ביום שבת האחרון התקיים יום המקרון העולמי. כן כן, מסתבר שקיים יום שכזה, שכל כולו שיר הלל לספק-עוגייה-ספק-ממתק היפהפה הזה – מקרונים, אהבת חיי. אמנם גיליתי את היום הזה באיחור קל, אבל זו לא אשמתי. שבוע וחצי עמוסים עברו על כוחותיי, ואפשר לומר שאני עדיין בשלבי התאוששות. ואם להיות יותר ספציפים: ארבעה ימים בביה"ח איכילוב ללא ספק מעמידים דברים בפרופורציות. יופי של מתנה סידר לי החצי ליום ההולדת, ואם חשבתי שאין איזון בעולם (יום ההולדת עבר בשמחה וכיף גדול), אז כמובן שהתבדיתי. לא חשוב – העיקר שזה מאחורינו.

בחזרה ליום המקרון! את כל המילים היפות למקרונים כבר כתבתי אי שם בפוסטים נוספים כאן בעוגיו.נט, אבל איכשהו תמיד לפני פסח אני מוצאת את עצמי מכינה קצת מקרונים, "שלא יחסר", וגם כי תמיד אני נתקעת עם כמות בלתי הגיונית של חלבונים. אז גם השנה הכנתי מקרונים. הם אמנם לא יצאו מושלמים לשביעות רצוני (והיו קרובים מאוד להיות מושלכים כלאחר יד אל פח הזבל), אבל החצי הטיל וטו על כך. אז הכנתי מילוי קוקוס ממש פשוט ומילאתי אותם, רק בשביל שהוא יהיה שמח.

הפעם לא אכביר יותר מדי במילים, רק אפנה אתכם (שוב), אם אתם עוד לא מכירים, לטרילוגיית המקרונים הגדולה שעשיתי כאן כבר לפני שנה, שם תוכלו לקרוא את כל הטיפים שיעזרו למקרונים שלכם להיות תפוחים, יפהפיים ועם "שמלה" חגיגית מסביבם. וגם אם לא יוצא לכם (כמו שהפעם לא לגמרי יצא לי), זה ממש לא נורא. עם כל הצער שב"כשלון" (וזה לא באמת כישלון, צאו מזה!), העוגייה עצמה כל כך טעימה שהיא מפצה על זה, לא?

מקרון קקאו עם מילוי גנאש קוקוס
30-35 עוגיות כפולות

100 גר' אבקת סוכר
65 גר' שקדים טחונים
50 גר' חלבון
20 גר' סוכר
כפית קקאו משובח
מעט קקאו לזרייה על המקרונים לפני האפייה

למלית גנאש קוקוס
50 מ"ל שמנת מתוקה
100 גר' שוקולד לבן
2 כפות קוקוס טחון
חצי כפית תמצית קוקוס

ההכנה

טוחנים יחד במעבד מזון אבקת סוכר ושקדים טחונים לאבקה דקה מאוד. מנפים את האבקה דרך מסננת דקה.
מקציפים חלבון וסוכר לקצף יציב, מוסיפים את הקקאו, מקפלים פנימה את תערובת השקדים ואבקת הסוכר המנופה. מזלפים על גבי נייר אפייה או סילפט את העוגיות במרווחים, ובוזקים מעל כל עוגיה מעט אבקת קקאו מנופה.
מחממים תנור ל150 מעלות, ומשאירים את התבניות עם המקרונים המזולפים בחוץ למשך כחצי שעה על מנת שיקבלו קרום.
אופים כ10-12 דק' (לי לוקח 10 דק' בדיוק, אבל זה תלוי כמובן בגודל הזילוף).
מניחים לקירור ורק אז משחררים את העוגיות.

גנאש קוקוס
בסיר קטן מביאים לסף רתיחה את השמנת המתוקה, ומוסיפים פנימה בבת אחת השוקולד הלבן. ממתינים כדקה, ולאחר מכן טורפים לגנאש אחיד ומבריק. מקפלים פנימה את הקוקוס ותמצית הקוקוס, ומצננים במקרר למשך כשעה, עד שהתערובת יציבה וניתנת לזילוף.

הרכבת המקרונים
מסדרים את המקרונים בזוגות, ומזלפים את הגנאש. סוגרים לסנדוויץ' ומניחים במקרר. המקרונים טובים יותר לאכילה לאחר יום-יומיים במקרר, על מנת שיספגו קצת לחות. ביום הראשון הם עדיין מעט קשים, אבל זה באמת עניין של טעם.

