אני לא אוהבת טחינה בכלל, יעיד עלי בפה מלא (טחינה) החצי חולה הטחינה שלי. לא מצליחה להבין מה אנשים כל כך אוהבים בממרח האפרפר בעל הטעם החזק. על חלבה הייתי מוותרת בשמחה, למרות שאיתה אני עוד איכשהו מסתדרת (וגם זה רק לאחרונה), ושומשום? טוב, שומשום זה שומשום. ובאופן כללי אני לא מצליחה להבין איך הרבה דברים שאני אוהבת או סתם אין לי בעיה איתם – הצליחו "להרוס" אותם ולעשות מהם משהו מגעיל.

דוגמאות?

·         מנגו – עמבה. מה לעזאזל חשב לעצמו ממציא העמבה? מנגו זה כל כך טעים!

·         שקדים – מרציפן. אין לי מה להגיד על מרציפן חוץ מזה שזה אחד הדברים השנואים עלי. לא מצליחה להבין את הקשר לשקדים, שאהובים עלי כל כך.

·         וכן, גם שומשום – טחינה. מה הקשר?

טוב, אין לי מה להתווכח עם כל אוהדי הטחינה למיניהם, ויש הרבה כאלה. לפי מה שהצלחתי להבין אני די במיעוט בעניין הזה… נו שוין, לפעמים חייבים לעשות גם דברים שלא כל כך אוהבים. וכשחוזרים מנצרת עם 2 קילו טחינה גולמית, לא באמת אפשר לצפות מהחצי שיסיים את זה כל כך מהר.

אז עוגיות. עוגיות טחינה, שיהיה.

דווקא לעוגיות האלה יש בעיקר טעם של חלבה, שזה לא ממש מפתיע. אלה בערך העוגיות המהירות ביותר שאני מכירה. סיפוק מהיר – נורא כיף לאנשים חסרי סבלנות! גם המצרכים של העוגיות האלה נמצאים בכל בית חובב טחינה. עוגיות טחינה here we come!

עוגיות טחינה ושקדים – בני סיידא

הערות ושינויים שלי בסוגריים.

350 גר' קמח תופח (אני משתמשת בקמח רגיל + שקית אבקת אפיה)

200 גר' סוכר

כוס טחינה גולמית

200 גר' חמאה רכה

2 שקיות סוכר וניל (אני ויתרתי ושמתי כפית תמצית וניל טהורה)

לעיטור העוגיות: שקדים מולבנים חצויים (אני העדפתי פיסטוקים)

ההכנה:

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים קמח, סוכר, טחינה, חמאה ווניל ולשים לבצק חלק ואחיד. מגלגלים עיגולים קטנים ומניחים בתבנית אפייה. משטחים מעט כל עוגייה ובמרכזה נועצים שקד (או פיסטוק).

אופים כ15 דק' (לי לקח 9 דק' בדיוק, אבל עשיתי אותן קטנות מאוד). העוגיות אמורות להזהיב מעט בשוליים. העוגיות יוצאות רכות מאוד מהתנור, ולכן חייבים לחכות לצינון מוחלט לפני שנוגעים בהן.

מאחסנים בקופסא סגורה ומחלקים לכל מי שאוהב חלבה או טחינה. כנראה שזה טעים:)

פורים זה חג של ילדים – תחפושות, משחקים, משלוחי מנות מתוקים, תחרויות והרבה הרבה כיף. אחד הדברים שאותי ביאסו הכי הרבה כשהייתי ילדה היה למצוא אוזני המן קשים, עבשים וממש לא טעימים במשלוחי מנות. מאז אני לא ממש מחבבת אוזני המן, למרות שלמעשה אין סיבה אמיתית לעניין. בכל זאת – מדובר בעוגיה פשוטה פשוטה מבצק פריך. מה יכול להיות רע בזה?

אז כמובן שהבעיה טמונה בבצק. אם הבצק לא טעים או סתם עיבדו אותו למוות – אוזני ההמן לא יהיו טעימים ו/או קשים ולא פריכים ונימוחים. כמו שכבר הספקתם להבין – אני מאוד אוהבת בצק פריך על כל נגזרותיו, לכן החלטתי למצוא את הנוסחא המוצלחת ביותר בעיני לאוזני המן, ולאחר ניסיונות רבים, נמצאה המטרה  - אוזני המן פריכים ונימוחים.

