שוב מגיעה לה תקופת המבחנים הידועה לשמצה. ממש אוטוטו היא כבר כאן, ובתקווה שזו הולכת להיות האחת-לפני-האחרונה בימי חיי (כי אני לא בונה על תואר נוסף, תודה), אני שוב מתכננת על פרויקט מתוקים דומה לשנה שעברה בתקופה הזו בדיוק. אז הפוסט הזה ואולי עוד פוסט אחד או שניים שיבואו אחריו ימשיכו להיות "רגילים" במידת הקושי, אבל מיד אחריהם תגיע סדרה בת X פוסטים של קינוחים ומתוקים שממש קל להכין, במיוחד לעצלנים או סתם לסטודנטים חסרי זמן-מטבח.

הקינוח הזה הוא מסוג הקינוחים שאני הכי אוהבת בעולם. אני סאקרית של קינוחי כוסות, ומבחינתי מדובר בסוג הקינוחים הכי מגוונים וורסטילים שיש, בדיוק כמו טרייפל. הפעם החלטתי לשלב שני טעמי חורף אהובים עלי לימון ותותים. קרם לימון הוא אחד הקרמים שאני הכי אוהבת להכין, כי הוא מרגיש קצת כמו קסם: מתוך בלילת ביצים, סוכר ומיץ לימון שקצת נראית כמו חביתה בהתהוות נוצר קרם תפוח ואוורירי. את התותים שילבתי פה דווקא בתוך קרמל, כדי להעמיק להם את המתיקות. מעל הכל מפוזר קראמבל שקדים ש-הפתעה- אינו מכיל גלוטן, וכל המרכיבים יחד יוצרים קינוח שכיף לאכול ולהגיש לאורחים.

קינוח קרם לימון, תותים בקרמל וקראמבל שקדים
5-6 מנות אישיות קטנות (כוסיות בנפח 100 מ"ל)

קרם לימון:
3 ביצים גדולות
120 גר'  סוכר לבן
75 מ"ל מיץ לימון
גרידה מלימון שלם
100 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות

תותים בקרמל:
200 גר' תותים
50 גר' סוכר לבן
מיץ מחצי לימון
כפית מחית וניל איכותית
2 כפות ברנדי

קראמבל שקדים:
40 גר' שקדים טחונים
10 גר' קורנפלור
40 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
30 גר' סוכר חום דמררה

אופן ההכנה

1. קרם לימון: בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים ביצים וסוכר ומקציפים 3-4 דקות במהירות גבוהה עד שמתקבלת תערובת אוורירית ובהירה.
2. בינתיים מביאים לרתיחה מיץ וגרידת לימון בסיר קטן.
3. כשהמיץ והגרידה רותחים, מוסיפים מחצית מכמות המיץ אל תוך תערובת הביצים-סוכר תוך כדי הקצפה מהירה (לשם השוואת טמפרטורות).
4. מעבירים את תערובת הביצים אל הסיר ומחזירים לאש.
5. מבשלים הכל יחד תוך כדי טריפה נמרצת, 3-4 דקות, עד שהקרם מסמיך.
6. מורידים את הקרם מהאש, מצננים אותו 5-10 דק', ולאחר מכן מוסיפים את החמאה ומערבבים עם מטרפה ידנית עד שהקרם חלק ומבריק.
7. מסננים את הקרם וממלאים את כוסיות הקינוח עד לחצי.
8. תותים בקרמל: שוטפים היטב את התותים, מסירים את העוקץ, וחותכים לרבעים.
9. בינתיים במחבת בינונית מניחים סוכר ומכינים קרמל. כשהקרמל מוכן מוסיפים מיץ לימון, תותים, מחית וניל וברנדי.
10. מנמיכים לאש נמוכה-בינונית ומבשלים יחד עוד 4-5 דק', עד שהתותים מזוגגים בתערובת הקרמל ומתרכים מעט.
11. מצננים לחלוטין לפני השימוש.
12. קראמבל שקדים: מחממים תנור ל170 מעלות.
13. במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד שקדים טחונים, קורנפלור, חמאה וסוכר חום ומעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת פירורית.
14. מעבירים את התערובת לתבנית תנור עם נייר אפייה ואופים 6-8 דק'. הפירורים יתחברו זה לזה, אבל לאחר שיתקררו, אפשר יהיה לפורר אותם בעזרת מזלג.
15. הרכבת המנה: מעל כל כוס עם קרם מניחים כמה תותים מזוגגים עם מעט קרמל, מעל התותים מפזרים קראמבל שקדים. מגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות

• לא מתחשק לכם על תותים? המירו בפירות יער קפואים באותה כמות. אין צורך להפשיר וההכנה נשארת בדיוק אותו הדבר.
• שומרים את הקינוח במקרר עד חמישה ימים ללא הקראמבל, אותו מומלץ לפזר ממש לפני ההגשה על מנת שישאר פריך.
• אפשר להכין את הקרם גם עם תפוזים, אך מומלץ להוריד כ10-15% מכמות הסוכר (בהתאם למתיקות התפוזים). כך יווצר קינוח קרם תפוזים, תותים וקראמבל – טעים לא פחות.
• אם אין לכם שקדים אפשר להשתמש באגוזי מלך, לוז ואפילו פיסטוקים ילכו פה מצוין.
• במידה ואתם מכינים את הקינוח הזה למישהו שסובל מצליאק יש להקפיד על שימוש בברנדי ותמצית וניל נטולי גלוטן.

החורף בעיצומו והתותים כבר נמכרים במחירים פחות-או-יותר שפויים. אמנם עדיין לא הכי זולים שיש, לזה אפשר לצפות מתישהו בסוף פברואר, אבל בהחלט אפשר כבר להתפנק בסלסלה או שתיים של תותים טריים, אדומים וריחניים.

הפבלובות הבאות משלבות שני טעמי חורף אהובים עלי; לימון ותותים. התותים, שמושרים בברנדי ומקבלים טעם אלכוהולי נהדר, משתלבים נפלא עם קרם מסקרפונה לימוני ומפנק, כל זאת על פבלובה פריכה וטעימה. הקינוח שמתקבל הוא ללא ספק אחד האהובים והקלילים ביותר שיש. מישהו באמת צריך יותר מזה?

מיני-פבלובה עם קרם מסקרפונה-לימון ותותים בברנדי
15-20 מיני פבלובות

לפבלובות:
2 חלבונים בטמפרטורת החדר
קורט מלח
60 גר' סוכר
כפית מחית וניל איכותית
60 גר' אבקת סוכר
1 כף קורנפלור

לקרם מסקרפונה-לימון:
225 גר' גבינת מסקרפונה בטמפרטורת החדר
כפית תמצית וניל איכותית
70 גר' אבקת סוכר
2 כפות מיץ לימון
קליפה מגוררת מ-1 לימון
250 מ"ל שמנת מתוקה

תותים בברנדי:
250 גרם תותים
3 כפות סוכר
2 כפות ברנדי

אופן ההכנה:

1. פבלובות: מחממים תנור ל-80 מעלות. בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים יחד חלבונים ומלח ומקציפים במהירות גבוהה עד שמתחיל להיווצר קצף לבנבן.
2. מוסיפים פנימה את הסוכר בהדרגה ואת תמצית הווניל, וממשיכים להקציף הכל יחד 10 דקות, עד שמתקבל מרנג יציב ומבריק.
3. מוסיפים פנימה את האבקת סוכר והקורנפלור ומקפלים בעזרת לקקן/מרית, רק עד שהתערובת אחידה. נזהרים שלא לשבור את הקצף.
4. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנתר חלק ומזלפים פבלובות קטנות על גבי תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה.
5. אופים את הפבלובות במשך שעתיים וחצי עד שלוש שעות, עד לייבוש מוחלט. מצננים לחלוטין ושומרים בקופסה אטומה עד לשלב הרכבת המנה.
6. קרם מסקרפונה-לימון: בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים מסקרפונה, וניל, אבקת סוכר, מיץ וגרידת לימון וטורפים לתערובת אחידה במהירות נמוכה-בינונית.
7. מגבירים את מהירות המיקסר ומוסיפים בזרם דק, תוך כדי הקצפה, את השמנת המתוקה.
8. ממשיכים להקציף עד שנוצר קרם יציב.
9. תותים בברנדי: מנקים את התותים מהעוקץ, שוטפים וחותכים לקוביות קטנות.
10. מניחים בקערה ומוסיפים את הסוכר והברנדי.
11. מערבבים היטב ומניחים לתותים לספוג את הברנדי ולשחרר את הטעמים למשך כשעה.
12. הרכבת המנה: בתוך כל פבלובה מניחים כף גדושה מהקרם, ומעל הכל יוצקים מהתותים (כולל הרוטב שנוצר).

