עץ הפקאן בבית של סבא וסבתא שלי בנס ציונה היה אחד העצים האהובים עלי בילדות. הפקאנים נשרו ממנו באופן טבעי ואהבתי לאסוף אותם מכר הדשא בגינה לתוך קערת אלומיניום ישנ... קרא עוד...
כמעט שנה חלפה מאז שהמגפה נכנסה לחיינו בסערה. כמעט שנה של חגים, ימי הולדת ואירועים שנחגגו בצורה שונה מהרגיל, מרוחקת ומאופקת. שנה שבה חגגנו את פורים כאילו "כרגיל"... קרא עוד...
אחד הריחות שהכי זכורים לי מהילדות הוא ריח של עוגות השמרים שבקע מהמאפייה ליד בית הספר ברחוב יעקב ברחובות. המאפייה הקטנה היתה עמוסה במגשים אימתניים מלאים בכל טוב:... קרא עוד...
אין כמו עוגיות! עוגיות שוקולד, עוגיות וניל, עוגיות שושנים או עוגיות מרנג; כל עוגיה עם הייחוד שלה – זו שוקולדית נימוחה, זו פריכה ומתפוררת בפה, זו עם מילוי וזו מש... קרא עוד...
כמעט שבוע עבר מאז שנפרדתי מסבתא בלה. זה אף פעם לא קל להיפרד לנצח; גם כשנדמה שהסוף קרב – זה בכל זאת מגיע בהפתעה. כל הימים האחרונים בבית שלה נזכרתי ברגעים היפים ש... קרא עוד...
העולם מתחלק לשניים: אלה שאוכלים ארוחת בוקר ואלה שלא מסוגלים להכניס פירור לפה עד הצהריים. אני משתייכת לקבוצה הראשונה, וארוחת בוקר, עבורי, היא אחד הרגעים שאני הכי... קרא עוד...