח). הקפה טעים מאוד, ארומתי ומחליק בגרון. כמובן ששותים על הבר בזריזות, התנועה במקום מהירה ומאוד "איטלקית". מעבר לקפה המשובח – אל תפספסו את הגרניטה קון פנה המשובחת: 2.50 אירו של הנאה: קצפת טרייה ללא ממותקת עם גרניטה קפה (ברד), ושילוב שעושה נעים וטעים.

Via dei Orfani 84 – חצי דקה הליכה מהפנתיאון.

  • ארוחה נהדרת במחיר טוב, תוכלו לאכול באיזור Trastevere המקסים (והקצת פחות מתוייר, איזה כיף) בAlle Fratte di Trastevere. מסעדה ידידותית מאין כמוה. נעים מאוד לשבת בחוץ, עם נוף לסמטאות הצרות של האיזור. האנטיפסטי בהתחלה היה מעולה, עם מבחר רחב של נקניקים וירקות צלויים ואפויים, ללא ספק אחת ממנות הפתיחה הטובות. החצי דגם פסטה קרבונרה, שהייתה מעולה. אני לקחתי ריזוטו פטריות, שהיה נהדר (וכבד מאוד, אבל התאים למזג האוויר הסגרירי של אותו ערב). לקינוח דגמנו טירמיסו שהיה לא רע וכמובן קפה טעים. במקום יש אווירה טובה מאוד, שירות חייכני וסבלני, והוא גם אינו יקר מאוד.

Vis delle Fratte di Trastevere 49-50

  • קנולי זה אחד הקינוחים האיטלקיים הטעימים ביותר, ותוכלו לדגום אחד מעולה כזה בLa Cannoleria Siciliana, מקום שגילינו לגמרי במקרה בדרך למלון בגשם עז במיוחד. רטובים לגמרי נכנסנו ודגמנו קנולי פיסטוק וקנולי ריקוטה, שניהם מצוינים.

Via di Monte Brianzo 66-67

romerome

זהו באמת קומץ קטן של מקומות מומלצים מאוד. מעבר לזה היינו בעוד הרבה מקומות טובים אחרים. הסתובבו קצת בעיר, תחושו את האווירה, ועם קצת סבלנות ואורך רוח תמצאו מקומות שווים גם, לא חסרים שם, תאמינו לי.

ובנימה זו אאחל לכולם, גם אם מעט באיחור, שנה טובה ומתוקה, עם הרבה אושר, אהבה ובריאות. תיהנו מהדברים הקטנים שבחיים: מריח של גשם ראשון והתחלות חדשות, מאווירת חג שקטה, מרשרושי כוסות זכוכית, מטירמיסו מפנק של מסקרפונה וקפה… הדברים הקטנים הם אלה שזוכרים לתמיד, וזיכרונות נעימים כדאי לצבור בכמויות.

rome

ועוד משהו קטן – תעשו לעצמכם טובה וצאו לחופש: אם לא עכשיו אז מתי?

שנה מתוקה ומלאת טעם!


עוגת דבש עם אפרסקים ואגוזי פקאן

ראש השנה הוא חג קצת שנוי במחלוקת בעיני: מצד אחד – מדובר בחג של התחדשות, התחלה ופריחה; מצד שני – חגים זה לא בדיוק כוס התה שלי, וכל המפגשים המשפחתיים הדביקים לא לגמרי עושים לי את זה. יש משהו במשפחתיות של החגים שהוא קצת מזוייף וקצת "אובר", מה שלעיתים גורם לי להרגשה קצת מגוחכת. כי הרי את הדודה שושנה מבנימינה (ולא, אין לי דודה כזאת באמת( רואים פעם במיליון שנה, ותמיד באיזה חג, וכל פעם השיחות נשמעות אותו הדבר. אז בשביל מה זה טוב?

