פסח | עוגיו.נט

ניגודים משלימים

נראה לי שכבר ציינתי בעבר את אהבתי הרבה לשילוב מתוק-מלוח, ואפילו כתבתי על זה לאחרונה שוב במתכון לבראוניז חמאת בוטנים. האהבה הזאת רק הלכה והתגברה בזמן האחרון, ואני מוצאת את עצמי מנסה המון שילובי מתוק-מלוח באפייה וגם בבישול. השילוב האהוב עלי ביותר הוא כמובן שוקולד ומלח.

הטראפלס הבאים נולדו כתוצאה מרצון עז למשהו קצת שונה, ולא הטראפלס הקונבנציונלים של שוקולד-קפה או שוקולד-אגוזים-נוגט. המלח הוא מלח ים אטלנטי, שהוא מעט פחות מלוח ממלח רגיל, ואף בריא ממנו (פחות מעובד). אמנם ניתן להחליף אותו למלח שולחני רגיל, אבל לטעמי הוא עושה את כל ההבדל, מאחר ויש לו טעם מיוחד מאוד. ניתן להשיג מלח ים אטלנטי בכל סופר גדול ובמעדניות.

בעת ההכנה יש צורך להכין קרמל, פעולה שהרבה אנשים משום מה פוחדים ממנה במטבח. זה באמת לא מסובך כמו שנהוג לחשוב, ואם פועלים על פי ההוראות אין סיבה שהעניין לא ילך. פשוט מניחים את הסוכר במחבת עם תחתית עבה (חשוב, על מנת שהמחבת לא תישרף), ומחכים שיתקרמל לחלוטין. אין שום בעיה לערבב עם כף עץ או מרית נקייה, ואם ממש לחוצים מהעניין אפשר גם להוסיף כף או שתיים של מים, מה שיגרום לקרמל להיות קצת יותר ידידותי למשתמש. בסופו של דבר התוצאה תהיה זהה.

ניתן להכין גם חצי כמות ממה שכתוב במתכון, אך לטעמי לא שווה "לבזבז" זמן על חצי כמות. הטראפלס יוצאים כל כך טעימים, שזה יהיה מאוד עצוב כשהם יגמרו. הם יהוו מתנה נהדרת לכל מי שאוהבים, וגם ניתן להקפיא אותם במידה ולא מתכוונים לאכול אותם בתוך שבוע–שבועיים מהכנת המתכון. באופן כללי טראפלס הם מסוג הממתקים העמידים מאוד בקירור, למרות שקשה להפסיק לאכול מהם… ראו הוזהרתם.

טראפלס שוקולד מריר עם טופי ומלח ים אטלנטי
40-50 טראפלס בינוניים מרובעים או עגולים

200 גר' שוקולד מריר 53% קצוץ גס
220 גר' שוקולד מריר 70% קצוץ גס
120 גר' סוכר לבן
50 גר' חמאה רכה
כף סירופ תירס בהיר
250 מ"ל שמנת מתוקה
4 גר' מלח ים אטלנטי

אופן ההכנה


מניחים את השוקולד בקערה בינונית.
מניחים את הסוכר במחבת עם תחתית עבה ומכינים קרמל. ברגע שהסוכר נמס כולו והקרמל מקבל צבע ענברי, מוסיפים את החמאה וסירופ התירס וממשיכים לבשל יחד על אש נמוכה עד שהחמאה נמסה לחלוטין.
בזמן הכנת הקרמל מביאים לסף רתיחה את השמנת והמלח. כשהקרמל מוכן (לאחר הוספת החמאה), מוסיפים פנימה את תערובת השמנת המתוקה, וממשיכים לבשל על אש נמוכה (!) עוד כ3-4 דקות, עד שהתערובת אחידה לחלוטין ולא נותרו גושי קרמל שלא נמסו.
מוזגים את תערובת הקרמל המוכנה על השוקולד הקצוץ, ממתינים דקה-שתיים וטורפים לגנאש חלק, אחיד ומבריק מאוד.
מעבירים את הגנאש לרינג מרובע ומצננים בטמפ' החדר או במקרר כ3-4 שעות, עד שהוא יציב לחלוטין וניתן לעצב אותו.
פורסים את הגנאש לריבועים ומגלגלים באבקת קקאו הולנדי כהה. מגישים בטמפ' החדר.

