נעלמתי קצת, אני יודעת. אמנם לא ממש הרבה, כי בסך הכל לא כתבתי שבוע וחצי, אבל זה מרגיש לי הרבה יותר, וזה חסר לי. הפוסט האחרון היה לי קשה קצת, אולי כי הוא נגע לי בנקודה רגישה, וכי כל הסיטואציה הזאת יותר מדי זרה לי. מי היה מאמין שהסיפור יתנפח לממדים שכאלה (ועדיין חי ובועט…)?

בכל מקרה, להמתקת אירועי השבועיים האחרונים, ולרגל חג הפורים ממנו התעלמתי באלגנטיות לא אופיינית, אני מגישה לכם קינוח חורפי ומתוק של תותים ושוקולד. לא, לא מדובר בתותים מצופים בשוקולד מריר, וגם לא בעוגה עתירת שכבות של מוס שוקולד עם תותים מסודרים במניפה. קינוח. קטן ומתוק. "רגיל" כזה, שלא ממש מסובך להכין אותו.

הכל מתחיל מהכנה של קרם פטיסייר שוקולדי, שאותו אתם בטוח כבר יודעים להכין. הקרם בה"א הידיעה, שעושה בית ספר לכל האינסטנט פודינג למיניהם (רחמנא ליצלן). כמובן שאפשר למצוא 'גרסאות לעצלנים' למיניהן, אבל באמת שההשקעה משתלמת. ובכלל – הטעם של אינסטנט פודינג "שוקולד" (ומה לעשות, שוקולד ממש לא קיים בו) כל כך סינטתי וחסר אופי… לא אמיתי ובשורה התחתונה – פשוט לא טעים. אז עם קצת השקעה, באמת שלא הרבה, מקבלים קרם שוקולדי עשיר, מפנק וכל כך טעים… לא שווה?

אחרי זה קולים קצת שקדים ופקאנים, שיהיה משהו קראנצ'י לצד כל הקרמיות הזאת. מכינים קרמל במהירות, ומצפים את האגוזים בקרמל. הם ינוחו ויתקררו בזמן שאתם תחתכו את התותים לקוביות קטנטנות ואדומות-אדומות. בסופו של דבר ההרכבה היא עניין של דקות ספורות. ואז העונג מתחיל: הכפית עמוסה בקרם שוקולדי עשיר, קצת אגוזים מקורמלים ותותים תעשה לכם נעים וטעים על הלשון. ביס אחר ביס מהטעים-טעים הזה, משכיח את כל מה שלא בסדר בעולם הזה. עזבו הכל וגשו להכין, המרחק מהעונג כבר ממש לא גדול.

פודינג שוקולד עם שקדים ופקאנים מסוכרים וקוביות תות
6-8 מנות אישיות קטנות

פודינג שוקולד עשיר
250 מ"ל חלב 3% שומן
חצי כפית תמצית וניל אמיתית
2 חלמונים
80 גר' סוכר
30 גר' קורנפלור
כף ליקר שוקולד או ברנדי
200 גר' שוקולד מריר 53% קצוץ גס (אני משתמשת בקליבו)
125 מ"ל שמנת מתוקה מוקצפת לקצפת רכה, לקיפול.

פקאנים ושקדים מסוכרים
25 גר' שקדים מולבנים פרוסים או חצויים קלויים
25 גר' פקאנים טבעיים קלופים קלויים
50 גר' סוכר
כף מים
קורט מלח (לא לותר)

