הימים האלה חמים מדי. השרב שנחת עלינו ככה פתאום באמצע פברואר, שאמור להיות מהחודשים הקרים ביותר בשנה, פשוט לא בא לי בטוב. כולם לבושים גופיות-כפכפים-בגדי קיץ. ואני? אני בכלל בחורה של חורף, שרק מחכה ללבוש לראשונה בכל שנה את הסוודר ואת המגפיים. בשבילי חורף זה קור אמיתי, שמיים קודרים ואפורים וכמובן גשם, ועדיף כמה שיותר. חורף זו אהבת ילדות שלי, ומעולם לא חיבבתי את הקיץ במיוחד.

אמנם השנה היו לנו כמה ימי חורף אמיתיים, אבל זה עדיין לא זה. תנו לי שלג רך ולבנבן, תנו לי שמיכת פוך וכוס קפה חמימה, ואני מאושרת לחלוטין. עכשיו השרב הזה, שאין לי מושג מאיפה הוא נחת עלינו, שיבש לי את כל תוכניות האפייה החורפיות שלי. אמנם תותים ובננות עדיין יש (ואל תגידו שבקיץ גם יש בננות, כי בננות מהקפאה זה ביג נו נו אצלי), וגם עוגות שמרים אני מוצאת את עצמי מכינה. אבל תגידו לי אתם – זה לא מושלם לאכול עוגת שמרים שאך עתה יצאה מהתנור, יחד עם כוס קפה או תה כשבחוץ יש רעמים וברקים?

זהו פוסט של חורף, אפילו שלגמרי קיץ בחוץ. בננות מסמלות עבורי את פרי החורף האולטימטיבי מאז ומתמיד. לא שתותים לא (שכבודם במקומם מונח), אבל לנצח תהיה לבננות פינה חמה אצלי בלב. עוגת בננות זו אחת העוגות האהובות עלי בחורף, ובאמת שקשה לפספס איתה. הפעם הלכתי על מאפינס בננות ושוקולד מריר-מריר, שמכינים במהירות, אופים אפייה קצרה ותוך דקות יש ריח משכר בבית של בננות אפויות, שוקולד, קינמון ווניל. רק חסר גשם בחוץ וזה מושלם.

מאפינס בננות ושוקולד מריר
15-20 מאפינס גדולים

500 גר' קמח
3 כפות גדושות אבקת אפייה (כן!)
חצי כפית קינמון
קורט מלח
3 ביצים
180 גר' סוכר
200 מ"ל שמנת מתוקה
100 מ"ל חלב
50 מ"ל שמן צמחי
חצי כפית תמצית וניל
גרידת תפוז מתפוז שלם (אפשר גם לימון)
3 בננות בשלות גדולות מרוסקות
200 גר' שוקולד מריר 70% קצוץ גס
מעט סוכר חום דמררה לזרייה על המאפינס לפני האפייה.

ההכנה

מחממים תנור ל180 מעלות.
בקערה גדולה מערבבים יחד את הקמח, אבקת האפייה, הקינמון והמלח.
מוסיפים פנימה את הביצים, הסוכר, החלב, השמנת המתוקה השמן, הוניל וגרידת התפוז וטורפים קלות (חשוב לא לטרוף את התערובת יותר מדי, אחרת המאפינס יצאו קשים כמו אבן, ולא רכים ומנחמים).
מוסיפים פנימה בקיפול קליל ומהיר את רסק הבננות והשוקולד המריר רק עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מעבירים את התערובת לתבנית שקעים של מאפינס. זורים מעל כל מאפין מעט סוכר חום דמררה.
אופים את המאפינס כ15-20 דק', עד שקיסם המוחדר למרכז המאפינס יוצא עם פירורים לחים עליו. חשוב לא לייבש את המאפינס יותר מדי בתנור.
מצננים לחלוטין לפני שמוציאים מהשקעים. מגישים את המאפינס חמימים או בטמפ' החדר.
בתאבון!

