אירוח | עוגיו.נט - Part 2

סלון השוקולד הבינלאומי בפריס

היום יש פוסט מיוחד. קפצתי לביקור אצל שרון מהבלוג Paris chez Sharon והתארחתי אצלה עם עוגיות מקרון צרפתיות וענוגות, שאולי תזהו אותן כבר (ואולי לא:-)), ומצידה היא באה לבקר גם פה, עם פוסט מתוק ושוקולדי שכולו על סלון השוקולד בפריז. בטוחה שגם אתם, כמוני, תרצו לעלות כמה שיותר מהר על מטוס לעיר הרומנטית והקולינארית ביותר בעולם, לאחר שתקראו את התיאורים המפתים והצילומים המרהיבים.

BONJOUR לכל הקוראים, אני כותבת אליכם מפריס המדהימה, או יותר נכון מהבלוג הפריסאי שלי -Paris Chez Sharon. בלוג שכולו פריס, קונדיטוריה, קולינריה ונושאים פריסאיים אחרים, מזווית ראיה מעט שונה. עוגיונט הזמינה אותי להתארח אצלה…כי מה יותר מתאים לבלוג של מתוקים, מאשר עיר הפטיסרי – פריס. אגב, עוד על פטיסרי ובולנז'רי בפריס תוכלו לקרוא אצלי בבלוג.
בדקות הקרובות אקח אתכם אל חוויה שכולה שוקולד…סלון השוקולד בפריס.  את המידע על הסלון פרסמתי גם בבלוג שלי, ולכבוד קוריאה הנאמנים של עוגיונט,  שיפצתי אותו קלות והנה הוא כאן לפניכם.
אם תהיו זריזים, אולי תוכלו לתפוס איזה מטוס לפריס…כי הסלון יוצא לדרך ממש בימים הקרובים. אני שם! ואתם?

paris08 011

סלון השוקולד בפריס הוא סלון אחד מבין רבים, אשר מתקיימים בצרפת, לאורך כל השנה, כל שנה. המונח "סלון ה….". מקובל מאוד ושגור בפי הצרפתים ובפי משתתפי הסלונים מהעולם כולו. בצרפת תוכלו למצוא את הסלון האווירי, סלון הספרים סלון התינוקות ועוד סלונים רבים ומגוונים. כמובן שהמונח "סלון" מתפרש כאן בעצם כקונספט של תערוכת ענק אשר מתקיימת באחד מהיכלי התערוכות עצומי המימדים הממוקמים באזורים שונים של העיר. תערוכות ענק אלו מושכות אליהן רבבות אנשים מכל רחבי העולם, במשך הזמן בו הן מתקיימות, הן כמציגים והן כצופים. למען הסדר הטוב, לכל סלון יש מועד ייעודי במהלך השנה, או יותר נכון עונה/חודש בו אותו סלון יתקיים בכל שנה ושנה. אם ניקח כדוגמא את הסלון האווירי בלה בורז'ה, בו לוקחת ישראל חלק פעיל מדי שנה, הרי שהוא מתקיים בחודש יוני בכל שנה. הצרפתים, חובבי הקולינריה והגורמה, בחרו לתת מקום של כבוד למוצר הגלם החושני ביותר בעולם – השוקולד, וכך גם לשוקולד יש סלון משלו. סלון השוקולד הבינלאומי בפריס, מתקיים בכל שנה בין אמצע אוקטובר לתחילת חודש נובמבר. בחירת מועד זה לקיום סלון השוקולד איננו מקרי, מדובר בעונה בה פריס הופכת אפורה וקרירה, הטמפרטורה נמוכה יותר ומזג האוויר אידיאלי לדרישותיו של השוקולד, שהנו מוצר רגיש ותובעני מאוד, אשר מצריך אחסון וטיפול בתנאים מסוימים ומדויקים.

מי אמר שממתקים לא גדלים על עצים?

תהיתם פעם מהו בעצם שוקולד? איפה הוא נולד? איך הוא מגיע אלינו באריזות עם פרה עליהן?  חלק מכם אולי יתפלא לשמוע כי השוקולד הוא תוצר של פרי, אשר גדל על עצים, עצי קקאו (אז מי אמר ששוקולד לא בריא?). עצי הקקאו גדלים במדינות קו המשווה, משום שבמדינות אלו יש אקלים טרופי, אשר הוא האקלים בו יכולים להתקיים עצי הקקאו. על עצי הקקאו גדלים להם תרמילים, ובכל תרמיל ישנם עשרות פולי קקאו (30 בקירוב). כפי שהזכרתי בתחילת דבריי, השוקולד הוא מוצר רגיש מאוד, ודרישותיו מתחילות כבר בהיותו עובר, על העץ….. לכן, עצי הקקאו זוכים לטיפול צמוד ומיוחד הדורש משאבים רבים מאוד. ראשית, הפרי נקטף מהעץ, לאחר מכן מבוצע באופן ידני תהליך פיצוח התרמיל והוצאת הפולים ממנו. בשלב זה הפול לח ועטוף בקרום לבן אשר נאכל על ידי שמרים הנמצאים עליו. רק לאחר שהפול הבודד נותר עם קליפה דקה יגיע שלב ייבושו. לאחר הייבוש, יתקבלו פולי קקאו מיובשים אשר מיוצאים ממדינות קו המשווה לכל העולם. כמובן שזו רק תחילתו של תהליך יצור השוקולד, ועל הפולים לעבור עוד תהליכים רבים על מנת שבסופו של דבר נקבל את המוצר המוגמר והמענג.

paris08 022

ומה בתוך הפול?

