ביקורת | עוגיו.נט - Part 3

הו ברצלונה ברצלונה…

זהו, נגמר. ואפילו די מהר…

חזרנו מברצלונה לפני כמה שעות, לאחר טיסה של ארבע שעות שנדמה היה כי היא נמשכת נצח – אולי בגלל שהיו בה בעיקר נון סטופ צרחות ובכי של תינוקות, כנראה ובעיקר בגלל שהיה פשוט חם! פשוט רותח במטוס. העיקר שהגענו חזרה.

אין ספק שברצלונה היא עיר של בילויים, אוכל ושופינג ללא הפסקה, מה שהפך אותה לחביבה עלינו מהר מאוד. תוסיפו לזה חתולה מהממת במלון, הרבה אוכל טעים, מקומות יפים ואפילו מזל אחד גדול מאוד (ותודה לגיבור הפרטי שלי), ותקבלו טיול מקסים ומלא חוויות.

אבל זה בלוג מתוקים! ככה שלא אלאה אתכם במקומות היפים שיש בברצלונה, בשביל זה יש מספיק מדריכי טיולים (אנחנו היינו מרוצים מהמדריך של "העולם", ושמעתי שגם עכבר עולם מצוין). כפי שכבר הספקתם להכיר אותי, אני אוהבת לאכול, ובעיקר מתוקים. אז בדיוק בשביל זה יצרתי סקירה קצרה של כמה מהמקומות המוצלחים ביותר שיצא לנו לבקר בהם בברצלונה, והרי הם לפניכם:

· Bubo – למרות השם המשעשע, מצאתי את אחד המקומות עם הקרואסון הטוב ביותר בברצלונה (זה מה שהצלחתי להבין מחצי אנגלית-ספרדית-קטלנית שדיברו איתי), עם המקרונים היפים ביותר שראיתי עד כה (אבל עוד לא ביקרתי בפריז), ועם קינוחים מדהימים ביופיים (וגם טעימים, תהיו בטוחים שבדקנו!). נראה לי שהתמונות אומרות הרבה יותר ממני, וכל מה שאגיד על המקרונים היפהפיים האלה יתגמד בהשוואה למראה שלהם ובמיוחד לצבעוניות המדהימה. כמה שהמקום הזה אלגנטי, נקי ומקצועי, בדיוק בטעם שלי! כדאי רק לשים לב שיש גם קונדיטוריה וגם בית קפה, קרובים מאוד זה לזה, ככה שלא תפספסו.

(שימו לב שהיה לי קשה להפסיק לצלם שם, יש לי כל כך הרבה תמונות מהמקום הזה, אבל פשוט אי אפשר להפסיק להתפעל מהיופי הזה!)

bubo

bubo

bubo

· Sagardi – אם בא לכם קצת לנשנש כמה pintxos ("מתאבנים"), זה לגמרי המקום! התחלופה מהירה מאוד, ויש המון המון אפשרויות לנשנושי באגט קטנים וטעימים. הסנגריה הייתה מעולה גם היא, והמלצרים – ברמנים אדיבים ומקצועיים מאוד.

· Cerveseria catalana – בצהריים, כשמתחשק לאכול קצת טאפאס באווירה נעימה, עם המון אנשי עסקים מסביב, זה המקום המתאים. תזמינו לכם כמה טאפאסים מהמבחר העצום שנמצא מולכם, ותוך דקות יונחו לפניכם צלחות קטנות מלאות בכל-טוב, שעושות שמח בבטן. המלצרים נחמדים לאללה (אנחנו ישבנו על הבר).

serveseria catalana

· Sugar – לדרינק או שניים בסוף היום המפרך (הרבה הליכות יש בברצלונה!), נורא נחמד לשבת ב sugar. המקום מעוצב בורוד זוהר, בלי הרבה מקומות ישיבה, אבל עם הרבה אווירה נהדרת של פאב שכונתי וקסם מיוחד, שאין בברים היותר מתויירים. נסו את הטקילה סנרייז, לי היא הייתה ממש טעימה.