הערות, הארות ותוספות

• אני חוזרת על זה שוב כי זה חשוב וקריטי בהכנת מאפינס – לא לערבב את התערובת יותר מדי! כמו בעוגות בחושות, ואפילו בצורה קצת יותר מחמירה, אם נערבב את התערובת בלי סוף, המאפה יצא קשה ולא טעים.
• אפשר להוסיף למאפינס גם ליקר בטעמים שאוהבים – במקרה הזה ילך טוב ליקר פרנג'ליקו, אמרטו וכמובן ליקר שוקולד. שלבו כאוות נפשכם.
• לא חייבים להשתמש בשוקולד מריר 70%, בהחלט אפשר בשוקולד מריר רגיל, ואפילו חלב. לטעמי השוקולד המריר מהווה קונטרסט נעים למתיקות של הבננות. שוקולד חלב כמובן יתן תוצאה מתוקה יותר.
• אפשר להמיר כ10% מכמות הקמח בקקאו כדי לקבל מאפינס חומים ושוקולדיים.
• כמות אבקת האפייה אמנם נראית אימתנית, אבל המאפינס יוצאים תפוחים ונהדרים בדיוק במידה, ואין טעם לוואי.
• אם אופים את המאפינס בתבנית של שקעים קטנים (מיני מאפינס), האפייה תתקצר כמובן, אז כדאי לשים לב.

עוגות גבינה אפויות הן עוגות בעייתיות. לא מספיק שההכנה שלהן כרוכה בהיצמדות לתנור, עמידה עם סטופר, אמבטיה של מים בתחתית התנור ופאניקה כללית בעת האפייה – הן גם טעימות ברמות שאי אפשר לתאר בכלל: נימוחות, עדינות, נמסות בפה. יש כל כך הרבה סוגים של עוגות גבינה: גבוהות- גבוהות ואוויריריות, נמוכות וקרמיות, אפויות וקרות. אין ספור וריאציות, עם שוקולד, קפה, פירות, אלכוהול – פשוט הכל.

כל הפחדים שאנשים חווים בעקבות עוגות גבינה אפויות של פעם הם מיתוסים גמורים. מספיק לעקוב אחר ההוראות בדקדקנות, לשקול את החומרים בקפדנות, ואין שום סיבה שהעוגה תצנח, תיסדק או לא תיאפה כמו שצריך. אם אתם מכירים את התנור שלכם, אתם יודעים לאפות עוגת גבינה בלי בעיה.

את עוגת הגבינה הזאת כבר ראיתי לפני שנה בבלוג המהמם של ענבל, וכבר אז ידעתי שאני הולכת להכין אותה באיזשהו שלב. אמנם לקח לי המון זמן, אבל השבוע זה קרה. אתנחתא קלה שיש לי מתקופת המבחנים (נשאר עוד אחד אחרון) הביאה אותי לחשוב בדיוק על העוגה הזאת, וכך היה. מצאתי את עצמי עומדת בתור בסופר ורוכשת גבינת שמנת, תותים ושמנת חמוצה, ויאללה לעבודה!

העוגה הזאת מיועדת במיוחד לכל פחדני עוגות הגבינה באשר הם. זו עוגה מרשימה מאוד, קרמית, עם קראסט בטעם קרמלי נהדר, ותותים מזוגגים מעל הכל. ההכנה שלה אורכת דקות ספורות: הבסיס הפריך שלה נאפה בתוך 10 דק', ובזמן שהוא בתנור מכינים במהירות את תערובת הגבינה, שכוללת לא יותר מאשר ערבוב מהיר של כמה חומרים. בלי הקצפות ובלי התעסקות. הטעם בסופו של דבר יוצא פשוט נפלא.

זוהי עוגה עשירה מאוד, כי מה ש"מחזיק" אותה זו גבינת שמנת (והרבה ממנה). הציפוי של התותים המזוגגים הופך אותה מ"סתם עוגת גבינה" (נהדרת בפני עצמה) לעוגה פשוט יפהפייה. כמובן שלא חייבים להשתמש בתותים, ובהחלט אפשר להחליף אותם בכל פרי אחר שאוהבים: תאנים, אפרסקים, דובדבנים… יש מחיר (טעים) לשחיתות!

עוגת גבינת שמנת עשירה בציפוי תותים מזוגגים
לקוח מהבלוג של פיית העוגיות, שערכה שינויים במתכון של Bon Appétit

לתבנית עגולה בקוטר 24 סמ' (אפשר גם 26, אבל היא תצא קצת יותר נמוכה)

לקראסט קרמלי פריך:
250 גר' ביסקוויטים פתי בר רגילים
120 גר' חמאה
שליש כוס סוכר חום כהה (אני שמתי 2 כפות גדושות)

למלית הגבינה:
900 גר' (4 מיכלים) גבינת שמנת 30% שומן (אני חסתי על מי שאמור לאכול את העוגה, והמרתי חצי מהכמות בגבינת סימפוניה 5%, שיש לה מרקם של גבינת שמנת)
200 גר' סוכר לבן
3 כפות מיץ לימון טרי (אני השתמשתי במיץ תפוזים)
2 וחצי כפיות תמצית וניל (אני השתמשתי בכפית אחת של תמצית וניל איכותית)
קורט מלח
3 כפות קמח רגיל
5 ביצים גדולות