פולי הקקאו מורכבים מ- 100% מוצקי קקאו. תשאלו, ובצדק, ממה מורכבים מוצקי הקקאו? ובכן, הם מורכבים הן מחמאת קקאו והן מאבקת קקאו, וביחד הם מרכיבים את "מוצקי הקקאו". כ – 55% ממוצקי הקקאו בתוך כל פול הם חמאת קקאו, והיתר אבקת קקאו. ככל שבשוקולד יש יותר מוצקי קקאו, ניתן להגיד שהוא בעצם קרוב יותר במרכיביו לפרי המקורי עצמו. בשוקולד עם כמות מוצקי קקאו רבה, יהיו בדרך כלל פחות סוכרים ואבקות חלב, אותם מוסיפים במינונים שונים לשוקולדים מסוגים שונים. למשל, בשוקולד לבן (אשר ניתן להתווכח האם בכלל ראוי שיקרא שמו "שוקולד") נמצא מרכיבים כגון אבקת חלב וסוכר במינון גבוה, ומינון נמוך יחסית של מוצקי קקאו.

אז עכשיו, אחרי שהבנו ממה מורכבים פולי הקקאו, ברור כי גם לאחר יציאת השוקולד לאוויר העולם, עלינו לדאוג לו לתנאים מסוימים, ולאקלים מתאים. השוקולד מכיל כמות לא מבוטלת של חמאת קקאו, כלומר שומנים, ולכן הוא יכול להתרכך בקלות רבה בטמפרטורות לא מאוד גבוהות. לאור זאת, מומלץ לאחסן שוקולד בטמפרטורה של כ- 12-20 מעלות. מכאן, שדי ברור כעת לכולנו, מדוע סלון השוקולד נקבע לחודשים אוקטובר או נובמבר ולא, למשל, לאמצע אוגוסט… (אגב, פריס לא ממש מומלצת לביקור באוגוסט, בוודאי לא לאנשים הרגישים לחום כמו שוקולד…).

paris08 036

לונה פארק של שוקולד
דמיינו ילד שנכנס ללונה פארק גדול וצבעוני, עמוס מתקנים מרהיבים ולא ממש יודע מהיכן להתחיל…אני יכולה להעריך שזו תהיה הרגשתכם עת תדרוך כף רגלכם באולם התערוכות בו מתקיים סלון השוקולד. אולם התערוכות הנו האנגר גדול מימדים אשר בו מפוזרים (בסדר מופתי) דוכנים של יצרני שוקולד רבים מכל רחבי העולם. כמויות השוקולד אשר מקיפות אתכם מכל כיוון הן עצומות ואף מרגשות למי שחובב את התחום. אז התרגשתם, הרחתם את ריח השוקולד באוויר, חייכתם חיוך ענקי ועכשיו אתם תוהים…מהיכן להתחיל? ובכן, פשוט התחילו ללכת בשבילים עמוסי דוכני השוקולד, ודי מהר תבינו את מבנה האולם ותמצאו לכם נקודות ציון שיסייעו לכם בהתמצאות. מדובר בעצם במסלול מתפתל, די גדול, אשר מביא אתכם בסופו של דבר אל נקודת ההתחלה. וגם אם הרגשתם לרגע שאתם אבודים בתוך החום המתוק הזה, אל חשש! תמיד יש לכם שוקולד בדוכן שלידכם, שייתן לכם אנרגיה להמשך המסע.
קחו בחשבון כי כמויות השוקולד הניתנות לטעימה בסלון הן בלתי מוגבלות. כן, קראתם נכון, גם הצרפתים הם "אוכלי חינם", ונהנים מאוד מהטעימות הרבות המחולקות חינם אין כסף…. בסלון השוקולד כולם נהיים ישראלים ליום אחד (יותר נכון לחמישה ימים). כמויות גדולות מאוד של אנשים מדלגים מדוכן לדוכן, וגורסים כמויות גדולות של שוקולד מכל המינים, המרקמים והצבעים. כל הדוכנים הלוקחים חלק בסלון, מציעים גם את מרכולתם למכירה. כן, ישנם יצרני שוקולד המוציאים "ליין" של מוצרים ייחודיים לסלון עצמו, ויוצאים במבצעים אשר לא תמיד ניתן למצוא אותם בחנויות השוקולד הממוקמות בעיר עצמה.
מדי שנה, נערכים גם אירועי שוקולד שונים ומגוונים ברחבי הסלון, כלומר לא מדובר רק בדוכנים המציעים שוקולד לטעימה/קנייה, אלא גם בכל מיני פעילויות הקשורות לשוקולד ולתעשיית השוקולד. לדוגמא, בשנת 2008 התקיימה בסלון תערוכה של בגדי מעצבים העשויים משוקולד, כשבסוף הסלון התקיימה תצוגת אופנה מיוחדת של אותם בגדי השוקולד. אירוע נוסף שמתקיים בכל שנה הוא תחרות של שוקולטיירים מכל העולם, אשר מול קהל ההמונים רוקחים פרלינים מדהימים, ומתחרים ביניהם על תואר השוקולטייה הטוב ביותר. מתחם ההדגמות הוא עוד מקום ייחודי בסלון – מדובר במעין סדנת הדגמה פתוחה לקהל, כשבכל יום מודגמים בסדנה מספר מתכונים אשר בהם השוקולד הוא המרכיב הדומיננטי. בסיומה של כל סדנה, מחולקים תוצרי הסדנה לקהל המדושן. כמובן שבסלון השוקולד דואגים גם לפעילויות המתאימות לילדים, כמו מיצגים שונים המותאמים לילדים, סדנאות שוקולד לילדים ועוד.