הערות, הארות ותוספות

• אפשר לשמור את הפבלובות (ללא המילוי) בקופסה אטומה עד שבוע.
• אם לא אוהבים תותים או שכבר נגמרה העונה – ניתן להכין את הפבלובות עם כל פרי אחר שאוהבים: קיווי, פירות יער, דובדבנים ואפילו חתיכות מנגו ואפרסק.
• את הפבלובות המוכנות ניתן לשמור עד כשעתיים, אך מומלץ להרכיב ממש לפני ההגשה, על מנת לשמור על פריכות המרנג (מה שיוצר את הניגוד הכיפי שבין הקרם לפבלובה עצמה).
• אפשר להכין את הפבלובה גם עם קצפת רגילה ולוותר על קרם המסקרפונה.
• הקינוח אינו מכיל גלוטן ולכן מתאים מאוד לחולי צליאק. שימו לב שאתם משתמשים בתמצית וניל וברנדי נטולי גלוטן.

מי מכין?

בכל פעם בתקופה הזאת בשנה אני שולפת מהארון את תבניות השוקולד שלי ומכינה פרלינים. זה הפך לסוג של דפוס שחוזר על עצמו, וככה בכל שנה בחורף יוצא לי להכין לפחות 3-4 פעמים פרלינים מעשה-בית. גם השנה, בלי להתמהמה יותר מדי, הכנתי פרלינים מיד כשהתחיל להיות קר ולרדת גשם. כשכתבתי על כוונותיי השוקולדיות אי-שם בפרופיל הפייסבוק שלי נועה מיד הצטרפה אלי, וכך מצאנו את עצמנו בערב של יום חול מכינות פרלינים ומטנפות את המטבח שלי.

כן. פרלינים זה עסק מלכלך. זה אמנם הולך ומשתפר מפעם לפעם (עם המיומנות מצליחים לשלוט יותר בכמות הלכלוך שנוצרת), אבל אחרי שהפרלינים מוכנים אין מנוס מלשטוף את המטבח היטב כדי להיפטר משאריות שוקולד. מעבר ללכלוך פרלינים גם דורשים מספר כלים שלא תמיד יש בכל מטבח (מדחום ושפכטל, למשל), והרבה דיוק וסבלנות. לכל אלה מכם שמצקצקים עכשיו בלשונכם ומתכננים כבר ללחוץ על לינק למתכון אחר, הרשו לי לספר לכם שאמנם שני המשפטים הראשונים בפסקה הזאת קצת מלחיצים (תכלס – בעיקר הקטע של הלכלוך), אבל פרלינים זה בהחלט משהו שאפשר וכיף להכין בבית עם קצת רצון טוב וסבלנות.

את המתכון הזה רציתי להעלות כבר לפני יותר משנה, בנגלה הקודמת של הפרלינים שהכנתי. עיכובים כאלה ואחרים, כמו גם קיץ אינסופי (שבמהלכו הכנת פרלינים היא פחות או יותר התאבדות), גרמו לדחייה היסטרית בלוח הזמנים, כך שהשנה כבר הייתי מוכנה לכך שהפוסט הזה יעלה בחודש הקרוב ויהי מה. בעת ההכנה שלפתי את המצלמה ואפילו צילמתי חלק משלבי ההכנה, כדי שתראו שזה באמת לא כ-ז-ה מסובך. רק קצת.

קיימות לא מעט שיטות לטמפרור שוקולד, כאשר אחת מהן (והקלה ביותר, אם תשאלו אותי) היא שיטת ההזרעה. בשיטה זו ממיסים כ-2/3 מכמות השוקולד המריר לטמפרטורה של 45-50 מעלות, ולתוך השוקולד המומס מוסיפים שוקולד מריר קצוץ דק-דק, ומערבבים היטב עד שהטמפרטורה יורדת ל28 מעלות והשוקולד נמס. לאחר מכן מחממים שוב את כל התערובת בזהירות עד לטמפרטורה של 32 מעלות, והשוקולד מטומפרר. אין קיצורי דרך, ואי אפשר לשחק עם זה יותר מדי, אבל ברגע שהשוקולד מטומפרר – נוח מאוד לעבוד איתו בחדר קר (להלן, חורף).