תותים חתוכים לקוביות
לקישוט: רצועות של זסט מלימון או תפוז

ההכנה

פודינג שוקולד עשיר
בסיר קטן בעל תחתית עבה מניחים את החלב והוניל ומביאים לסף רתיחה.
בקערה נפרדת טורפים יחד עם מטרפה ידנית את החלמונים, הסוכר והקורנפלור.
עושים השוואת טמפרטורות בין שתי המסות: מוזגים כמות קטנה מהחלב הרותח על תערובת החלמונים תוך כדי טריפה נמרצת. לאט לאט מוסיפים את כל הכמות. מחזירים את התערובת אל תוך הסיר, וממשיכים לבשל על אש קטנה תוך כדי טריפה (לא להפסיק לטרוף!) עד שמתקבל קרם סמיך וחלק.
מורידים מהאש ומוסיפים פנימה את ליקר השוקולד (או הברנדי), ואת השוקולד המריר. טורפים יחד, עד שמתקבל פודינג שוקולדי הומוגני. מכסים את פני הקרם עם נילון נצמד (הוא צריך לגעת בקרם, לא סתם לכסות את הקערה), ומצננים במקרר כשעה וחצי.
את הקרם הקר "פותחים" בעזרת מטרפה ידנית (הוא יוצא מהמקרר במרקם קצת ג'לטיני, אבל הטריפה תחזיר אותו למרקם המקורי והקרמי). לאחר מכן מקפלים פנימה את השמנת המתוקה המוקצפת, עד שמתקבלת תערובת אחידה. שומרים במקרר עד השימוש.

פקאנים ושקדים מסוכרים
בסיר או קלחת קטנה מניחים יחד סוכר ומים ומכינים קרמל. ברגע שהסוכר נמס לגמרי, ומתחיל לקבל צבע ענברי עמוק,מוסיפים את המלח, הפקאנים והשקדים, ומערבבים יחד בכף עץ עד שהאגוזים מצופים לחלוטין בתערובת הקרמל. מצננים את התערובת לחלוטין על נייר אפייה.
לאחר שהתערובת קרה לחלוטין קוצצים גס בעזרת סכין גדולה (או מעבד מזון עם להב פלדה).

הרכבת המנה
בתחתית כל כוס מניחים בנדיבות את פודינג השוקולד. מעל מפזרים מעט אגוזים מסוכרים, ולבסוף עורמים מעל את התותים החתוכים. מגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות

• אפשר להכין את כל המרכיבים של המנה ולשמור אותם במקרר ורק להרכיב לפני ההגשה. ברגע שהמנה מורכבת, עדיף שהיא לא תשב במקרר, אלא תוגש מיד (כך האגוזים המקורמלים ישארו פריכים, ולא יספגו לחות מהתותים או הקרם).
• אם לא אוהבים תותים אפשר כמובן להמיר בפרי אחר. בעיני השילוב של תותים ושוקולד הוא מנצח.
• אם לא אוהבים פקאנים או שקדים, אפשר בהחלט להמיר באגוזים אחרים: לוז, מלך, מקדמיה וכו'. כמובן שלא חייבים לשלב בין שני סוגי אגוזים ואפשר להשתמש רק בסוג אחד של אגוזים.
• חשוב מאוד לא לותר על המלח בקרמול האגוזים, מאחר והוא מוסיף ממד נוסף של טעם למנה כולה.

בתאבון ושבוע טוב!

עוגיו.נט – הבלוג שלי, האוצר והבייבי שלי. הבלוג הזה משקף אותי בכל אחד ואחד מהפוסטים שמפורסמים בו: במלל, בתמונה, בקישורים, בכל. כל פוסט שמפורסם נכתב עם הרבה מאוד השקעה, אהבה ומחשבה, והוא משופץ עד לרגע הפרסום ללא הרף. הפרפקציוניזם שלי תמיד היה מוגזם, אבל זה חלק ממני, חלק שאני אפילו די מעריכה. והתמונות? על זה בכלל אין מה לדבר מרוב שזה אני. כל תמונה ותמונה בבלוג צולמה על ידי, אלא אם צוין במפורש מישהו אחר. לרוב אני ממעטת לערוך את התמונות ומפרסמת אותן כמו שהן, וגם הן, בדרכן, משקפות את האישיות שלי, ואת חוסר השלמות שבי.

כשעוגיו.נט רק נולדה, לפני קצת יותר משנה, התמונות היו הרבה פחות איכותיות מהתמונות בפוסטים האחרונים, מהסיבה הפשוטה שפשוט לא השקעתי בצילומים כפי שאני משקיעה היום. אבל כל זה לא מוריד כהוא-זה את ערכן הרגשי של התמונות. אתם יודעים למה? – כי אלה תמונות של מתוקים ומאכלים שונים שהוכנו על ידי, פותחו ועוצבו בדיוק כפי שרציתי, ובסופו של דבר צולמו במצלמה שלי על ידי.