paris08 037
מדריך למשתמש
מיקום הסלון
– סלון השוקולד מתקיים בפארק התערוכות PARIS EXPO ,PORTE DE VERSAILLES הממוקם בדרום מערב פריס. בדרך כלל מתקיימת התערוכה באולם 5 ממש מול הכניסה לפארק.
תאריכי הסלון הקרוב – בין ה- 14 ל – 18 אוקטובר 2009.
שעות הפתיחה – בשנת 2009 שעות הפתיחה תהיינה בין  10:00 בבוקר ל – 19:00 בערב. ב- 16 לאוקטובר, יהיה הסלון פתוח עד השעה 21:00.
כיצד מגיעים? מומלץ להגיע לסלון במטרו. יש לקחת את קו 12 ולרדת בתחנת PORTE DE VERSAILLES.
מחיר כרטיס – כרטיס למבוגר יעלה 12 יורו (המחיר זול יותר לילדים).
האם מומלץ לקנות כרטיסים מראש? מומלץ בחום לרכוש כרטיסים מראש. ניתן לעשות זאת ברשת חנויות FNAC. מדובר בחנות מוסיקה אשר לה מספר סניפים בפריס (שאנז אליזה, בסטיליה ועוד), תוכלו לרכוש כרטיס בחנות באותו המחיר וללא עמידה בתור. אם רכשתם כרטיס מראש, כאשר תגיעו לסלון, בדקו היכן הכניסה למחזיקי כרטיסים. שימו לב…מי שלא רוכש כרטיס מראש נאלץ לעמוד זמן רב בתור (לעתים אפילו שעה ויותר).
אתר האינטרנט של הסלוןhttp://www.salonduchocolat.fr/

paris08 096

אז מי מגיע? אני בטוח אהיה שם….

שלכם

שרון היינריך

sharonyle@gmail.com

http://parischezsharon.blogspot.com/

ולסיום – תודה רבה שוב לשרון, שבאה להתארח, ואנצל את במה זו גם כדי להמליץ לכם על הבלוג המקסים שלה, שכל כולו מוקדש לפריז. בואו לקרוא גם את הפוסט שלי אצלה.

שבוע מקסים!


מבשלים פוסט – פיתוח מתכונים

השבוע אנחנו משתפים פעולה. החלטנו טל (מה יש לאכול), ענבל (פיית העוגיות), יערה (בישולוג) ואנוכי, לחשוף בפניכם קצת מאחורי הקלעים על הבלוגים שלנו ובכלל. כמובן שכל אחד מאיתנו התרכז בנושא הקרוב ביותר לליבו:

דברים שצריך אצל טל (מה יש לאכול)

בישול במטבח קטן בבישולוג

צילום מזון וסטיילינג אצל פיית העוגיות

אני החלטתי הפעם להתמקד בנושא של פיתוח מתכונים, ושינויים כאלה ואחרים אותם ניתן לעשות. לחיי שיתופי פעולה נוספים!

מתחילים.

כולנו אוהבים לאפות ולבשל, ישנם כאלה שיותר, ישנם כאלה שפחות, אבל מי לא אוהב? בין אם זה לחזור הביתה אחרי יום עבודה ארוך ומתיש ולתקתק ארוחת ערב בחמש דקות ובין אם זה להכין בצק שמרים, לרדד, לקפל ורק לאחר יום שלם של עבודה לקבל עוגת שמרים או קרואסונים טעימים וטריים. אין כיף גדול יותר מהעבודה עצמה, אז איך בכלל מתחילים?

כמובן שהדבר הראשון שצריך לבחור הוא מתכון. ואיך עושים את זה? כמו כל דבר – מגגלים! רוצים לאפות עוגה או להקפיץ נודלס – הכל נמצא שם – בקליק אחד קטן מגלים עולם ומלואו של מתכונים. אז נכון, צריך להיות חכמים בחיפוש שלנו, ובסופו של דבר לוקחים את המתכון ממקור שנראה לנו אמין, אבל לפעמים צריך פשוט להעיז ולנסות – לא תאמינו אילו דברים תגלו במהלך הניסיונות שלכם.

לכולנו גם יש ספרי בישול ואפייה בבית, וסביר להניח שקנינו אותם כי התלהבנו מהכותב/ עורך וכמובן מהמתכונים בספר. אז כמובן שגם דפדוף קצר בספרים שלכם יניב תוצאות מרשימות לא פחות – תלוי מה מחפשים. בעיני המבחר הגדול ביותר נמצא באינטרנט – אין כמו למצוא מתכון ולראות עוד אנשים יוצרים אותו – איך יצא להם? מה הטיפים שהם נתנו? איך אפשר לעשות אותו טוב יותר? צאו מנקודת הנחה שתמיד תמיד אפשר ללמוד.

