וניל | עוגיו.נט

פעם שלישית גלידה

לפני קצת יותר משנה קיבלתי במתנה מכונת גלידה מקצועית באדיבות הוריי היקרים (שוב המון תודה!). המכונה עומדת אצלי על משטח העבודה תמיד, ויוצא לי להכין בה גלידה ביתית הרבה מאוד פעמים. יש משהו מאוד מספק בהכנה של גלידה בבית, והדבר הטוב ביותר הוא שיודעים בדיוק מה היא מכילה. אין כמו התענוג של אכילת הגלידה המוכנה טרייה ישר מהמכונה (ועדיין מעט רכה מדי) – דבר לא ישווה לכך.

הגלידה הבאה היא מעט יותר מסובכת מסתם "לזרוק" דברים לקערת הערבול של המכונה (מה שקורה כשמכינים, למשל, סורבה), וכוללת הכנה של קרם אנגלייז. את הקרם מכינים כמה שעות לפני שרוצים להעביר אותו במכונה, משום שהוא צריך להתקרר לחלוטין לפני שהופך לגלידה. הקרם אנגלייז מהווה מתכון בסיס לכל סוגי הגלידות האפשריות פחות או יותר, ואפשר להוסיף לתוכו כל מה שמתחשק. הפעם הלכתי על השילוב הקלאסי של וניל ופטל, אך כל פרי אחר שאוהבים יכול להתאים פה.

אם אין לכם מכונת גלידה בבית – קפצו להערות בתחתית המתכון להסבר קליל כיצד ניתן להכין גם ללא מכונה. המרקם אמנם יהיה מעט שונה, אך עדיין תצא גלידה טעימה ולא רעה בכלל.

גלידת וניל ופטל שיכור

250 מ"ל חלב
250 מ"ל שמנת מתוקה
100 גר' סוכר
5 חלמונים
גרגרים מחצי מקל וניל

לפטל:
120 גר' פטל
4 כפות סוכר
2 כפות רום

אופן ההכנה

  1. בסיר בינוני מניחים יחד חלב, שמנת מתוקה וסוכר ומביאים לסף רתיחה.
  2. בינתיים טורפים את החלמונים עם הוניל.
  3. עושים השוואת טמפרטורות: מוזגים כשליש מכמות החלב ה(כמעט) רותח על גבי החלמונים תוך כדי טריפה, ולאחר מכן מוסיפים את יתרת החלב על החלמונים.
  4. מעבירים את התערובת שנוצרה בחזרה לסיר, וממשיכים לבשל על אש נמוכה, תוך ערבוב מתמיד (בעזרת לקקן/ מרית), עד שהתערובת מגיעה ל82-84 מעלות או לחילופין מצפה גב של כף עץ.
  5. מצננים את הקרם אנגלייז שנוצר לחלוטין במקרר (לפחות שעתיים).
  6. בינתיים מכינים את הפטל: בקערה קטנה מניחים יחד פטל, סוכר ורום, ומערבבים היטב. שומרים במקרר עד השימוש (לפחות שעתיים-שלוש, עד שהפטל מתחיל להגיר נוזלים).
  7. מעבירים את הקרם אנגלייז הקר למכונת גלידה ומעבדים עד שהגלידה מתחילה להתקשות, אך עדיין לא מוכנה לחלוטין (בערך 10 דקות לפני הסוף).
  8. מוסיפים פנימה את הפטל (אפשר עם או בלי הנוזלים לבחירתכם), וממשיכים בעיבוד עד שהגלידה מוכנה.
  9. מגישים מיד או שומרים בפריזר עד ההגשה.