אבל התקופה של החגים של תחילת השנה מאז ומתמיד עשתה לי טוב: הרבה חופש, מזג אוויר שמתחיל להשתנות לכיוון האהוב עלי (סתיו שמבשר על חורף קרוב), וכמובן אוכל טעים וחגיגי במיוחד. אז כל המשפחתיות הזאת מתגמדת לעומת שאר הדברים הנהדרים שיש בתקופה הזאת. חוץ מזה שתפוחים, רימונים ודבש אלה לגמרי דברים שאני אוהבת, ויש בהם משהו מרענן לעומת הכבדות היחסית של חג פסח למשל, עם כל האוכל הכבד והיציקתי משהו…

honey loaf cake

כבר כמה שבועות שבכל סופר, מאפייה או קונדיטוריה אליהם מגיעים רואים ומריחים עוגות דבש מבושמות בריחות של שנה חדשה. יש טובות יותר ויש כאלה שממש לא. אני באופן אישי חושבת שעוגת דבש ביתית זה הדבר, ולא מאמינה בעוגות הקנויות (שאפילו לא בטוח שהן מכילות דבש!).

השנה החלטתי שאת עוגת הדבש המסורתית שאני תמיד מכינה, אשדרג קצת עם פירות ואגוזים, כי השילוב של דבש, פירות ואגוזים הוא עשיר וטעים מאוד, וכמובן חגיגי. ורק תגידו לי אתם: מה יכול להיות רע בעוגת דבש רכה ועסיסית עם אפרסקים נוטפי עסיס ואגוזי פקאן שנותנים קונטרה לכל הרכות הזאת? נכון – שום דבר!

אז הנה המתכון לעוגת הדבש המנצחת שלי. קלילה, קלילה, אבל כמה שהיא טובה!

honey loaf cake

עוגת דבש עם אפרסקים ואגוזי פקאן

2 תבניות אינגליש קייק

150 מ"ל מים רותחים
כפית גדושה קפה נמס שאוהבים
שקיק תה
100 גר' יוגורט טבעי/ שמנת חמוצה
150 מ"ל שמן צמחי
180 גר' סוכר
350 גר' דבש (צנצנת קטנה)
2 ביצים מספר 2
350 גר' קמח
חצי כפית אבקת אפייה
כפית סודה לשתייה
קורט מלח
כפית קינמון
גרידת לימון מלימון שלם (לא לוותר)
60-80 גר' אגוזי פקאן טבעיים קצוצים גס
4 אפרסקים גדולים חתוכים לקוביות בינוניות

ההכנה:

מחממים תנור ל160 מעלות.

במים הרותחים מניחים נס קפה ותה ונותנים לתערובת "לשבת" כך במשך מספר דקות.

בקערה טורפים יחד יוגורט, שמן, סוכר, דבש וביצים לתערובת אחידה. מוסיפים את תערובת המים עם הקפה והתה. מוסיפים פנימה את הקמח, אבקת האפייה, הסודה והקינמון וטורפים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה (ולא מעבר, אחרת תצא לנו עוגת חנק).

מקפלים פנימה את האגוזים והאפרסקים ומעבירים לתבניות האפייה.
אופים במשך כ45 דקות, עד שקיסם המוחדר למרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים עליו.

honey loaf cake

הערות, הארות ותוספות:
•    ניתן לזגג את העוגה עם רויאל אייסינג (אבל ממש, ממש לא חובה! העוגה יוצאת מתוקה מאוד ולטעמי אין צורך, זה בעיקר מייפה מאוד את העוגה)
•    אם לא אוהבים אגוזי פקאן אפשר להמיר בכל סוג אגוזים אחרים שאוהבים: אגוזי מלך, לוז, קשיו, ברזיל, שקדים וכו'.
•    העוגה תהיה טעימה יותר לאחר מספר ימים מהאפייה, לכן מומלץ להכין אותה מבעוד מועד לערב החג.
•    אם רוצים שהעוגה תהיה פרווה, ניתן להמיר את היוגורט בכמות נוספת של מיץ תפוזים או מים.
•    העוגה יחסית קלילה מאוד, רכה ואוורירית וזה הקסם שלה.
•    אפשר להכין את העוגה גם כמאפינס.

ואם בא לכם לעשות טוב למישהו על הלב לקראת החג, אתם חייבים לקרוא את הפוסט של אריאלה. זה למטרה נעלה ביותר, ויעשה לכולנו טוב יותר על הנשמה: גם למתנדבים וכמובן לילדים. אז בואו נגרום גם להם לחייך.

