אני לא אוהבת טחינה בכלל, יעיד עלי בפה מלא (טחינה) החצי חולה הטחינה שלי. לא מצליחה להבין מה אנשים כל כך אוהבים בממרח האפרפר בעל הטעם החזק. על חלבה הייתי מוותרת בשמחה, למרות שאיתה אני עוד איכשהו מסתדרת (וגם זה רק לאחרונה), ושומשום? טוב, שומשום זה שומשום. ובאופן כללי אני לא מצליחה להבין איך הרבה דברים שאני אוהבת או סתם אין לי בעיה איתם – הצליחו "להרוס" אותם ולעשות מהם משהו מגעיל.

דוגמאות?

·         מנגו – עמבה. מה לעזאזל חשב לעצמו ממציא העמבה? מנגו זה כל כך טעים!

·         שקדים – מרציפן. אין לי מה להגיד על מרציפן חוץ מזה שזה אחד הדברים השנואים עלי. לא מצליחה להבין את הקשר לשקדים, שאהובים עלי כל כך.

·         וכן, גם שומשום – טחינה. מה הקשר?

טוב, אין לי מה להתווכח עם כל אוהדי הטחינה למיניהם, ויש הרבה כאלה. לפי מה שהצלחתי להבין אני די במיעוט בעניין הזה… נו שוין, לפעמים חייבים לעשות גם דברים שלא כל כך אוהבים. וכשחוזרים מנצרת עם 2 קילו טחינה גולמית, לא באמת אפשר לצפות מהחצי שיסיים את זה כל כך מהר.

אז עוגיות. עוגיות טחינה, שיהיה.

דווקא לעוגיות האלה יש בעיקר טעם של חלבה, שזה לא ממש מפתיע. אלה בערך העוגיות המהירות ביותר שאני מכירה. סיפוק מהיר – נורא כיף לאנשים חסרי סבלנות! גם המצרכים של העוגיות האלה נמצאים בכל בית חובב טחינה. עוגיות טחינה here we come!

עוגיות טחינה ושקדים – בני סיידא

הערות ושינויים שלי בסוגריים.

350 גר' קמח תופח (אני משתמשת בקמח רגיל + שקית אבקת אפיה)

200 גר' סוכר

כוס טחינה גולמית

200 גר' חמאה רכה

2 שקיות סוכר וניל (אני ויתרתי ושמתי כפית תמצית וניל טהורה)

לעיטור העוגיות: שקדים מולבנים חצויים (אני העדפתי פיסטוקים)

ההכנה:

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים קמח, סוכר, טחינה, חמאה ווניל ולשים לבצק חלק ואחיד. מגלגלים עיגולים קטנים ומניחים בתבנית אפייה. משטחים מעט כל עוגייה ובמרכזה נועצים שקד (או פיסטוק).

אופים כ15 דק' (לי לקח 9 דק' בדיוק, אבל עשיתי אותן קטנות מאוד). העוגיות אמורות להזהיב מעט בשוליים. העוגיות יוצאות רכות מאוד מהתנור, ולכן חייבים לחכות לצינון מוחלט לפני שנוגעים בהן.

מאחסנים בקופסא סגורה ומחלקים לכל מי שאוהב חלבה או טחינה. כנראה שזה טעים:)

לא, לא קרה נס והתחיל לרדת פה שלג, למעשה די חמים ונעים בחוץ, אפילו שפברואר כבר, ואמורים להיות ימים גשומים יותר. שלג יש רק בחו"ל (או בחרמון, כשבאמת יש חורף אמיתי). שלג אמיתי, לבן, קריר וענוג, באמת שנדיר שיהיה פה, אז למה לא להפוך את השלג למשהו טעים?

את המתכון של קרין גורן ראיתי כבר לפני שנים, ואני מודה ומתוודה שניסיתי אותו כבר אז, ולא התלהבתי במיוחד. לא מהטעם, עם שילוב התפוזים (למרות שאני די מחבבת את השילוב שוקולד – תפוז), ולא מההכנה המפרכת והמטנפת, שכוללת הררי סוכר ואבקת סוכר בכל המטבח. אבל אין מה להגיד – העוגיות האלה מאוד יפות.

