נעלמתי קצת; זה לא ממש היה שבוע רגיל. כל שבוע שמתחיל באשפוז בבית-חולים סופו להיגמר באפיסת כוחות, ולכן כמובן לא ממש היה לי ראש לכתוב את הפוסט הזה ו/או להכין מתוקים חדשים. לא אלאה ביותר מדי פרטים, ורק אומר שאחרי שבוע ויומיים של אשפוז של האדם היקר ביותר בחיי, החיוך סוף-סוף החל להבליח פה ושם על פניי.

חשוב לי לנצל את הבמה הזאת על מנת להודות לכל מי שביקר אותנו בביה"ח והביא לנו מתוקים בלי-סוף (מקרונים של רביבה וסיליה התגלו כטובים מאוד, למרות ניסיון לא כל כך מוצלח מהעבר שלי איתם), סלופי ג'ו הום-מייד (מעולה!!), עוגת שמרים ביתית מצוינת (וגם אחת מ"לחמים"), משלוחים ממיטב מסעדות תל אביב (אחרי הכל, האוכל באיכילוב הוא באמת בדיחה עצובה), והמון טלפונים שדואגים לשלומנו ומציעים כל מה שרק אפשר. זה אולי ישמע נדוש, אבל ראבק – אין על המשפחות וכל החברים שלנו בעולם הזה.

עכשיו בחזרה לענייננו:

איפשהו במהלך חג הפסח קיבלתי משלוח עצום של תפוחים מאבא שלי, שקיבל אותם במתנה מאיזשהו מטע אי-שם בצפון הארץ. התפוחים ישבו לי במקרר משהו כמו שבוע, במהלכו חככתי בדעתי רעיונות לדברים שאכין איתם. בסופו של דבר החלטתי שהדרך הטובה ביותר "להיפטר" מכמות כזו של תפוחים היא פשוט להכין קונפיטורה ביתית (תודה מעיין!).

כשהקונפיטורה הייתה מוכנה וגיליתי שאין לנו יותר מדי מה לעשות גם עם הצנצנות שהתקבלו (בכל זאת – שש צנצנות לא קטנות), החלטתי להכין ממנה חיתוכיות (אני שונאת את המילה הזאת) של ריבה ופירורים. נוסטלגי ככל שזה ישמע, והכי בנאלי שיש, אבל עדיין טעים. מאוד מאוד טעים, ואפשר לומר שהטיימינג היה מושלם, כי הריבועים האלה ליוו את האשפוז (שקרה בערך יומיים לאחר שהעוגיות היו מוכנות) בצורה מצוינת.

קונפיטורת תפוחי עץ ווניל
5-6 צנצנות בינוניות

1.800 קילו תפוחי עץ מסוג גרנד-סמית (לאחר קילוף והוצאת הליבה הכמות תהיה קטנה יותר)
1 קילו סוכר לבן
2 כפות מחית וניל איכותית (או מקל וניל אחד)
4 מקלות קינמון קטנים
מיץ מלימון שלם
גרידת לימון מלימון שלם

אופן ההכנה

1. קולפים את התפוחים ומוציאים את הליבה (שומרים 5-6 ליבות תפוחים לשעת בישול הריבה).
2. חותכים את התפוחים לקוביות בגודל 1*1 ס"מ (קוביות די קטנות) ומניחים בסיר גדול.
3. מוסיפים לסיר סוכר, וניל, מקלות קינמון, מיץ וגרידת לימון.
4. מוסיפים אל תוך הסיר גם את ליבות התפוחים ששמרנו בצד.
5. מתחילים לבשל את הריבה על אש גבוהה עד שנוצר נוזל בתחתית הסיר וכל הסוכר נמס.
6. מחלישים את האש לאש נמוכה-בינונית וממשיכים בבישול הריבה עוד כ40-50 דקות, עד שהיא מוכנה. מדי כמה דקות מערבבים את הקונפיטורה בעזרת כף גדולה.
7. במהלך הבישול חשוב לקפות את הקצף שנוצר על פני הריבה (פשוט להוציא אותו בעזרת כף גדולה והרבה סבלנות).
8. בדיקות מוכנות הריבה: בתחילת הבישול מניחים צלוחית בתוך המקפיא. כאשר נדמה שהריבה מוכנה מוציאים אל תוך הצלוחית כפית ריבה. ממתינים כמה שניות ומעבירים אצבע במרכז השלולית. במידה ונוצר שביל ברור שלא נסגר – הריבה מוכנה. אם השביל נסגר – יש להמשיך בבישול.
9. מוציאים מהריבה המוכנה את ליבות התפוחים ומעבירים לצנצנות מעוקרות. חשוב למלא כמעט עד הסוף, לסגור עם מכסה ולקרר את הריבה כאשר הצנצנת הפוכה (המכסה למטה).