חג שמח ושנה טובה ומתוקה!


עסקית צהריים שווה במראבו

קודם כל, ומאוד חשוב לי לומר, שהשבוע אני מתארחת בבלוג המקסים CooknBake עם עוגיות מגולגלות של תמרים ואגוזים, והן ממש, אבל ממש מעולות, וכמובן מתאימות מאוד לתקופת החגים שבאה עלינו לטובה. אז אתם מוזמנים לקרוא עוד גם פה.

וגם: אריאלה מהבלוג המהמם בישול בקצב הסלסה הקדישה לי פוסט (ותודה רבה כמובן!) על קובה שגרם לי לרייר שעות מול המסך, אתם חייבים לקרוא אותו לראות את התמונות המגרות פה… יאמי!

ובחזרה לענייננו! :-)

את מסעדת מראבו ברמת גן אני מכירה כבר לא מעט זמן, ויצא לי לסעוד בה מספר פעמים עד היום; פעם אחת במסגרת מפגש פורום ביקורת מסעדות של תפוז ועוד מספר פעמים בעסקית צהריים. המכנה המשותף לכל הפעמים, וללא ספק השורה התחתונה של הביקורת הזאת: טעים ומאוד נעים.

הגענו בשעת צהריים מוקדמת למסעדה כמעט ריקה לחלוטין, שהלכה והתמלאה עם שהייתנו בה. את פנינו קידמה מארחת חייכנית שמיד הושיבה אותנו והגישה לנו תפריטי צהריים. מספר דקות של עיון בתפריט, והגיעה המלצרית שלנו לקחת הזמנה.

במראבו יש כמה אפשרויות לעסקית; עסקית ""לממהרים" (אותה לקחנו) ב58 שקלים, שכוללת מרק או סלט למנה ראשונה ומנה עיקרית. אפשרות נוספת היא עסקית ב78 שח' או 98 שח' (בהתאם למנה העיקרית), שכוללת מנה ראשונה יותר "רצינית" ממרק או סלט.
לדעתי האפשרויות מצוינות, ונותנות מענה לכל סוגי הלקוחות: הממהרים והרגועים יותר.

מהר מאוד הגיע לחם חמים וטעים לשולחן, שביחד עם חמאה נהדרת היווה פתיח מצוין לארוחה. מספר רגעים נוספים לאחר מכן הגיע סלט ירקות נהדר, עם תיבול מדויק וטעים ביותר, מפתיע ביותר בשביל "סתם" סלט ירקות. מרק הירקות שנדגם ממולי על ידי החצי דווח כטעים אך לא מרגש במיוחד. לאחר טעימה לא נותר לי אלא להסכים איתו. כבר אכלנו מרקים טובים יותר במארבו. ביחד עם הלחם המצוין כל המנות נוגבו עד תום, והחצי גם התלהב מאוד מהטחינה שהגיעה עם סלט הירקות.

למנה עיקרית לקחתי פילה בורי על מצע של פירה עם ירקות אנטיפסטי, שהיה מוצלח מאוד. הפילה היה עשוי בדיוק במידה, הפירה היה נימוח וטעים להפליא וירקות האנטיפסטי היו הפתעות נעימות בין הדג לפירה. מנה מעולה.
החצי לקח מנה של פפרדלה רצועות עוף, עם עגבניות מעושנות, זיתי קלמטה ושמן זית. עוד מנה נהדרת. הפסטה עשויה אל – דנטה, העוף היה רך וטעים והשילוב של כל הטעמים יחד יצר מנה טובה מאוד.

לאחר הפסקה קצרה קיבלנו את תפריט הקינוחים, וכמעט בלי להתלבט הוחלט על סורבה עם מרק קוקוס ופירות טריים, מנה שכבר אכלנו בעבר והייתה מעולה. גם הפעם המנה הייתה מצוינת. הסורבה היה סורבה שזיפים, והיה מעט קרחי, אך לא פגם בהנאה שלנו מהמנה. מרק הקוקוס הוא שיחוק אמיתי. מנה אחרונה מעולה לימי הקיץ. מי צריך יותר מזה?

