לפני כשבוע הוזמנו השמנמנ.ים לארוחת טעימות בטאפאס בר "פרידה קאלו", שהיא למעשה מסעדה עם מנות קטנות – ראשונות ואחרונות. בעיני זהו קונספט מנצח, וכמעט תמיד במסעדות אני אוהבת יותר את המנות הראשונות. הרבה יותר קל להתפרע ולהיות חדשניים באמת במנות הראשונות. אני לא ממש יודעת להסביר את זה, אבל זאת עובדה. המנות הראשונות הן יצירתיות, מעניינות והשילובים בהן לרוב יהיו מסעירים יותר. מעבר לכך, מדובר בכיף גדול לדעתי לבוא למסעדה ולטעום המון מנות קטנות וטעימות. וזהו בדיוק הקונספט בפרידה קאלו.

ושלא תטעו – הקינוחים שם גם הם נפלאים ומומלצים בחום. אפילו אם לא בא לכם ממש לאכול, שווה לעצור שם ולו רק בשביל הקינוחים. היה נפלא!

את הדיווח המלא של השמנמנ.ים ושלי תוכלו לקרוא ממש כאן.

תמונות נוספות שצולמו ע"י טמיר כהן אפשר לראות כאן.

סוף שבוע מקסים!

אם יש קינוח שאני לעולם לא אזמין במסעדה לא משנה מה, זה פבלובה. באופן כללי זה נורא ללכת איתי למסעדות ולתת לי לבחור קינוחים. תמיד יווצר מצב של "את זה אני מכינה בבית, אז בשביל מה להזמין?" או "קינוחי שוקולד במסעדה זה בדרך כלל קינוחים לא שווים (ותכלס, תמיד מדובר על פונדנט שוקולד או איזה מוס, וכמה כבר אפשר לחדש בשניהם?)."

אני מודה, אני לא קלה מהבחינה הזאת, וגם כשכבר מזמינים קינוחים (שאני אף פעם לא מסכימה לבחור, ונותנת לכל מי שמסביב לבחור מה שהם רוצים), תמיד יהיה לי מה להגיד, לטוב ולרע. אני מאוד משתדלת להגיד רק את הדברים הטובים ולרסן את עצמי בקטע הזה, אבל מה לעשות – במקומות שגרתיים יהיו קינוחים שגרתיים ודי משעממים.

אז מדי פעם אני מוצאת את עצמי בחשק עז לאיזה קינוח מסעדתי א-לה-שנות השמונים, ובמקרה הספציפי הזה מדובר בפבלובה. פבלובה זה דווקא קינוח לא רע בכלל, אבל כמו שכבר אמרתי קודם – פבלובה אני בחיים לא אזמין במסעדה, לא משנה מה. תמיד איכשהו הופכים את הקינוח הזה לע-נ-ק-י, עם הררי קצפת ממותקת יותר מדי ופירות עייפים.

השבוע נשארו לי המון חלבונים בבית (לאחר הכנת קרם ברולה), אז החלטתי לשם שינוי להשתמש בהם באמת, והכנתי פבלובה. התותים היפים שקניתי בשוק לגמרי עשו לי חשק. כמובן שלא יכולתי להשאיר אותה רגילה לגמרי, והחלטתי לשים בה גם מרשמלו תוצרת בית (ממש לא מסובך כמו שזה נשמע, רק צריך מדחום). עם קצפת לא ממותקת, קולי תותים וגם תותים טריים – זאת הייתה חגיגה של ממש.

פבלובה עם קצפת תפוז – וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים

8-10 פבלובות אישיות, תלוי בגודל הזילוף

לפבלובה:

2 חלבונים (כ60 גר') בטמפ' החדר

60 גר' סוכר (רבע כוס ועוד כף מחוקה)

60 גר' אבקת סוכר (6 כפות)

חצי כפית תמצית וניל

לקצפת וניל תפוז:

250 מ"ל שמנת מתוקה

כף אבקת סוכר

חצי כפית תמצית וניל

גרידת תפוז מחצי תפוז

קולי תותים:

סלסלת תותים שטופים וללא הגבעול

50 גר' אבקת סוכר

מעט תותים חתוכים לקוביות לקישוט

מרשמלו חתוך לקוביות (אפשר קנוי ואפשר גם תוצרת בית, מתכון יהיה בקרוב)

ההכנה:

פבלובה:

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים חלבונים עד שמתקבל קצף לבנבן. מוסיפים את הסוכר והוניל בהדרגה וממשיכים להקציף במהירות הגבוהה ביותר כ10 דק', עד שמתקבל מרנג יציב מאוד. מקפלים פנימה בעדינות את אבקת הסוכר עד שהתערובת אחידה.