במילוי באמת שאפשר לגוון כמה ואיך שרוצים. מה שחשוב זה רק לא למלא יותר מדי, אחרת יוצא לנו אוזן המן מצופה במילוי שברח בזמן האפייה… לאוזן המן בינונית משהו כמו חצי כפית מלית מספיק בהחלט.

אז הנה המתכון שלי, לאוזני המן נהדרים וקלים להכנה. תנסו – מבטיחה לכם שלא תתאכזבו.

אוזני המן (כ – 65 יחידות בינוניות)

220 גר' קמח

80 גר' אבקת סוכר

200 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות

30 גר' שקדים טחונים

2 שקיות סוכר וניל (20 גר')

50 גר' קורנפלור

קורט מלח

חצי כפית גרידת לימון

1 ביצה מספר 1

חצי כפית תמצית וניל טהורה

2 כפות חלב

ההכנה:

נחמם תנור ל175 מעלות.

במעבד מזון עם להב פלדה נניח חמאה, שני סוגי סוכר, שקדים טחונים, קמח וקורנפלור ונעבד בפולסים (לחיצות קצרות) עד קבלת תערובת פירורית, שמזכירה קוסקוס.

נוסיף את תמצית הוניל, המלח, לימון, ביצה וחלב ונעבד קצרות – רק עד קבלת גוש בצק. חשוב מאוד לא לעבד את הבצק יתר על המידה, זה יפגום בפריכות.

את גוש הבצק נשטח לדיסקית, נעטוף בניילון נצמד ונקרר במקרר למשך כשעה וחצי – שעתיים.

נרדד את הבצק על משטח מקומח לעיגול בעובי של כ 3 מ"מ, ונקרוץ עיגולים ע"י מיקד (או במידה ואין לכם – כוס תעשה את העבודה מצוין).

במרכז כל עיגול נשים חצי כפית מלית (כמובן – תלוי מה בחרתם – אני במקרה הזה בחרתי באופציה הקלה ביותר שהיא ממרח תמרים).

נסגור את העיגולים לצורת משולשים – אוזני המן ונסדר על תבנית עם נייר אפייה. נניח את התבנית במקפיא למשך כחצי שעה.

נאפה את אוזני ההמן כ12 דק' עד שהשוליים מזהיבים וחלקם התחתון זהוב. נוציא את האוזניים לצינון על השיש. נבזוק אבקת סוכר ונגיש.

רעיונות למילויים:

·         שוקולד (אני מאוד אוהבת נוטלה)

·         מלית פרג מסורתית (אפשר להוסיף לה צימוקים ואגוזים – משדרג מאוד)

·         ממרח תמרים

·         ממרח נוגט

·         חלבה ופיסטוקים קצוצים

·         קרם שקדים

·         קרם פטיסייר בטעמים

ועוד ועוד… האפשרויות באמת אינסופיות – הכל תלוי בכם ובכמה סבלנות יש לכם. לאוזני המן בדרך כלל יש לי פחות סבלנות מעוגיות אחרות, אז אני הולכת לרוב על הפשוט ביותר – הממרחים הקנויים… כן כן, מה לעשות, לכל אחד יש את ה"בעיה" שלו.

חג שמח לכולם!

לא, לא קרה נס והתחיל לרדת פה שלג, למעשה די חמים ונעים בחוץ, אפילו שפברואר כבר, ואמורים להיות ימים גשומים יותר. שלג יש רק בחו"ל (או בחרמון, כשבאמת יש חורף אמיתי). שלג אמיתי, לבן, קריר וענוג, באמת שנדיר שיהיה פה, אז למה לא להפוך את השלג למשהו טעים?

את המתכון של קרין גורן ראיתי כבר לפני שנים, ואני מודה ומתוודה שניסיתי אותו כבר אז, ולא התלהבתי במיוחד. לא מהטעם, עם שילוב התפוזים (למרות שאני די מחבבת את השילוב שוקולד – תפוז), ולא מההכנה המפרכת והמטנפת, שכוללת הררי סוכר ואבקת סוכר בכל המטבח. אבל אין מה להגיד – העוגיות האלה מאוד יפות.