· La bella Napoli – מסעדה איטלקית מצוינת, שהבנו שהפיצות בה מצוינות, למרות שאנחנו דגמנו בעיקר פסטה ולזניה, שהיו מוצלחים מאוד. הקינוח היה מצוין- מעין עוגת ריקוטה ואגסים על בסיס בצק תבלינים, שמאוד הזכיר לי את הבצק של לינזר טורט. חוץ מזה, עצם העובדה שברגע שהמסעדה נפתחה מיד נכנסו המון אנשים ומילאו אותה אומרת משהו, לא?

· שוק לה – בוקריה – אתם לא הייתם בברצלונה אם לא ביקרתם בשוק הצבעוני המקסים הזה. קנו לכם מאפה טרי, פירות, ירקות, גבינות ושבו בפארק לפיקניק קיצי ונחמד. כמה פשוט ככה כיף!

שוק לה בוקריה

שוק לה בוקריה

אלה באמת ההיי – לייטס הקולינריים של הטיול. לא איזה משהו גרנדיוזי (לא, לא יצא לי לשבת באל בולי, לשם צריך להזמין מקומות איזה שנה מראש, ואנחנו עדיין לא מיליונרים :-) ), אבל מקומות נחמדים שתמיד טוב לדעת שהם קיימים.

והנה תמונה קטנה מהר טיבידבו, ההר הגבוה ביותר בברצלונה, משם מקבלים תצפית מדהימה על העיר.

הר טיבידבו

ולאלה מכם שמתבאסים שהפעם אין מתכון, מבטיחה שהפעם הבאה קרובה מתמיד.

המשך שבוע מקסים!


בינוני לתפארת (או: הביקור שלנו בקפה איטליה)

ערב חג שני, וכשכולם הולכים לעוד ארוחת חג משפחתית, אני והחצי מחליטים ללכת לקפה איטליה בהחלטה של רגע. הזמנת מקומות זריזה בשעות אחר הצהריים המאוחרות השיגה לנו מקום לשעה שמונה.

הגענו למסעדה שמחים ומאושרים, לאחר ששמענו המון ביקורות טובות על המקום מחברים וקרובי משפחה. מעיון מוקדם בתפריט היה נראה שרע בטח לא יכול להיות, והחלטנו שהולך להיות ערב נעים וטעים.

הושיבו אותנו בשולחן זוגי בפאתי המסעדה. הסכו"ם, הצלחות והמפיות הם בשיטת "ערוך זאת בעצמך", שבעיני תואמת יותר לדיינר אמריקאי (מישהו אמר מוזס?) מאשר למסעדה, אבל לא נהיה קטנוניים. התפריטים אימתניים בגודלם, ועוד נפתחים לשניים – ממש כמו עיתון סוף שבוע.

לאחר מספר דקות ניגש אלינו המלצר וביקש לקחת את הזמנתנו. כל ניסיון לשאול אותו שאלות על התפריט הניב מבט חטוף ותשובה מהירה וחסרת סבלנות (אפילו לא נתן לנו לסיים את השאלה). לא הכי נעים, אבל בסדר.

למנה ראשונה הזמנו חציל פרמז'ן, שהיה לא רע בכלל. הוגש ברוטב עגבניות סמיך וטעים, עם המון המון פרמז'ן. נחמד.

עוד הזמנו פוקצ'ה, שהגיעה חמימה וללא מטבלים כלל, אבל מאחר והיה לנו רוטב העגבניות של החציל, זה הסתדר. עדיין היה לנו מוזר שהפוקצ'ה הגיעה ללא חמאה ואפילו ללא שמן זית, ובהמשך גם ראינו שלשאר השולחנות הפוקצ'ה הגיעה עם חומץ בלסמי ושמן זית. מבאס. מה גם שהיא לא הצטיינה בטעמה במיוחד, אבל נעבור לעיקריות.