ביחד עם כוס לימונדה, דיאט ספרייט ושני קפוצ'ינו – 173 שח' מהמוצדקים שהוצאנו לאחרונה.

לאחר מספר ניסיונות עם מראבו, אני יכולה להגיד שהיום היא לחלוטין כבשה אותי. האווירה במקום נעימה, המוזיקה בדיוק בווליום הנכון, השירות יעיל ולא מעיק והחוויה הכוללת פשוט נהדרת. בעיני מראבו היא פנינה אמיתית באמצע הפיח של מתחם הבורסה המפוקפק של רמת גן.

השף יואב בר ביחד עם הבעלים חיים עמשלום (שבכל ביקורינו בעבר, כולל זה, תמיד היו נוכחים במסעדה!), מצאו ככל הנראה את השילוב המושלם: אוכל טוב, שירות ואווירה נהדרים ואכפתיים. באמת שלא צריך הרבה מעבר.

שבוע מקסים ורגוע!


המבשר הרשמי של העונה הקרה

כולם מכירים ואוהבים קרמבו. מה יש לא לאהוב? עוגיה פריכה וטעימה, מעליה ענן לבן של מרנג טעים – טעים ומתוק, ואת הכל עוטה ציפוי שוקולד מריר (שבמקרה התעשייתי זה לא ממש שוקולד, אלא צימקאו אבל זה כבר סיפור אחר) דקיק וטעים.
בחורף כשקר אין כמו קרמבו. כל אחד גם אוכל אותו אחרת: יש כאלה שמתחילים בציפוי; אלה שאוכלים הכל בביס אחד גדול (ומלכלך:-)); כאלה שמתחילים מהעוגייה – כל אחד והדרך שלו. יש כאלה שאפילו שמים אותו בפיתה (ופה המקום לשאול – למה?).
קרמבו זה לא רק ממתק, זו חוויה בפני עצמה, והמבשר הרשמי של החורף בעיני.

קרמבו ביתי

אז אמנם החורף עוד די רחוק, ובקושי רואים באופק את הסתיו. הקרמבו עדיין לא הגיע לחנויות, אבל בא לי כבר קרמבו (ועוד יותר בא לי כבר גשם), ואין זמן רע לקרמבו! אז החלטתי להכין קרמבו ביתי. ולפני שאתם בורחים – זה דווקא לא כל כך מסובך. העוגייה עצמה היא עוגיית חמאה בסיסית ביותר, הציפוי הוא כמובן החלק הקל ביותר. המרנג עצמו הוא החלק המסובך ביותר במתכון הזה, וכדאי שיהיה לכם בשבילו גם מדחום סוכר (אבל אפשר גם בלי, תמשיכו לקרוא) אבל עם קצת סבלנות ודיוק, אין שום סיבה שלא תצליחו להכין אותו בבית.

קרמבו ביתי - מתי כבר יגיע החורף?

קרמבו ביתי אמיתי

16 קרמבואים בינוניים (קצת יותר קטנים מהמקור)

לעוגייה:
50 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
25 גר' סוכר
75 גר' קמח לבן
2 כפות חלב קר
מעט תמצית וניל

למרנג איטלקי:
100 גר' חלבונים (3 חלבונים מביצה מספר 1)
200 גר' סוכר
50 גר' מים

לציפוי:
100 גר' שוקולד מריר
1 כף שמן צמחי/ חמאת קקאו מומסת

ההכנה:
הדבר הראשון שנכין הוא את העוגיות, מאחר והן צריכות להיות קרות לגמרי כשמזלפים עליהן את המרנג.

הכנת העוגיות:
מחממים תנור ל170 מעלות.
במעבד מזון עם להב פלדה מעבדים יחד חמאה, סוכר וקמח לתערובת פירורית. מוסיפים את החלב ותמצית הוניל וממשיכים לעבד רק עד שמתקבל בצק (ולא יותר, אחרת הפריכות של העוגייה תיפגם). משטחים את גוש הבצק שהתקבל לדיסקית, ומקררים במקרר כחצי שעה.
מרדדים את הבצק לעובי של כ3 מ"מ וקורצים עיגולים בעזרת קורצן או כוס, בקוטר של כ4-5 סמ'. מסדרים את העוגיות על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים כ10 דק', עד שהעוגיות מזהיבות מעט.
מצננים לחלוטין.