לפני שמכינים את הריבועים חשוב לצנן את הקונפיטורה לחלוטין ולא לעבוד איתה כאשר היא עדיין חמה, גם כדי לא לקבל כוויות (כוויות שמקבלים מריבות הן הכוויות הרעות ביותר במטבח לדעתי), וגם כי יותר נוח לעבוד עם הקונפיטורה בטמפרטורת החדר, בעודה יציבה יותר.

ריבועי תפוחים עם קראמבל אגוזי לוז
תבנית מרובעת בגודל 20*20

לבצק:
80 גר' קמח לבן
20 גר' שקדים טחונים
30 גר' אבקת סוכר
70 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
קורט מלח
חלמון
כף חלב

קראמבל אגוזי לוז:
30 גר' קמח
30 גר' אגוזי לוז קצוצים גס
40 גר' חמאה
50 גר' סוכר
כף ליקר פרנג'ליקו

קונפיטורת תפוחי-עץ ווניל
מעט אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה:

1. בצק: במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד קמח, שקדים טחונים, אבקת סוכר, חמאה ומלח ומעבדים יחד לתערובת פירורית.
2. מוסיפים את החלמון והחלב ומעבדים יחד עד שמתחיל להיווצר בצק.
3. מאחדים את הבצק ביד, משטחים לדיסקית בעובי של כסנטימטר, ועוטפים בנילון נצמד.
4. מצננים את הבצק כחצי שעה במקרר.
5. קראמבל אגוזי לוז: במעבד מזון עם להב פלדה (אין צורך לשטוף מהבצק) מניחים יחד קמח, אגוזי לוז, חמאה וסוכר ומעבדים עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומעבדים יחד עד שהפירורים נהיים מעט גדולים יותר (אך התערובת עדיין פירורית).
6. מצננים את הקראמבל במקרר כשעה.
7. הרכבת העוגה: מחממים תנור ל170 מעלות.
8. מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ4-5 מ"מ וחותכים בגודל התבנית (20*20).
9. מניחים את הבצק בתוך התבנית/ רינג ומחוררים בעזרת מזלג.
10. אופים את הבצק 12-15 דקות, עד שהוא מתחיל לקבל צבע זהוב, אך עדיין בהיר למדי (בתמונות ניתן לראות שאפיתי מעט פחות מדי, משום שהבצק נראה לא מספיק אפוי). בכל מקרה – 12-15 דקות אמורות להספיק, אך היו עם יד על הדופק.
11. מוציאים מהתנור, מצננים כמה דקות, ומעל הבצק החצי-אפוי יוצקים את הקונפיטורה. משטחים היטב בעזרת קלף (הכי נוח) או לקקן, על מנת שהקונפיטורה תכסה את כל פני הבצק. גובה הקונפיטורה צריך להיות כסנטימטר וחצי.
12. מעל הקונפיטורה מפוררים מעט את הקראמבל הקר בצורה אחידה.
13. אופים את הכל יחד 10-15 דקות, עד שהקראמבל מזהיב והריבה מבעבעת מעט.
14. לאחר שמוציאים מהתנור מעבירים סכין חדה בעדינות בשולי העוגה, על מנת לשחרר אותה מדפנות התבנית.
15. מצננים לחלוטין לפני שפורסים.
16. פורסים את העוגה ל-16 ריבועים קטנים ומפדרים במעט אבקת סוכר לפני ההגשה.