החצי הזמין טליאטה די מנזו, שהיו בעצם פרוסות סינטה והוגשו על פלטה לוהטת. היה נראה שהוא אהב את המנה. לאחר טעימה לא ממש התרשמתי, ואני באופן אישי מעדיפה סינטה כנתח אחד ולא כפרוסות. כשהסינטה מוגשת בפרוסות היא נהיית over cooked – הרבה מעבר לMedium, ככה שלטעמי הבחירה לא הייתה מוצלחת. ראוי לציין שהמלצר המליץ בחום על המנה הזאת.

עוד הזמין הבחור פירה, שהגיע רק לאחר בקשה חוזרת שלנו, והיה מזעזע (אין לי מילה אחרת לתאר אותו, באמת). לא נגענו.

אני הזמנתי מנה מהמיוחדים – ריגטוני ברוטב רוזה עם האם. מנה נחמדה אבל כבדה מאוד שלא הצלחתי לסיים. הפסטה הייתה עשויה לא רע, ולפי מה שהמלצר שלנו אמר היא פסטה טרייה. לא הרגישה לי שונה במיוחד מפסטה רגילה שמכינים בבית.

לקינוח הזמנו טירמיסו, שהוגש בצורה מאוד לא מכובדת בעיני (אפילו אם מסורתית) – "שליכטה" של קרם מסקרפונה ואספרסו, עם בישקוטים ואבקת קקאו מעל. הכל התערבב לכדי מנה שנראתה פשוט רע ויזואלית. לא ממש מעורר תיאבון… עם זאת היה לא רע, אבל אכלתי טירמיסו טוב יותר.

עוד גילינו במהלך השהות שלנו במסעדה שלשאר השולחנות הציעו מפיות לחות בתום המנה העיקרית, ולנו שום דבר. שוב – תחושת חוסר הנעימות שחזרה ונשנתה לאורך הארוחה. לא נעים.

יחד עם 2 קפוצ'ינו ו2 כוסות למברוסקו רוסו – 302 שח' לא כולל תשר.

מיותר לציין שהחוויה לא הייתה מהנעימה שחווינו במסעדות בארץ. אני באופן אישי לא אוהבת להרגיש כאילו יש שולחנות "חשובים" מאיתנו, וכאלה ש"מגיע" להם (לקבל שמן זית ובלסמי? מטליות לחות? נו באמת). ההרגשה שיצאנו איתה היא שהשירות לא היה טוב, והעיב על החוויה הכוללת. האוכל היה לא רע בשורה התחתונה, עם זאת לא "נפלנו" משום דבר. הכל הרגיש בינוני למדי. לתפארת מדינת ישראל.


ניצחתי בהתערבות! (או: הארוחה הכי טובה במול ים)

החצי ואני התערבנו על שטות גמורה וניצחתי. הפרס היה ארוחה במול ים. שווה לא?:)

כבר הרבה זמן השתוקקתי לאכול במול ים. קראתי עליה ביקורות רבות, וכל ביקורת גרמה לי עוד יותר לרצות לאכול שם. המסעדה שנחשבת היקרה ביותר בארץ ובאותה נשימה גם הטובה ביותר בארץ הצליחה להקסים אותי עוד לפני שכף רגלי דרכה בה.

ניסינו להוציא לפועל את הארוחה הזאת כבר כמה חודשים, אבל אתמול בהחלטה ספונטנית ורגעית פשוט הגענו. איזה מזל שהיה לנו מקום.

כבר בכניסה מרגישים את החגיגיות שבמסעדה הזאת. מהשומר האדיב שפותח את הדלת ומברך ברכת שלום, למתלה המעילים, שהיה עמוס במעילי צמר כבדים, למרות שהיה יום אביבי למדי, וכמובן המארח, שהושיב אותנו בחיוך ומיד הגיש לנו תפריטים.

יש עיסקיות גם ביום שבת, מה שהופך את הארוחה לכדאית אף יותר. החלטנו לאחר בירור עם המלצרית על הספיישלים של אתמול ללכת על ארוחה עיסקית אחת ומנה עיקרית נוספת. זאת הייתה ההחלטה הטובה ביותר שעשינו כבר הרבה זמן.

