כולם מכירים ואוהבים קרמבו. מה יש לא לאהוב? עוגיה פריכה וטעימה, מעליה ענן לבן של מרנג טעים – טעים ומתוק, ואת הכל עוטה ציפוי שוקולד מריר (שבמקרה התעשייתי זה לא ממש שוקולד, אלא צימקאו אבל זה כבר סיפור אחר) דקיק וטעים.
בחורף כשקר אין כמו קרמבו. כל אחד גם אוכל אותו אחרת: יש כאלה שמתחילים בציפוי; אלה שאוכלים הכל בביס אחד גדול (ומלכלך:-)); כאלה שמתחילים מהעוגייה – כל אחד והדרך שלו. יש כאלה שאפילו שמים אותו בפיתה (ופה המקום לשאול – למה?).
קרמבו זה לא רק ממתק, זו חוויה בפני עצמה, והמבשר הרשמי של החורף בעיני.
אז אמנם החורף עוד די רחוק, ובקושי רואים באופק את הסתיו. הקרמבו עדיין לא הגיע לחנויות, אבל בא לי כבר קרמבו (ועוד יותר בא לי כבר גשם), ואין זמן רע לקרמבו! אז החלטתי להכין קרמבו ביתי. ולפני שאתם בורחים – זה דווקא לא כל כך מסובך. העוגייה עצמה היא עוגיית חמאה בסיסית ביותר, הציפוי הוא כמובן החלק הקל ביותר. המרנג עצמו הוא החלק המסובך ביותר במתכון הזה, וכדאי שיהיה לכם בשבילו גם מדחום סוכר (אבל אפשר גם בלי, תמשיכו לקרוא) אבל עם קצת סבלנות ודיוק, אין שום סיבה שלא תצליחו להכין אותו בבית.
קרמבו ביתי אמיתי
16 קרמבואים בינוניים (קצת יותר קטנים מהמקור)
לעוגייה:
50 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
25 גר' סוכר
75 גר' קמח לבן
2 כפות חלב קר
מעט תמצית וניל
למרנג איטלקי:
100 גר' חלבונים (3 חלבונים מביצה מספר 1)
200 גר' סוכר
50 גר' מים
לציפוי:
100 גר' שוקולד מריר
1 כף שמן צמחי/ חמאת קקאו מומסת
אופן ההכנה:
- הכנת העוגיות: מחממים תנור ל170 מעלות.
- במעבד מזון עם להב פלדה מעבדים יחד חמאה, סוכר וקמח לתערובת פירורית. מוסיפים את החלב ותמצית הוניל וממשיכים לעבד רק עד שמתקבל בצק (ולא יותר, אחרת הפריכות של העוגייה תיפגם). משטחים את גוש הבצק שהתקבל לדיסקית, ומקררים במקרר כחצי שעה.
- מרדדים את הבצק לעובי של כ3 מ"מ וקורצים עיגולים בעזרת קורצן או כוס, בקוטר של כ4-5 סמ'. מסדרים את העוגיות על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים כ10 דק', עד שהעוגיות מזהיבות מעט.
- מצננים לחלוטין.
- הכנת המרנג האיטלקי: בקערת מיקסר נקייה לחלוטין (בלי טיפת שומן!) מניחים את החלבונים ומתחילים להקציף במיקסר במהירות נמוכה.
- בינתיים בסיר קטן מניחים סוכר ומים ומבשלים יחד על אש בינונית, עד שמתקבל סירופ סמיך (שלב הכדור הרך – 120 מעלות). איך עושים את זה?
אם יש לכם מדחום – הסתדרתם בחיים: הניחו את המדחום בתוך הסיר, וברגע שהמדחום מראה על טמפ' של 117-118 מעלות, זה הזמן להוריד את הסירופ מהאש.
אם אין לכם מדחום – אל דאגה! מבשלים יחד את הסירופ ברתיחה על אש בינונית. מכינים כוס מים קרים מאוד (עם קרח) בצד וכפית. כשהסירופ מתחיל לשנות את צבעו ומתחיל לתפוס קצת צבע ענברי, הוציאו מעט מהסירופ עם הכפית אל תוך הכוס עם המים הקרים. מה שאמור להתקבל במים הקרים זה מעין כדור סוכר רך. אם הגעתם לשלב הזה, הסירופ מוכן. אם עוד לא התקבל כדור, המשיכו לבשל את הסירופ עוד כחצי דקה ונסו שוב. - ברגע שהסירופ מוכן וירד מהאש, מגבירים את ההקצפה במיקסר למהירות הגבוהה ביותר, ומוזגים בזרם דק ורציף את הסירופ על החלבונים בעת ההקצפה. ממשיכים להקציף יחד עד שקערת המיקסר קרה לגמרי ומתקבל ענן לבן וטעים להפליא של מרנג איטלקי, עניין של כ10 דק' הקצפה. וזהירות, זה ממכר!
- בעזרת שקית זילוף עם פיה חלקה (ועדיף אחת די גדולה), מזלפים מעל כל עוגייה שכבה נאה של מרנג.
- את העוגיות עם המרנג מעליהן מקפיאים לחצי שעה.
- טבילה וציפוי שוקולד: ממיסים את השוקולד המריר, מוסיפים לו את השמן (או חמאת הקקאו המומסת) ומערבבים יחד.
- טובלים כל קרמבו בשוקולד ומניחים להתקשות במקרר או במקפיא.
מגישים ומתמכרים!
הערות, הארות ותוספות:
- אני מאוד ממליצה לרכוש מדחום סוכר ביתי. השקעה חד פעמית של כ100 – 130 שח', ויש לכם הבטחה לכך שתמיד הקרמל יצא מוצלח ולא ישרף, קרם האנגלייז יצא מושלם ופשוט כל מה שדורש מדחום כבר לא יבהיל אתכם יותר.
- כפי שניתן לראות בתמונות, הקרמבואים שלי קצת "מזיעים". למה, אתם שואלים? כי חם להם בדיוק כמו שלכם חם
אני שומרת את הקרמבואים במקפיא בעונה הזאת, ונורא כיף לאכול אותם יש מהמקפיא (המרנג לא קופא והוא ממש טעים ככה). - אפשר לוותר על הכנת העוגיות ולהשתמש בעוגיות חמאה עגולות קנויות.
- אפשר להוסיף טעמים למרנג (אני מעדיפה אותו פשוט ובלי משחקים): וניל, קפה, תמציות טעם שונות וכו. את הטעמים מוסיפים לסירופ הסוכר לקראת סוף הבישול.
- אין דבר העומד בפני הרצון – זה באמת לא מסובך כמו שזה נראה, והקרמבו יוצא מאוד דומה לקרמבו התעשייתי, רק הרבה יותר טעים!
- הקרמבואים נשמרים בקירור עד 4-5 ימים.
- הקרמבו יכול להיות קינוח פרווה מעולה – רק צריך להחליף את החמאה במרגרינה ואת החלב במים. כל השאר אותו הדבר, ויש לכם קינוח פרווה מגניב וטעים!