הערות, הארות ותוספות

• אפשר להשתמש גם בקונפיטורה קנויה (יש כאלה ממש מוצלחות).
• לא חייבים להשתמש בקונפיטורת תפוחים. קונפיטורות אחרות שיכולות להתאים מאוד לריבועים האלה: פירות יער, תותים, תפוזים, אגסים וכיו"ב.
• חשוב לא לותר על אפייה מקדימה של התחתית.
• שומרים את הריבועים בקופסא אטומה עד חמישה ימים.
• אם כבר יום העצמאות מתקרב – העוגיות האלה יכולות להוות קינוח מצוין למנגל.

אני נוטה שלא לדבר על דברים לפני שהם קורים. זה מביא אותי הרבה פעמים למצבים בהם אני נאלצת לשמור בסוד משהו מרגש במשך תקופה ארוכה, ורק כאשר זה באמת קורה – לדבר עליו. ארבעת החודשים האחרונים מאופיינים בדיוק במשהו כזה, אבל עכשיו שהכל כבר יצא לפועל, אני מוכנה לשתף.

עכשיו אני יכולה כבר לספר לכם שלפני כמה חודשים פנו אלי החבר'ה של בזק בינלאומי, והציעו לי שנשתף פעולה לקראת חג הפסח. הרעיון נשמע מעניין, ולכן החלטתי ללכת לפגישה איתם. העניינים התגלגלו במהירות רבה, ומבלי להכביר ביותר מדי מילים – השבוע שיתוף הפעולה יצא לדרך וחוברת המתכונים המתוקים שלי לפסח, בשיתוף בזק בינלאומי, עלתה לאוויר.

החוברת אמורה להישלח בגרסא המודפסת לכל מנויי בזק בינלאומי באשר הם, אבל שלא תחשבו שהזנחתי אתכם – קוראיי היקרים. אם גם אתם רוצים לקבל את החוברת הזאת, תוכלו לשלוח את כתובתכם ל oogionet@bezeqint.co.il ותקבלו אותה גם אתם בדואר, ללא מאמץ. זוהי מתנת הפסח שלי אליכם.

בחוברת מופיעים חמישה מתכונים שכבר הופיעו בבלוג בעבר, וגם מתכון אחד חדש לקינוח קרם גבינה, תותים ופיסטוקים. הקינוח משלב בתוכו כמה אהבות חדשות-ישנות שלי: קרם גבינה, תותים טריים ומתוקים וגם פיסטוקים שמוסיפים קראנץ'. כמובן שהקינוח גם אינו מכיל גלוטן, וכך יכול להוות מנה אחרונה נפלאה ויפהפייה (ובעיקר זריזה להכנה!) לשולחן החג שלכם. לא תכינו?

קינוח קרם גבינה, תותים ופיסטוקים
8-10 קינוחים אישיים

קרם גבינת שמנת-וניל:
225 גר' גבינת שמנת 30% שומן
גרידת לימון מחצי לימון
70 גר' אבקת סוכר
כפית תמצית וניל איכותית
250 מ"ל שמנת מתוקה

חצי סלסלת תותים
50-70 גר' פיסטוקים

אופן ההכנה

1. מלית גבינת שמנת-וניל: בקערת מיקסר עם וו הקצפה מניחים יחד גבינת שמנת, גרידת לימון, אבקת סוכר ווניל ומקציפים יחד עד שהתערובת אחידה.
2. תוך כדי הקצפה איטית-בינונית מוסיפים את השמנת המתוקה בזרם דק. לאחר שכל השמנת בפנים ממשיכים להקציף עוד 1-2 דקות, עד שהתערובת אוורירית, קטיפתית ויציבה מאוד.
3. פיסטוקים: במחבת קטנה ויבשה (אין צורך לשמן) מניחים את הפיסטוקים.
4. קולים את הפיסטוקים על אש בינונית-גבוהה עד שהם קלויים ויש ריח אגוזי נעים.
5. מצננים לחלוטין. כאשר הפיסטוקים קרים קוצצים אותם לשבבים די קטנים.
6. תותים: מנקים את התותים היטב, מורידים את הגבעול וחותכים לקוביות קטנות.
7. הרכבת המנה: מעבירים את קרם הגבינה אל שקית זילוף, ומזלפים אל תוך כוסיות אישיות שקופות עד ל2/3 גובה.
8. מעל קרם הגבינה מניחים 1-2 כפיות של קוביות תותים, ומעל הכל מעט פיסטוקים גרוסים.

