קפה | עוגיו.נט - Part 4

רומא אהובתי

ברומא החלטתי לבקר ממש במקרה. ספר שקראתי לפני כמה חודשים גרם לי לרצות להגיע לעיר הזאת, שכולם מתאהבים בה. התיאורים של העיר בספר, בין אם של הסמטאות הצרות, הרחובות הסואנים או האוכל הנפלא, גרמו לי להחליט שלא משנה מה יקרה, לרומא אני עוד אגיע, וזה יקרה בקרוב. ואכן כך היה; בהחלטה של רגע אחרון וארגון המזוודה בחופזה, מצאנו את עצמנו בדרך לנתב"ג, וכמה שעות לאחר מכן כבר מריחים – כמעט נוגעים בעיר הזאת.

romerome

רומא זו עיר שקל מאוד להתאהב בה, ולא בכדי – הליכה קצרה באוויר הקריר של ערבי הסתיו הנעימים, רשרוש כוסות הקפה מזכוכית בכל פינה, ריח הפיצה הטרייה – טרייה שיצאה אך הרגע מתנור האבן, וכמובן הגלידות האלמותיות, הקרמיות – חלקות, כל אלה דברים קטנים, שמתחברים לעונג אחד גדול, והנאה אינסופית.

אוכלים טוב ברומא, וגם לא כל כך יקר כמו שאומרים, במיוחד אם מחליטים. למעט פעם אחת, שהיינו במסעדה ושילמנו לא מעט על ארוחה די קטנה (וגם לא מאוד מוצלחת לצערי), ברוב המסעדות – ברים החשבון הסתכם תמיד בסביבות 30-40 אירו, שזה בהחלט סביר, גם ביחס לכמויות. מעבר לזה שכל כך כיף להסתובב גם בשווקי האוכל והמעדניות ששזורות בכל פינה, ולבנות ארוחת צהריים שווה של גבינות, נקניקים, ירקות, לחם שווה ויין.

romerome

אז הנה כמה תמונות לטעימה קטנה מרומא, אהובתי החדשה והתורנית. אנחנו הלכנו את כל העיר הזאת ברגל, ולא השתמשנו במטרו בכלל (בעיקר כי הרכבת התחתית שם היא לא הדבר היעיל ביותר שפגשנו). אם יש לכם כוח, אני ממליצה מאוד לוותר על המטרו ולתת לעצמכם לחוות את העיר הזאת דרך הרגליים: המראות שרואים בכל מקום, בכל פינה, הסמטאות שמגלים בהפתעה, כל אלה שווים את הרגליים הכואבות מעט בסוף היום.

המלצות על רומא יש בכל רחבי האינטרנט, אך עם זאת, אין כמו המלצות "חיות" מהשטח לעניות דעתי. הודות לפורום ביקורת מסעדות בתפוז, קראתי ביקורות של הרבה אנשים שביקרו בעיר הזאת, וגיליתי המון מקומות מופלאים של ממש, שחבל מאוד לפספס. מעבר לזה, גם גילינו מקומות נהדרים גם בכוחות עצמנו, על ידי ניסוי וטעייה (וברומא די קשה לפספס אם עוקבים אחרי מספר כללים פשוטים: תור וריח טוב בכניסה, מלצרים חייכנים ולא כאלה שמאיצים בך להיכנס פנימה, וכמובן להתרחק ממלכודות תיירים, שגם אותן יש בשפע).

romerome

אל תפספסו!

  • הפיצה הטובה ביותר ברומא (ואולי בעולם, לא הייתי בשאר איטליה), היא הפיצה של המשופם Da Baffeto. אתם לא מבינים כמה טעם יכול להיות לפיצה. הפיצה שם היא מהסוג הדקיק – קריספי, עם גבינת מוצרלה משובחת ותוספות נהדרות. אנחנו טעמנו שתי פיצות:  פיצה עם עגבניות שרי לחצי (שהייתה מצוינת), ופיצה עם בצל ופטריות לי (חובה). הבעלים והעובדים מאוד חינניים וחייכנים (וכפי ששמנו לב – כולם משופמים), "מתקתקים" את ההזמנות (בעיקר כי התור בחוץ מאיים במיוחד, אבל מהר מאוד נכנסים), והאווירה במקום מאוד משפחתית, עוד לא החלטתי אם במובן הטוב או הרע. הפיצה שווה את התור הזה, ואתם חייבים אותה לעצמכם אם אתם באיזור.

Via del Governo Vecchio 114 פתוחה בשעות הערב בלבד.