השבוע נגנבה מהבלוג שלי תמונה, כזאת של אוזני המן, לפורים. היא פורסמה ועדיין מפורסמת בלא מעט אתרי אינטרנט גדולים – פורטלים, והיום אף הגיעה לעיתון יומי בתפוצה רחבה מאוד. הדבר הגרוע ביותר הוא שהתמונה המפורסמת בשלל האתרים וגם בעיתון, רשומה תחת שם של צלם שאני כלל לא מכירה, ומיוחסת לרשת של בתי קפה. כמה אירוני שבתקופה כל כך שמחה של החג השמח והמבדח, אני נאלצת להתעסק במעשים שפלים שכאלה. הקלות הבלתי נסבלת הזאת, של לקיחת תמונות ופירסומן במקום אחר תוך התעלמות מוחלטת מכך שזוהי גניבה לשמה ופגיעה בזכויות יוצרים, פשוט הורסת אותי.

אני לא מבינה דבר בדיני אינטרנט וקניין רוחני, אבל יודעת בודאות שהצדק עימי. ניסיונות שנעשו לפתור את העניין בשקט וללא בלגן עלו בתוהו, ואני מוצאת את עצמי ביומיים האחרונים יותר ויותר חושבת על כיוון משפטי. לומר את האמת? אין לי כוח לזה כלל, בטח שלא בתור סטודנטית עסוקה וגם לא בדיוק עשירה. אבל אם אין ברירה אז אין ברירה, לא?

זכויות יוצרים וקניין רוחני זה אחד הדברים החשובים לי ביותר כבר שנים ארוכות, הרבה לפני כל המתכונים והתמונות. פעם, לא ממש מזמן, עסקתי גם בתחום המוזיקה, ולכן אני מודעת לחשיבות הרבה שיש לעניין. בדיוק מהסיבה הזאת, אגב, מעולם לא הורדתי שירים בתוכנות שיתוף למיניהן, וכל הדיסקים שיש לי בבית (כ800 דיסקים של החצי ושלי, תודה ששאלתם), כל כולם מקוריים.

הפרה של זכויות יוצרים היא פשוט חדירה לפרטיות, וכעת אני מרגישה מנוצלת, פגועה וכועסת. התמונה שנגנבה היא חלק מהבלוג שכל כולו מייצג אותי. אין מעשה שפל יותר בעיני בתחום הזה מלהעתיק תמונה ולא לתת קרדיט ראוי, וגרוע מכך – קרדיט שגוי. זוהי פשוט גניבה לכל דבר. גניבה זו גניבה – גם אם היה נורא "קל" לבצע את העבירה…

יש כמה דברים שלא תמצאו אותי בחיים אוספת לעגלה בסופר: גרנולה מוכנה (לא כזאת בעיה להכין בבית, ובטוח יותר זול – מתכון בקרוב!), עוגיות (למרות שלפעמים הצד "העצלן" שלי תוקף אותי ואני מסוגלת לקנות את העוגיות שוקולד צ'יפס 37% – והן בהחלט שוות את זה, למרות שהמתכון שלי לא נופל מטעמן), וממרח חלבה.

למה ממרח חלבה? סתם כי אני לא חובבת חלבה (או טחינה בכלל לצורך העניין). השבוע נכנסו לי לעגלה בסופר גם ממרח חלבה ואפילו חלבה רגילה! איך זה קרה אתם שואלים? קרה… בהחלט מקרה נדיר!

מוכרחה להודות שהממרח חלבה לא כזה נורא כמו שחשבתי. העזתי וטעמתי ממנו, כי אני לעולם לא מכינה משהו מבלי לטעום קצת, והשד לא היה כזה נורא. עדיין זו תהיה הבחירה האחרונה שלי בכל הנוגע למתוקים, אבל באמת שזה לא כזה נורא. איזה יופי.