אז החלטתי לתת צ'אנס נוסף, אחרי שראיתי את התמונות המדהימות של fairy_mi, למרות שהן לא מופיעות אצלה בבלוג. והחלטתי לשנות טיפה את טעם התפוז ולהפוך אותן ליותר "שקדיות", בעזרת תוספת ליקר אמרטו (שאהוב עלי מאוד).

אז הנה המתכון, כפי שפורסם על ידי קרין גורן. הערות, תוספות ושינויים שלי, יש בסוף המתכון.

עוגיות שוקולד – תפוז מושלגות

החומרים:

350 גרם שוקולד מריר

50 גרם חמאה

3 ביצים בטמפרטורת החדר

100 גרם סוכר

40 מ"ל (1/3 כוס) ליקר תפוזים

גרירת תפוז מ-2 תפוזים

100 גרם קמח מנופה עם 1 כפית מחוקה אבקת אפיה

120 גרם שקדים טחונים דק

לציפוי העוגיות לפני האפייה – סוכר ואבקת סוכר

אופן ההכנה:

ממיסים יחד את השוקולד והחמאה. מנפים יחד את הקמח ואבקת האפיה.

מקציפים את הביצים והסוכר לתערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים את קליפת התפוז ואת הליקר. מקפלים פנימה את תערובת השוקולד המומס, מוסיפים את הקמח המנופה עם אבקת האפיה, ואת השקדים הטחונים. תתקבל בלילה נוזלית למדי.

מצננים את הבלילה 4 שעות במקרר, עד שהיא מתקשה.

יוצרים עיגולים קטנים בעזרת כפית טבולה במים רותחים.

מגלגלים את העיגולים בסוכר, ולאחר מכן מגלגלים פעמיים באבקת הסוכר.

העוגיות צריכות להיות מצופות היטב ומכל כיוון באבקת סוכר.

מניחים את הכדורים על נייר אפיה, לוחצים עליהם מעט, רק כדי שלא יתגלגלו בתבנית, ואופים בחום של 190 מעלות למשך 15 דקות. העוגיות יתנפחו וייווצרו בהם סדקים ושבילים של שוקולד בין כל הלבן המתוק והמושלג הזה.

הערות ותוספות אישיות שלי:

·         את ליקר התפוזים וקליפת התפוז המרתי בליקר אמרטו (ליקר שקדים).

·         אפשר לשחק עם יחס הקמח – שקדים טחונים במתכון. אני באופן אישי רציתי שיהיה טעם "שקדי" יותר, ולכן שמתי 150 גר' שקדים טחונים ו70 גר' קמח. אפשר, כמובן לשחק עם זה איך שתרצו.

·         אני הוספתי מעט תמצית וניל לתערובת (בערך חצי כפית), כדי שיהיה גם טעם ונילי מודגש. לדעתי משדרג הרבה!

·         הדבר החשוב ביותר – הצינון! התערובת מאוד מאוד דלילה, וחייבים לצנן אותה לפני שמגלגלים לעוגיות. אני מצאתי שהשיטה הנוחה ביותר, שמניבה עוגיות בגדלים אחידים היא פשוט לשים את התערובת בתוך תבנית מלבנית ולהקפיא. לאחר שהתערובת קפואה, פשוט חותכים עם סכין לריבועים קטנים ואחידים בגודלם, מכדררים אותם בידיים וטובלים בסוכר ואבקת הסוכר.

·         אם התערובת נהיית דביקה מדי במהלך הגלגול, תחזירו אותה לעוד רבע שעה למקפיא, והיא תתקשה ותהיה נוחה לעבודה מחדש.

·         עוד דבר חשוב מאוד הוא זמן האפייה. במתכון כתוב שזה לוקח 15 דקות. לא!!! אני אפיתי 8 דקות בדיוק, והן יצאו מעולות. 15 דקות זה המון זמן לעוגיות האלה, והן פשוט יהיו פיתות שטוחות והרבה פחות יפות ממה שהן אמורות להיות. וכמובן שהמרקם כבר לא יהיה פאדג'י, וחבל על הטרחה. תאפו אותן 8 דקות או 10 דק' גג, וישר תוציאו. צריך אומץ לעניין הזה, כי הן הכי רכות ונראות לא מוכנות בכלל, אבל הן מתייצבות לאחר קירור.