לציפוי:
2 מיכלים של שמנת חמוצה
3 כפות סוכר
תמצית וניל
2 סלסלות תותים יפים, שטופים ונקיים
4 כפות ריבת תות לזיגוג התותים

ההכנה:

קראסט קרמלי פריך:
מחממים תנור ל170 מעלות.
מעבדים את כל הביסקוויטים, החמאה והסוכר החום במעבד מזון עם להב פלדה עד שמתקבלים פירורים לחים. מהדקים את הפירורים לתחתית ולדפנות בתבנית משומנת מעט, ואופים כ10 דק', עד שהתחתית מתייצבת ושחומה מעט. מצננים את הקראסט כ5-10 דק' לפני שממלאים בתערובת הגבינה.

מלית הגבינה:
מערבבים יחד בעזרת מטרפה את הגבינה, הסוכר, תמצית הוניל, המלח והמיץ, עד שהתערובת אחידה. מוסיפים פנימה את הקמח וטורפים קלות.
מוסיפים את הביצים אחת-אחת, עד שהן נבלעות בתערובת.
שופכים את המלית על הבסיס האפוי, ואופים יחד ב160 מעלות כ55 דק', עד שנוצרים סדקים קטנים בשולי העוגה, והיא רוטטת במרכזה.
מצננים את העוגה כ10 דק' לפני ציפוי השמנת.

ציפוי השמנת:

מערבבים יחד בעזרת כף את השמנת החמוצה, הסוכר והוניל. מורחים בעזרת פלטה קטנה (אפשר גם כף) מעל העוגה. מחזירים לתנור ל5-8 דק', עד שהציפוי מתייצב מעט. הוא לא אמור לקבל צבע – הוא נשאר לבן. מצננים את העוגה לילה במקרר לפני הקישוט בתותים.

פורסים את התותים לפרוסות דקות ואחידות, ומסדרים בצורת רעפים מעל העוגה.
מחממים מעט את הריבה עם מעט מים (כף), עד שמתקבלת תערובת אדומה ודי נוזלית. מורחים את התערובת על התותים בנדיבות, ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

• ניתן להחליף את התותים בכל פרי אחר שאוהבים. בחג האהבה שחל אוטוטו, וגם בגלל שחורף ויש תותים כל כך טעימים השנה – תותים זו האופציה הטעימה ביותר.
• גבינת השמנת צריכה להיות בטמפ' החדר, וכך קל מאוד לערבב אותה. גבינה קרה מהמקרר תהיה קצת קשה מדי לערבוב.
• אפשר לוותר על הפירות בעוגה הזאת, ופשוט להסתפק בציפוי השמנת. אבל לטעמי התותים עושים את העוגה – גם מבחינת טעם וכמובן מבחינה ויזואלית.

מי רוצה ביס?

♥ וכמה מתכונים נוספים לאוהבים, במיוחד לרגל חג האהבה ♥

טארטלט שוקולד-פרלין
טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו
טראפלס פרלין ואגוזי מקדמיה
טירמיסו איטלקי
פאי תותים חורפי זוגי
טארטלט פירות אדומים
מקרון פטל-ורדים
פבלובה עם קצפת תפוז-וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים

כדורי שוקולד הם ללא ספק החזרה הכי גדולה לילדות. כדורי קקאו-מרגרינה-ביסקוויטים-חלב, שמכינים בתוך שניות, מצפים בקוקוס וטורפים במהרה, כל אלה בודאי מסמלים לדורות שלמים את הילדות המתוקה. באמת מדובר בממתק אולטימטיבי, ובעיקר מהיר ו"סותם פיות" – קל וכיף להכנה עם הילדים, ועם זאת עדיין טעים בכל גיל.

אני לחלוטין בחורה של טראפלס, שהם כדורי השוקולד של "הגדולים", עם ליקר טעים, ובלי ביסקוויטים בכלל – בעלי טעם מעודן ומיוחד, נמסים על הלשון ועושים נעים ושמח בפה. גם טראפלס הם לא בדיוק קשים להכנה, וגם אותם אפשר להכין עם ילדים, אבל ילדים נשארים ילדים, והכדורים הקלאסיים, עם הביסקוויטים השבורים הם לגמרי נוסטלגיה מתוקה, ובסופו של דבר הם מנצחים בגזרת מתוקי הילדות. ללא ספק טעים להיזכר, אבל כמו שאתם כבר מכירים אותי – טעים גם לשדרג!