מחממים תנור ל100מעלות, מזלפים על תבניות מרופדות בנייר אפייה פבלובות אישיות בקוטר של 6-7 סמ' (אפשר גם לעשות פבלובה אחת גדולה), ואופים למשך כשעה וחצי – שעתיים, עד שהפבלובות מתנתקות מנייר האפייה. הן לא אמורות להיות יבשות לחלוטין מבפנים, אלא עדין להישאר עם מרקם מעט רך.

מצננים את הפבלובות לחלוטין.

קצפת וניל – תפוז:

מקציפים יחד את השמנת המתוקה, אבקת הסוכר, הוניל וגרידת התפוז עד שמתקבלת קצפת יציבה. שומרים במקרר עד הרכבת המנה.

קולי תותים:

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים תותים ואבקת סוכר וטוחנים עד שמתקבלת מחית אחידה. מסננים את המחית ושומרים במקרר.

הרכבת הפבלובה:

בתוך כל פבלובה אישית מניחים תלולית קצפת וניל – תפוז. מעל מוזגים מעט קולי תותים ומרשמלו חתוך. מפזרים מעל תותים טריים ומעט גרידת תפוז. מגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות:

• ניתן להכין את כל החומרים מראש ורק להרכיב בעת הצורך. אין טעם לשמור את הפבלובות מוכנות עם הקצפת והתותים, מאחר והתותים והקצפת ירטיבו את הפבלובה, והיא תיהפך סמרטוטית ולא נעימה לאכילה.
• את קולי התותים המוכן ניתן להכין בכמויות גדולות ולהקפיא.זה רוטב נהדר לגלידות, עוגות וקינוחים מכל הסוגים.
• את בסיסי הפבלובה שומרים בכלי אטום במקום יבש (לא במקרר)
• אפשר להגיש עם פירות אחרים: פירות יער, קיווי, מנגו וכו'. אפשר כמובן גם לערבב.
• אני הכנתי את הפבלובות בתוך כוסות אישיות, כאשר פוררתי מעט את בסיסי הפבלובות, ובניתי את המנה בתוך הכוס.

יום שישי לפנות הצהריים, חבורת השמנמנים מוזמנים לארוחת בוקר ניגובית במיוחד בחומוס זחלאווי, הבייבי החדש ברחוב בן יהודה 202 בתל אביב. בקצרה – היה מעולה (פיתות מושלמות). בואו לקרוא את הפוסט המשותף על הארוחה המלאה ממש כאן.

יאמי!

התמונה (וכל שאר התמונות, המהממות יש לציין) צולמה על ידי טמיר כהן השמנמ.ן.

השבוע נועה באה לבקר אותי. בין ים של עבודה, לימודים ואינסוף מאמרים, היא הביאה איתה אי של שפיות, והכריחה אותי (במובן טוב כמובן) שנעשה ערב אפייה של בנות. ואכן כך היה, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו מכינות פיצה והמון עוגיות. כיף בטוח שהיה, וכמובן שגם טעים. תודה נועית על ערב כיפי של מילוי מצברים!

אחת מהעוגיות שהכנו היא עוגייה חגיגית במיוחד, ומאוד מתאימה לתקופה הקרובה. אמנם אנחנו חוגגים כעת את חג החנוכה, שהוא חג הקלוריות, הטיגונים והסופגניות, אבל מעבר לים (ולמען האמת גם בארץ) חוגגים בקרוב את חג המולד, שמכל החגים שחוגגים בחו"ל הוא החג שאני הכי אוהבת, ותמיד רציתי פעם אחת לחוות. אז הכנו עוגיות ג'ינג'ר בצורת הג'ינג'ר מן (ginger man), שהן כמובן קלילות, טעימות וכיף להכין אותן, גם עם הילדים. אני לא יודעת אם ילדים יאהבו את הטעם של הג'ינג'ר, למרות שהטעם של הג'ינג'ר הוא יחסית עדין ולא משתלט, וזה לחלוטין עניין של טעם.