מילוי הפרלינים הוא כבר סיפור אחר. במילוי תרשו לעצמכם להתפרע עד לקצה גבול היכולת. הכל הולך: גנאשים, קרמל, פירות, ירקות, אגוזים, מחיות למיניהן וכו'. טוב, צחקתי בנושא הירקות, לא נראה לי כזה להיט פרלין במילוי מלפפון (אם כי לא אתפלא אם קיים אחד כזה, ואולי הוא אפילו טעים). בקיצור – במקרה הזה, כל מה שאוהבים, ונוח לכם לעבוד איתו – הולך!

מאחר והתחשק לי לגוון קצת את הטעמים ה"רגילים" שאני בדרך כלל מכינה (מישהו אמר קפה ושוקולד?), התותים היפים שקניתי (ביוקר, אלא מה) כבר הראו סימני התעייפות, והחלטתי ביחד עם נועה להכין כמילוי לפרלינים גנאש תותים ושוקולד לבן, שבסופו של דבר התברר כשיחוק אמיתי. המילוי השני שהכנו היה קונבנציונלי יותר, אך ממש מעולה; גנאש שוקולד מריר ואספרסו, כי גם בנאלי יכול להיות טעים.

פרלינים תוצרת בית
3 תבניות פוליקרבונט לפרלינים

לשוקולד המטומפרר:
1 קילו שוקולד מריר 53%
50 גר' חמאת קקאו

לגנאש שוקולד מריר ואספרסו:
150 מ"ל שמנת מתוקה
30 מ"ל אספרסו
200 גר' שוקולד מריר קצוץ

לגנאש שוקולד לבן ותותים:
100 גר' תותים נקיים חצויים
20 גר' סוכר
100 מ"ל שמנת מתוקה
350 גר' שוקולד לבן קצוץ

