פטיפור | עוגיו.נט

חג ודביק (או: פיננסייר תותים)

מחר "חג האהבה", שהוא מסוג החגים שתמיד עושים לי קצת בחילה של מתיקות ודביקות יתר. אני בכלל לא מדברת על כל השוקולדים והמתנות שמתקבלות בחגים האלה, אלא יותר על הדביקיות שנשפכת מאנשים, שיום לאחר מכן מתנהגים כרגיל לבני/ בנות זוגם. מה שווה החג הזה אם ביום-יום אנשים לא יודעים להביע אהבה בצורה הפשוטה ביותר? מילה טובה, חיבוק, נשיקה… לא צריך הרבה מעבר.

הדביקות הזאת היא לגמרי לא אני. אני בחורה של "תכלס"; אני לא צריכה זר פרחים או שוקולד (משובח ככל שיהיה) בשביל להביע את אהבתי, ובטח ובטח לא ביום מסוים בשנה, שמישהו (מי זה?) קבע שיהיה "יום האהבה". מבחינתי כל יום יכול להיות יום של אהבה, וההחלטה על יום ספציפי היא שרירותית מדי, ובעיקר גורמת לאנשים להוציא הרבה יותר מדי כסף על דברים שלא בהכרח מביעים אהבה, כמו גם לבעלי מסעדות להפוך את היום הזה לעוד "יום מיוחד" עם "תפריט מיוחד" שעולה פי שניים מבדרך כלל.

ועדיין, הדביקות הכריעה גם אותי. את הפיננסיירים הכנתי אמנם כבר לפני יותר מחודש, אבל ידעתי שאעלה אותם ממש בזמן הזה, במיוחד בשביל אלה שרוצים פשוט להכין מתנה קטנה ומתוקה לבני או בנות זוגם. אין מתאימים בעיני מהפיננסיירים האלה; קל מאוד להכין אותם, והם גם טעימים ויפים מאוד. כמה פיננסיירים בתוך שקית קטנה, קשורה בסרט, זו מתנה מתוקה לגמרי, ולדעתי הרבה יותר שווה מכל בונבוניירה שלא הושקעה בה יותר מדי מחשבה.

פיננסייר תותים
מבוסס על מתכון מהבלוג Joy Of Baking, עם מעט התאמות שלי.
24 פיננסיירים קטנים מאוד (או 12 גדולים יותר)

120 גר' חמאה
30 גר' קמח לבן
50 גר' שקדים מולבנים טחונים
90 גר' אבקת סוכר
קורט מלח
3 חלבונים בטמפרטורת החדר
כפית מחית וניל איכותית
כף ליקר אמרטו

12 תותים קטנים חצויים
מעט נפאז' להברשת התותים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל170 מעלות.
  2. מתחילים בהכנת חמאה אגוזית (Beurre Noisette): בסיר קטן מניחים את החמאה ועל אש בינונית מתחילים להמיס אותה. לאחר שהחמאה נמסה לחלוטין מנמיכים מעט את האש וממשיכים לבשל אותה עוד 3-4 דקות, עד שהיא מקבלת גוון שזוף ומתפזר ניחוח אגוזי. בשלב זה מורידים אותה מהאש ומניחים בצד לעשר דקות (על מנת שתצטנן מעט).
  3. בקערה מערבבים יחד קמח, שקדים מולבנים טחונים, אבקת סוכר ומלח לתערובת אחידה.
  4. מוסיפים פנימה את החלבונים, מחית הוניל והאמרטו ומערבבים יחד בעזרת לקקן או כף עץ עד שמתקבלת תערובת אחידה.
  5. מוסיפים את החמאה האגוזית, ומערבבים עד לטמיעתה המוחלטת בתערובת.
  6. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנתר חלק, ומזלפים לתבניות פיננסייר משומנות קלות.
  7. בתוך כל פיננסייר מניחים חצי תות.
  8. אופים את הפיננסיירים 10-15 דקות, או עד שהם מזהיבים בצידם, ועדיין מעט חיוורים במרכז.
  9. מצננים לחלוטין בטמפרטורת החדר. מברישים בעדינות כל תות במעט נפאז' (ליצירת ברק וגם לשמירה על הצורה שלו), ומעבירים בעדינות לאחסון בקופסא אטומה.