לפתיח קיבלנו כוסית קטנה עם טרטר סלמון וקציפת ריקוטה (מקווה שאני זוכרת נכון), שהיה טעים מאוד ופתח לנו את התאבון. סלסלת הלחמים הייתה נהדרת, ולוותה בחמאה רכה, קציפת חצילים (מעולה) ואיולי (לא רע).

למנה ראשונה חלקנו סקאלופ בקונסומה עגבניות – מנה פשוט מעולה! קציפת הריקוטה עם הקונסומה והסקאלופס השתלבו ביחד למנה מופלאה. הסקאלופס היו עשויים מצוין – בשרניים וטעימים מאוד.

בין לבין השולחן נוקה כמה וכמה פעמים, סלסלת הלחמים מולאה מבלי שנבקש, וכוסות המים מולאו שוב ושוב. שירות שהיה פשוט תענוג. המלצרית שלנו הייתה נעימה מאוד ומקצועית ולא מעיקה בכלל.

למנה עיקרית נדגמו 2 מנות:

לובסטר בליני – חצי לובסטר מבושל בצירו על בליני עם צלי כרוב בפורט. שוב – מנה יפהפייה, מעוצבת למשעי ומלאת טעמים שהשתלבו זה בזה היטב. צלי הכרוב היה מפתיע מאוד בטעמו והיה מעולה. זו הייתה הפעם הראשונה של שנינו שטעמנו לובסטר, ונהנינו ממנו מאוד.

מנת ספיישל של לנגוסטין בקציפה מתקתקה, גראטן תפוחי אדמה, אספרגוס, פטריית כמהין ועוד כמה סוגי פטריות. זאת הייתה ה-מנה. 6 לנגוסטינים שהיו עשויים נפלא, גראטן תפוחי אדמה שהיה הטוב ביותר שאכלתי מעולם, והכל השתלב לכדי מנה מדהימה ומרגשת מאוד.

לאחר הפוגה קצרה השולחן פונה והיה נקי, הפעם לטובת תפריט קינוחים. מיותר לציין שידעתי מראש איזה קינוחים אני רוצה, ושיננתי את תפריט הקינוחים בעל פה כבר כמה חודשים. נבחרו 2 קינוחים.

ביצת פברז'ה – איך אפשר שלא? מנה יפהפייה, שמהר מאוד עשתה לי נעים בעין ובפה, עם טעמים של ילדות. ממולאת בקציפת הדרים, תותים, סוכריות קופצות (שיחוק ענק) ומקושטת בעלה זהב. אהבנו מאוד.

ברולה מקדמיה – שעקף את הביצה וזכה בסופו של דבר להיות הקינוח הטוב ביותר שאכלתי בארץ, וכל מילה נוספת מיותרת. ובכל זאת – קרם ברולה מושלם, עם כיפת שוקולד דקיקה וגלידת פקאן עדינה. שילוב של טעמים שמביא ליצירת מופת, לא פחות.

עוד הגיעו לשולחננו פרלינים, שכללו שלושה מקרונים, שהטעים ביותר היה הפיסטוק, פרליני שוקולד טעימים מאוד ומרמלדת תפוז. סיום מושלם לארוחה מושלמת.

יחד עם 2 מקיאטו קצרים, וחצי בקבוק שרדונה של בנימינה – 640 שח'. שווה ביותר.

לאורך כל הארוחה התפעלנו בכל פעם מחדש מיופיין של המנות, הטעמים העדינים – מודגשים, והטיפול המסור שהשף מעניק לכל מנה ומנה. הכל התחבר לכדי חוויה מושלמת, ולא בכדי. עכשיו אני יודעת שלא סתם אומרים את מה שאומרים על מול ים – זו באמת המסעדה הטובה ביותר בארץ, קשה להתחרות ברמה הזאת.

כל כך הצטערתי ששכחתי את המצלמה בבית:(

 

חג שמח!


  • דף 3 מתוך 3
  • >
  • 1
  • 2
  • 3