הערות, הארות ותוספות

  • אם מכינים את הגלידה ושומרים במקפיא יותר מיום-יומיים, מומלץ להוציא אותה כעשר דקות לפני שרוצים להגיש, על מנת שיהיה קל ליצור כדורים יפים.
  • ניסיתי להכין את הגלידה גם עם הפטל על כל הנוזלים שהגיר, וגם כאשר סיננתי אותו לחלוטין. בשני המקרים הגלידה טעימה, וכמובן שכאשר מוסיפים את כל הנוזלים הגלידה יוצאת ורודה יותר (בתמונה – הגלידה ללא נוזלי הפטל).
  • אפשר להוסיף כל דבר שאוהבים לגלידה: אגוזים, שוקולד, פירות יבשים, קפה ועוד ועוד.
  • מומלץ להעביר את הגלידה המוכנה למקפיא לכשעה לפני ההגשה, מה שימצק אותה ויצור כדורים יפים יותר (הגלידה יוצאת די רכה מהמכונה).
  • אפשר להשתמש בפטל טרי (הכי טוב) או בפטל קפוא. אם משתמשים בפטל קפוא – יש להפשיר אותו לפני השימוש.
  • אין לכם מכונת גלידה (כמו לרוב האנשים, אם נודה על האמת)? – תמיד אפשר להכין את הגלידה כפי שמתואר בפוסט של הקוקילידה: לאחר שהתערובת קרה, מעבירים אותה לתבנית שטוחה מרופדת בניילון נצמד (על מנת שיהיה קל לשלוף לאחר מכן את הגלידה הקפואה). מקפיאים כחצי שעה, וטורפים בעזרת מטרפה את התערובת (שהתחילה כבר לקפוא). ממשיכים לעשות את זה עוד ארבע-חמש פעמים נוספות. לאחר מכן הניחו לגלידה לקפוא לחלוטין בתבנית.

למיטיבי לסת

לפני הכל – אזהרה. זוהי לא עוגה קלה להכנה, וכוללת שלבים רבים (בעיקר על מנת לפשט את אופן ההכנה עד כמה שניתן). כל שלב בפני עצמו אינו מסובך, אך השילוב בין כולם יוצר עוגה שלוקח איזה יום שלם להכין. טיפים נוספים תוכלו, כרגיל, למצוא בסוף המתכון. למיטיבי לכת (ולסת) בלבד.

את ליל הסדר השנה חגגנו בקרב המשפחה המצומצמת פלוס תוספת משפחה מארה"ב. נראה לי שכולם כבר יודעים שפסח הוא לא ממש החג האהוב עלי (אם לא השנוא ביותר – אני צריכה פעם להכריע בינו לבין חנוכה), אבל כשיש אורחים מחו"ל שלא פגשתי כבר כמה שנים, זה מיד משדרג את העניין פלאים.

כמו כל שנה (וכל חג או מאורע משפחתי), גם הפעם הכנתי את הקינוחים (ואפילו את אחת מהתוספות לצד הבשר, בעזרתו האדיבה של נמרוד). השנה החלטתי ללכת על שני קינוחים שונים לחלוטין זה מזה. הראשון היה פבלובה במילוי של קרם מסקרפונה-לימון ותותים שיכורים. הוא גם הוגש ראשון, ומיד לאחר שכמעט כולם אכלו את הקינוח הזה תהיתי אם יש בכלל צורך להוציא את הקינוח השני, ואילולא אחותי ככל הנראה היה נשאר מיותם במקרר.

הקינוח השני היה עוגת מוס שוקולד תמימה למראה, שלא סיפרתי לאף אחד מה הולך בתוכה. הוחלט לחתוך פרוסה אחת מהעוגה, ואת השאר להחזיר למקרר לשאר ימי החג. חיתוך זריז וכמה צילומים (טוב, די הרבה), הביאו לכך שפתאום כולם רצו "רק לטעום", ואיכשהו פתאום מצאנו את עצמנו עם חצי עוגה בלבד. לא רע בשביל קינוח שעד לפני עשר דקות לאף אחד לא היה מקום עבורו.

