הזמן האחרון "הפיל" עלי כמה וכמה אירועים שהצליחו להדיר שינה מעיני. בהחלט לא זמן טוב עבורי, אך אני תמיד מחפשת את נקודות האור בסופו של דבר, ובעיקר מקווה שבעתיד הדברים יראו הרבה פחות גרועים. השבוע נקודת האור הייתה בדמותה של נועה חברתי היקרה, שבאה במיוחד בשבילי בתקופה הזאת למרכז. כיאה לשתי חובבות אוכל כמובן שהוחלט לשבת במסעדה, והפור נפל על חדר האוכל שנמצאת מול המשכן לאמנויות הבמה.
חדר האוכל היא מסעדת שף ישראלית בניצוחו של עומר מילר, שהוא גם השף של קייטרינג פוד ארט. במסעדה מוגש אוכל ישראלי לכאורה פשוט, אך ייחודי ומבוצע היטב. תוכלו למצוא שם סלטים שונים מכל טוב הארץ כמו סלט שומר, כרובית מטוגנת ואפילו כבד קצוץ, לצידן של מנות עם טאץ' של בית כמו חריימה ותבשילים מסוגים שונים. התפריט מאוד מגוון, וכל אחד יוכל למצוא בו את העדפותיו.
למסעדה הגענו בשעה שמונה בערב, ומצאנו את עצמנו די לבד בתוכה. במרפסת היו אמנם כמה שולחנות, אך לטעמנו היה קצת חם, לכן העדפנו את המזגן הקריר בחום הלוהט של חודש יוני תל אביבי טיפוסי. מלצרית עם פרצוף חמוץ הושיבה אותנו והגישה לנו את התפריט של המסעדה וגם תפריט מיוחדים, בו נכתבו 6-7 מנות מיוחדות לאותו היום. קיימת אפשרות לארוחה זוגית בעלות של 98 שח' לסועד, בה ניתן לבחור 2 מנות ראשונות ושתי מנות עיקריות, ומקבלים גם לחם וקינוח. בעלות שכזאת שווה מאוד ללכת על הדיל הזה, אך אנחנו מצאנו אותו מעט מגביל, מאחר ולא מצאנו שם את כל המנות שבאמת רצינו, ולכן הלכנו בסגנון פריסטייל.
מה ראשונה אחת שהזמנו הייתה עלי גפן ממולאים באורז, לבנה, מלפפון ושמיר, שהגיעו ברוטב יוגורט חמצמץ עם סילאן. מנה נפלאה, מרעננת וקיצית, שהתאימה בדיוק למזג האוויר ולמצב הרוח. עלי הגפן היו עשויים היטב, המלית הייתה טעימה מאוד, והרוטב היה טעים, אם כי לטעמי מעט מתוק מדי בצורה קצת משתלטת.
מנה נוספת שהוזמנה הייתה כיסוני לבנה, שבעת ההזמנה התגלו כ"לא-כיסונים-אלא-פסטה-עם-רוטב-לבנה-עגבניות-ואורגנו". בכל זאת הייתה זו מנה טובה מאוד, שהכילה טעמים פשוטים, אך מלאי מחשבה. החמצמצות של הלבנה והעגבניות השתלבה היטב עם עלי האורגנו הפריכים ורכות הפסטה (המצוינת).
עקב חיבתי הגדולה לדגים מאוד רציתי להזמין חריימה. המלצרית הזהירה אותי שמדובר במנה חריפה, וכששאלתי באיזו מידת חריפות מדובר היא לא כל כך ידעה לענות לי ופשוט אמרה "חריף זה חריף". העדפתי שלא לקחת סיכון, כי ישנה רמה מסוימת של חריפות שהלשון שלי לא יכולה לסבול, ולכן החלטתי לותר (לשמחתה של נועה) ובסופו של דבר הוחלט על שתי מנות עיקריות בשריות דווקא.
הנקניקייה של מני התגלתה כהצלחה מסחררת. שתי נקניקיות שמנמנות, עסיסיות ומלאות טעם שנחות להן על פירה קרמי נהדר עם מעט בצל מטוגן, ולצידן מעט קונפיטורת עגבניות מתקתקה, להשלמת הטעמים. מנה מצוינת שאסור לפספס!
עוד נלקחה גם מנה של פרגיות על האש על מצע של מג'דרה קוסקוס וריבת חבושים. הפרגיות היו עשויות היטב, רכות במידה ובעלות טעם מובהק של, ובכן, על האש. טעים מאוד, אך גולת הכותרת של המנה הייתה בכלל המג'דרה קוסקוס, שהייתה מפתיעה ומיוחדת (מכילה מעט קינמון). ריבת החבושים הוסיפה את המתיקות המתבקשת, והכל ביחד יצר שילוב מצוין של טעמים.
בכל מה שנוגע לקינוח היה לנו קשה להחליט; גם משום שהבטן שלנו הייתה מלאה, וגם משום שתמיד קשה להחליט איזה קינוח לקחת. בתור שתי קונדיטוריות אנו בוחנות תפריטי קינוחים בשבע עיניים, ולכן תמיד מוצאות את עצמנו תוהות מה לקחת אם בכלל. בחדר האוכל החליטו לעשות לנו חיים קלים, ועומר מילר שניגש אלינו החליט להוציא לנו קינוח חדש של שכבות מוס חלבה, קפה ועוגיות שוקולד. הקינוח היה טעים מאוד, אם כי לטעמי מעט כבד מדי לסיום ארוחה. בתור לא-חובבת-חלבה גדולה מצאתי שטעם החלבה היה די עדין והשתלב בצורה נעימה עם הקפה. בסך הכל קינוח מוצלח (בסגנון טירמיסו).
סך הכל החשבון עמד על 200 שח' כולל דיאט קולה ודיאט ספרייט, מינוס הקינוח שהוגש לנו על חשבון הבית. בהחלט לא נורא ביחס לתמורה הטעימה. חדר האוכל הצליחה להפתיע אותנו. אמנם לקח לנו זמן עד שיצא לנו להגיע לראשונה אל המסעדה, אבל ללא ספק נחזור עוד פעמים רבות, מאחר ויש מנות נוספות שהצליחו לסקרן אותנו. עומר מילר עושה עבודה מצוינת ונותן לחומרי הגלם המשובחים לדבר בעד עצמם. אמנם לא ניסינו את מנות הים שקיימות במסעדה, אך כולי תקווה שהן לא יאכזבו, ולפי ההתרשמות הראשונית אין לי ספק שגם הן יהיו טובות מאוד. שווה.