אז בחרנו מתכון. החלטנו לנסות להכין עוגה בחושה, כי מי לא אוהב עוגה בחושה? מעולה – מה עושים עכשיו? קוראים את המתכון, מבינים את משמעות החומרים והכמויות וניגשים לסופר לקנות את מה שחסר. עצה שלי – אל תתחילו מתכון מבלי לודא שיש לכם מספיק מכל דבר (ודוגמא אישית: נורא לא כיף לגלות באמצע בצק של אלפחורס שחסר 100 גר' קורנפלור ולרדת למכולת בחום. לא כיף בכלל…).

מתחילים לקרוא את ההוראות מההתחלה ועד הסוף ומכינים את המצרכים מולכם. מערבבים ומוסיפים את החומרים לפי הסדר במתכון, עד שמסיימים. במקרה של אפייה (ולעיתים גם בישול) – תמיד צריך לחמם את התנור מראש! אל תשכחו את זה, לתנורים לוקח בין 10-15 דק' להתחמם, שזה לרוב מספיק זמן להכנת המסה של העוגה.

התנור חם, המסה כבר בתוך התבנית – יאללה לאפות! שימו לב לזמני האפייה הרשומים במתכון, ותמיד קחו אותם בעירבון מוגבל. זמני אפייה – זוהי המלצה. הדבר החשוב ביותר הוא לבדוק כ10 דק' לפני הזמן הנקוב במתכון (אם כתוב 30 דק' – לבדוק אחרי 20 דק' מה קורה וכיו"ב). לאחר שבודקים – מחליטים האם צריך זמן אפייה נוסף או אם העוגה או המאפה שהכנו מוכן וניתן להוציא לצינון. מחליטים זאת ע"י בדיקה פשוטה בעוגות – קיסם או סכין המוחדרים למרכז העוגה ויוצאים ללא בלילה רטובה אלא עם פירורים לחים. פירורים לחים זה בדיוק מה שצריך בעוגות בחושות – זה אומר שהן תהיינה עסיסיות ונהדרות (בטורטים המצב קצת שונה – הקיסם צריך לצאת יבש לחלוטין).

העוגה מוכנה – עכשיו כבר כמעט אפשר לאכול, לאחר צינון קל כמובן. לא היה קשה, נכון?

עכשיו החלק הכיפי של העניין – פיתוח המתכונים! איך מפתחים מתכון? איך נותנים לו "בשר"?

כמובן שהחלק הקל ביותר בפיתוח מתכונים הוא פשוט להמיר תוספת בתוספת אחרת (למשל – בעוגת שוקולד צ'יפס להחליף את השוקולד צ'יפס באגוזי מלך קצוצים). אבל זה לא מתחיל ונגמר בזה, יש דרכים רבות – פשוטות יותר ופשוטות פחות:

  • החלפה בין מרכיבי תפיחה שונים: לעיתים אין לנו מספיק סודה לשתיה בבית, ולא מתחשק לרדת לקנות במיוחד. לרוב ניתן לותר עליה (במיוחד בעוגיות ובעוגות עם אבקת אפייה) או פשוט להחליף באבקת אפייה. אבקת אפייה מכילה שני חומרים נפוצים: סודה לשתייה, עמילן, ולעיתים קרובות מוסף לה סוג של מלח חומצה נוסף כגון: קרם טרטר, סידן זרחתי וחומצה ציטרית. הרבה מילים ארוכות, אבל משמעות אחת – התפחה ונתינת "גוף" למאפה.
  • יותר קמח, פחות סוכר, להוסיף מלח וכו': את כל אלה אני לא ממליצה לעשות לפני ניסוי המתכון לפחות פעם אחת. המתכון יצא מתוק מדי לטעמכם? הפחיתו כ10-15 אחוז מכמות הסוכר ונסו שוב. נראה לכם שהמתכון יכול היה לצאת טוב יותר עם תוספת של מלח (במתכוני שוקולד לרוב מוסיפים מלח, שנותן ניגודיות לטעם המתוק של השוקולד), אז הוסיפו קורט מלח וכן הלאה.
  • הוספת טעמים נוספים: חשבו על שילובי טעמים שאתם אוהבים: שוקולד ווניל, לימון ופיסטוק, פטל ויוגורט – כל אלה וכמובן רבים נוספים יכולים להוסיף המון לעוגות ובכלל. יש לכם מתכון לעוגת פטל? הוסיפו קצת גרידת לימון ומעט מיץ, לנתינת טוויסט מעניין ושילוב של טעם נוסף. לפעמים הדברים הקטנים האלה הם אלה שעושים את ההבדל בין מתכון טוב למתכון מעולה.
  • הוספת ביצים/ המרת ביצים לנוזלים: בעוגות שמרים תוספת של חלמון לרוב מוסיפה לנו רכות מפנקת לעוגה. חלבון נותן יותר "גוף" (תחשבו מה קורה לחלבון מוקצף). לעיתים ניתן להמיר חלק מהביצים בכמות מסוימת של נוזלים, באותו יחס. אני באופן אישי לא כל כך ממליצה לעשות זאת, אלא אם מנוסים מאוד בתחום.
  • המרת קמחים וסוכרים: אם רוצים להפוך מתכון ל"בריא" יותר (נורא טרנדי עכשיו) – אפשר בדר"כ להמיר חצי עד שני שליש מכמות הקמח לקמח מלא, ובכך להפוך את המתכון לבריא יותר. ההמלצה היא לא להחליף את כל כמות הקמח מאחר וצעד כזה יגרום למאפה להיות כבד ודחוס מדי. ברגע שממירים חלק מכמות הקמח לקמח מלא לרוב יש להוסיף נוזלים למסה. אפשר להתחיל ב10% מכמות הנוזלים במתכון ולראות "לפי העין". סוכר לרוב ניתן להחליף לסוכר חום או לתחליף סוכר כלשהו ללא בעיה.
  • המרת נוזלים: ישנם מתכונים בהם ניתן להמיר נוזלים בנוזלים אחרים לדוגמא: במידה ורוצים להפוך מתכון חלבי לפרווה, אפשר להמיר חלק בכמות זהה של מיץ תפוזים או מים. דוגמא נוספת: שמנת חמוצה אפשר להחליף כמעט תמיד בריוויון או ביוגורט (ובכך גם להפחית משמעותית בכמות הקלוריות).