ומה הייתה העוגה, אתם שואלים? ובכן, השנה רציתי לעשות משהו עם מוס שוקולד (שכבר הרבה זמן לא הכנתי בתור קינוח), ולותר על עוגת השוקולד הקבועה שלי לפסח. על רולדת קקאו ואגוזי לוז, אותה הרטבתי בנדיבות בפרנג'ליקו, נח לו מוס שוקולד מריר ומעל הכל זילופים קטנים של קרם פטיסייר. העוגה הזאת נראית אולי תמימה למראה מבחוץ, אך כשפורסים אותה מתגלות שתי הפתעות נוספות; שכבת קרם פטיסייר ודקואז אגוזי לוז ווניל. אכן, החיים קשים. שומרי משקל – הישמרו.

עוגת מוס שוקולד מריר עם שכבות פטיסייר ודקואז אגוזי לוז
רינג בקוטר 26 ס"מ

רולדת קקאו ואגוזי לוז:
2 ביצים
קורט מלח
50 גר' סוכר
30 גר' קורנפלור
20 גר' קקאו כהה
2 כפות אגוזי לוז טחונים
חצי כפית אבקת אפייה

3-4 כפות ליקר פרנג'ליקו להרטבה

קרם פטיסייר:
500 מ"ל חלב
מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים
4 חלמונים
140 גר' סוכר לבן
50 גר' קורנפלור
100 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות
250 מ"ל שמנת מתוקה

מוס שוקולד מריר:
500 גר' שוקולד מריר 53% מוצקי קקאו
250 מ"ל חלב
קורט מלח
3 חלמונים
25 גר' סוכר
2 גר' ג'לטין מושרה ב10 מ"ל מים
500 מ"ל שמנת מתוקה מוקצפת לקצפת יציבה אך רכה

דקואז אגוזי לוז:
2 חלבונים
קורט מלח
60 גר' סוכר לבן
50 גר' אגוזי לוז טחונים
60 גר' אבקת סוכר