הערות, הארות ותוספות

  • את הטראפלס המוכנים ניתן להקפיא ולהוציא בכל עת. הם נשמרים בהקפאה חודש-חודשיים בלי שום בעיה.
  • בחום הזה מומלץ לשמור את הטראפלס במקרר בקופסא אטומה, אך חשוב להגיש אותם בטמפ' החדר, כשהם במרקמם האידאלי.
  • אם אין לכם מלח ים אטלנטי ניתן להשתמש במלח שולחני רגיל, אך מומלץ לשים חצי מהכמות (2 גר'), מאחר והוא מלוח יותר.
  • ניתן להכין את הטראפלס גם בצורת עיגולים, פשוט מגלגלים את תערובת הטראפלס בידיים, וטובלים באבקת הקקאו. בעיני בחום הזה הרבה יותר פשוט להכין טראפלס ריבועיים.
  • במקום להשתמש בשני סוגי שוקולד שונים, ניתן להמיר את כל הכמות בשוקולד 60% (סה"כ 420 גר').

ולסיום: לכל מי שהתרשם מעבודתו של ערן שוורצברד בפוסט על הסדנא שהוא העביר במבשלים, בתחילת אוגוסט הוא יעביר סדנת עוגות בחושות עם טוויסט מולקולרי. נשמע לי שווה ביותר. לפרטים נוספים, פנו למייל  haer1@bezeqint.net


מהר לפני שיגמר

אני אוהבת עוגות פשוטות של קיץ, כאלה שמכינים בכמה דקות מהירות, עם פירות קיציים, שקדים והרבה דברים טובים. משמש הוא אחד מפירות הקיץ האהובים עלי, ולמרות עונתו הקצרצרה אני תמיד מספיקה להכין איתו מאפה או שניים במהלך הקיץ, ותמיד מחכה בכליון עיניים לשנה הבאה, בה הוא שוב יהיה עסיסי ונהדר. יש משהו במשמש שהופך אותו לפרי המושלם לעוגות; העסיסיות שלו לא מתבטאת בדרך כלל ברכות יתר, מה שגורם למשמש לא לאבד מצורתו גם במהלך האפייה. הטיפול בו הוא פשוט, מאחר ולא צריך לקלף אותו, אלא רק לחצות ולחתוך, והוא פשוט טעים!

לפני כשבועיים פרסמה הילה אלפרט מתכון לעוגת ריקוטה ומשמשים בעיתון "ישראל היום" של יום שישי. בדרך כלל אני ממש לא קוראת את העיתון הזה, בודאי שלא בימי שישי (בעיקר בשל העובדה שאני לא מקבלת אותו בצורה מסודרת), אך הפעם הייתי באוניברסיטה, לפני שיעור השלמה כזה או אחר, ובכניסה שכבו להם כמה עיתוני ישראל היום, ולקחתי אחד כדי להעביר את הזמן. עם הדפדוף המהיר גיליתי שיש שם מדור אוכל חביב ביותר שנכתב על ידי הילה אלפרט, אותה אני מאוד אוהבת.

כשראיתי את המתכון שלה ידעתי שאכין מתישהו את השילוב הזה. כבר יצא לי להכין עוגת ריקוטה ושקדים של אהרוני (מהספר "אופים בבית"), ואני חושבת שמדובר בשילוב נפלא. אם מוסיפים לזה פרי כלשהו, ובודאי משמשים, בטוח תצא עוגה מושלמת. ואכן, כך היה. ריקוטה לא מצאתי בכמות מספקת, מה גם שמדובר בגבינה יקרה למדי, והחלטתי להמיר חלק ממנה לגבינה לבנה רגילה. משמשים יש עדיין בשפע בעונה הזאת, אבל כדאי למהר אם רוצים להכין את העוגה הזאת עם משמשים, מאחר וזהו כבר סוף עונתם.

אני מאמינה שניתן להכין את העוגה גם עם פירות קיץ אחרים, לא אמורה להיות בעיה. אמנם העוגה הזאת כוללת הפרדת ביצים (רחמנא ליצלן!), אך היא עדיין מהירה למדי, ולא גוזלת זמן רב. ברגע שמתכננים את הזמן בצורה יעילה (וזה נכון לכל תחום בחיים), אין שום סיבה שהעוגה הזאת תיקח לכם יותר מ10 דק' הכנה. הכינו את המרכיבים מראש, רככו את החמאה מבעוד מועד, הפרידו את הביצים, ואתם בדרך להכנתה של עוגה קיצית מושלמת.