הכדורים האלה הם בכלל סוג של בן כלאיים, בין טראפלס של מבוגרים לכדורי שוקולד של ילדים. מי אמר שהעולמות נפרדים לחלוטין? הכדורים אינם מכילים מרגרינה, אלא שמנת מתוקה, ובמקום קקאו הלכתי על הדבר האמיתי – שוקולד מריר כמובן. כדי לגרום לכדורים לא להיות "סתם כדורי שוקולד", החלטתי גם להוסיף להם טעמים, וכמו שאתם כבר בודאי יודעים – קפה ושוקולד זה שילוב כל כך מוצלח, שאני מוכנה לחזור עליו שוב ושוב בכל מיני וריאציות. אז הפעם: כדורי שוקולד עם קפה ובייליס.

כדורי שוקולד מושחתים עם קפה ובייליס
50-60 כדורים קטנים למדי

250 מ"ל שמנת מתוקה
250 שוקולד מריר (אני השתמשתי בקאליבו 53%)
מנת אספרסו חזק (אפשר במקום כפית נס קפה מגורען)
2 כפות נדיבות ליקר בייליס
300 גר' ביסקוויטים טחונים גס

אופציות לציפוי: קוקוס, ברס, אגוזים טחונים, סוכריות צבעוניות, אבקת נוגט…

ההכנה

בסיר קטן מביאים לרתיחה את השמנת והאספרסו. מוזגים את תערובת השמנת הרותחת על השוקולד המריר וטורפים יחד עד שמתקבל גנאש שוקולד מבריק ואחיד. מוסיפים פנימה את הליקר והביסקוויטים ומערבבים יחד בעזרת לקקן עד שהתערובת אחידה.

מצננים את תערובת כדורי השוקולד כרבע שעה במקרר, כדי להקל על פעולת הגלגול.

יוצרים כדורי שוקולד קטנים ומניחים בעטרות נייר מתאימות. ניתן לצפות בכל ציפוי שבוחרים, אני באופן אישי העדפתי להשאיר את הכדורים כמו שהם, ורק פיזרתי מעט נשיקות מפוררות מעל. שומרים במקרר עד ההגשה.

בתאבון!

הערות, הארות ותוספות:

• את הבייליס ניתן להמיר בכל ליקר אחר שאוהבים, אבל עדיף משהו שילך טוב עם הקפה: ליקר שוקולד, פרנג'ליקו, ליקר אגוזים, ליקר בננה (שוס!), ליקר קפה. כל מה שאתם אוהבים לשתות ושעושה לכם שמח J
• יש אינסוף אופציות לציפוי כדורי השוקולד, אפשר לעשות המון כדורים בהמון ציפויים שונים, ולהגיש בצלחת הגשה גדולה – יוצא מרשים וטעים.
• את כדורי השוקולד ניתן לשמור במקפיא ולהוציא בכל פעם שמתחשק. הם נשמרים זמן רק בהקפאה. במקרר עדיף לשמור אותם לא יותר משלושה – ארבעה ימים.
• אפשר להכין נקניק שוקולד מהתערובת הזאת, יוצא יפה לא פחות.
• הרגישו חופשי לשחק עם הטעמים כאוות נפשכם: לא אוהבים קפה? אל תשימו. אפשר להוסיף תמצית וניל, קינמון, ליקרים של פירות ובאמת כל מה שאוהבים.
• אפשר להמיר חצי מכמות השוקולד המריר בשוקולד חלב, לכדורים יותר מתוקים ויותר "kids friendly".

יש מקומות שמהרגע הראשון שכף הרגל שלך דורכת בהם – מרגישים בבית. Kitchenworks הוא בדיוק מסוג המקומות האלה. ריחות האפייה שנישאים באוויר בחנות ולעיתים בורחים מעט החוצה, אל תוך שוק לווינסקי הסואן מסמלים בדיוק את הביתיות הזאת, ואת השוני שקיים בין Kitchenworks לחנויות מתמחות אחרות.

