אני אוהבת עוגיות טבילה למיניהן – בין אם זה עוגיות חמאה פשוטות, עוגיות קרמל שמגישים עם הקפה בחלק מבתי הקפה בהם הייתי (כן כן, גם הן), וכמובן ביסקוטי – העוגייה האולטימטיבית לשם כך.
ביסקוטי היא בעצם עוגיה שמקורה באיטליה, ולמעשה שמה אומר "לאפות פעמיים", מה שאכן ייחודי לביסקוטי. אופים אותה בפעם הראשונה בתור כיכר, מצננים ולאחר מכן פורסים לפרוסות ואופים שוב עד לייבוש מוחלט של העוגיות.
ניסיתי מספר מתכונים של ביסקוטי, ולמרות שבדרך כלל לא אמורה להיות חמאה והן אמורות להיות קשות – קשות, הגעתי למסקנה שתוספת קלה של חמאה הופכת אותן לכיפיות הרבה יותר, למרות שהן קצת פחות אותנטיות. וכמובן שברגע שהמתכון מגיע מתותחיות אפייה כמו רביבה וסיליה וספרן החדש (והמהמם ביופיו), זו רק סיבה נוספת להכין.
למעשה, זממתי להכין את המתכון שלהן לביסקוטי אגוזי לוז ושוקולד כבר כשקניתי את הספר, אבל איכשהו העניין פרח מזכרוני, ורק לאחרונה, כשראיתי את שירלי נמש עושה אותן, נפתח לי שוב התיאבון והכנתי גם אני. אז בבקשה.
מלבד העובדה שהן טעימות ואסתטיות מאוד, הן גם מתאימות לטו' בשבט, ומה יכול להיות טוב יותר בתקופה זו של השנה?
הערות והארות בסוף המתכון!
ביסקוטי אגוזי לוז ושוקולד – ספר "המתוקים" של רביבה וסיליה
המצרכים:
120 גר` חמאה רכה
150 גר` סוכר
2 ביצים
2 כפות פרנג`ליקו
280 גר` קמח מנופה
11/2 כפיות אבקת אפייה
¼ כפית מלח
120 גר` אגוזי לוז קלויים ושבורים
120 גר` שוקולד מריר קצוץ
ההכנה:
בקערת מיקסר עם וו גיטרה נערבל חמאה וסוכר לתערובת קרמית ואוורירית. את פנים הקערה ננקה מדי פעם בעזרת מרית.
נוסיף את הביצים זו אחר זו. רק לאחר שהראשונה כבר נספגה בתערובת אפשר להוסיף את הביצה השניה. לאחר שהביצים הוטמעו בתערובת אפשר להוסיף את הפרנג'ליקו.
את הקמח, אבקת האפייה והמלח נוסיף בפעם אחת ונערבל במהירות נמוכה (כדי שלא יתעופפו לנו ענני קמח בכל המטבח). אין צורך לחכות שתערובת תהיה אחידה לגמרי, אלא ממש אחרי כמה סיבובים במיקסר אפשר להוסיף את השוקולד ואגוזי הלוז, ולהמשיך בערבול. המטרה היא להגיע לתערובת אחידה מהר ככל האפשר, ולהפסיק את פעולת המיקסר ברגע שהכל אחיד.
מהבצק ניצור 2 גלילים באורך של כ30 סמ' (לא כל כך משנה, בסופו של דבר), ונניח בתבנית אפייה במרחק מה זו מזו. נקרר את הגלילים במקרר כחצי שעה, ובינתיים נחמם תנור ל160 מעלות.
נאפה את הגלילים כחצי שעה או עד הזהבה, ונוציא לצינון.
נמתין בסבלנות שהגלילים יהיו קרים לגמרי (חלק קריטי, אחרת העוגיות יתפוררו לגמרי במהלך החיתוך, אז חייבים סבלנות בעניין הזה. למי שאין סבלנות – אפשר לזרז קצת את תהליך הקירור ע"י הכנסת הגלילים לפריזר).
לאחר שהכיכרות שלנו התקררו לגמרי, אפשר לפרוס אותן (עם סכין מסור – לחם) לפרוסות בעובי חצי סמ' – סמ' (מה שיותר נעים וקל לכם, אין חוקים). את העוגיות הפרוסות נסדר בצפיפות בתבנית האפייה ונחזיר לתנור שחומם לחום של 130 מעלות, למשהו כמו חצי שעה, עד ייבוש.
העוגיות לא באמת יוצאות יבשות לגמרי מהתנור, אז האינדיקציה שלי לעניין היא פשוט להוציא את העוגיות ברגע שהאגוזים קלויים מספיק לדעתי, זה לוקח חצי שעה בערך. לאחר שהעוגיות מצטננות לחלוטין הן כבר קשות כמו שהן אמורות להיות.
העוגיות האלה מצוינות לא רק בגלל שהן טעימות לאללה, אלא בגלל שהן מחזיקות מעמד הרבה הרבה זמן בצנצנת אטומה, ככה שתמיד נחמד שיש צנצנת מלאה בהן.
הערות ותוספות:
· את השוקולד ואגוזי הלוז אפשר, כמובן להחליף בכל דבר אחר שעולה על דעתכם (לא כדאי, עם זאת, שוקולד לבן, מאחר והוא נשרף בקלות ולא יעמוד באפייה כפולה). כל הפירות היבשים והאגוזים יתאימו בכיף. הבצק עצמו טעים ונעים מאוד לאכילה.
· אם אין לכם פרג'ליקו (ליקר אגוזי לוז, שכמובן מתאים פה מאוד) – אפשר להחליף אותו בכל ליקר בטעם אחר שנראה לכם מתאים או בברנדי. אפשר גם פשוט להשמיט לגמרי, אבל לדעתי הוא מוסיף המון.
· אני אוהבת להוסיף גרידת לימון לביסקוטי באופן כללי, מאחר ולדעתי זה מוסיף נופך מרענן לעוגיה.
· כמו שכבר אמרתי – העוגיות נשמרות טוב מאוד לאחר האפייה. אפילו שבועיים(!) אבל אם אתם רוצים אותן טריות לגמרי, אז תמיד אפשר לאפות את הגלילים אפייה ראשונה ולאחר צינון להכניס למקפיא. מה שנותר לכם לעשות הוא רק לפרוס וליבש את העוגיות ברגע שתרצו. טריק כיפי לעוגיות באופן כללי ולא רק לביסקוטי. תכלס אפשר להקפיא כמעט כל בצק עוגיות לפני האפייה ולהנות מעוגיות טריות בכל פעם מחדש. ישר מהמקפיא!