סיימתם את כל ההתעסקות עם המתכון שלכם, הכל כבר מוכן, מצולם ומתוקתק כמו שצריך, והחלטתם לכתוב על זה פוסט בבלוג האוכל שלכם. מילת הקסם: שיתוף! אף אחד לא אוהב שמסתירים ממנו מידע. בין אם זה קרדיט לכותב והוגה המתכון (גם אם נעשו בו שינויים), ובין אם בטיפים ועצות לשיפור.

חשוב לכתוב את הטיפים הקטנים שלכם, שיעזרו לכולם להצליח במתכון שפרסמתם. ואם משהו בתוצאה הסופית היה לכם מוזר/ לא טעים/ מרקם לא טוב – דברו על זה! הציעו כיצד ניתן לפתור את זה. אף אחד לא מצפה מכם להיות מושלמים ממילא, אז שיתוף במקרה הזה היא בהחלט מילת המפתח.

והכי חשוב – תיהנו! זה הבלוג שלכם, ולא חשוב מה, זה "כרטיס הביקור" שלכם ברשת. השתדלו לכתוב ברור ככל האפשר ולהיות נהירים ביותר למי שקורא אתכם. אל תפריזו בסימני קריאה, אמוטיקונים וכו'. עברו על מה שכתבתם מספר פעמים לפני הפרסום. לפעמים צריך לקרוא פוסט כמה וכמה פעמים – גם בשביל למצוא שגיאות כתיב ולתקן אותן, וגם בשביל לתקן משפטים שלא היו ברורים מספיק. תנו אפילו למישהו קרוב לקרוא את הפוסט לפני הפרסום שלו – תמיד טוב לקבל נקודת מבט נוספת.

שיהיה בתאבון!

משהו קטן וחשוב לסיום: נראה כי העדכונים מהבלוג שלי טיפה השתגעו בתקופת החגים וכנראה יצאו לחופש, אשמח אם תגיבו פה אם קיבלתם את העדכון (וגם אם לא). בתקווה שלא יהיו בעיות נוספות… חג שמח!


מי מפחד מבצק רבוך?

מי שלא אוהב פחזניות שיקום.

היי! אתה שם, וגם את, שקמתם, תישארו עד סוף הפוסט, מבטיחה לשנות את דעתכם.

אני לא מכירה אף אחד שלא אוהב פחזניות ואקליירים. הבצק המיוחד עם המלית המפנקת – פשוט אי אפשר לעמוד בפניהם ולהתנגד לאיזה ביס או שניים, ולפעמים אפילו קצת יותר משניים. בכל זמן ובכל עונה – פחזניות זו התשובה. הקינוח האולטימטיבי: עם רוטב שוקולד חם ומבריק מעל… הפינוק של אחרי הצהריים עם הקפה, טבולות בקרמל שנשבר בביס הראשון ונמס על הלשון. האם יש דבר טעים יותר מזה?

אחד הדברים האהובים עלי הם אקליירים מדוגמים בפטיסרי צרפתי אמיתי. דבר לא ישתווה ליופי הבלתי נלאה של האקליירים: המלית מבצבצת לה החוצה, מזולפת במקצועיות, הפירות המבריקים מעל, וציפוי הפונדנט שמשווה להכל מראה פשוט מדהים. הכל נראה כאילו יצא מסטודיו של צילום מזון, אבל זה זמין וזה כאן ועכשיו!

פחזניות

אז הפוסט הזה מוקדש לכל אוהבי הפחזניות באשר הם. כל אלה שלא עומדים בפני הבצק עם המלית הרכה והמפנקת, ואלה שחושבים שאי אפשר להכין את זה בבית. בודאי שאפשר!

בצק רבוך, ואני מוכרחה להודות שהשם של הבצק לא הכי מעורר תאבון ובטח לא עושה עימו חסד (למרות שדווקא בצרפתית יש לו שם חמוד pâte à choux שבעברית מבוטא "פט א שו"), הוא דווקא יחסית קל להכנה, מהיר מאוד, ואם מקפידים על אפייה נכונה (הסבר בהמשך) אין שום סיבה שלא יצא לכם בבית.