עוגת שקדים, משמשים וריקוטה
בהשראת המתכון של הילה אלפרט שפורסם בישראל היום ב18.6.10, עם שינויים והתאמות שלי
לתבנית עגולה בקוטר 24

200 גר' חמאה רכה
150 גר' סוכר לבן
50 גר' סוכר חום דמררה
5 ביצים מופרדות, בטמפ' החדר
250 גר' שקדים מולבנים טחונים
40 גר' קורנפלור
גרידת לימון מלימון אחד
2 כפות ברנדי
250 גר' גבינת ריקוטה
150 גר' גבינה לבנה 9%
קורט מלח
6-8 משמשים חצויים ופרוסים לפרוסות

לקישוט:
200 מ"ל שמנת חמוצה
כפית סוכר
חצי כפית תמצית וניל

2-3 כפות שקדים פרוסים קלויים קלות (בתנור או במחבת)

אופן ההכנה

מחממים תנור ל160 מעלות.
בקערת מיקסר עם וו גיטרה מעבדים יחד חמאה, סוכר לבן וסוכר חום עד שמתקבלת תערובת תפוחה, אוורירית ודי בהירה. מוסיפים פנימה את החלמונים אחד אחרי השני, וממשיכים לעבד את התערובת יחד עד שהיא אחידה וחלקה לחלוטין.
מוסיפים פנימה את השקדים, הקורנפלור, גרידת הלימון והברנדי, וממשיכים לעבד יחד עד הומוגניות. מוסיפים את הריקוטה והגבינה הלבנה וממשיכים לעבד עד שהתערובת אחידה.
מקציפים את החלבונים והמלח לקצף יציב, ומקפלים את הקצף אל תוך תערובת הגבינה ב2-3 פעמים, עד שהתערובת אחידה לחלוטין.

משמנים את התבנית, ומוזגים חצי מתערובת העוגה על התחתית, ומיישרים באמצעות פלטה. מסדרים את המשמשים בצפיפות בשכבה אחידה, ומעליהם מוזגים בזהירות את שארית התערובת.
אופים את העוגה במשך 50-60 דקות, עד שקיסם המוחדר למרכזה יוצא עם פירורים לחים והעוגה זהובה וריחנית מאוד.
מצננים את העוגה לחלוטין לפני שמקשטים אותה.

הכנת הציפוי: מערבבים יחד שמנת חמוצה, סוכר ותמצית וניל. יוצקים את תערובת השמנת על העוגה המוכנה (והקרה) ומיישרים בעזרת פלטה קטנה. מפזרים מעט שקדים קלויים ומקשטים במשמש טרי.

הערות, הארות ותוספות

  • את העוגה ניתן להכין יום או יומיים מראש לפני ההגשה, מאחר ובמקרר הטעמים מתמזגים והיא מתייצבת כראוי.
  • העוגה נטולת קמח, ולכן מתאימה גם לחולי צליאק וכמובן לפסח.
  • אפשר להכין את העוגה גם עם פירות קיץ אחרים. אני מאמינה ששזיפים או נקטרינות יעשו את העבודה.
  • העוגה נשמרת במקרר 4-5 ימים. לרוב היא נגמרת הרבה קודם.
  • ריקוטה ניתן להשיג בכל הסופרים הגדולים ולעיתים אפילו במכולות קטנות.
  • אפשר לותר על ציפוי השמנת ולפזר על העוגה מעט אבקת סוכר, היא נהדרת גם ככה.

Don't say cheese (או: אנטי-תזה לשבועות)

שבועות כבר אוטוטו כאן. אני מאוהבת בחג הזה, ולאחר ששנה שעברה הצלחתי לפספס אותו, השנה החלטתי לחגוג אותו ובגדול. ואיך לא, בעצם? ברגע שחזרנו בשנה שעברה מברצלונה (ואוטוטו טסים שוב, בתקווה שהענן הוולקני יחליט לנוס מדרכנו – אימרו אמן והחזיקו אצבעות :-) ), קיבלתי איומים מהמשפחה שלי (וגם מהמשפחה של החצי) שלא לפספס את החג הזה שוב כי "מי יכין את כל עוגות הגבינה/ פירות/ קישים?" – השנה אפשר להירגע, אני פה, ואין סיכוי שאברח החג הזה.