הערות, הארות ותוספות

  • אם לא אוהבים תותים אפשר להשתמש גם בפירות יער. אוכמניות ופטל ילכו מצוין בפיננסייר הזה.
  • ניתן להוסיף טעמים נוספים לפיננסייר – שוקולד קצוץ, חלבה או אגוזים קצוצים גס.
  • הפיננסייר נשמר בקופסא אטומה במקרר עד חמישה ימים.
  • ניתן להכין את הפיננסייר גם ללא התותים, מה שיניב עוגיית שקדים נימוחה וטעימה לגמרי.
  • חשוב להיות עם יד על הדופק בעת הכנת החמאה החומה, שכן היא עלולה להישרף במהירות (ובמילים אחרות: תעשו בייביסיטר על הסיר כשהוא על האש).

מילפיי קלאסי

הפעם זה יהיה קצר ולעניין. לצערי מחוסר זמן היסטרי, שרק הולך ומחמיר, הזמן שלי לכתוב טקסטים ארוכים עם מחשבה קצת מתמעט. תקופת המבחנים כבר אוטוטו כאן, והיא הולכת להישאר איתי מעתה ועד חודש מרץ. אז להתראות חיים, ושלום מבחנים.

אל תחשבו שאני שוכחת אתכם. מבטיחה שיהיה מתכון בכל זמן סביר של שבוע ולכל היותר עשרה ימים. זה מה שיחזיק אותי שפויה בסופו של דבר. והפעם – מילפיי קלאסי, מבצק עלים ביתי, עם קרם פטיסייר עשיר.
הפוסט הזה מוקדש לאבא שלי, שזו העוגה האהובה עליו – אבא זה בשבילך!

Mille-feuille

מילפיי קלאסי

בצק עלים בסיסי
מתכון של ביה"ס "בישולים" עם שינויים והתאמות שלי.

250 גר' קמח רגיל

2 גר' מלח

חצי כפית חומץ (חשוב, ולא לותר)

120 מ"ל מים קרים

35 גר' חמאה מומסת (לא להמיר בשמן)

לקיפולי החמאה: 185 גר' חמאה

קרם פטיסייר

250 מ"ל חלב 3%

חצי מקל וניל חצוי ומרוקן

70 גר' סוכר לבן

3 חלמונים

35 גר' קורנפלור (3 כפות)

רום או ברנדי לפי הטעם

אבקת סוכר לאיבוק המילפיי

מעט ביצה טרופה למריחה על הבצק

מעט סוכר לבן לזרייה

ההכנה:

בצק עלים

מכניסים את כל החומרים למעט החמאה לקיפול אל תוך קערת מיקסר עם וו לישה, ומעבדים יחד לבצק רק וגמיש כ8-10 דק'. מניחים את הבצק במקרר למשך כרבע שעה.

בינתיים מכינים את החמאה לקיפול: יוצרים מהחמאה מלבן בגודל של כ10X15 ומניחים אותה בצד עד השימוש.

מרדדים את הבצק למלבן בגודל של כ30X15 ועל מחצית ממנו מניחים את החמאה. מקפלים על החמאה את החצי השני, ומסובבים את הבצק סיבוב של 90 מעלות בכיוון השעון (הקיפול צריך להיות לכיוון הגוף שלנו). מרדדים שוב למלבן ועושים קיפול 3 ומיד (אין צורך לקרר בשלב זה) עושים קיפול 4. ניתן לראות את כל השלבים של הקיפולים ממש כאן.

מניחים את הבצק במקרר למשך כחצי שעה, ולאחר מכן חוזרים על הפעולה בשנית: קיפול 3 ולאחר מכן קיפול 4. הבצק מוכן, הוא רק צריך מנוחה של כמה שעות במקרר (ועדיף לילה). עוטפים את הבצק בנילון נצמד ושומרים במקרר.

מחממים תנור ל190 מעלות.

מרדדים את הבצק לעובי של כ3-4 מ"מ וחותכים לשני ריבועים בגודל 20X20. מניחים את הבצק על תבנית תנור עם נייר אפייה. מורחים את הבצק במעט ביצה טרופה ובוזקים סוכר. מעל הבצק מניחים נייר אפייה נוסף, ומניחים גם תבנית אפייה נוספת. הסיבה לכך היא כדי שהבצק לא יתפח עד הסוף במהלך האפייה, אלא ישאר נמוך, שחום ופריך-פריך.