הערות, הארות ותוספות

• אם לא אוהבים פיסטוקים – אפשר להשתמש בכל אגוז אחר. אגוזי לוז או פקאן ישתלבו פה נהדר.
• את הקרם גבינה ניתן לשמור עד שלושה ימים במקרר, מכוסה היטב.
• את הקינוח המוכן מומלץ להגיש באותו יום. אם רוצים לשמור אותו לזמן ארוך יותר – עשו "הפרד ומשול"; שמרו את הקרם בכוסיות האישיות, את התותים חתוכים בקופסא נפרדת, ואת הפיסטוקים הקלויים והקצוצים בקופסא נוספת. לפני ההגשה פשוט חברו בין כל החומרים והרי לכם קינוח טעים וטרי.
• אם אין תותים – אפשר להשתמש בפירות אחרים. פירות יער ודובדבנים להערכתי ישתלבו פה מצוין.

כל אחד מכיר את זה, זה תמיד מגיע בערך באותו זמן בשנה, ותמיד תוהים מה לעשות עם זה. לא, אני לא מדברת על הזמנות לחתונות-אביב שאתם לא רוצים להיות בהן, אלא דווקא על חג שאתם פשוט תוהים כיצד להתמודד איתו. אני שונאת את פסח, ובכל שנה בחודש שלפני החג אני מוצאת את עצמי עסוקה במחשבות קדחתניות על הדברים שאכין לליל הסדר, זאת לצד מיליון דברים אחרים שאני לא ממש יכולה להזניח, וכך קורה שבמשך חודש אחד, בכל שנה מחיי, רמת העצבים שלי עולה בערך פי שניים.

אנחנו לא שומרים על כשרות, לא בכלל וכמובן שגם לא בחגים. לכן גם אם תזדמנו לבית שלי במהלך שבוע החג, תוכלו למצוא פיתות מיותמות, לחם מבויש בפינת הפריזר, וגם קצת קמח במקרר. טוב, אולי לא כזה קצת. מעבר לזה (ובלי שום קשר לחג) גם הררים של חמאה, ליטרים של שמנת מתוקה, והרבה מאוד חלב. כן, אני משוגעת. לא, אני לא צריכה טיפול, זה שיגעון טוב.

עם כל הלחמים שתמיד מתחבאים בפריזר (כן כן, גם אצלך אמא!), יש לא מעט דברים שאפשר להכין. השנה החלטנו מאיה מבצק אלים ואני שצריך לעשות מעשה. איגדנו יחד את כל יצורי הפריזר היתומים שלנו, והחלטנו להכין מכולם משהו שווה באמת. ובמשהו שווה אני מתכוונת למשהו טעים ולא סתם פיצה-פיתה משעממת או פרנץ' טוסט עבש. שיתוף הפעולה הזה הניב שני מתכונים טעימים (יותר מדי טעימים, אם תשאלו אותי). הראשון, אותו הכנתי אני, הוא פודינג-לחם עם בננות ושוקולד; והשני, אותו הכינה מאיה, הוא בוסטוק שקדים, שהזכיר לי כמה אני אוהבת קרם שקדים ואת השימושים השונים שלו.

ככה הפודינג-לחם נראה לפני האפייה. כן, ניסינו גם עם פיתה. לא, זה ממש לא טעים.