אבל השנה…

הפתעה!

לא עוד עוגות גבינה. כאלה יש פה כבר מספיק. וקישים? זה בכלל פאסה (טוב, לא באמת. צפו לאחד בתחילת השבוע, לא מגלה לכם עדיין איזה). אבל למה לא ללכת על איזו עוגת שוקולד פאדג'ית ונפלאה? כן! דווקא שוקולד ודווקא בשבועות. אמנם לא הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על החג הזה, אבל מי לעזאזל יתנגד לעוגת שוקולד פאדג'ית, עסיסית ונימוחה? כן כן, גם כשכל עוגות הגבינה הכי יפות בעולם נמצאות לידה.

הפוסט הזה מוקדש לכל שונאי עוגות הגבינה, שלהפתעתי יש לא מעט כאלה. כל אלה שלא מסוגלים לסבול את האווריריות (או הדחיסות), הנימוחות היתרה והטעם המתוק והמפתיע של הגבינה האפויה. הפוסט הזה מוקדש גם לכל אלה שמאסו בהכנת עוגות גבינה תוך כדי תפילת "אל תפלי אל תפלי אל תפלי" (ועל אותו משקל: "אל תתבקעי"). כן כן, מסתבר שיש הרבה אנשים שעוגות גבינה הן ממש לא כוס התה (או הקפה, או הקולה) שלהם. לא לאכילה ובודאי שלא להכנה.

אז מה יותר מושלם מעוגת שוקולד, אבל אחת טובה כזאת, ולא "סתם כושית" (שכבודן במקומו מונח). אז זוהי עוגת השוקולד שלי, שהיא גם נטולת קמח, ולכן מתאימה גם לרגישים לגלוטן, וכן, לא נעים להגיד רק עכשיו, אבל גם לפסח. לא נורא – תשמרו אותה לשנה הבאה. אני מכירה כמה אנשים שעדיין מחפשים את המתכון המושלם לעוגת השוקולד שלהם. כולי תקווה שכאן יסתיימו החיפושים – מדובר באמת בעוגה פשוט מופלאה.

עוגת שוקולד פאדג' עם ברנדי
תבנית עגולה בקוטר 24

350 גר' שוקולד מריר
150 גר' חמאה
6 ביצים מופרדות בטמפ' החדר
כף קקאו הולנדי איכותי
חצי כפית תמצית וניל
40 מ"ל ברנדי
100 גר' סוכר
רבע כפית מלח דק (לא לותר)

לקישוט: אבקת סוכר

ההכנה

מחממים תנור ל160 מעלות, ומניחים בתחתית התנור תבנית עם מים רותחים (על מנת ליצור סביבה עשירה באדים).

ממיסים יחד שוקולד וחמאה מעל בן מארי או במיקרו. אם עושים זאת במיקרו, כדאי לעשות זאת במספר הפעלות, ולערבב מדי פעם, על מנת שהחום יתפזר באופן אחיד, והשוקולד לא ישרף. שוקולד שרוף זה לא דבר מומלץ, וגם הריח דוחה.

אל תוך תערובת השוקולד מוסיפים את החלמונים (צהוב) אחד-אחד, כאשר לאחר כל הוספה טורפים בעזרת מטרפה ידנית, עד שהמסה אחידה. מוסיפים פנימה את הקקאו, תמצית הוניל והברנדי ומערבבים עד שהתערובת אחידה לחלוטין.

בקערת מיקסר עם וו הקצפה מקציפים במהירות גבוהה את החלבונים עם המלח, ומוסיפים בהדרגה את הסוכר. מקציפים עד שנוצר קצף יציב.

מקפלים אל תוך תערובת השוקולד את החלבונים המוקצפים, תוך שמירה על אווריריות התערובת. הקיפול צריך להתבצע בעדינות, אך עם זאת באסרטיביות. ברגע שהתערובת אחידה לחלוטין – מפסיקים לשחק איתה.

מעבירים את התערובת לתבנית משומנת ואופים כ30-35 דק', או עד שהעוגה נסדקת מעט ורוטטת מעט במרכזה (בדומה לקרם ברולה, עוגות גבינה וכיו"ב). מוציאים את העוגה מהתנור, ומניחים לה להצטנן מכוסה (אפשר עם ניילון נצמד), על מנת שתישאר רכה ועסיסית.