אופים את הבצק במשך כ25-30 דק', עד שהוא זהוב ופריך. מניחים לצינון מוחלט את שני הריבועים לפני המילוי.

קרם פטיסייר

בסיר קטן מניחים חלב ווניל ומביאים לסף רתיחה. בינתיים טורפים יחד חלמונים, סוכר, קורנפלור וברנדי/ רום. מסננים פנימה תוך כדי השוואת טמפרטורות את החלב, ולאחר מכן ממשיכים לבשל את התערובת עד שנוצר קרם פטיסייר סמיך. מורידים מהאש, ומעבירים לכלי אחסון. מניחים על פני הקרם נילון נצמד (על מנת שלא יווצר קרום), ושומרים במקרר עד השימוש.

לאחר שהקרם קר, מקציפים אותו מעט בעזרת מטרפה ידנית, כדי שהוא יחזור למרקם המקורי והקרמי שלו.

הרכבת המילפיי

מעל אחד מריבועי הבצק יוצקים את הקרם, סוגרים עם הריבוע השני ל"סנדוויץ'", ומיישרים את הקרם בשוליים בעזרת פלטה ישרה או קלף. בוזקים מעל אבקת סוכר בנדיבות ומגישים.

Mille-feuille

הערות, הארות ותוספות:

  • משאריות הבצק עלים אפשר להכין בורקסים קטנים, חטיפי בצק עלים, טארטלט תותים מבצק עלים וקרם דיפלומט, עוגיות אזני פיל וכו'…
  • בזמן ההרכבה אפשר להוסיף בתוך הקרם גם פירות כמו תותים, קיווי, אפרסמון וכו'.
  • אפשר לחתוך את המילפיי למנות מבעוד מועד: מקפיאים לגמרי את המילפיי בשלמותו לזמן קצר, וכשהוא קפוא לגמרי, באמצעות סכין שף חדה פשוט פורסים לפרוסות. הקרם לא בורח כשהוא קר.

שיהיה בהצלחה לכולם בתקופת המבחנים!

ולסיום, בקשה קטנה: יש תחרות בעמוד של ניופאן בפייסבוק, ואני מאוד אשמח אם תעשו לי LIKE לתמונה שפירסמתי שם. הסיכויים שלי נראים די קלושים בינתיים לצערי, אבל עדיין לא בא לי לוותר, וזה לגמרי יעשה לי מצברוח בימים אלה אם אצליח לזכות, תודה רבה!


נחמות קטנות

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתחום האפייה והקונדיטוריה הוא פטיפורים. משפחה של מתוקים קטנים, שכוללת בתוכה בעצם את כל עוגיות הראווה הקטנות (סטייל המקרונים, אהוביי), טארטלטים מכל הצבעים והמינים, פרלינים וטראפלס שוקולדיים למיניהם. הקטנטנים הממזרים האלה, שנחטפים הרבה יותר מהר ממה שלוקח להכין אותם, עושים צבעוני ושמח על הצלחת, וכמובן בבטן.

טארטלט שוקולד - פרלין

מה שצריך להכנת הקטנים האלה הוא בעיקר סבלנות. למעשה הכנו את הכל כבר בגדול, ולהכין את הכל בקטן זה מרהיב ומדליק, אפילו אם זה  טארט התפוחים הסטנדרטי ביותר. במקרה הזה – הגודל כן קובע! כמה שיותר קטן – יותר יפה.

על מנת להכין את הטארטלטים האלה צריך גם רינגים קטנים (אני מעדיפה בקוטר 3-4 ס"מ ובגובה של כחצי ס"מ עד ס"מ), או לחילפין את הכלים האלה לטארטלטים שניתן לקנות בחנויות המתמחות. לדעתי הטארטלטים יוצאים יפים הרבה יותר ככה. ובנקודה זו אעצור ואומר תודה ענקית ליערית יקירתי, שהואילה בטובה לקנות לי כאלה בניו יורק במחירים פחות שוחטים מהארץ. תודה!

כלים לטארטלטים - יש המון סוגים!

אז בעצם אנחנו מדברים פה על טארט, פשוט במקום להכין אותו בתור טארט אחד גדול אנחנו מכינים אותו בתור כמה טארטים קטנטנים (להלן, הטארטלטים שלנו). ובמקרה הזה, מדובר על טארט שוקולד ופרלין.