אני מוכרחה להודות שיש לי טראומה קלה מפודינג-לחם. לפני כמה שנים, באחת הקונדיטוריות בהן עבדתי הכינו פודינג לחם פחות או יותר מכל דבר "שנשאר", רק בשביל לא לזרוק. למעשה היה מדובר במצעד הבושה של מוצרי המדף המסכנים, לצד קמצנותם של הבעלים שלא הסכימו לזרוק ממש כלום. בפודינג הלחם דאז היו (ותחזיקו חזק!): לחמים מכל הסוגים, עוגות שמרים, קרואסונים, עוגות בחושות, מאפינס שכבר ראו ימים טובים יותר, חלות-פריזר מסכנות, ולעיתים אפילו שאריות של פודינג לחם אחר(!!!). בחיי שאני לא מגזימה. זה זיעזע אותי בזמנו, וזה מזעזע אותי גם עכשיו. עד שמאיה לימדה אותי שפודינג לחם ממש לא צריך להיות ככה (נו, את זה כבר יכולתי לנחש בעצמי), ועד שהחלטתי שאני הולכת לעשות את גרסת התיקון שלי לטראומה.

כך מצאנו את עצמנו באחד מימי השישי של השבועות האחרונים, בביתה המהמם והמואר-בצורה-מושלמת של מאיה. כמה דקות של עבודה על כל דבר, ויצאו לנו מהתנור שני מאפים ריחניים וטעימים להפליא. על בוסטוק השקדים של מאיה תוכלו לקרוא אצלה, אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תפספסו את הפודינג לחם הזה, שכמה שהוא פשוט להכנה – הוא פשוט גאוני בטעמו.

דבר שנראה ככה – לא יכול להיות לא טעים

פודינג לחם עם שוקולד ובננות
תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ/ תבנית מרובעת בגודל 20*30/ 5-6 תבניות אישיות קטנות

5-6 פרוסות עבות של לחם/ קרואסון/ בריוש/ בגט (ולא, פיתה* לא באה בחשבון)
3 ביצים
2 חלמונים
150 מ"ל שמנת חמוצה
200 מ"ל חלב
100 גר' סוכר
כפית תמצית וניל איכותית
קורט מלח
2 בננות מעוכות
בננה פרוסה לעיגולים
100 גר' שוקולד מריר קצוץ

אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה

1. פורסים או בוצעים את הלחמים לחתיכות בינוניות ומניחים בתוך התבנית.
2. בקערה גדולה מניחים יחד ביצים, חלמונים, שמנת חמוצה, חלב, סוכר, וניל ומלח וטורפים היטב עד שמתקבלת תערובת אחידה.
3. מוסיפים פנימה את הבננות המעוכות ומעבדים רק עד שאחיד.
4. יוצקים את התערובת בתוך התבנית, על חתיכות הלחם, ובעזרת כף (ואפשר גם בידיים) "מעסים" את הלחם קלות, על מנת שיתחיל "לשתות" את הנוזלים.
5. מניחים את פרוסות הבננות בצורה אקראית על גבי הפודינג, ומפזרים שוקולד מריר.
6. משהים את הפודינג למשך חצי שעה (לפחות) בטמפרטורת החדר, במהלכה הלחם יתחיל לספוג את מירב הנוזלים, ויתרכך מאוד.
7. מחממים תנור ל160 מעלות.
8. אופים את הפודינג 30-40 דק' (אם מכינים בתבניות אישיות זמן האפייה מתקצר), עד שהוא תפוח ומעט רוטט במרכזו.
9. מצננים מעט בטמפרטורת החדר, מפזרים מעט אבקת סוכר ומגישים.

מי רוצה ביס?