ברגע שהעוגה קרה בוזקים עליה אבקת סוכר, מגישים ומתענגים על כל ביס.

הערות, הארות ותוספות

  • בבקשה אל תוותרו על המלח. אתם לא מבינים כמה שהמלח מוסיף בכל מה שקשור לשוקולד. הוא מדגיש את טעמי השוקולד, אך נותן להם איזשהו רקע שמעדן אותם קצת.
  • אם לא אוהבים ברנדי, כמובן שאפשר להמיר בכל אלכוהול אחר. אני באופן אישי מאוד אוהבת את השילוב של שוקולד וברנדי, אבל זה בהחלט לא חקוק באף סלע. אפשר להשתמש ברום, ליקרים שונים וכו'.
  • ניתן להוסיף טעמים נוספים לעוגה. אם מוסיפים גרידת תפוז ומעט מיץ תפוזים במקום חלק מהברנדי – תתקבל עוגת שוקולד תפוז נפלאה.
  • את החלבונים חשוב להקציף כאשר הם בטמפרטורת החדר, כך הם "עולים" יותר טוב, ונותנים נפח לעוגה.
  • את העוגה אוכלים בטמפרטורת החדר, אבל שומרים אותה במקרר (במיוחד בחום הנוראי של הקיץ).

ולכל צרכני הגבינה המודאגים: "אבל מה נכין לשבועות?" – השבוע התפרסמה הכתבה השנייה שלי בYnet והפעם עם קינוח קרם גבינה, פירות יער וקראמבל; קינוח קליל, טעים וקל הכנה. מעבר לזה תוכלו למצוא גם המון מתכוני שבועות ממש כאן:

-          שטרודל תפוחים ודובדבנים חמוצים

-          עוגת גבינה עם תותים מזוגגים

-          גביניות שמרים וחמוציות (שווה!)

-          קיש פטריות ביין לבן עם אגוזי מלך

-          עוגת גבינת-שמנת פירורים

-          עוגת גבינת-שמנת-עיזים על בסיס שוקולדי

-          עוגיות פרמזן וזרעי חרדל מלוחות

-          עוגת גבינה חגיגית עם פירות העונה

-          טירמיסו (איך אפשר בלי?)

-          קיש בצלים, שקדים ופרמזן

-          מקרון פטל-ורדים אביבי וחגיגי

חג שמח!


על ימי הולדת וממתקים

השבוע החצי חגג יום הולדת שלושים. הוא אמנם כבר לא בשנות העשרים לחייו, אבל ללא ספק בכלל לא נראה מעבר ל 26. אם יש דבר שגורם לי לאהוב אותו יותר ויותר, זו העובדה שהוא מסוגל להגשים את החלומות שלו וללכת בעקבות כל מה שעושה לו טוב. הגיל הוא בכלל לא פקטור בדברים האלה, ובכלל – גיל שלושים זה גיל נהדר, לא? ובכל זאת – מזל טוב והמון אהבה, נמרוד שלי :-) הפוסט הזה כולו מוקדש לך!

מסיבות יום הולדת זה דבר שנוי במחלוקת בעיני. אני לא חובבת מסיבות גדולה, בטח לא מסיבות ענק, אבל לפעמים זה נחמד קצת לצאת מהשגרה, ולעשות דברים אחרים מסתם לשבת בפאב, ללכת לקולנוע או לאכול במסעדה. יום הולדת עגול הוא בהחלט סיבה למסיבה, ועל אחת כמה וכמה – מסיבה שווה, עם אנשים אהובים, אלכוהול, וקצת נשנושים ומתוקים.

בכל שנה אני נוהגת לשלוח עם החצי עוגת יום הולדת מעשה ידי מקום עבודתו. השנה הכנתי עוגת גבינה עם תותים מזוגגים, אותה אתם כבר מכירים. למסיבה עצמה אני לא מתכוונת להכין עוגה של ממש, אלא יותר בגדר "נשנושים קטנים ולא ממש מלכלכים, שילוו טוב את הבירה/ אלכוהול". אחד המתוקים המתאימים ביותר למקרים כאלה לטעמי, זה פאדג' שוקולד; קוביות דחוסות ומתוקות של שוקולד, שאם מוסיפים לתוכן גם אגוזים כלשהם, הן נראות פשוט נהדר. הפאדג' הזה מתאים גם בתור מתנה קטנה ומתוקה, אם אורזים אותו בשקית צלופן וקושרים בסרט יפה. מי יגיד לא לממתק שוקולד שכזה?