הערות, הארות ותוספות

• אם לא אוהבים קוקוס, אפשר לותר עליו ולמלא רק בגנאש שוקולד לבן. בעיני הוא מוסיף טקסטורה וטעם נפלאים.
• אם אין לכם תמצית קוקוס בבית, אפשר לותר עליה או להמיר בתמצית וניל.
• ניתן לשמור את המקרונים במקפיא למשך כחודש, אבל נראה אתכם לא מסיימים אותם קודם…
• המקרונים, כמובן, כשרים לפסח, ויהוו מתנה קטנה וטעימה לכל מי שתרצו. בשנה שעברה נתתי כמה מקרונים עטופים בנייר צלופן עם סרט, וזו הייתה מתנה טעימה וחמודה.

אם כבר פסח, אתם בודאי תוהים מה להכין לקינוח לארוחת ליל הסדר הכבדה והמייגעת. אז הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לצלוח את החג:

-          פבלובה עם קצפת תפוז – וניל טרייה, מרשמלו וקולי תותים

-          קרם ברולה אמיתי

-          טראפלס פרלין ואגוזי מקדמיה

-          עוגת מוס שוקולד מריר עם הפתעת מרנג (פשוט מחליפים את העוגיות בתחתית בעוגיות יין)

-          פודינג שוקולד עם שקדים ופקאנים מסוכרים וקוביות תות

-          עוגיות אגוזי לוז ממולאות בגנאש שוקולד ופרנג'ליקו

-          טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו

חג שמח!

זהו, נגמר. ואפילו די מהר…

חזרנו מברצלונה לפני כמה שעות, לאחר טיסה של ארבע שעות שנדמה היה כי היא נמשכת נצח – אולי בגלל שהיו בה בעיקר נון סטופ צרחות ובכי של תינוקות, כנראה ובעיקר בגלל שהיה פשוט חם! פשוט רותח במטוס. העיקר שהגענו חזרה.

אין ספק שברצלונה היא עיר של בילויים, אוכל ושופינג ללא הפסקה, מה שהפך אותה לחביבה עלינו מהר מאוד. תוסיפו לזה חתולה מהממת במלון, הרבה אוכל טעים, מקומות יפים ואפילו מזל אחד גדול מאוד (ותודה לגיבור הפרטי שלי), ותקבלו טיול מקסים ומלא חוויות.

אבל זה בלוג מתוקים! ככה שלא אלאה אתכם במקומות היפים שיש בברצלונה, בשביל זה יש מספיק מדריכי טיולים (אנחנו היינו מרוצים מהמדריך של "העולם", ושמעתי שגם עכבר עולם מצוין). כפי שכבר הספקתם להכיר אותי, אני אוהבת לאכול, ובעיקר מתוקים. אז בדיוק בשביל זה יצרתי סקירה קצרה של כמה מהמקומות המוצלחים ביותר שיצא לנו לבקר בהם בברצלונה, והרי הם לפניכם:

· Bubo – למרות השם המשעשע, מצאתי את אחד המקומות עם הקרואסון הטוב ביותר בברצלונה (זה מה שהצלחתי להבין מחצי אנגלית-ספרדית-קטלנית שדיברו איתי), עם המקרונים היפים ביותר שראיתי עד כה (אבל עוד לא ביקרתי בפריז), ועם קינוחים מדהימים ביופיים (וגם טעימים, תהיו בטוחים שבדקנו!). נראה לי שהתמונות אומרות הרבה יותר ממני, וכל מה שאגיד על המקרונים היפהפיים האלה יתגמד בהשוואה למראה שלהם ובמיוחד לצבעוניות המדהימה. כמה שהמקום הזה אלגנטי, נקי ומקצועי, בדיוק בטעם שלי! כדאי רק לשים לב שיש גם קונדיטוריה וגם בית קפה, קרובים מאוד זה לזה, ככה שלא תפספסו.

(שימו לב שהיה לי קשה להפסיק לצלם שם, יש לי כל כך הרבה תמונות מהמקום הזה, אבל פשוט אי אפשר להפסיק להתפעל מהיופי הזה!)

· Sagardi – אם בא לכם קצת לנשנש כמה pintxos ("מתאבנים"), זה לגמרי המקום! התחלופה מהירה מאוד, ויש המון המון אפשרויות לנשנושי באגט קטנים וטעימים. הסנגריה הייתה מעולה גם היא, והמלצרים – ברמנים אדיבים ומקצועיים מאוד.