אקליירים

פחזניות במלית קרם פטיסייר בניחוח רום

לבצק הרבוך:
200 מ"ל חלב 3%
50 מ"ל מים
25 גר' סוכר
100 גר' חמאה
רבע כפית מלח
150 גר' קמח
3.5 ביצים (וזו אינה טעות)

לקרם פטיסייר – רום:
500 מ"ל חלב
מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים
70 גר' סוכר
4 חלמונים מביצים מספר 2
80 גר' סוכר
50 גר' קורנפלור
3 כפות רום (משקה, לא תמצית)

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל200 מעלות.
  2. בסיר קטן מניחים חלב, מים, חמאה, מלח וסוכר ומביאים לרתיחה מלאה.
  3. מורידים מהאש ומוסיפים את כל הקמח. ממשיכים לערבב עם כף עץ על אש בינונית עד שנוצר גוש בצק שנפרד מדפנות הסיר. מבשלים יחד כחצי דקה.
  4. מעבירים את גוש הבצק למיקסר עם וו גיטרה ומעבדים יחד עד שהבצק מתקרר מעט, לפני שמוסיפים את הביצים. לאחר כדקה – שתיים של ערבוב אפשר להתחיל להוסיף את הביצים.
  5. מוסיפים את הביצים אחת – אחת. לא יותר מאחת בכל פעם! לאחר כל הוספה מגבירים את מהירות המיקסר. הבצק יראה כאילו הוא נשבר לגמרי, אבל לאחר כחצי דקה של ערבוב מהיר הוא יחזור להיות אחיד. רק לאחר שהבצק חוזר להיות אחיד ניתן להוסיף את הביצה הבאה.
  6. איך מודדים חצי ביצה? שוברים את הביצה לתוך כוס קטנה וטורפים יחד כאילו מכינים חביתה. מהכמות הזאת משתמשים בחצי. לא מסובך, נכון?
  7. לאחר שיש לנו בצק יחסית נוזלי (אך עדיין יציב למדי וניתן לזילוף), מעבירים לשק זילוף עם צנתר משונן בקוטר 10 מ"מ ומזלפים על תבניות עם נייר אפייה פחזניות קטנות בקוטר 3-4 סמ'. אפשר יותר גדולות או יותר קטנות, לפי איך שאתם מעדיפים.
  8. האפייה של הפחזניות זה חלק חשוב מאוד, וכדאי לעשות אותה בשלבים הבאים: מתחילים באפייה כ10 דק' בחום של 200 מעלות. במהלך 10 – 12 הדק' האלה אסור אסור אסור אסור לפתוח את דלת התנור.
  9. לאחר שהפחזניות מתייצבות מעט (בדיוק לאחר 10 הדק' הראשונות של האפייה), מורידים את הטמפ' ל180 מעלות, ופותחים מעט את דלת התנור. משאירים את דלת התנור מעט פתוחה (ע"י תקיעת כף עץ בפתח שנוצר) וממשיכים לאפות עוד כ5-7 דקות, עד שהפחזניות זהובות.
  10. למה אופים ככה פחזניות? בשלב הראשון של האפייה, המטרה היא לייצב את הפחזניות (ולכן גם אסור לפתוח את הדלת של התנור). לאחר שהפחזניות מיוצבות מספיק, צריך לייבש להן מעט את המעטה החיצוני, ועושים זאת ע"י שחרור האדים שבתנור עם דלת פתוחה מעט.
  11. לאחר שמוציאים את הפחזניות מהתנור מצננים אותן לחלוטין לפני המילוי.

*ניתן לטבול את הפחזניות בקרמל פשוט (פשוט ממיסים 50 גר' סוכר לקרמל זהוב ומורידים מיד מהאש).  טובלים את הפחזניות בקרמל המוכן ומניחים עם הצד של הקרמל על נייר אפייה מעט משומן. לאחר שהקרמל מתקרר (מהר מאוד), ונוצר מעין "כובע" לפחזניות, אפשר להפוך ולמלא אותן. זה יוצר מראה מאוד מקצועי לפחזנייה.*

פחזניות או לא להיות

הכנת קרם פטיסייר – רום:

  1. בסיר קטן מניחים חלב, סוכר ווניל ומביאים לסף רתיחה. בקערה נפרדת טורפים יחד את החלמונים, הסוכר והקורנפלור לתערובת אחידה. לאחר שהחלב רתח מוזגים כמות קטנה מכמות החלב על החלמונים ומיד טורפים. פעולה זו נקראת השוואת טמפרטורות. לאחר שהחלמונים "התרגלו" לחום החלב, ניתן להעביר את תערובת החלמונים כולה אל תוך הסיר. ממשיכים לבשל את התערובת תוך כדי טריפה מתמדת, עד שיווצר קרם פטיסייר.
  2. מצננים את קרם הפטיסייר במקרר, כאשר מניחים על פניו ניילון נצמד על מנת שלא יווצר קרום.
  3. לאחר שהקרם התקרר מעט, "פותחים" אותו עם מטרפה, על מנת שיחזור להיות במרקם קרמי. במהלך הטריפה מוסיפים את הרום. הפטיסייר מוכן.
  4. ממלאים את הפחזניות ע"י ניקוב חור קטן בתחתית שלהן (בעזרת סכין או חפץ חד אחר), ומזלפים פנימה קרם פטיסייר. אפשר גם לפתוח אותן כמו סנדוויץ', למלא קרם ולסגור. מה שנוח לכם.