  • תשכחו כל מה שחשבתם על גלידה, אפילו אם ביקרתם אתמול בוניליה (שלעולם יהיה שמור לה מקום בליבי, והגלידה שם אכן מצוינת). את הגלידה הטובה ביותר בעולם (אם יכול להיות טוב יותר מזה, אני פשוט לא אבין איך) תמצאו בגלידריית San Crispino. אלוהים, איזו גלידה מושלמת. עברנו בגלידרייה הזאת בערך 4 פעמים בשבוע האחרון, והצטערנו שלא יותר. הגלידה שם כל כך טרייה ומשובחת, שבא לי לייבא אותה לארץ. אין שם גביעי גלידה, אלא רק כוסות, מה שמשאיר את ההנאה מהגלידה בלבד (וטוב שכך, לא צריך גביע במקרה הזה). אסור אסור אסור לפספס את הגלידה הזאת! טעמים מומלצים במיוחד: פיסטוק (אלוהי, מושלם, מדהים), מרנג ושוקולד, מרנג ואגוזי לוז, יוגורט וסורבה לימון. כל הטעמים מדויקים מאוד ופשוט מושלמים.

Via della Panetteria 42 קרובה מאוד לפונטנה די טרווי.

  • קפה טוב ברומא יש ממש בכל פינה. בכל מקום עם איטלקים על הבר ורשרושי כוסות, תמצאו קפה נפלא. אבל גולת הכותרת בעיני היא La Tazza d'Oro שמגישים רק קפה (אפשר לקנות שם גם מאפים, אבל עדיך להתרכז בקפה המשובח). הקפה טעים מאוד, ארומתי ומחליק בגרון. כמובן ששותים על הבר בזריזות, התנועה במקום מהירה ומאוד "איטלקית". מעבר לקפה המשובח – אל תפספסו את הגרניטה קון פנה המשובחת: 2.50 אירו של הנאה: קצפת טרייה ללא ממותקת עם גרניטה קפה (ברד), ושילוב שעושה נעים וטעים.

Via dei Orfani 84 – חצי דקה הליכה מהפנתיאון.

  • ארוחה נהדרת במחיר טוב, תוכלו לאכול באיזור Trastevere המקסים (והקצת פחות מתוייר, איזה כיף) בAlle Fratte di Trastevere. מסעדה ידידותית מאין כמוה. נעים מאוד לשבת בחוץ, עם נוף לסמטאות הצרות של האיזור. האנטיפסטי בהתחלה היה מעולה, עם מבחר רחב של נקניקים וירקות צלויים ואפויים, ללא ספק אחת ממנות הפתיחה הטובות. החצי דגם פסטה קרבונרה, שהייתה מעולה. אני לקחתי ריזוטו פטריות, שהיה נהדר (וכבד מאוד, אבל התאים למזג האוויר הסגרירי של אותו ערב). לקינוח דגמנו טירמיסו שהיה לא רע וכמובן קפה טעים. במקום יש אווירה טובה מאוד, שירות חייכני וסבלני, והוא גם אינו יקר מאוד.

Vis delle Fratte di Trastevere 49-50

  • קנולי זה אחד הקינוחים האיטלקיים הטעימים ביותר, ותוכלו לדגום אחד מעולה כזה בLa Cannoleria Siciliana, מקום שגילינו לגמרי במקרה בדרך למלון בגשם עז במיוחד. רטובים לגמרי נכנסנו ודגמנו קנולי פיסטוק וקנולי ריקוטה, שניהם מצוינים.

Via di Monte Brianzo 66-67

romerome

זהו באמת קומץ קטן של מקומות מומלצים מאוד. מעבר לזה היינו בעוד הרבה מקומות טובים אחרים. הסתובבו קצת בעיר, תחושו את האווירה, ועם קצת סבלנות ואורך רוח תמצאו מקומות שווים גם, לא חסרים שם, תאמינו לי.

ובנימה זו אאחל לכולם, גם אם מעט באיחור, שנה טובה ומתוקה, עם הרבה אושר, אהבה ובריאות. תיהנו מהדברים הקטנים שבחיים: מריח של גשם ראשון והתחלות חדשות, מאווירת חג שקטה, מרשרושי כוסות זכוכית, מטירמיסו מפנק של מסקרפונה וקפה… הדברים הקטנים הם אלה שזוכרים לתמיד, וזיכרונות נעימים כדאי לצבור בכמויות.

rome

ועוד משהו קטן – תעשו לעצמכם טובה וצאו לחופש: אם לא עכשיו אז מתי?