לקישוט:
כמה טראפלס בודדים

אופן ההכנה

  1. רולדת קקאו ואגוזי לוז: מחממים תנור ל170 מעלות, ומרפדים תבנית תנור בנייר אפייה משומן קלות.
  2. בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים יחד ביצים ומלח ומתחילים להקציף במהירות גבוהה מאוד במשך 5-6 דקות, תוך כדי הוספת סוכר, עד שנוצר קצף סמיך ומבריק.
  3. מוסיפים פנימה קורנפלור, קקאו, אגוזים טחונים ואבקת אפייה, ומקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
  4. מעבירים את התערובת לתבנית ומשטחים בעזרת פלטה לגובה של כ3 מ"מ. אין צורך ליצור צורה מסוימת, אלא פשוט לשטח לגובה אחיד.
  5. אופים את הרולדה 6-7 דקות, או עד שהיא קפיצית למגע.
  6. מצננים לחלוטין וקורצים מהרולדה עיגול בקוטר 24 ס"מ (קטן יותר מגודל הרינג בו נכין את העוגה).
  7. קרם פטיסייר: בסיר קטן מניחים יחד חלב ווניל ומביאים לסף רתיחה.
  8. טורפים יחד חלמונים, סוכר וקורנפלור.
  9. מסננים אל תוך תערובת החלמונים, תוך כדי השוואת טמפרטורות, את החלב הרותח וטורפים היטב.
  10. מחזירים את הקרם לסיר וממשיכים לבשל על אש נמוכה-בינונית תוך כדי טריפה נמרצת עד שנוצר קרם פטיסייר סמיך.
  11. מורידים מהאש ומוסיפים פנימה את החמאה. טורפים היטב עד שהיא נמסה לחלוטין והקרם חלק.
  12. מעבירים את הקרם המוכן לכלי שטוח, ומכסים את פני הקרם בנילון נצמד.
  13. מצננים את הקרם 2-3 שעות במקרר, עד שהוא קר לחלוטין.
  14. כאשר הקרם קר "פותחים" אותו בעזרת מטרפה ידנית, עד שהוא חוזר למרקם המקורי.
  15. מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה, ומקפלים אל תוך הקרם עד שנוצרת תערובת אחידה ויציבה.
  16. מעבירים חצי מכמות הפטיסייר לתוך רינג בקוטר 22 ס"מ עם שוליים נמוכים, ומשטחים לגובה אחיד (הכמות אמורה כמעט למלא את הרינג).
  17. מעבירים את הרינג עם הפטיסייר למקפיא ומצננים לחלוטין במשך 4 שעות לפחות, עד שהוא קפוא לגמרי.
  18. את יתרת הקרם פטיסייר מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק ושומרים במקרר.
  19. דקואז אגוזי לוז: מחממים תנור ל170 מעלות.
  20. בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים יחד חלבונים ומלח ומקציפים עד שמתחיל להיווצר קצף לבנבן.
  21. מוסיפים בהדרגה את הסוכר וממשיכים להקציף במהירות גבוהה עוד 6-7 דקות, עד שנוצר מרנג יציב מאוד ומבריק.
  22. מוסיפים את האגוזים הטחונים ואבקת הסוכר ומקפלים עד שנוצרת תערובת אחידה.
  23. מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנתר חלק ומזלפים על גבי תבנית עם נייר אפייה עיגול בקוטר 22 ס"מ לערך.
  24. אופים את הדקואז 13-18 דקות, עד שהוא מזהיב ומתייצב.
  25. מצננים לחלוטין. מאחר והדקואז מתנפח במהלך האפייה, יש לחתוך את השוליים שלו בעזרת סכין חדה, לקוטר של 22 ס"מ.
  26. מוס שוקולד: ממיסים את השוקולד המריר במיקרו או בבן מארי.
  27. מכינים קרם אנגלז: בסיר קטן מניחים יחד את החלב והמלח, ומביאים לסף רתיחה.
  28. בינתיים טורפים יחד את החלמונים והסוכר. ברגע שתערובת החלב מתחילה לרתוח עושים השוואת טמפרטורות עם תערובת החלמונים.
  29. ממשיכים לבשל על אש נמוכה את תערובת החלב-חלמונים, עד שהיא מצפה גב של כף. חשוב לא להקציף את הקרם במהלך הבישול, אלא לערבב בעזרת כף עץ או מרית. אם יש לכם מדחום – התערובת אמורה להגיע לטמפטורה של 82-84 מעלות.
  30. ממיסים את הג'לטין (לאחר שהושרה במים) במיקרו כ10 שניות, ומוסיפים אל קרם האנגלז.
  31. מסננים את התערובת מעל השוקולד המומס, וטורפים יחד עד שמתקבלת תערובת שוקולדית טעימה ומבריקה מאוד.
  32. מקפלים את תוך תערובת השוקולד את הקצפת בשתי פעמים, על מנת לא לשבור את ההקצפה, עד שנוצר מוס אחיד.
  33. הרכבת העוגה: מרפדים רינג בקוטר 26 ס"מ בנייר אפייה ונייר אלומיניום (על מנת שלא יהיו נזילות), ומניחים על גבי תבנית. ניתן לשים בשולי הרינג שקף לעוגות, אך זה לא הכרחי.
  34. בתחתית הרינג מניחים את הרולדה החתוכה, ומרטיבים במעט ליקר פרנג'ליקו.
  35. מוזגים כשליש מכמות המוס על גבי הרולדה.
  36. משחררים את הקרם פטיסייר הקפוא מהרינג, ומניחים על גבי מוס השוקולד, תוך הפעלת לחץ מתון (כדי לשחרר בועות אוויר מהמוס).
  37. מוזגים רבע מכמות המוס שנותרה על גבי הפטיסייר, ועליו מניחים את הדקואז.
  38. מוזגים את יתרת המוס, ומיישרים באמצעות פלטה.
  39. מעבירים את העוגה למקפיא לצינון של לילה.
  40. בבוקר משחררים את העוגה מהרינג (בעזרת ברנר), ומזלפים תלוליות קרם פטיסייר. מקשטים בכמה כדורי טראפלס.
  41. מעבירים את העוגה למקרר למשך 5-6 שעות להפשרה ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