טארטלט שוקולד – פרלין

לבצק פריך:

50 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

50 גר' קמח

25 גר' קורנפלור

30 גר' סוכר

קורט מלח

חלמון מביצה מספר 3

כף ליקר אמרטו (או ברנדי או רום)

 

למלית שוקולד – פרלין

פקאן סיני גרוס דק

200 גר' שוקולד מריר

30 גר' מחית פרלינה

2 כפיות נס קפה

250 גר' שמנת מתוקה

2 חלמונים

נתחיל בהכנת הבצק הפריך. את החמאה, הקמח, קורנפלור, סוכר ומלח נניח במעבד מזון עם להב פלדה ונעבד עד לקבלת פירורים קטנים. נוסיף את החלמון והליקר ונעבד רק עד קבלת בצק.

נשטח את הבצק לדיסקית ונקרר למשך כשעה.

את הבצק הקר שלנו נרדד לעובי של כ2 מ"מ (יותר דק מרידוד לטארט בגודל רגיל) ונקרוץ לעיגולים קצת יותר גדולים מגודל הרינגים או הטארטלטים שלנו. נרפד את הרינגים עם הבצק תוך כדי הידוק לדפנות ולתחתית. חשוב מאוד לרפד את התבניות כמו שצריך, על מנת שהבצק לא "יצנח" לנו באפייה. את הרינגים עם הבצק נניח בפריזר עד שהם קפואים לגמרי (משהו כמו חצי שעה –שעה).

בינתיים נרתיח את השמנת המתוקה. את השוקולד המריר, מחית הפרלינה והנס קפה נניח בתוך קערה. מעליהם נשפוך את השמנת המתוקה שרתחה. נמתין כדקה ונערבב לתערובת הומוגנית. נוסיף את החלמונים בזה אחר זה תוך כדי ערבוב. זהו, המלית מוכנה.

נחמם את התנור לחום של 170 מעלות.

בתחתית כל קלתית נפזר מעט פקאן סיני גרוס ונמלא את הקלתיות הקטנטנות שלנו במלית השוקולד כמעט עד הסוף. המלית אינה תופחת כמעט במהלך האפייה. נאפה את הטארטלטים כ10 דק'. המלית תיראה עדיין נוזלית מאוד במרכזה, אבל היא מתייצבת בקירור.

נקשט את הטארטלטים שלנו בפטל טרי או בכל מה שאוהבים ונגיש. בתאבון!

טארטלט שוקולד - פרלין

הערות ותוספות:

·         אפשר כמובן להכין את כל העסק כטארט אחד גדול. זה עובד גם ככה, ועדיין טעים להפליא!

·         לא חייבים לקשט בפטל אם אין – אפשר עם פולי קפה גרוסים, פולי קקאו גרוסים (גרואה), תותים פרוסים, מעט קצפת ועוד ועוד.


טרילוגיית המקרונים – חלק ב'

 

יש לא מעט דברים שחייבים להתקיים על מנת שהמקרונים שאנחנו מנסים להכין יצאו מושלמים, ולכן אספתי כמה כללי אצבע שיוכלו לעזור לכם בניסיונות. אני מוכרחה לציין כי הרבה פעמים בהתחלה לא משנה מה עושים, תמיד שוכחים משהו, ואז המקרונים לא מצליחים, או מצליחים חלקית בלבד. פשוט צריך להכין את הכל בתשומת לב ולהיות מודעים לכל שלב בתהליך. עם הזמן יגיע גם ניסיון – ניסוי וטעיה זה דבר טוב בעיני.

עשרת הדיברות (או: כללים, חוקים ושאר ירקות)

1.      חשוב מאוד: לטחון את השקדים הטחונים ואבקת הסוכר יחד. כן, למרות שהשקדים כבר טחונים, כדאי מאוד לטחון אותם יחד עם אבקת הסוכר לאבקה דקיקה.

2.      חשוב מאוד 2: לנפות את אבקת השקדים עם אבקת הסוכר יחד. זוהי עבודה קצת קשה, כי צריך להפעיל קצת כוח במהלך הניפוי, אבל תחשבו על העוגיה המהממת שתצא מכל המאמץ, זה כל כך שווה את זה.