לפעמים אני אוהבת לשחק קצת עם עוגיות ממולאות, ולצאת מהשגרה של עוגיות פרח ריבה ואלפחורס שנמצאות אצלי קבוע ברפרטואר. אז זה לא איזה חידוש מטורף, העוגיות הבאות, אבל יש משהו מאוד נחמד בצבעים המנוגדים, השחור – לבן – מתוק הזה… ואני אפילו לא אוהבת חלבה

אז הנה צמד מתכוני חלבה חדשים – ישנים, תאמינו או לא – זה אפילו טעים!

ריבועי סנדוויץ' שוקולד ממולאים בממרח חלבה

לעוגיות:

100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

50 גר' אבקת סוכר

90 גר' קמח

50 גר' קורנפלור

10 גר' קקאו הולנדי כהה

חלמון

כף ברנדי/ ליקר שוקולד

למלית:

ממרח חלבה, חלבה מפוררת

ההכנה:

במעבד מזון עם להב פלדה מעבדים חמאה, אבקת סוכר, קמח, קורנפלור וקקאו לתערובת פירורית. מוסיפים את החלמון והברנדי (או ליקר השוקולד) ומעבדים רק עד קבלת בצק.

משטחים את הבצק לדיסקית, עוטפים בנילון נצמד ומקררים למשך כשעה.

מחממים תנור ל170 מעלות.

מרדדים את הבצק לעובי של כ3 מ"מ, וקורצים עוגיות עם כל חותכן שאוהבים. אני החלטתי לחנוך חותכן חדש – ישן שמצאתי בארון – חותכן מרובע. יצא מצוין עם כל צורה אחרת, הטעם נשאר אותו טעם. לחצי מהעוגיות נוציא חור קטן מהמרכז (אפשר ע"י פיה של צנטר או איזשהו פקק קטן – מה שיש לכם בבית).

מסדרים את העוגיות בתבנית עם נייר אפייה ואופים כ8-10 דק', עד שעוגיות יציבות בצדדים ועדיין מעט רכות במרכזן. לאחר שהעוגיות הצטננו לחלוטין ממלאים אותן בממרח חלבה וסוגרים עם עוגיה עם חור ליצירת סנדוויץ'. מקשטים במעט חלבה מפוררת.

הערות, הארות ותוספות:

· אם אתם כמוני ולא חובבי חלבה גדולים – אפשר בהחלט להמיר את המילוי של העוגיות בכל מה שתחפצו: ממרח נוגט, ממרח שוקולד, גנאש שוקולד לבן, ריבת חלב, חמאת בוטנים וכו' וכו'. האופציות באמת אינסופיות – תתפרעו!

· את העוגיות שומרים בתוך קופסא אטומה. הן נשמרות עד שבוע.

· אפשר להכין את העוגיות מבלי למלא אותן, יוצאות עוגיות קקאו טעימות. במידה ואתם מחליטים לא למלא אותן, אני ממליצה לפזר מעט סוכר על העוגיות לפני האפייה, שיצאו יותר יפות.

וקטנה לפני סיום: חג פורים קפץ להגיד שלום, אז האלפחורס הקלאסיים החליטו להתחפש!

אלפחורס חלבה – פיסטוק

מי היה מאמין? האלפחורס הארגנטינאיים התחפשו לים תיכוניים, עם מילוי מפתיע של ממרח חלבה, ובמקום קוקוס פיסטוק גרוס. מוזר כמה שזה טעים!

אז המתכון של האלפחורס נשאר אותו מתכון, רק המלית משתנה: ממלאים את האלפחורס בממרח חלבה ובמקום לגלגל את העוגיות בקוקוס מסביב, מגלגלים אותן בפיסטוק גרוס. יוצא מגניב וירוק.

ואם כבר באלפחורס עסקינן – אפשר להתפרע לגמרי ולמלא אותם במליות אחרות: חמאת בוטנים (ולגלגל בשברי בוטנים), ממרח שוקולד (ולגלגל באבקת פרלינה) וכמובן אפשר להישאר עם האלפחורס הקלאסיים – עם ריבת החלב. אשמח לשמוע עוד רעיונות!

המשך שבוע מקסים!