  • זו ממש לא עוגה שמכינים "ברגע האחרון", כפי שניתן לראות. היא לא קשה להכנה, אלא פשוט דורשת הרבה זמני קירור וסבלנות בבניית השכבות.
  • העוגה כבדה ועשירה מאוד, ולכן מספיקות פרוסות דקות מאוד ממנה.
  • יש להצטייד בכמה רינגים בגדלים שונים (22, 24, 26 ס"מ), על מנת ליצור את אלמנט ההפתעה בחיתוך. אם אין לכם רינגים בכמה גדלים, אפשר בהחלט להכין את העוגה גם בשכבות רגילות – אלמנט ההפתעה אולי יפחת, אבל הטעם ישאר נהדר.
  • מומלץ להכין לאירועים מיוחדים (מן הסתם זוהי לא עוגה "ליום-יום").
  • אם לא אוהבים אגוזי לוז אפשר להכין את הרולדה והדקואז עם שקדים טחונים או אפילו אגוזי מלך, ולהרטיב במעט ברנדי או אמרטו.
  • אפשר לותר על שכבת הקרם פטיסייר, ואז לקבל עוגת מוס טעימה ו"שפויה" יותר.
  • לא חייבים לקשט בקרם פטיסייר מעל, אפשר פשוט לפדר במעט אבקת קקאו (ואז פשוט מכינים חצי מכמות הקרם פטיסייר).
  • כן כן, אני יודעת. אני אוהבת לקשט עוגות מוס כמעט תמיד באותה דרך – קלאסי תמיד מנצח בעיני.

קרם דה-לה קרם

זה אולי נדוש, אבל יש סיכוי שקרם פטיסייר הוא אחד הקרמים האהובים עלי, אם לא האהוב ביותר. הדבר הטוב ביותר בקרם הזה – זו העובדה שהוא מקבל אליו טעמים באהבה גדולה, וכל פעם מחדש אפשר ליצור קרם בטעם אחר; פיסטוק, שוקולד, קרמל ואפילו בטעמי פירות.

זה לא ממש מסובך להכין קרם פטיסייר, וכל אופה מתחיל יכול להצליח די בקלות להכין את הקרם הטעים הזה, עם כמה דגשים חשובים ליצירת קרם חלק ואחיד:

  1. אין צורך להקציף את החלמונים, אלא פשוט לערבב אותם טוב-טוב עם הסוכר והקורנפלור.
  2. מהרגע שמכניסים את הסוכר אל החלמונים – חשוב לערבב היטב. חלמונים נוטים לקבל מעין קרום דוחה ברגע שהם באים במגע עם סוכר, ולכן חשוב לערבב באותו רגע, ולא להשהות את החלמונים עם הסוכר עליהם.
  3. תערובת החלב צריכה להגיע לסף רתיחה (זה מאוד לא נעים שהחלב גולש ומטנף את הכיריים) – היו עם יד על הדופק. בכמות הלא גדולה המובאת כאן – זה קורה די מהר.
  4. השוואת טמפרטורות: כאשר תערובת החלב מגיעה לסף רתיחה, יוצקים שליש מהכמות שלה על תערובת החלמונים, תוך כדי טריפה נמרצת (אתם לא רוצים חביתה מתוקה, נכון?). לאחר שהחלמונים "התרגלו" לחום, אפשר להוסיף אותם אל הסיר עם יתרת החלב.
  5. הבישול של הקרם צריך להיות על אש נמוכה-בינונית ותוך טריפה מתמדת. חשוב לא להפסיק את הטריפה, מה שעלול לגרום ליצירת גושי ביצה בתוך התערובת.
  6. הקרם אמור להתחיל להסמיך לאחר כדקה-שתיים של טריפה נמרצת, אך חשוב להמשיך לבשל אותו עד אשר הוא סמיך לחלוטין וקרמי, ומתחילות לצוץ בו בועות המעידות על רתיחה.
  7. ברגע שהקרם מוכן, מסירים מיד מהאש (ועדיין ממשיכים לטרוף!), מוסיפים את החמאה הרכה, וממשיכים לטרוף עד שהקרם אחיד ומבריק.
  8. כאשר מעבירים את הקרם לקופסא, חשוב לכסות את פני הקרם בנילון נצמד (הנילון אמור ממש לגעת בקרם). זה ימנע יצירתו של קרום.
  9. כאשר הקרם מתקרר לחלוטין המרקם שלו מעט משתנה ונהיה אפילו מעט ג'לטיני. עיבוד קצר במטרפה ידנית יחזיר אותו למצבו הקרמי והחלק.
  10. אם רוצים להוסיף טעמים לקרם – מוסיפים אותם לרוב לאחר שהוא מוכן (למשל מחית פרלינה או מחית פיסטוק). טעמי קפה, וניל, הל וכיו"ב מומלץ לבשל ביחד עם החלב.
  11. על מנת להעשיר את הקרם ולהפוך אותו לקליל יותר (קרם פטיסייר בפני עצמו הוא מעט "כבד" מדי, אם כי עדיין מעולה) – מומלץ לקפל לתוכו שמנת מוקצפת. השמנת צריכה להיות מוקצפת למרקם יציב, אך לא לגמרי קצפת חזקה לזילוף.

לקראת פסח שאוטוטו כבר כאן, הכנתי קינוח עם קרם פטיסייר בטעם אספרסו-פרלינה, שבעיני הוא אחד השילובים הטעימים ביותר שאפשר להכין. הקפה משתלב היטב עם טעם אגוזי הלוז העדין, וביחד נוצר קרם עשיר עם טעם עמוק ומיוחד (ואיטלקי מאוד). כקישוט הנחתי טראפל אגוזי פקאן וברנדי שהכנתי מבעוד מועד, אך אתם יכולים להשתמש בכל טראפלס שתחפצו.

קינוח קרם אספרסו-פרלין בקישוט טראפל
5-6 מנות אישיות

220 מ"ל חלב 3% שומן
30 מ"ל (כוסית) נוזל אספרסו מוכן
חצי מקל וניל חצוי ומרוקן מגרגרים
2 חלמונים
70 גר' סוכר
25 גר' קורנפלור
50 גר' חמאה חתוכה לקוביות
20 גר' מחית פרלינה

125 גר' שמנת מתוקה
טראפלס לקישוט

אופן ההכנה

  1. בסיר קטן מניחים יחד חלב, אספרסו ווניל ומביאים לסף רתיחה.
  2. טורפים יחד חלמונים, סוכר וקורנפלור.
  3. מסננים אל תוך תערובת החלמונים, תוך כדי השוואת טמפרטורות, את החלב הרותח וטורפים היטב.
  4. מחזירים את הקרם לסיר וממשיכים לבשל על אש נמוכה-בינונית תוך כדי טריפה נמרצת עד שנוצר קרם פטיסייר סמיך.
  5. מורידים מהאש ומוסיפים פנימה את החמאה. טורפים היטב עד שהיא נמסה לחלוטין והקרם חלק.
  6. מעבירים את הקרם המוכן לכלי שטוח, ומכסים את פני הקרם בנילון נצמד.
  7. מצננים את הקרם 2-3 שעות במקרר, עד שהוא קר לחלוטין.
  8. כאשר הקרם קר "פותחים" אותו בעזרת מטרפה ידנית, עד שהוא חוזר למרקם המקורי.
  9. מוסיפים פנימה את מחית הפרלינה וטורפים היטב עד שהתערובת אחידה.
  10. בקערת מיקסר עם מקצפה מקציפים את השמנת המתוקה עד שנוצרת קצפת יציבה.
  11. מקפלים אל תוך הקרם פטיסייר את הקצפת עד שמתקבל קרם אחיד ויציב.
  12. מעבירים את הקרם לשק זילוף עם צנתר חלק ומזלפים לכוסיות האישיות, עד ל2/3 מהגובה.
  13. מקשטים כל כוסית קרם בטראפל ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