הכנת המרנג האיטלקי:
בקערת מיקסר נקייה לחלוטין (בלי טיפת שומן!) מניחים את החלבונים ומתחילים להקציף במיקסר במהירות נמוכה.
בינתיים בסיר קטן מניחים סוכר ומים ומבשלים יחד על אש בינונית, עד שמתקבל סירופ סמיך (שלב הכדור הרך – 120 מעלות). איך עושים את זה?

• אם יש לכם מדחום – הסתדרתם בחיים: הניחו את המדחום בתוך הסיר, וברגע שהמדחום מראה על טמפ' של 117-118 מעלות, זה הזמן להוריד את הסירופ מהאש.
• אם אין לכם מדחום – אל דאגה! מבשלים יחד את הסירופ ברתיחה על אש בינונית. מכינים כוס מים קרים מאוד (עם קרח) בצד וכפית. כשהסירופ מתחיל לשנות את צבעו ומתחיל לתפוס קצת צבע ענברי, הוציאו מעט מהסירופ עם הכפית אל תוך הכוס עם המים הקרים. מה שאמור להתקבל במים הקרים זה מעין כדור סוכר רך. אם הגעתם לשלב הזה, הסירופ מוכן. אם עוד לא התקבל כדור, המשיכו לבשל את הסירופ עוד כחצי דקה ונסו שוב.

ברגע שהסירופ מוכן וירד מהאש, מגבירים את ההקצפה במיקסר למהירות הגבוהה ביותר, ומוזגים בזרם דק ורציף את הסירופ על החלבונים בעת ההקצפה. ממשיכים להקציף יחד עד שקערת המיקסר קרה לגמרי ומתקבל ענן לבן וטעים להפליא של מרנג איטלקי, עניין של כ10 דק' הקצפה. וזהירות, זה ממכר!

בעזרת שקית זילוף עם פיה חלקה (ועדיף אחת די גדולה), מזלפים מעל כל עוגייה שכבה נאה של מרנג.
את העוגיות עם המרנג מעליהן מקפיאים לחצי שעה.

טבילה וציפוי שוקולד:
ממיסים את השוקולד המריר, מוסיפים לו את השמן (או חמאת הקקאו המומסת) ומערבבים יחד.
טובלים כל קרמבו בשוקולד ומניחים להתקשות במקרר או במקפיא.

מגישים ומתמכרים!

ענן לבן וממכר:)

הערות, הארות ותוספות:

• אני מאוד ממליצה לרכוש מדחום סוכר ביתי. השקעה חד פעמית של כ100 – 130 שח', ויש לכם הבטחה לכך שתמיד הקרמל יצא מוצלח ולא ישרף, קרם האנגלייז יצא מושלם ופשוט כל מה שדורש מדחום כבר לא יבהיל אתכם יותר.
• כפי שניתן לראות בתמונות, הקרמבואים שלי קצת "מזיעים". למה, אתם שואלים? כי חם להם בדיוק כמו שלכם חם :-) אני שומרת את הקרמבואים במקפיא בעונה הזאת, ונורא כיף לאכול אותם יש מהמקפיא (המרנג לא קופא והוא ממש טעים ככה).
• אפשר לוותר על הכנת העוגיות ולהשתמש בעוגיות חמאה עגולות קנויות.
• אפשר להוסיף טעמים למרנג (אני מעדיפה אותו פשוט ובלי משחקים): וניל, קפה, תמציות טעם שונות וכו. את הטעמים מוסיפים לסירופ הסוכר לקראת סוף הבישול.
• אין דבר העומד בפני הרצון – זה באמת לא מסובך כמו שזה נראה, והקרמבו יוצא מאוד דומה לקרמבו התעשייתי, רק הרבה יותר טעים!
• הקרמבואים נשמרים בקירור עד 4-5 ימים.
• הקרמבו יכול להיות קינוח פרווה מעולה – רק צריך להחליף את החמאה במרגרינה ואת החלב במים. כל השאר אותו הדבר, ויש לכם קינוח פרווה מגניב וטעים!