הערות, הארות ותוספות

• הניסיון הטעים ביותר היה להכין את הפודינג לחם עם לחמניה בת שלושה ימים, שכבר הפכה לנבוט. באופן לא מפתיע, היא ספגה את כל הנוזלים אליה, ולכן זו הייתה הגירסא המוצלחת ביותר.
• אם לא אוהבים בננות – אפשר להשמיט. תוספת של פירות יער יכולה גם היא לבוא בחשבון, ותיצור מרקם רך יותר (בגלל הנוזלים), אבל טעים.
• אני השתמשתי בשוקולד מריר, אך אפשר לנסות גם עם שוקולד חלב. שוקולד לבן להערכתי ישרף ולא יהיה מוצלח.
• אפשר לגוון בתוספות: אגוזים שונים, פירות רכים ואפילו מרשמלו (ואז כדאי גם להוריד מכמות הסוכר).
• החלמונים מוסיפים רכות, טעם וכמובן צבע יפה בסוף האפייה. אם תמירו את שני החלמונים בביצה הפודינג-לחם יצא מעט פחות שחום ובעל טעם פחות עשיר.
• להוספת קראנץ' – אפשר לפזר מעט סוכר חום דמררה (עם הגרגרים הגדולים) מעל הפודינג לפני האפייה.
• להעשרת הפודינג עוד יותר – אפשר להשתמש בשמנת מתוקה במקום החלב.

גם אחרי כל זה – בטוח נשארו לכם עוד מלא שאריות לחם. למה שלא תכינו את הבוסטוק המהמם של מאיה? (התמונה צולמה ע"י מאיה)

זה אולי נדוש, אבל יש סיכוי שקרם פטיסייר הוא אחד הקרמים האהובים עלי, אם לא האהוב ביותר. הדבר הטוב ביותר בקרם הזה – זו העובדה שהוא מקבל אליו טעמים באהבה גדולה, וכל פעם מחדש אפשר ליצור קרם בטעם אחר; פיסטוק, שוקולד, קרמל ואפילו בטעמי פירות.

זה לא ממש מסובך להכין קרם פטיסייר, וכל אופה מתחיל יכול להצליח די בקלות להכין את הקרם הטעים הזה, עם כמה דגשים חשובים ליצירת קרם חלק ואחיד:

1. אין צורך להקציף את החלמונים, אלא פשוט לערבב אותם טוב-טוב עם הסוכר והקורנפלור.
2. מהרגע שמכניסים את הסוכר אל החלמונים – חשוב לערבב היטב. חלמונים נוטים לקבל מעין קרום דוחה ברגע שהם באים במגע עם סוכר, ולכן חשוב לערבב באותו רגע, ולא להשהות את החלמונים עם הסוכר עליהם.
3. תערובת החלב צריכה להגיע לסף רתיחה (זה מאוד לא נעים שהחלב גולש ומטנף את הכיריים) – היו עם יד על הדופק. בכמות הלא גדולה המובאת כאן – זה קורה די מהר.
4. השוואת טמפרטורות: כאשר תערובת החלב מגיעה לסף רתיחה, יוצקים שליש מהכמות שלה על תערובת החלמונים, תוך כדי טריפה נמרצת (אתם לא רוצים חביתה מתוקה, נכון?). לאחר שהחלמונים "התרגלו" לחום, אפשר להוסיף אותם אל הסיר עם יתרת החלב.
5. הבישול של הקרם צריך להיות על אש נמוכה-בינונית ותוך טריפה מתמדת. חשוב לא להפסיק את הטריפה, מה שעלול לגרום ליצירת גושי ביצה בתוך התערובת.
6. הקרם אמור להתחיל להסמיך לאחר כדקה-שתיים של טריפה נמרצת, אך חשוב להמשיך לבשל אותו עד אשר הוא סמיך לחלוטין וקרמי, ומתחילות לצוץ בו בועות המעידות על רתיחה.
7. ברגע שהקרם מוכן, מסירים מיד מהאש (ועדיין ממשיכים לטרוף!), מוסיפים את החמאה הרכה, וממשיכים לטרוף עד שהקרם אחיד ומבריק.
8. כאשר מעבירים את הקרם לקופסא, חשוב לכסות את פני הקרם בנילון נצמד (הנילון אמור ממש לגעת בקרם). זה ימנע יצירתו של קרום.
9. כאשר הקרם מתקרר לחלוטין המרקם שלו מעט משתנה ונהיה אפילו מעט ג'לטיני. עיבוד קצר במטרפה ידנית יחזיר אותו למצבו הקרמי והחלק.
10. אם רוצים להוסיף טעמים לקרם – מוסיפים אותם לרוב לאחר שהוא מוכן (למשל מחית פרלינה או מחית פיסטוק). טעמי קפה, וניל, הל וכיו"ב מומלץ לבשל ביחד עם החלב.
11. על מנת להעשיר את הקרם ולהפוך אותו לקליל יותר (קרם פטיסייר בפני עצמו הוא מעט "כבד" מדי, אם כי עדיין מעולה) – מומלץ לקפל לתוכו שמנת מוקצפת. השמנת צריכה להיות מוקצפת למרקם יציב, אך לא לגמרי קצפת חזקה לזילוף.