שנה מתוקה ומלאת טעם!


מאפינס קפה, שוקולד ושקדים

אחד הדברים החביבים עלי בבוקר זה איזשהו מאפה כלשהו – לקרואסון חמאה טרי טרי אני לעולם לא אגיד לא בבוקר (במיוחד אם הוא הרגע יצא מהתנור…. אחחח – כמה טעים קרואסון חמאה עם ריבת משמש או ריבת פטל ומקיאטו קצר ליד…). כמובן שלא בכל יום יוצא לי לאכול קרואסון (וטוב שכך, העורקים שלי מודים לי על זה כל הזמן), אבל לפעמים צריך את ה"משהו המתוק" הזה של הבוקר. וכמובן שהדבר המהיר ביותר הוא מאפינס – גם מכינים את התערובת בדקות ספורות, והאפייה קצרה מאוד. מה יכול להיות טוב יותר?

מאפינס זאת אחת ההמצאות האמריקאיות הגאוניות בעיני – בעצם "סתם" עוגה בחושה, אבל עם קצת יותר נוזלים וחומרי תפיחה – והופ נהייה קסם וכיפת המאפינס מבצבצת לה מעל השקעים. זה תמיד מקסים אותי מחדש, ואני מודה שמאפינס ללא הכיפה הרבה פחות עושים לי את זה.

אז הפעם בלי להכביר יותר מדי במילים, וגם בגלל שזה באמת כל כך פשוט, הכנתי לנו מאפינס קפה, שוקולד ושקדים – שילוב מעולה, שגם חוסך את הצורך בהכנת קפה (טוב, לא ממש, אבל הטעם מוסיף המון).

מאפינס קפה, שוקולד ושקדים

מאפינס קפה, שוקולד ושקדים
8-10 מאפינס גדולים

200 גר' שמנת חמוצה (קופסא)
2 ביצים
100 גר' סוכר
200 גר' קמח
50 גר' שקדים טחונים
10 גר' אבקת אפייה
כפית סודה לשתיה
40 גר' חמאה מומסת
120 גר' שוקולד צ'יפס
תמצית קפה המורכבת מכפית נס קפה מומסת ב2 כפות מים רותחים
פרוסות שקדים לקישוט

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל170 מעלות.
  2. מערבבים יחד שמנת חמוצה, סוכר, ביצים, חמאה מומסת ותמצית קפה לתערובת אחידה. מוסיפים פנימה את הקמח, שקדים טחונים, אבקת אפייה, סודה לשתיה ושוקולד צ'יפס ומערבבים קלות רק עד קבלת תערובת אחידה. לא מקציפים בשום אופן, ולא מעבדים יותר מדי – עד שהתערובת מתאחדת וזהו!
  3. מעבירים את התערובת לתבנית שקעים משומנת או עם עטרות נייר, מפזרים מעט שקדים פרוסים מעל כל מאפין ואופים כ15-20 דק', עד שקיסם המוחדר למרכז המאפינס יוצא עם פירורים לחים עליו.
  4. מצננים וטורפים. זה נגמר מהר יותר ממה שנראה לכם, תאמינו לי.

I can't believe it's not macarons (או: עוגיות מעולות לפסח)

לכל מיואשי המקרונים, שהמתכון המתיש, הארוך והמפרך עושה להם רע עוד לפני שהתחילו, ולכל מי שניסה והתייאש כשהם השתטחו, לא תפחו, נשרפו, הפכו לחביתה וסתם יצאו לא מה שחשבתם – הפוסט הזה מוקדש לכם!

מקרונים זה פרוייקט, אין מה לעשות. כשמחליטים להכין מקרונים יודעים שלא תמיד הכל מושלם ויוצא על פי הספר, והרבה פעמים טעות קטנה מחרבת את כל המתכון. בעוגיות האלה, שמזכירות בצורתן מקרונים (וגם קצת בטעם) – אין הרבה מקום לטעויות. ומה שטוב שהן בנוסף הוא שהן כשרות לחלוטין לפסח ואפילו טעימות.

אז אם נשבר לכם כבר מעוגיות הבוטנים והקוקוס הרגילות, מהמרנגים הסכרינים הצחורים – העוגיות האלה לגמרי בשבילכן. והן גם מאוד פשוטות להכנה.

I can't believe it's not macarons

עוגיות אגוזי לוז ממולאות בגנאש שוקולד ופרנג'ליקו
כמות של כ30 עוגיות כפולות, תלוי בגודל הזילוף.