· Cerveseria catalana – בצהריים, כשמתחשק לאכול קצת טאפאס באווירה נעימה, עם המון אנשי עסקים מסביב, זה המקום המתאים. תזמינו לכם כמה טאפאסים מהמבחר העצום שנמצא מולכם, ותוך דקות יונחו לפניכם צלחות קטנות מלאות בכל-טוב, שעושות שמח בבטן. המלצרים נחמדים לאללה (אנחנו ישבנו על הבר).

· Sugar – לדרינק או שניים בסוף היום המפרך (הרבה הליכות יש בברצלונה!), נורא נחמד לשבת ב sugar. המקום מעוצב בורוד זוהר, בלי הרבה מקומות ישיבה, אבל עם הרבה אווירה נהדרת של פאב שכונתי וקסם מיוחד, שאין בברים היותר מתויירים. נסו את הטקילה סנרייז, לי היא הייתה ממש טעימה.

· La bella Napoli – מסעדה איטלקית מצוינת, שהבנו שהפיצות בה מצוינות, למרות שאנחנו דגמנו בעיקר פסטה ולזניה, שהיו מוצלחים מאוד. הקינוח היה מצוין- מעין עוגת ריקוטה ואגסים על בסיס בצק תבלינים, שמאוד הזכיר לי את הבצק של לינזר טורט. חוץ מזה, עצם העובדה שברגע שהמסעדה נפתחה מיד נכנסו המון אנשים ומילאו אותה אומרת משהו, לא?

· שוק לה – בוקריה – אתם לא הייתם בברצלונה אם לא ביקרתם בשוק הצבעוני המקסים הזה. קנו לכם מאפה טרי, פירות, ירקות, גבינות ושבו בפארק לפיקניק קיצי ונחמד. כמה פשוט ככה כיף!

אלה באמת ההיי – לייטס הקולינריים של הטיול. לא איזה משהו גרנדיוזי (לא, לא יצא לי לשבת באל בולי, לשם צריך להזמין מקומות איזה שנה מראש, ואנחנו עדיין לא מיליונרים ), אבל מקומות נחמדים שתמיד טוב לדעת שהם קיימים.

והנה תמונה קטנה מהר טיבידבו, ההר הגבוה ביותר בברצלונה, משם מקבלים תצפית מדהימה על העיר.

ולאלה מכם שמתבאסים שהפעם אין מתכון, מבטיחה שהפעם הבאה קרובה מתמיד.

המשך שבוע מקסים!

אביב הגיע, ואיתו צמיחה, שינוי ואהבה. ומה יותר מסמל פריחה ואהבה מצבע ורוד וכמובן ורדים? ועוד יותר טוב, שהעוגיות האלה גם כשרות לפסח (אבל אני מכינה אותן כל השנה, פסח הוא רק תירוץ!). אז לא, מקרונים הם לא עוגיות פשוטות שזורקים הכל יחד ומערבבים לבצק. יש בהם מורכבות, אבל גם אותה אפשר לצלוח אם מנסים (עניין הניסיון והטעיה חשוב מאוד להכנת מקרונים), וכמובן פועלים לפי ההוראות.

בעיני מקרון פטל הוא נפלא לכשעצמו, אבל לרגל החג הוא התקשט ועטה על עצמו בושם ורדים מתקתק. כעת הוא מקרון פטל – ורדים נפלא ונימוח.

מקרון פטל – ורדים

כ35 עוגיות כפולות קטנות

100 גר' אבקת סוכר

65 גר' שקדים טחונים

50 גר' חלבון

20 גר' סוכר

צבע מאכל אדום rose

למלית:

ביצה גדולה

75 גר' סוכר

30 מ"ל מים

100 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות (חשוב שתהיה רכה)

כף מי ורדים

3 כפות מחית פטל (ניתן להכין לבד ולסנן או לקנות מוכן)

ההכנה:

טוחנים יחד במעבד מזון אבקת סוכר ושקדים טחונים לאבקה דקה מאוד. מנפים את האבקה דרך מסננת דקה.

מקציפים חלבון וסוכר לקצף יציב, ומקפלים פנימה את תערובת השקדים. מוסיפים צבע מאכל, עד שמגיעים לצבע הרצוי (כדאי שיהיה ורוד די כהה, כי באפייה הצבע מעט דוהה).

מחממים תנור ל150 מעלות, ובינתיים משאירים את התבניות בחוץ למשך כחצי שעה על מנת שיקבלו קרום.

אופים כ10-12 דק' (לי לוקח 10 דק' בדיוק, אבל זה תלוי כמובן בגודל הזילוף).

מניחים לקירור ורק אז משחררים את העוגיות.

הכנת המלית:

מביאים סוכר ומים לרתיחה של 120 מעלות. כדאי להוריד מהאש כשהמדחום מראה 116-117 מעלות, כי הסירופ ממשיך להתחמם לאחר כיבוי האש.