אופן ההכנה

1. מתחילים בהכנת הגנאשים. גנאש שוקולד-אספרסו: בסיר קטן מניחים את השמנת המתוקה והאספרסו ומביאים לסף רתיחה.
2. את תערובת השמנת הרותחת יוצקים על גבי השוקולד הקצוץ, ממתינים כדקה, ואז טורפים לגנאש אחיד ומבריק.
3. מצננים בטמפרטורת החדר, עד שהגנאש קר אך עדיין נוח לעבודה. מעבירים לשק זילוף ומשתמשים מיד.
4. גנאש שוקולד לבן ותותים: בסיר קטן מניחים יחד תותים וסוכר ומבשלים יחד עד שהסוכר נמס. טוחנים את התערובת החמה במעבד מזון עם להב פלדה.
5. באותו סיר מביאים לסף רתיחה שמנת מתוקה.
6. את השמנת הרותחת יוצקים על השוקולד הקצוץ, ומוסיפים את מחית התותים. ממתינים כדקה וטורפים היטב עד שמתקבל גנאש אחיד.
7. מצננים את הגנאש בטמפרטורת החדר ומעבירים לשק זילוף.
8. טמפרור שוקולד: בקערה גדולה עמידה בחום שוקלים 2/3 מכמות השוקולד המריר (670 גר'). מוסיפים פנימה את חמאת הקקאו, וממיסים במיקרוגל במספר פעמים (מערבבים בין פעם לפעם) עד שהשוקולד נמס ומגיע לטמפרטורה של 45-50 מעלות.
9. את יתרת השוקולד (330 גר') קוצצים במעבד מזון עם להב פלדה (אפשר גם לקצוץ ידנית בעזרת סכין חדה מאוד).
10. ברגע שהשוקולד נמס והגיע לטמפרטורה הרצויה, מוסיפים פנימה את השוקולד הקצוץ ומתחילים לערבב בעזרת לקקן (ולא מטרפה, כדי לא להכניס אוויר לתערובת), עד ששבבי השוקולד נמסים לחלוטין והתערובת מגיעה לטמפרטורה של 28-29 מעלות.
11. מעבירים את תערובת השוקולד לחימום נוסף (וקצר!) במיקרוגל, רק עד שמגיע לטמפרטורה של 32 מעלות. מרגע זה השוקולד מוכן לשימוש. משלב זה מומלץ לעבוד בזריזות יחסית, ולא להמתין יותר מדי, מה שעלול להקשות את השוקולד ו/או להוציא אותו מטמפרור.
12. עובדים עם כל תבנית בנפרד: יוצקים על התבנית שוקולד בנדיבות, ובעזרת לקקן דואגים שיכנס לכל השקעים.
13. מרימים את התבנית מעל קערת השוקולד, ו"מנקים" את שאריות השוקולד מפני שטח התבנית בעזרת שפכטל. בתום שלב זה השקעים אמורים להיות מלאים לחלוטין בשוקולד מריר.
14. הוצאת אוויר מהשוקולד: דופקים (כן!) את התבנית (פני התבנית כלפי מעלה) על גבי משטח העבודה, על מנת להוציא את כל בועות האוויר שנכנסו במהלך יציקת השוקולד לתבנית. זהו שלב קצת אגרסיבי אך הכרחי ליצירת פרלינים חלקים ויפים, וללא בועות אוויר.
15. הופכים את התבנית על הקערה ודופקים עליה עם השפכטל כדי להוציא את כל השוקולד מהשקעים, מה שיותיר רק דפנות ותחתית מצופים בשוקולד. ככל שמוציאים יותר שוקולד הדפנות יהיו דקיקות יותר, מה שיותר מקום רב יותר למלית.
16. חוזרים על שלבים 12-15 עם שאר התבניות. שומרים את התבניות בשלב זה בטמפרטורת החדר, אך אם ממהרים אפשר גם להניח אותן במקפיא, עד שקונכיות השוקולד מתקשות לחלוטין.
17. מילוי הפרלינים: לאחר שקונכיות השוקולד התקשו ממלאים אותן כמעט עד לגובה פני התבנית (משאירים 2-3 מ"מ לסגירה) במילוי הרצוי. שימו לב שמומלץ לעבוד עם הגנאשים בטמפרטורת החדר ולא קרים מהמקרר.
18. לאחר מילוי כל התבניות מעבירים אותן למקפיא לכחצי שעה-שעה, מה שיקשה מעט את המלית, ויאפשר סגירה חלקה עם השוקולד שנותר.
19. סגירת הפרלינים: את יתרת השוקולד המריר שנותר (שבינתיים מעט התקשה וזה בסדר), מחממים שוב בעדינות במיקרוגל לטמפרטורה של 32 מעלות. חשוב בשלב זה לא לעבור את הטמפרטורה הזאת, ולכן לעשות את זה במספר פעמים ולערבב בין פעם לפעם.
20. כאשר השוקולד מומס שוב ובטמפרטורה הרצויה מתחילים לסגור את הפרלינים. מוציאים בכל פעם תבנית אחת מהמקפיא: יוצקים שוקולד על פני התבנית, ובעזרת לקקן דואגים שיכנס ויכסה כל שקע ושקע.
21. בעזרת שפכטל נפטרים מיתרת השוקולד, ומעבירים את התבנית להתקשות מהירה במקפיא. חוזרים על אותה פעולה עם יתר התבניות.
22. לאחר שכל התבניות מולאו ונסגרו, מחזירים אותן למקפיא לכשעה לפחות.
23. לאחר שהפרלינים התקשו לחלוטין, אפשר להתחיל להוציא אותם מהתבניות. ההוצאה מתבצעת בצורה הבאה: דופקים בחוזקה (כן, שוב!) את התבניות, אך הפעם עם פני התבנית כלפי משטח העבודה. בשלב זה הפרלינים אמורים להתחיל להשתחרר. ממשיכים לדפוק את התבנית עד שכל הפרלינים בחוץ.
24. מעבירים את הפרלינים לקופסא אטומה ושומרים בטמפרטורת החדר (לא בקיץ). אפשר גם להקפיא בקופסא אטומה היטב שגם מניילנים אותה עם נילון נצמד (שחלילה לא יספחו לחות).