לקראת פסח שאוטוטו כבר כאן, הכנתי קינוח עם קרם פטיסייר בטעם אספרסו-פרלינה, שבעיני הוא אחד השילובים הטעימים ביותר שאפשר להכין. הקפה משתלב היטב עם טעם אגוזי הלוז העדין, וביחד נוצר קרם עשיר עם טעם עמוק ומיוחד (ואיטלקי מאוד). כקישוט הנחתי טראפל אגוזי פקאן וברנדי שהכנתי מבעוד מועד, אך אתם יכולים להשתמש בכל טראפלס שתחפצו.

קינוח קרם אספרסו-פרלין בקישוט טראפל
5-6 מנות אישיות

220 מ"ל חלב 3% שומן
30 מ"ל (כוסית) נוזל אספרסו מוכן
חצי מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים
2 חלמונים
70 גר' סוכר
25 גר' קורנפלור
50 גר' חמאה חתוכה לקוביות
20 גר' מחית פרלינה

125 גר' שמנת מתוקה
טראפלס לקישוט

אופן ההכנה

1. בסיר קטן מניחים יחד חלב, אספרסו ווניל ומביאים לסף רתיחה.
2. טורפים יחד חלמונים, סוכר וקורנפלור.
3. מסננים אל תוך תערובת החלמונים, תוך כדי השוואת טמפרטורות, את החלב הרותח וטורפים היטב.
4. מחזירים את הקרם לסיר וממשיכים לבשל על אש נמוכה-בינונית תוך כדי טריפה נמרצת עד שנוצר קרם פטיסייר סמיך.
5. מורידים מהאש ומוסיפים פנימה את החמאה. טורפים היטב עד שהיא נמסה לחלוטין והקרם חלק.
6. מעבירים את הקרם המוכן לכלי שטוח, ומכסים את פני הקרם בנילון נצמד.
7. מצננים את הקרם 2-3 שעות במקרר, עד שהוא קר לחלוטין.
8. כאשר הקרם קר "פותחים" אותו בעזרת מטרפה ידנית, עד שהוא חוזר למרקם המקורי.
9. מוסיפים פנימה את מחית הפרלינה וטורפים היטב עד שהתערובת אחידה.
10. בקערת מיקסר עם מקצפה מקציפים את השמנת המתוקה עד שנוצרת קצפת יציבה.
11. מקפלים אל תוך הקרם פטיסייר את הקצפת עד שמתקבל קרם אחיד ויציב.
12. מעבירים את הקרם לשק זילוף עם צנתר חלק ומזלפים לכוסיות האישיות, עד ל2/3 מהגובה.
13. מקשטים כל כוסית קרם בטראפל ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

• ניתן לשמור את הכוסיות, מכוסות היטב, במקרר עד ארבעה ימים.
• אי אפשר להקפיא את הקינוח הזה, הוא יוצא פחות טעים לאחר ההקפאה.
• ניתן להשתמש בכל טראפל אחר שאוהבים. אפשרויות נוספות תוכלו למצוא כאן, כאן וכאן.
• הקינוח מצוין לכל אורך השנה ולא רק בפסח.
• אם לא רוצים טראפל – אפשר גם להכין גנאש שוקולד זריז, ופשוט לזלף שכבה דקיקה של גנאש מעל הקרם בכוסית.
• עם החלבונים שנותרו לכם תוכלו להכין פבלובה, קרמבו או מקרונים.