את העוגיות מקשטים בעזרת רויאל אייסינג מעורבב עם מעט צבע מאכל, ומניחים לייבוש מוחלט. ברגע שהרויאל אייסינג מתייבש מתקבלת איש קטן של ג'ינג'ר, מקושט ולבוש בבגדי חג בצבע ירוק, אדום ולבן. טעים, מקסים וחגיגי במיוחד. יאללה, אתם עוד פה? קראו לילדים למטבח וגשו להכין, זה באמת כיף גדול.

עוגיות ג'ינג'ר חגיגיות

מבוסס על מתכון של מרתה סטיוארט

25 עוגיות בינוניות

3 כוסות קמח לבן

חצי כפית אבקת סודה לשתייה

קורט אבקת אפייה

100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

חצי כוס (דחוסה) של סוכר חום כהה (לא דמררה)

1 כפית ג'ינג'ר טחון

כפית וחצי קינמון טחון

חצי כפית מלח

ביצה

חצי כוס מולסה (או דבש)

רויאל אייסינג:

3/4 כוס אבקת סוכר

1-2 כפות מים קרים

צבעי מאכל: ירוק ואדום

ההכנה:

בצק העוגיות

במעבד מזון עם להב פלדה מניחים קמח, אבקת סודה לשתייה, אבקת אפייה, סוכר חום, חמאה, ג'ינג'ר, קינמון ומלח, ומעבדים יחד עד קבלת תערובת פירורית (נראה כמו פתיתים קטנטנים). מוסיפים את הביצה והמולסה ומעבדים רק עד שמתקבל בצק.

משטחים את הבצק לדיסקית ומקררים כחצי שעה – שעה במקרר.

מחממים תנור ל170 מעלות.

מרדדים את הבצק לעובי של כ4 מ"מ וקורצים עוגיות. מסדרים על תבנית עם נייר אפייה, ואופים את העוגיות כ12 דק', עד שהן מתייצבות בצדדים ועדיין מעט רכות במרכז. העוגיות ימשיכו להתייצב בקירור. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שמקשטים אותן.

מכינים רויאל אייסינג:

מערבבים יחד אבקת סוכר עם מים עד שמתקבלת תערובת סמיכה למדי (ניתנת לזילוף). ייתכן שתצטרכו להוסיף מעט אבקת סוכר או מים, תלוי אם התערובת דלילה או סמיכה מדי. התערובת צריכה להיות משחתית ויציבה.

מחלקים את התערובת ל3 קעריות קטנות. מוסיפים לקערית אחת מעט צבע מאכל ירוק (מתחילים ממעט מאוד צבע מאכל, עד שמתקבל הצבע הרצוי), ולשניה את הצבע מאכל האדום. מערבבים היטב לתערובות אחידות. את החלק השלישי משאירים לבן.

מעבירים את התערובות לשקי זילוף קטנטנים מנייר אפייה (ניתן לראות כיצד מכינים ממש פה, וגם בסרטון הזה), ומזלפים כאוות נפשכם על העוגיות. הכיף הגדול בעוגיות האלה זה הקישוט שלהן. הוא לא חייב להיות בכישרון רב, הישארו עם הדברים הפשוטים: כפתורים, עיניים, מכנסיים, מה שרוצים. באיזשהו שלב מתחילים כבר להתפרע לגמרי, ויוצאות עוגיות מופרעות לגמרי.

מניחים את העוגיות בשכבה אחת על מנת שהרויאל אייסינג יתקשה לחלוטין, ורק לאחר מכן מעבירים לקופסא אטומה.

הערות, הארות ותוספות:

• לא חייבים לקשט את העוגיות אם לא רוצים, אבל זה כיף. אפשר לוותר על צבעי המאכל ולקשט אך ורק ברויאל אייסינג הלבן, זה יוצא יפה גם כך.
• מתאים מאוד להכנה עם הילדים. הכנת הבצק פשוטה מאוד, והם ישמחו מאוד לקרוץ צורות ולקשט את העוגיות.
• אפשר להמיר את המולסה בדבש (או בסילאן). הייתרון של המולסה שהיא כהה הרבה יותר ונותנת צבע וריח נהדר לעוגיות.
• אפשר להכין את העוגיות בכל צורה שרוצים. בעיני הצורה המסורתית של הgingerbread man היא מקסימה וחגיגית.

ומשהו קטן לסיום – אני מזמינה את כולכם להצטרף אלי (ואל נועה) בקומונה החדשה שפתחנו, "מתוקים ועוד", לשאול שאלות, להעלות חוויות אפייה, תמונות ומתכונים מתוקים – הכל שם, וכוווווווולם מוזמנים!

חג שמח happy holidays!