בזמן שהסירופ על האש, מקציפים את הביצה במהירות מקסימלית במיקסר. שופכים לתוך הביצה תוך כדי הקצפה מהירה את הסירופ הרותח (תהליך שמפסטר אותה בסופו של דבר). ממשיכים בערבול מהיר עוד מספר דקות עד שהתערובת מגיעה לטמפ' הגוף. בשלב זה מתחילים להוסיף את החמאה וממשיכים להקציף לקצף יציב, מבריק וגמיש. מוסיפים את מחית הפטל ומי הורדים וממשיכים עד שהקרם אחיד.

מקררים את הקרם במקרר למשך כחצי שעה לפני השימוש.

מסדרים זוגות – זוגות של מקרונים ומזלפים את הקרם. סוגרים ומאחסנים במקרר. המקרונים טובים מאוד לאכילה לאחר יממה במקרר, על מנת שיספחו לחות. באותו יום הם מעט קשים והרבה פחות נימוחים.

בתאבון וחג שמח!

לכל מיואשי המקרונים, שהמתכון המתיש, הארוך והמפרך עושה להם רע עוד לפני שהתחילו, ולכל מי שניסה והתייאש כשהם השתטחו, לא תפחו, נשרפו, הפכו לחביתה וסתם יצאו לא מה שחשבתם – הפוסט הזה מוקדש לכם!

מקרונים זה פרוייקט, אין מה לעשות. כשמחליטים להכין מקרונים יודעים שלא תמיד הכל מושלם ויוצא על פי הספר, והרבה פעמים טעות קטנה מחרבת את כל המתכון. בעוגיות האלה, שמזכירות בצורתן מקרונים (וגם קצת בטעם) – אין הרבה מקום לטעויות. ומה שטוב שהן בנוסף הוא שהן כשרות לחלוטין לפסח ואפילו טעימות.

אז אם נשבר לכם כבר מעוגיות הבוטנים והקוקוס הרגילות, מהמרנגים הסכרינים הצחורים – העוגיות האלה לגמרי בשבילכן. והן גם מאוד פשוטות להכנה.

עוגיות אגוזי לוז ממולאות בגנאש שוקולד ופרנג'ליקו

כמות של כ30 עוגיות כפולות, תלוי בגודל הזילוף.

לעוגיות:

115 גר' אבקת סוכר

40 גר' שקדים טחונים

60 גר' אגוזי לוז קלופים

115 גר' חלבון (בערך 4 חלבונים מביצה מספר 1)

35 גר' סוכר

למלית שוקולד – פרנג'ליקו

50 גר' שמנת מתוקה

75 גר' שוקולד מריר 53%

כפית נס קפה מגורען או מנת אספרסו

כף פרנג'ליקו

ההכנה:

מחממים תנור ל160 מעלות.

במעבד מזון עם להב פלדה טוחנים אבקת סוכר, אגוזי לוז ושקדים יחד לאבקה. בינתיים מקציפים חלבונים וסוכר לקצף יציב מאוד (כחמש דקות הקצפה).

מוסיפים את אבקת האגוזים לחלבונים המוקצפים בקיפול, עד שהתערובת אחידה. נזהרים לא לשבור את המרנג.

עם שקית זילוף וצנתר חלק מספר 8 או 9 מזלפים על נייר אפייה עיגולים בקוטר 4-5 סמ'. העוגיות מעט תופחות וגדלות במהלך האפייה. אופים את העוגיות כ20-25 דק'.

מצננים את העוגיות לגמרי ובינתיים מכינים את המלית.

מביאים את השמנת והקפה לרתיחה, שופכים על השוקולד ומערבבים לגנאש אחיד ומבריק. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומצננים את התערובת בטמפ' החדר כשעה – שעתיים. התערובת לא תהיה מוצקה לגמרי, אבל ניתן יהיה לזלף אותה.

מסדרים את העוגיות בזוגות ומזלפים את המלית וסוגרים לסנדוויץ'.

העוגיות טובות במיוחד ביום הכנתן, אך נשמרות בקירור כשבוע.

הערות, תוספות והארות:

· במידה ואינכם אוהבים אגוזי לוז (איך אפשר?) אפשר להחליף באגוזים אחרים. למשל – פיסטוק ולשנות את המלית לגנאש שוקולד לבן – חלבה.

· אם נשארה לכם מעט מלית, אין צורך לזרוק – את המלית אפשר להקפיא לשימוש חוזר עד חודש.

· העוגיות מעולות לפסח אבל לא רק

חג שמח!