פחזניות

הערות, הארות ותוספות:

  • למי שאין כוח להכין קרם פטיסייר, אפשר בהחלט למלא בקצפת רגילה או אפילו, רחמנא ליצלן, אינסטנט פודינג. מה שנקרא – פחזניות לעצלנים. זה עדיין טעים.
  • אפשר למלא את הפחזניות בגלידה, בכל טעם שתבחרו ולשמור בפריזר עד להגשה. ניתן להגיש עם רוטב שוקולד חם (גנאש פשוט של שוקולד מריר ושמנת מתוקה ביחסים שווים).
  • אם מילאתם את הפחזניות בקרם פטיסייר, צר לי אבל לא ניתן להקפיא אותן. קרם פטיסייר לא מגיב טוב להקפאה. אפשר להקפיא פחזניות ריקות ולמלא אותן רק לפני ההגשה.
  • אפשר לתת טעמים נוספים לקרם פטיסייר. לערבב לתוכו מעט שוקולד מומס, מחית פרלינה, מחית פיסטוק וכל מה שאוהבים.
  • הפחזניות נשמרות יומיים – שלושה במקרר. תאמינו לי שהן יגמרו הרבה יותר מהר ממה שנראה לכם.

שבוע טוב! אולי יגיע כבר החורף?..


משחקים בקוביות

הידד, אירוח ראשון בבלוג! קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות – פיית העוגיות הביאה לכם שלושה מתכונים שווים במיוחד, ללקק את האצבעות! (ולמעוניינים: ניתן לשלוח פוסטים אורחים אלי)

שלום לכולם ויום נפלא, כאן פיית העוגיות!

אין צורך לשפשף את העיניים, ולא התבלבלתם בבלוג…

הפעם במעשה קסמים "פייתי" במיוחד קפצתי להתארח בבית הכייייייי מתוק ברשת,

כדי לשתף אתכם בעוד כמה מתכונים מתוקים מתוקים של אחד מסוגי העוגיות החביבים עליי ביותר.

איך עוד לא קראו להן? חיתוכיות, ריבועיות, חטיפים, אצבעות…

והן בסך הכל – קוביות מתוקות!

אתם מוכרחים להודות שאין דבר משמח יותר מאשר לאפות ולטרוח על עוגה אחת בתבנית אחת,

ובסוף התהליך להפיק ממנה חמישים עוגיות שונות.

הן תמיד פשוטות ומהירות להכנה, כמעט שאין בהן מקום לטעויות, והן מאוד מאוד טעימות.

מה צריך יותר מזה?

אולי כמה מתכונים מוצלחים :-)

banner

toffee-butterscotch-cubes-with-chocolate

נתחיל במתכון פשוט מאוד להכנה שלא דורש מאמצים רבים במטבח, אך בכל זאת מפיק תוצאה טעימה ומרשימה:

קוביות ענוגות של בצק שקדים חמאתי פריך, במלית שכבה עבה של קרם טופי משובץ בשבבי שקדים

ומעל הכל ציפוי שוקולד רך.

קל להכנה עד גיחוך, והטעם – פשוט מעולההה. הקלוריות אולי פחות…

הכי טעים לאכול לאחר קירור של כמה שעות במקרר, לאחר כמה ימים הקסם אובד.

לתשומת לבכם לממתק טעם חמאתי מובהק.

קוביות טופי באטרסקוץ' בציפוי שוקולד רך

החומרים:

לבצק:

110 גר' קמח

40 גר' שקדים טחונים

50 גר' סוכר

125 גר' חמאה קרה, בקוביות

1/2 כפית תמצית וניל

1 כף מי קרח

למלית:

150 גר' חמאה

1 פחית חלב מרוכז (397 מ"ל')
5 כפות סירופ תירס כהה

2 כפות ויסקי

100 גר' שקדים מולבנים משובבים

לציפוי:

150 גר' שוקולד מריר משובח

25 גר' חמאה

2 כפות חלב

1/3 כפית קפה נמס

כלים:

תבנית מלבנית קטנה של טוסטר (20X25 ס"מ לערך), מרופדת בנייר אפייה

אופן ההכנה:

לבצק:

לחמם תנור לחום בינוני 180 מעלות. לעבד במעבד מזון קמח עם שקדים טחונים וסוכר. להוסיף קוביות חמאה, תמצית וניל ומי קרח ולעבד רק עד לקבלת בצק פירורי. ללחוץ הבצק אל תחתית התבנית ולאפות במשך 35 דקות עד שהבצק מזהיב יפה.

למלית:

בסיר קטן (אפשר גם במיקרוגל) להמיס חמאה עם חלב מרוכז וסירופ תירס. להרתיח ולהמשיך לבשל לעוד מספר דקות תוך ערבוב לעיתים, עד שהבלילה מסמיכה ומקבלת צבע שחום בהיר. להוסיף לבלילה ויסקי ולקפל פנימה שבבי שקדים. לצקת הבלילה על הבצק הצונן ולתת לשבת שעות מספר עד ששכבת הטופי מתייצבת.