לפני כחודש הוזמנתי לאירוע השקה בקיצ'נוורקס שהחלו להביא את המוצרים (המהממים) של Williams Sonoma לארץ. את ההזמנה קיבלתי כמובן מאריאלה התזזיתית, שמהרגע שאספתי אותה ואת נועה מהרכבת ועד שהגענו לחנות (ואפילו הקדמנו), לא הפסיקה להצחיק אותי. בחנות פגשנו גם את מעייני, לי-היא וגם יצא לי להכיר לראשונה את יער (שצילמה את כל התמונות שאתם רואים פה). ללא ספק הייתה חברה מצוינת.

הגענו לחנות בשעות הערב המוקדמות, שם קיבלו את פנינו רון דראל, רחל ורוני, הבעלים של החנות המשפחתית הזאת. הדבר שהדהים אותי באותו רגע, זה שרחל זכרה במדויק מה רכשתי בפעם האחרונה שהייתי שם,והיא אף זכרה את שמי ואת הבלוג שלי(!) אתם חייבים להבין שיצא לי להיות בחנות בסה"כ פעמיים או שלוש עד המפגש המיוחד הזה, ככה שזה ללא ספק הפתיע אותי.

בכל הביקורים בחנות הלא כל כך קטנה והמטריפה הזאת, מתגלים בכל פעם כל מיני מוצרים אמריקאים חדשניים, גאדג'טים ומבחר אינסופי כמעט של תבניות אפייה. המוכרים והבעלים החייכנים, שהתברכו בסבלנות אין קץ וכמות ידע מרשימה מאוד על כל המוצרים (דבר שלא הולך ברגל כלל וכלל), תמיד עונים באדיבות לכל שאלה, ומסבירים ומדגימים באכפתיות. ואם יורשה לי, אז פראפרזה על משפט קטן (אבל גדול) של אובאמה –  Yes they care. זו התחושה שליוותה אותי לכל אורך האירוע. רק תשאלו אותם שאלה על כל מוצר שהוא בחנות, ומהר מאוד הוא יהיה בידכם בעודכם מנסים אותו פיזית (אריאלה ספציפית ניסתה ואף רכשה סכין של חברת Calphalon האמריקאית, שללא ספק שווה את מחירה). כמובן שהניסיון ילווה בהסבר מילולי על היתרונות (והחסרונות) למוצרים. זה מה שאני כל כך אוהבת בחנות הזאת, את האיכפתיות מהלקוח, והיחס אליו לא כאל ארנק מהלך. בעיני זוהי גדולתה של Kitchenworks.

הסתובבות ארוכה למדי בחנות מגלה שקיימות שם לא מעט פינות חמד קטנות – תבניות אפייה מכל הסוגים, מחבתות, סירים, סכינים וכמובן גאדג'טים יפהפיים. בעיני ההיי-לייט של החנות בשלב זה הם המוצרים של המעצב היפני Shinzi Katoh, שללא ספק שבו את ליבי. הציורים הילדותיים (אך-עם-זאת-מושקעים-ונעימים-לעין) כל כך הולמים את המוצרים, וכמעט כל אחד מהמוצרים גרם לי לחייך. פשוט מקסים.

כל הערב לווה בהמון מאכלים שונים מעשי ידי שף הבית של Kitchenworks, שלא ניתן לי אלא לומר שהיה פשוט טעים. לחמים טריים שיוצאים מהתנור, ממרחים עשירים, פוקאצ'ות, סלטים וגם קינוחים – מה כבר יכול להיות רע? כמובן שהיה גם יין שליווה את כל האוכל, ודאגו למלא לנו את הכוסות. כיף גדול.

את השי שקיבלתי באותו ערב (2 תבניות של שישיית טארטים אישיים, וגם מרית סיליקון יפהפייה) עוד לא ממש ניצלתי, אבל בתקווה שאחרי שתקופת המבחנים תעבור, הכל ינוצל. עוד מילה על המתנה – התרשמתי מ-א-ו-ד מכך שהמתנות חולקו באופן אישי לכל אחד, עם פתק שכתוב עליו את השם, וכל אחד קיבל משהו בהתאם לאופי הבלוג/אתר שלו. זה היה מקסים ומאוד אישי בעיני, והם ללא ספק הצליחו לקלוע לטעמי (ושוב תודה על כך).

ולבסוף – תודה רבה ליער על התמונות – כולן צולמו על ידה. תודה רבה לאריאלה, שהזמינה אותי לערב המקסים הזה, לכל מי שהיה שם על החברה הנעימה, וכמובן לצוות החנות כולו, שהנעים את זמננו והיה אדיב וסבלני. תודה תודה!

Kitchenworks נחלת בנימין 115, תל אביב, טלפון: 03-5186288 www.kitchenworks.co.il