  • ניתן לשמור את הכוסיות, מכוסות היטב, במקרר עד ארבעה ימים.
  • אי אפשר להקפיא את הקינוח הזה, הוא יוצא פחות טעים לאחר ההקפאה.
  • ניתן להשתמש בכל טראפל אחר שאוהבים. אפשרויות נוספות תוכלו למצוא כאן, כאן וכאן.
  • הקינוח מצוין לכל אורך השנה ולא רק בפסח.
  • אם לא רוצים טראפל – אפשר גם להכין גנאש שוקולד זריז, ופשוט לזלף שכבה דקיקה של גנאש מעל הקרם בכוסית.
  • עם החלבונים שנותרו לכם תוכלו להכין פבלובה, קרמבו או מקרונים.

זכרונות נעורים (או: Oreo ביתי)

לעוגיות Oreo התוודעתי בערך בגיל 15. באותם ימים הייתה לי חברה טובה שלא הפסיקה להלל ולשבח את העוגיות האלה (שרק החלו להגיע לארץ) בכל הזדמנות, עד שיום אחד היא הביאה לי לטעום במה מדובר. שתי עוגיות שוקולדיות כמעט-מלוחות, כשביניהן מילוי לבן עם ריח וניל משגע וממכר; זה לא ממש מפתיע שמאותו רגע גיליתי אהבה חדשה, והחלק הטוב ביותר בעניין הוא שגם "גררתי" עוד כמה אנשים ביחד איתי, ואפילו הצלחתי למכר כמה בני משפחה, שהתחילו לקנות אותן הביתה.

מאז חלפו כבר למעלה מעשר שנים (אם תשאלו אותי, יותר מדי מהר). בכל פעם שאני נתקלת בעוגיות האלה בסופר זה מעלה בי חיוך של זכרונות נעורים; על ימים של חופש, בלי יותר מדי דאגות. ימים בהם נפגשתי עם חברים כל יום, ימים שנזלו לי מבין האצבעות. זו המשמעות של העוגיות האלה מבחינתי, ואמנם בימים אלה אני לא ממש קונה אותן הביתה באופן תדיר, אבל מדי פעם גם הן נכנסות לעגלה, ולו רק בשביל לקבל כמה רגעים ספורים של נוסטלגיה.

לפני יותר משנתיים מאיה פרסמה מתכון של מרת'ה סטיוארט לעוגיות האלה, ואני זוכרת שכבר אז הגבתי לה לפוסט שאני פשוט חייבת להכין אותן. גם השנתיים האלה חלפו במהירות רבה מדי, ואיכשהו המתכון נשכח ונכנס אל תוך רשימת אינספור המתכונים שסימנתי לי להכין אבל מעולם לא הגעתי אליהם. רצה הגורל, והשבוע מצאתי את עצמי תוהה מה להכין, ואיכשהו דווקא העוגיות האלה קפצו לי למחשבות. בצורה כמעט אוטומטית הקמתי את עצמי מהלימודים, והלכתי להכין את העוגיות.