לעוגיות:
115 גר' אבקת סוכר
40 גר' שקדים טחונים
60 גר' אגוזי לוז קלופים
115 גר' חלבון (בערך 4 חלבונים מביצה מספר 1)
35 גר' סוכר

למלית שוקולד – פרנג'ליקו:
50 גר' שמנת מתוקה
75 גר' שוקולד מריר 53%
כפית נס קפה מגורען או מנת אספרסו
כף פרנג'ליקו

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל160 מעלות.
  2. במעבד מזון עם להב פלדה טוחנים אבקת סוכר, אגוזי לוז ושקדים יחד לאבקה. בינתיים מקציפים חלבונים וסוכר לקצף יציב מאוד (כחמש דקות הקצפה).
  3. מוסיפים את אבקת האגוזים לחלבונים המוקצפים בקיפול, עד שהתערובת אחידה. נזהרים לא לשבור את המרנג.
  4. עם שקית זילוף וצנתר חלק מספר 8 או 9 מזלפים על נייר אפייה עיגולים בקוטר 4-5 סמ'. העוגיות מעט תופחות וגדלות במהלך האפייה. אופים את העוגיות כ20-25 דק'.
  5. מצננים את העוגיות לגמרי ובינתיים מכינים את המלית.
  6. מביאים את השמנת והקפה לרתיחה, שופכים על השוקולד ומערבבים לגנאש אחיד ומבריק. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומצננים את התערובת בטמפ' החדר כשעה – שעתיים. התערובת לא תהיה מוצקה לגמרי, אבל ניתן יהיה לזלף אותה.
  7. מסדרים את העוגיות בזוגות ומזלפים את המלית וסוגרים לסנדוויץ'.
  8. העוגיות טובות במיוחד ביום הכנתן, אך נשמרות בקירור כשבוע.

I can't believe it's not macarons

הערות, הארות ותוספות

  • במידה ואינכם אוהבים אגוזי לוז (איך אפשר?) אפשר להחליף באגוזים אחרים. למשל – פיסטוק ולשנות את המלית לגנאש שוקולד לבן – חלבה.
  • אם נשארה לכם מעט מלית, אין צורך לזרוק – את המלית אפשר להקפיא לשימוש חוזר עד חודש.
  • העוגיות מעולות לפסח אבל לא רק :)

חג שמח!


איטליה, קפה ומה שביניהם

ביסקוטי אגוזי לוז ושוקולד

אני אוהבת עוגיות טבילה למיניהן – בין אם זה עוגיות חמאה פשוטות, עוגיות קרמל שמגישים עם הקפה בחלק מבתי הקפה בהם הייתי (כן כן, גם הן), וכמובן ביסקוטי – העוגייה האולטימטיבית לשם כך.

ביסקוטי היא בעצם עוגיה שמקורה באיטליה, ולמעשה שמה אומר "לאפות פעמיים", מה שאכן ייחודי לביסקוטי. אופים אותה בפעם הראשונה בתור כיכר, מצננים ולאחר מכן פורסים לפרוסות ואופים שוב עד לייבוש מוחלט של העוגיות.

ניסיתי מספר מתכונים של ביסקוטי, ולמרות שבדרך כלל לא אמורה להיות חמאה והן אמורות להיות קשות – קשות, הגעתי למסקנה שתוספת קלה של חמאה הופכת אותן לכיפיות הרבה יותר, למרות שהן קצת פחות אותנטיות. וכמובן שברגע שהמתכון מגיע מתותחיות אפייה כמו רביבה וסיליה וספרן החדש (והמהמם ביופיו), זו רק סיבה נוספת להכין.

מלבד העובדה שהן טעימות ואסתטיות מאוד, הן גם מתאימות לטו' בשבט, ומה יכול להיות טוב יותר בתקופה זו של השנה?