הערות, הארות ותוספות

• תבניות פוליקרבונט, שפכטל ומדחום לשוקולד אפשר להשיג בכל חנות מתמחה למוצרי אפייה וקונדיטוריה. שימו לב שאתם קונים מדחום דיגיטלי ולא משהו אחר. אפשר להזמין גם מדיל אקסטרים מדחומים לא רעים במחירים מצחיקים.
• מומלץ להשתמש בשוקולד מריר 53% מוצקי קקאו ולא פחות מכך. אפשר גם 60-70%.
• אפשר לטמפרר גם שוקולד חלב ולבן, אלא שטמפרטורות הטמפרור משתנות מעט. באופן כללי, ומבלי להיכנס יותר מדי לפרטים, טמפרור של שוקולד שאינו מריר הוא קצת יותר מתוחכם (במיוחד לבן), אך בהחלט אפשרי.
• הגנאשים הנ"ל הם המלצה בלבד, וכפי שכתבתי – תנו לדימיון שלכם להתפרע!
• אני אוהבת להוסיף חמאת קקאו לפרלינים משום שהיא מדללת מעט את השוקולד והופכת אותו לנוח יותר לעבודה, אך היא לא הכרחית. לא ניתן להמירה בשום דבר אחר (ובודאי שלא שמן).
• עקרונית השוקולד אמור להתקשות גם בטמפרטורת החדר (בחורף, או כשהמזגן פועל), אבל כדי לזרז תהליכים אפשר בהחלט לשים את התבניות במקפיא.
• שומרים את הפרלינים המוכנים בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר (בחורף) עד 5-6 ימים. מעבר לזה עדיף להקפיא, ולעטוף היטב בנילון נצמד. את ההפשרה רצוי לעשות בהדרגה.

אז… מי רוצה ביס?

כבר יש תותים בחנויות. משהו כמו חודשיים כבר, והם יקרים כמו נפט בערך, אבל הם כבר קיימים. כנראה שכתוב לי "פראיירית" על המצח, אחרת אני לא מצליחה לחשוב על הסבר טוב לאיך זה שכבר קניתי אותם פעמיים העונה. פעמיים קניתי סלסילת תותים במחיר אסטרונומי, שעל אף המחיר המטורלל למדי התותים עצמם לא היו מרשימים במיוחד מבחינת הטעם. טעימים, אבל נו – תותים רגילים, של תחילת העונה. עדיין אין להם את הטעם העז שמגיע ככה בפברואר, אבל כבר אמרתי שאני פראיירית, לא? תוסיפו לזה גם חסרת סבלנות.

יצא לי לחשוב לא מעט פעמים מה הקטע שלי עם הפרי הזה. אם אני, שעד לפני ארבע שנים בערך לא סבלתי תותים בכלל, קונה אותם עכשיו בכמויות ועוד במחירים הפסיכיים של תחילת העונה – כנראה שמשהו בהם (או בי) השתנה. הרי איך קורה המהפך הזה? מה בעצם השתנה? המעבר הזה  משנאה ותיעוב מוחלט – לאהבה עצומה לתותים מרגיש לי לפעמים קצת הזוי; כנראה שלא סתם אומרים שהגבול בין אהבה לשנאה הוא דק ביותר.

יש לי רומן שלם עם הרולדה של סבתא שלי. אני מכינה אותה בגרסא הקלאסית לא מעט פעמים לכל אורך השנה, אבל החודש החלטתי שאני חייבת לגוון אותה קצת והתותים הטריים היוו את התירוץ המושלם. במקום הרולדה הקלאסית עם הקמח, הביצים והסוכר החלטתי להוסיף קצת פיסטוקים טחונים ומחית פיסטוק, שנתנו צבע ירוק ויפהפה. את הקצפת המסורתית המרתי בקרם ריקוטה עדין, שנתן טעם עמוק ומעניין יותר בשילוב עם התותים השיכורים. התוצאה הייתה טעימה וקצת יותר חדשנית מהרולדה הנוסטלגית (שכבודה במקומה מונח). והכי חשוב? ממש קל להכין את העוגה הזאת, והיא נראית (וכרגע גם עולה משהו כמו) מיליון דולר.

(למי מכם שאינו פראייר כמוני – קפצו להערות בסוף המתכון לתחליף ראוי לא פחות).