לציפוי:

להמיס השוקולד עם החמאה והחלב ולערבב לבלילה חלקה.

להמיס הקפה במעט מים חמים ולהוסיף לשוקולד המומס.

לצנן מעט ולצקת על שכבת הטופי היציבה. לכסות התבנית בנייר אלומיניום ולהעביר לקירור.

לאחר ששכבת השוקולד מתייצבת לחלוטין לפרוס לקוביות קטנות בסכין לא משוננת.

אפשר לסדר במנג'טים. לשמור בקירור, בחורף אפשר לשמור בטמפרטורת החדר.

הכי טעים לאכול לאחר קירור של כמה שעות במקרר. לאחר כמה ימים הקסם אובד.

banner

caramel-oatmeal-cookies

נמשיך במתכון משובח ופשוט במיוחד, בדמות חטיפים קראנצ'יים של שיבולת שועל בקרמל.

השוס – תוספת של מלח, שבשילוב עם הקרמל מעניק טעים מיוחד ומצוין.

ההכנה אורכת דקה והאפייה עוד טיפ טיפה . שווה שווה!

קוביות שיבולת שועל בקרמל

החומרים:

110 גר' חמאה

170 גר' סוכר חום בהיר דמררה

1/2-2/3 כפית מלח

180 גר' שיבולת שועל

1 כפית אבקת אפייה

כלים:

תבנית מלבנית קטנה של טוסטר (20X25 ס"מ לערך), מרופדת בנייר אפייה

אופן הכנה:

לחמם תנור לחום גבוה 220 מעלות.

בסיר קטן לשים את החמאה ולהמיס אל להבה נמוכה.

להוסיף פנימה את הסוכר החום ואת המלח, לערבב ולבשל עד שהסוכר נמס.

לערבב פנימה את שיבולת השועל ואת אבקת האפייה ולהסיר מהאש.

להעביר את התערובת לתבנית האפייה ולהדק אותה היטב.

לאפות במשך כ-15 דקות או עד שהמאפה מקורמל ושחום.

לחתוך מיד לריבועים ולתת להצטנן.

banner

jam-and-meringue-squares

ולסיום ריבועיות שאני בטוחה שכולכם מכירים – שכבת בצק בציפוי ריבה וקצף.

מדובר באותן עוגיות ששמורות בזכרונות רבים מאיתנו, ורק המחשבה עליהן מעלה על פנינו חיוך רווי נוסטלגיה… ריח של אפייה.. המטבח של אמא לפני כניסת השבת… טעם של פעם…

זאת הגירסה המשודרגת שלי. פשוט – ממכר…

ריבועיות פריכות בריבת תות ומרנג קוקוס

החומרים:

לבצק:

220 גר' חמאה רכה

100 גר' סוכר

3 חלמונים

1 כפית תמצית וניל

1/2 כפית תמצית שקדים או 1 כפית ליקר אמרטו (לא חובה)

300 גר' קמח תופח

50 גר' שקדים טחונים

קורט מלח

לציפוי ריבה:

ריבת תות או משמש, ללא חתיכות

למרנג קוקוס:

3 חלבונים

80 גר' סוכר

2 כפיות תמצית וניל

100 גר' קוקוס טחון

1 כף קורנפלור

לקישוט:

שקדים פרוסים

תבנית מלבנית סטנדרטית 30X35 ס"מ (תבנית גדולה של הטוסטר)

אופן ההכנה:

בקערת מערבל מקציפים יחד חמאה וסוכר במשך מספר דקות לקציפה אוורירית.

מוסיפים חלמונים, תמצית וניל ותמצית שקדים ומערבבים.

בקערה נפרדת מערבבים קמח תופח יחד עם שקדים טחונים ומלח.

מוסיפים את התערובת היבשה לקציפת החמאה בבת אחת ולשים בקצרה רק עד שמתאחד.

משטחים הבצק בתבנית, מחוררים בעזרת מזלג ומעבירים לקירור למשך חצי שעה עד שעה.

מחממים תנור לחום בינוני 180 מעלות, ואופים את הבצק למשך 20 דקות עד שמתחיל להזהיב. מוציאים את הבצק מהתנור ונותנים לו להצטנן מעט, כך שנפחו ירד והוא יהיה יציב יותר למגע.

מחממים את הריבה ומערבבים כך שתהיה נוזלית וחלקה מגושים.

מושחים את הריבה בעדינות על גבי הבצק בשכבה אחידה.

מקציפים את החלבונים עם הסוכר בהדרגה. מוסיפים תמצית וניל וממשיכים להקציף עוד מספר דקות עד לקבלת קצף יציב ומבריק.

מקפלים בעדינות לתוך הקצף את הקוקוס ואת הקורנפלור.

מושחים את הקצף על גבי הריבה בשכבה אחידה ומפזרים מעל שקדים פרוסים.

מחזירים את התבנית לתנור ואופים למשך 20-25 דקות נוספות באותו החום,

עד שהקצף מקבל צבע זהוב-שחום בצורה אחידה. מניחים להצטנן לחלוטין וחותכים לריבועים.


  • דף 2 מתוך 2
  • >
  • 1
  • 2