3.      את החלבונים מקציפים לקצף לא קשה מדי אבל בטח שלא רך מדי. צריך להגיע לרמה של גבעות נוקשות, אבל לא יותר מדי. זה לא צריך להיות קשה כמו מרנג. קצת כמו הקצפת חלבונים לטורט..

4.      את צבע המאכל (במידה ומשתמשים בצבע מאכל, כמובן), מוסיפים במהלך קיפול השקדים והסוכר אל החלבונים, ולא בסוף, כדי לא לשבור יותר מדי את התערובת.

5.      את המקרונים כדאי לזלף בגודל שווה, על מנת שבסופו של דבר יצאו עוגיות סנדוויץ' יפות ומדויקות.

6.      לפני האפייה, כדאי להשאיר את המקרונים המזולפים בתבנית בטמפ' החדר למשך כחצי שעה – שעה על מנת שהם יקבלו מעין "קרום". זה יבטיח מקרון מוצלח.

7.      מומלץ לאפות בתבנית כפולה (תבנית על תבנית) – כך החום עובר לאט יותר ובצורה שווה יותר.

8.      כדאי ליישן קצת את החלבונים בהם אנו משתמשים. אני ניסיתי גם עם חלבונים ישנים וגם יצא לי להשתמש בחלבונים טריים. היישון היא פעולה שאכן כדאי לבצע, אבל במידה ואתם ספונטניים בהחלט ניתן להכין מקרונים גם עם חלבונים טריים, ויצאו מקרונים טובים. את יישון החלבונים נבצע בצורה הזאת: נשים את החלבונים בכלי, נכסה בניילון נצמד ונעמיד בטמפ' החדר 3 ימים. למי שמפחד להשאיר ביצים ככה – אפשר גם במקרר, אבל יום או יומיים יותר.

9.      על מנת לשחרר את המקרונים מהתבנית אחרי האפייה, חייבים לחכות שהם יצטננו לגמרי. לפי סרטון צרפתי (אותו אביא בהמשך), יש שיטה לשחרור המקרונים ע"י ריסוס מים בין התבנית לנייר האפייה (או הסילפט). בצורה זו הם משתחררים בקלות יתרה. לי באופן אישי אין בעיה לשחרר אותם גם בלי לרסס מים. תנסו ותראו מה מתאים לכם.

10.  לאחר שחרור המקרונים אפשר ומומלץ לסדר אותם בזוגות בעלי גודל דומה או זהה, זה יקל מאוד על הכנת הסנדוויץ'. באופן כללי זה מומלץ בעיני לכל עוגיית סנדוויץ' באשר היא, אבל כאן זה אסתטי במיוחד.

 

מקרון פיסטוק

 

וכמו שהבטחתי – מתכון לקרם חמאה – פיסטוק, שלקוח מביה"ס בישולים, ופורסם באתר YNET:

← לצורך הכנת הקרם יש להצטייד במדחום סוכר →

החומרים:

1 ביצה

2 חלמונים

3/4 כוס סוכר

1/3 כוס מים

250 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות

4-5 כפות מחית פיסטוק

ההכנה:

את הסוכר והמים נניח בסיר, ונביא לרתיחה. אנחנו אמורים להגיע לטמפרטורה של 121 מעלות.

את הביצה והחלמון נתחיל להקציף במיקסר עם מטרפה, ברגע שמתחילות בועות ראשונות בסירופ הסוכר.

ברגע שהסירופ מגיע לטמפרטורה הרצויה, נגביר את מהירות המיקסר ונשפוך בזרם דק את הסירופ לתוך הביצה והחלמון. נמשיך להקציף את התערובת עד שהקערה קרה לגמרי.

נוריד את מהירות המיקסר למהירות בינונית, ונוסיף את קוביות החמאה ואת מחית הפיסטוק. אפשר להפסיק את פעילות המיקסר ברגע שמתקבל קרם אחיד ומבריק. 

 

כמו שכבר אמרתי, לדעתי קרם חמאה הוא מעט כבד, למרות שהוא טעים מאוד. אני מעדיפה למלא מקרונים בגנאשים בדרך כלל. העבודה גם הרבה יותר קלה כשעושים את זה ככה.

 

בפוסט הבא – סרטונים, הדגמות ועמודים מעניינים מהאינטרנט על מקרונים. יש למה לחכות!


  • דף 1 מתוך 2
  • 1
  • 2
  • <