על המתכון אחראית לא אחרת מאשר נייג'לה לאוסון אהובתי, שאחד הדברים האהובים עלי ביותר בה זה הפשטות והתאווה בה היא מציגה את האוכל שהיא מכינה. איכשהו תמיד כשאני צופה בתוכנית שלה, גם אם היא סתם מכינה איזו עוגה בחושה רגילה, היא מצליחה לגרום לי לרצות להכין את זה. נייג'לה מדברת בגובה העיניים, ויש לה יכולת מופלאה לגרום לאנשים מן השורה, שאינם בשלנים או קונדיטורים מדופלמים, להכין מאכלים נפלאים, פשוטים ומהירים. קוביות הפאדג' האלה הן דוגמא מצוינת למתכון פשוט ומנצח.

פאדג' שוקולד ופיסטוק
מבוסס על מתכון של נייג'לה לאוסון, עם שינויים והתאמות שלי
60 קוביות קטנות, תבנית מרובעת בגודל 20*20

פחית חלב מרוכז ממותק (400 מ"ל)
350 גר' שוקולד מריר קצוץ גס (אני השתמשתי ב53% של קליבו)
קורט מלח
50 גר' חמאה רכה
כף ליקר שוקולד
150 גר' פיסטוקים קלופים קלויים לא מומלחים

ההכנה

בסיר בינוני עם תחתית עבה מניחים חלב מרוכז, שוקולד מריר ומלח. מבשלים יחד על אש בינונית עד שהשוקולד נמס לחלוטין והתערובת אחידה.
מסירים מהאש ומוסיפים את החמאה, ליקר השוקולד והפיסטוקים. מערבבים עד שהפיסטוקים מצופים לחלוטין בתערובת השוקולד. התערובת צמיגית מאוד וזה בסדר.
מעבירים את תערובת השוקולד-פיסטוקים לתבנית מרובעת ומיישרים את פניה בעזרת פלטה.
מצננים את התערובת במקרר כשעתיים, וחותכים לקוביות קטנות. מגישים ישר מהמקרר או בטמפ' החדר.

הערות, הארות ותוספות

  • מומלץ לא לחתוך לקוביות גדולות מדי, מאחר והפאדג' מאוד מרוכז ומתוק.
  • ניתן להמיר את הפיסטוקים בכל אגוז אחר שאוהבים. בעיני השילוב עם הפיסטוקים הוא מוצלח גם מבחינת הצבע.
  • את ליקר השוקולד אפשר להמיר בברנדי או כל אלכוהול אחר שאוהבים. אפשר גם לוותר עליו לגמרי. אני באופן אישי חושבת שהוא מדגיש מאוד את טעם השוקולד ומאוד מוסיף.
  • חלב מרוכז ניתן לקנות בכל סופר באיזור האפייה. הוא מגיע בפחית שימורים של 397 גר'.
  • ניתן להוסיף תוספות נוספות חוץ מפיסטוקים לפאדג', שגם יוסיפו צבעים: מרשמלו ורודים, חתיכות מרמלדה וכו'. כמובן שכדאי לחשוב על שילובי טעמים ולא סתם להעמיס על הפאדג'.
  • אפשר לשמור את קוביות הפאדג' במקפיא עד כחודש וחצי.

וכמה חדשות ועדכונים לסיום:

  1. השבוע התארחתי עם פוסט אורח שכולו מוס שוקולד וברנדי באתר "קולינריה". אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב!
  2. באדיבותו הרבה של אותו מר חצי ממקודם – נוסף כפתור Like תחת כל פוסט שנכתב בעוגיו.נט. זוהי אפליקציה חדשה של פייסבוק, ועכשיו אפשר "לאהוב" דברים גם מחוץ לפייסבוק.
  3. חדשות טובות: השבוע התחלתי קורס צילום מזון עם דניאל לילה בסטודיו המגניב של "צילום בעם". בינתיים נערך רק שיעור אחד, וכבר ממנו יצאתי בהרגשה שלמדתי המון דברים חדשים. נראה לי שזה סימן טוב. בכל מקרה, השאיפה היא ללמוד לצלם (ולעשות סטיילינג) בדיוק כך.

שיהיה שבוע מעולה!