פורים זה חג של ילדים – תחפושות, משחקים, משלוחי מנות מתוקים, תחרויות והרבה הרבה כיף. אחד הדברים שאותי ביאסו הכי הרבה כשהייתי ילדה היה למצוא אוזני המן קשים, עבשים וממש לא טעימים במשלוחי מנות. מאז אני לא ממש מחבבת אוזני המן, למרות שלמעשה אין סיבה אמיתית לעניין. בכל זאת – מדובר בעוגיה פשוטה פשוטה מבצק פריך. מה יכול להיות רע בזה?

אז כמובן שהבעיה טמונה בבצק. אם הבצק לא טעים או סתם עיבדו אותו למוות – אוזני ההמן לא יהיו טעימים ו/או קשים ולא פריכים ונימוחים. כמו שכבר הספקתם להבין – אני מאוד אוהבת בצק פריך על כל נגזרותיו, לכן החלטתי למצוא את הנוסחא המוצלחת ביותר בעיני לאוזני המן, ולאחר ניסיונות רבים, נמצאה המטרה  - אוזני המן פריכים ונימוחים.

במילוי באמת שאפשר לגוון כמה ואיך שרוצים. מה שחשוב זה רק לא למלא יותר מדי, אחרת יוצא לנו אוזן המן מצופה במילוי שברח בזמן האפייה… לאוזן המן בינונית משהו כמו חצי כפית מלית מספיק בהחלט.

אז הנה המתכון שלי, לאוזני המן נהדרים וקלים להכנה. תנסו – מבטיחה לכם שלא תתאכזבו.

אוזני המן (כ – 65 יחידות בינוניות)

220 גר' קמח

80 גר' אבקת סוכר

200 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

30 גר' שקדים טחונים

2 שקיות סוכר וניל (20 גר')

50 גר' קורנפלור

קורט מלח

חצי כפית גרידת לימון

1 ביצה מספר 1

חצי כפית תמצית וניל טהורה

2 כפות חלב

ההכנה:

נחמם תנור ל175 מעלות.

במעבד מזון עם להב פלדה נניח חמאה, שני סוגי סוכר, שקדים טחונים, קמח וקורנפלור ונעבד בפולסים (לחיצות קצרות) עד קבלת תערובת פירורית, שמזכירה קוסקוס.

נוסיף את תמצית הוניל, המלח, לימון, ביצה וחלב ונעבד קצרות – רק עד קבלת גוש בצק. חשוב מאוד לא לעבד את הבצק יתר על המידה, זה יפגום בפריכות.

את גוש הבצק נשטח לדיסקית, נעטוף בניילון נצמד ונקרר במקרר למשך כשעה וחצי – שעתיים.

נרדד את הבצק על משטח מקומח לעיגול בעובי של כ 3 מ"מ, ונקרוץ עיגולים ע"י מיקד (או במידה ואין לכם – כוס תעשה את העבודה מצוין).

במרכז כל עיגול נשים חצי כפית מלית (כמובן – תלוי מה בחרתם – אני במקרה הזה בחרתי באופציה הקלה ביותר שהיא ממרח תמרים).

נסגור את העיגולים לצורת משולשים – אוזני המן ונסדר על תבנית עם נייר אפייה. נניח את התבנית במקפיא למשך כחצי שעה.

נאפה את אוזני ההמן כ12 דק' עד שהשוליים מזהיבים וחלקם התחתון זהוב. נוציא את האוזניים לצינון על השיש. נבזוק אבקת סוכר ונגיש.

רעיונות למילויים:

·         שוקולד (אני מאוד אוהבת נוטלה)

·         מלית פרג מסורתית (אפשר להוסיף לה צימוקים ואגוזים – משדרג מאוד)

·         ממרח תמרים

·         ממרח נוגט

·         חלבה ופיסטוקים קצוצים

·         קרם שקדים

·         קרם פטיסייר בטעמים

ועוד ועוד… האפשרויות באמת אינסופיות – הכל תלוי בכם ובכמה סבלנות יש לכם. לאוזני המן בדרך כלל יש לי פחות סבלנות מעוגיות אחרות, אז אני הולכת לרוב על הפשוט ביותר – הממרחים הקנויים… כן כן, מה לעשות, לכל אחד יש את ה"בעיה" שלו.

חג שמח לכולם!