רולדת פיסטוק במלית קרם ריקוטה ותותים
רולדה אחת באורך של תבנית תנור סטנדרטית

לרולדת פיסטוק:
3 ביצים
100 גר' סוכר לבן
קורט מלח
כפית תמצית וניל
כף גדושה מחית פיסטוק
גרידת לימון מחצי לימון
100 גר' קמח
30 גר' פיסטוק טבעי טחון
חצי כפית אבקת אפייה

למלית:
125 מ"ל שמנת מתוקה
150 גר' גבינת ריקוטה טרייה
כפית תמצית וניל
50 גר' אבקת סוכר

לתותים:
סלסילת תותים
2 כפות סוכר
2 כפות ברנדי

אבקת סוכר
מעט פיסטוקים קלויים קצוצים

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל-180 מעלות, ומרפדים תבנית תנור בנייר אפייה משומן קלות.
2. רולדת פיסטוקים: במיקסר עם וו הקצפה מניחים ביצים, סוכר, מלח ווניל ומקציפים 3-4 דקות עד שנהיה קצף לבן וסמיך.
3. מוסיפים פנימה את מחית הפיסטוק וגרידת הלימון וממשיכים להקציף עד שהתערובת אחידה.
4. מוסיפים פנימה קמח, פיסטוק טחון ואבקת האפייה ומקפלים לתערובת אחידה.
5. בעזרת פלטה או קלף משטחים את הבלילה על גבי תבנית התנור עם נייר האפייה.
6. אופים כ6-8 דקות, עד שהרולדה מזהיבה וקפיצית למגע.
7. מצננים את הרולדה לחלוטין לפני שממלאים אותה. אפשר לצנן אותה בתבנית, ואפשר גם לגלגל אותה בעודה חמה במגבת נקייה, אבל זה לא חובה.
8. מכינים את התותים: שוטפים ומסירים את העוקץ לתותים, ושומרים 5-6 יפים ושלמים לקישוט.
9. חותכים את התותים לקוביות לא קטנות מדי ומניחים בקערה קטנה.
10. מוסיפים פנימה סוכר וברנדי ומערבבים היטב. מניחים לתותים לספוג את טעם הברנדי למשך כחצי שעה, ובינתיים מכינים את המלית.
11. קרם ריקוטה: מקציפים שמנת מתוקה, גבינת ריקוטה, וניל ואבקת סוכר עד שמתקבלת קציפה אוורירית, יציבה ואחידה.
12. ממלאים ומגלגלים: מורחים על הרולדה שכבה אחידה ונדיבה של קרם ריקוטה. מומלץ לשמור כרבע מכמות הקרם לקישוט.
13. מעל הקרם מפזרים באחידות תותים (אפשר עם מעט מהסירופ, אך לא יותר מדי).
14. מגלגלים לרולדה הדוקה, בוזקים מעט אבקת סוכר, ומקשטים בקרם ריקוטה, תותים ומעט פיסטוקים קצוצים.
15. שומרים במקרר ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

• מאחר והתותים עדיין יקרים ואני כנראה הפראיירית היחידה שקנתה כבר פעמיים (אבל זה באמת כאב לי בארנק!), אפשר להשתמש גם בפירות יער קפואים, אותם מפשירים ומשרים בברנדי בדיוק כמו התותים. יוצא טעים לא פחות.
• הרולדה במיטבה יום אחרי ההכנה, אז הטעמים משתלבים בצורה מושלמת.
• שומרים את הרולדה במקרר 3-4 ימים. לא ניתן להקפיא את הרולדה.
• מומלץ לקשט את הרולדה ממש לפני ההגשה, אחרת התותים "מתעייפים".
• אם לא אוהבים פיסטוקים אפשר להשתמש באגוזי לוז או פקאן במקום (ברולדה עצמה וגם בקישוט).
• מחית פיסטוק אפשר להשיג בכל חנות מתמחה למוצרי אפייה וחומרי גלם. שימו לב שהמחית לא מכילה בעיקר צבע מאכל (יש לא מעט מחיות "כמו פיסטוק" שהן אמנם ירוקות מאוד, אבל בסופו של דבר מכילות ממש מעט פיסטוקים). קראו את התווית!