גם אני, כמו מאיה, מאוד אוהבת את המתכונים של מרת'ה סטיוארט, ומעולם לא היו לי נפילות איתם. לכן סמכתי על המתכון בעיניים עצומות, ולא שיניתי דבר בהרכב החומרים, אלא דווקא באופן ההכנה; בגלל שאני אימפוליסיבית מאוד ולא היה לי כוח לרכך את החמאה, הכנתי את הבצק במעבד מזון (הרבה יותר מהיר) ואכן בסופו של דבר יצאו עוגיות Oreo נפלאות ויפהפיות.

עוגיות Oreo
על פי מתכון של מרת'ה סטיוארט
20-25 עוגיות סנדוויץ'

לעוגיות:
100 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
¾ כוס (150 גר') סוכר לבן
¼1 כוס (175 גר') קמח לבן
⅓ כוס (50 גר') קקאו כהה
חצי כפית מלח
חצי כפית סודה לשתייה
חצי כפית אבקת אפייה
כפית תמצית וניל
ביצה

לקרם וניל:
50 גר' חמאה רכה
⅓1 כוס (130 גר') אבקת סוכר
כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

  1. עוגיות: במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד חמאה, סוכר, קמח, קקאו, מלח, סודה לשתייה ואבקת אפייה, ומעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת פירורית.
  2. מוסיפים פנימה את תמצית הוניל והביצה וממשיכים לעבד רק עד שמתחיל להיווצר בצק.
  3. בעזרת כפית קטנה (אני השתמשתי בכפית גלידה קפיצית קטנטנה), יוצרים כדורים קטנים (בערך בגודל של אגוז מלך), ומסדרים במרווחים על נייר אפייה. משטחים את הכדורים בעזרת כף היד.
  4. מצננים את העוגיות כעשר דקות במקפיא, ובינתיים מחממים תנור ל175 מעלות.
  5. אופים את העוגיות 7-9 דק', עד שהן מתייצבות בצידיהן ועדיין מעט רכות במרכז.
  6. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שממלאים אותן.
  7. קרם וניל: בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים יחד חמאה, אבקת סוכר ווניל, ומתחילים (במהירות נמוכה, כדי שאבקת הסוכר לא תתעופף) לעבד יחד. ברגע שאבקת הסוכר נספגה כולה בחמאה, אפשר להגביר מהירות, ולעבד יחד עד שנוצר קרם במרקם כמעט-בצקי.
  8. בעזרת כפית קטנה ממלאים את העוגיות בקרם ויוצרים סנדוויצ'ים קטנים.
  9. שומרים בקופסא אטומה היטב עד חמישה ימים.

הערות, הארות ותוספות

  • אני הכנתי עוגיות קטנות מאוד, ולכן יצאו לי 30-35 עוגיות. אם מכינים עוגיות גדולות יותר, זמן האפייה כמובן יתארך.
  • אפשר למלא בכל קרם שאוהבים – חמאת בוטנים, קרם מרשמלו, ריבת חלב או סתם גנאש שוקולד מוקצף (למושחתים באמת).
  • בימים קרים אין בעיה לשמור את העוגיות בחוץ, אך בימים שחם יותר עדיף לשמור אותן במקרר.
  • כפי שמאיה כתבה, ניתן להכין את העוגיות גם ע"י רידוד וקריצת עיגולים או יצירת גליל ופריסתו. מה שנוח לכם עובד.
  • אפשר לצפות את העוגיות בשוקולד לבן או מריר מבחוץ; מטמפררים שוקולד ופשוט טובלים את העוגיות בתוכו ומניחים על נייר אפייה עד שהשוקולד מתמצק.

_______________________________________________

רוצים עוגיות נוספות? בשבועיים האחרונים מפלצת העוגיות באה לתקוף אותי, ופרסמתי גם מתכונים לעוגיות שיבולת שועל, שקדים וצימוקים והיום גם עוגיות שקדים עם ריבת תותים במדור האוכל של Ynet. וכרגיל, אתם מוזמנים לבקר אותי גם שם בכל יום רביעי עם מתכון חדש. בתאבון!