אז החלטתי לתת צ'אנס נוסף, אחרי שראיתי את התמונות המדהימות של fairy_mi, למרות שהן לא מופיעות אצלה בבלוג. והחלטתי לשנות טיפה את טעם התפוז ולהפוך אותן ליותר "שקדיות", בעזרת תוספת ליקר אמרטו (שאהוב עלי מאוד).

אז הנה המתכון, כפי שפורסם על ידי קרין גורן. הערות, תוספות ושינויים שלי, יש בסוף המתכון.

עוגיות שוקולד – תפוז מושלגות

החומרים:

350 גרם שוקולד מריר

50 גרם חמאה

3 ביצים בטמפרטורת החדר

100 גרם סוכר

40 מ"ל (1/3 כוס) ליקר תפוזים

גרירת תפוז מ-2 תפוזים

100 גרם קמח מנופה עם 1 כפית מחוקה אבקת אפיה

120 גרם שקדים טחונים דק

לציפוי העוגיות לפני האפייה – סוכר ואבקת סוכר

אופן ההכנה:

ממיסים יחד את השוקולד והחמאה. מנפים יחד את הקמח ואבקת האפיה.

מקציפים את הביצים והסוכר לתערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים את קליפת התפוז ואת הליקר. מקפלים פנימה את תערובת השוקולד המומס, מוסיפים את הקמח המנופה עם אבקת האפיה, ואת השקדים הטחונים. תתקבל בלילה נוזלית למדי.

מצננים את הבלילה 4 שעות במקרר, עד שהיא מתקשה.

יוצרים עיגולים קטנים בעזרת כפית טבולה במים רותחים.

מגלגלים את העיגולים בסוכר, ולאחר מכן מגלגלים פעמיים באבקת הסוכר.

העוגיות צריכות להיות מצופות היטב ומכל כיוון באבקת סוכר.

מניחים את הכדורים על נייר אפיה, לוחצים עליהם מעט, רק כדי שלא יתגלגלו בתבנית, ואופים בחום של 190 מעלות למשך 15 דקות. העוגיות יתנפחו וייווצרו בהם סדקים ושבילים של שוקולד בין כל הלבן המתוק והמושלג הזה.

הערות ותוספות אישיות שלי:

·         את ליקר התפוזים וקליפת התפוז המרתי בליקר אמרטו (ליקר שקדים).

·         אפשר לשחק עם יחס הקמח – שקדים טחונים במתכון. אני באופן אישי רציתי שיהיה טעם "שקדי" יותר, ולכן שמתי 150 גר' שקדים טחונים ו70 גר' קמח. אפשר, כמובן לשחק עם זה איך שתרצו.

·         אני הוספתי מעט תמצית וניל לתערובת (בערך חצי כפית), כדי שיהיה גם טעם ונילי מודגש. לדעתי משדרג הרבה!

·         הדבר החשוב ביותר – הצינון! התערובת מאוד מאוד דלילה, וחייבים לצנן אותה לפני שמגלגלים לעוגיות. אני מצאתי שהשיטה הנוחה ביותר, שמניבה עוגיות בגדלים אחידים היא פשוט לשים את התערובת בתוך תבנית מלבנית ולהקפיא. לאחר שהתערובת קפואה, פשוט חותכים עם סכין לריבועים קטנים ואחידים בגודלם, מכדררים אותם בידיים וטובלים בסוכר ואבקת הסוכר.

·         אם התערובת נהיית דביקה מדי במהלך הגלגול, תחזירו אותה לעוד רבע שעה למקפיא, והיא תתקשה ותהיה נוחה לעבודה מחדש.

·         עוד דבר חשוב מאוד הוא זמן האפייה. במתכון כתוב שזה לוקח 15 דקות. לא!!! אני אפיתי 8 דקות בדיוק, והן יצאו מעולות. 15 דקות זה המון זמן לעוגיות האלה, והן פשוט יהיו פיתות שטוחות והרבה פחות יפות ממה שהן אמורות להיות. וכמובן שהמרקם כבר לא יהיה פאדג'י, וחבל על הטרחה. תאפו אותן 8 דקות או 10 דק' גג, וישר תוציאו. צריך אומץ לעניין הזה, כי הן הכי רכות ונראות לא מוכנות בכלל, אבל הן מתייצבות לאחר קירור.