ביסקוטי אגוזי לוז ושוקולד

ביסקוטי אגוזי לוז ושוקולד
מתכון מספר "המתוקים" של רביבה וסיליה

120 גר` חמאה רכה 
150
גר` סוכר
2
ביצים
2
כפות פרנג`ליקו
280
גר` קמח מנופה
11/2
כפיות אבקת אפייה
¼
כפית מלח
120
גר` אגוזי לוז קלויים ושבורים
120
גר` שוקולד מריר קצוץ

אופן ההכנה:

  1. בקערת מיקסר עם וו גיטרה נערבל חמאה וסוכר לתערובת קרמית ואוורירית. את פנים הקערה ננקה מדי פעם בעזרת מרית.
  2. נוסיף את הביצים זו אחר זו. רק לאחר שהראשונה כבר נספגה בתערובת אפשר להוסיף את הביצה השניה.  לאחר שהביצים הוטמעו בתערובת אפשר להוסיף את הפרנג'ליקו.
  3. את הקמח, אבקת האפייה והמלח נוסיף בפעם אחת ונערבל במהירות נמוכה (כדי שלא יתעופפו לנו ענני קמח בכל המטבח). אין צורך לחכות שתערובת תהיה אחידה לגמרי, אלא ממש אחרי כמה סיבובים במיקסר אפשר להוסיף את השוקולד ואגוזי הלוז, ולהמשיך בערבול. המטרה היא להגיע לתערובת אחידה מהר ככל האפשר, ולהפסיק את פעולת המיקסר ברגע שהכל אחיד.
  4. מהבצק ניצור 2 גלילים באורך של כ30 סמ' (לא כל כך משנה, בסופו של דבר), ונניח בתבנית אפייה במרחק מה זו מזו. נקרר את הגלילים במקרר כחצי שעה, ובינתיים נחמם תנור ל160 מעלות.
  5. נאפה את הגלילים כחצי שעה או עד הזהבה, ונוציא לצינון.
  6. נמתין בסבלנות שהגלילים יהיו קרים לגמרי (חלק קריטי, אחרת העוגיות יתפוררו לגמרי במהלך החיתוך, אז חייבים סבלנות בעניין הזה. למי שאין סבלנות – אפשר לזרז קצת את תהליך הקירור ע"י הכנסת הגלילים לפריזר).
  7. לאחר שהכיכרות שלנו התקררו לגמרי, אפשר לפרוס אותן (עם סכין מסור – לחם) לפרוסות בעובי חצי סמ' – סמ' (מה שיותר נעים וקל לכם, אין חוקים). את העוגיות הפרוסות נסדר בצפיפות בתבנית האפייה ונחזיר לתנור שחומם לחום של 130 מעלות, למשהו כמו חצי שעה, עד ייבוש.
  8. העוגיות לא באמת יוצאות יבשות לגמרי מהתנור, אז האינדיקציה שלי לעניין היא פשוט להוציא את העוגיות ברגע שהאגוזים קלויים מספיק לדעתי, זה לוקח חצי שעה בערך. לאחר שהעוגיות מצטננות לחלוטין הן כבר קשות כמו שהן אמורות להיות.
  9. העוגיות האלה מצוינות לא רק בגלל שהן טעימות לאללה, אלא בגלל שהן מחזיקות מעמד הרבה הרבה זמן בצנצנת אטומה, ככה שתמיד נחמד שיש צנצנת מלאה בהן.

 ביסקוטי אגוזי לוז ושוקולד

הערות, הארות ותוספות:

  • את השוקולד ואגוזי הלוז אפשר, כמובן להחליף בכל דבר אחר שעולה על דעתכם (לא כדאי, עם זאת, שוקולד לבן, מאחר והוא נשרף בקלות ולא יעמוד באפייה כפולה). כל הפירות היבשים והאגוזים יתאימו בכיף. הבצק עצמו טעים ונעים מאוד לאכילה.
  • אם אין לכם פרג'ליקו (ליקר אגוזי לוז, שכמובן מתאים פה מאוד) – אפשר להחליף אותו בכל ליקר בטעם אחר שנראה לכם מתאים או בברנדי. אפשר גם פשוט להשמיט לגמרי, אבל לדעתי הוא מוסיף המון.
  • אני אוהבת להוסיף גרידת לימון לביסקוטי באופן כללי, מאחר ולדעתי זה מוסיף נופך מרענן לעוגיה.
  • כמו שכבר אמרתי – העוגיות נשמרות טוב מאוד לאחר האפייה. אפילו שבועיים(!) אבל אם אתם רוצים אותן טריות לגמרי, אז תמיד אפשר לאפות את הגלילים אפייה ראשונה ולאחר צינון להכניס למקפיא. מה שנותר לכם לעשות הוא רק לפרוס וליבש את העוגיות ברגע שתרצו. טריק כיפי לעוגיות באופן כללי ולא רק לביסקוטי. תכלס אפשר להקפיא כמעט כל בצק עוגיות לפני האפייה ולהנות מעוגיות טריות בכל פעם מחדש. ישר מהמקפיא!

  • דף 4 מתוך 4
  • >
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4