• he

לונדון: חלק ב'

צילום: נטלי לוין

כמו שבודאי כבר הבנתם מהפוסט הקודם, אכלנו טוב בלונדון. למרות כל האזהרות שנשמעו ממספר מקורות, דווקא לא יצא לנו לאכול אוכל ממש בלתי נסבל, ורוב המקומות שאכלנו בהם היו בסדר גמור. את רוב הארוחות השוות באמת אכלנו בצהריים, ובערב, מותשים מיום ארוך שכולל הרבה הליכה, בדרך כלל פשוט הגענו למלון ואכלנו משהו קל.

העובדה ששהינו בדירה קטנה ומצוידת (במלון דירות חמוד), הביאה לכך שיכולנו להכין משהו לאכול במטבח הקטן והדי מצויד שהיה שם. הסופר שהיה קרוב מאוד למלון גם הוא תרם להחלטה, וכך מצאנו את עצמנו מכינים ארוחות קלילות של סלט, לחם וגבינה בשעות הערב, לאחר שבצהריים אכלנו אצל, ובכן, גורדון רמזי, למשל.

שוב גיליתי במהלך השהות הקצרצרה (מדי!) בלונדון הוא שאני מאוד אוהבת סופרמרקטים בחו"ל. כמו בניו זילנד, גם כאן נהניתי להסתובב בסופר שהיה לנו ליד המלון. יש משהו מאוד מספק בלהסתובב בסופרמרקט ענק ומרווח ולראות מוצרים שאין בארץ, לטייל בין מדפים עמוסי כל-טוב, מסודרים טיפ-טופ. בארץ, לעומת זאת, ללכת לסופר זו כנראה המטלה השנואה עלי ביותר.

בכל אופן, הנה יתר ההמלצות שהבטחתי. הפעם מדובר במקומות קטנים, לאו דווקא מסעדות, ששווה להיכנס אליהם וחבל לפספס.

Pierre Herme
13 Lowndes Street, London (תחנת Knightsbridge בטיוב)
http://www.pierreherme.com/

צילום: נטלי לוין

ברגע שגיליתי שקיים סניף של פייר הרמה גם בלונדון לא היה לי ספק שנבקר גם בו. אחרי הכל, לא בכל יום יוצא לי לבקר אצל גורו האפייה ומקור ההשראה הגדול ביותר שלי. באופן לא מפתיע, הסניף מעוצב למשעי; עשרות מקרונים מסודרים בשורות כמו חיילים צבעוניים, פרלינים יפהפיים ומרמלדות ריחניות. אל תצפו למצוא כאן את הקינוחים האישיים היפהפיים, זהו סניף קטן שלמעשה מייבא מעט מאוד דברים של הרמה ללונדון, ולכן העיקר פה הוא מקרונים ופרלינים.

על אף המחיר המטורלל, לא התאפקתי ורכשתי קופסא יפהפייה עם 7 מקרונים בטעמים שונים ב-15 פאונד (90 ש"ח בערך – אמרתי שיקר בצורה יוצאת דופן). יאמר לזכות הרמה שכל מקרון, למעט אחד שפשוט התברר כלא-ממש-לטעמי (מקרון כמהין ואגוזי לוז), כל מקרון היה עונג מוחלט ושילוב מופלא של טעמים. הבולטים ביותר לטובה: מקרון שוקולד חלב ופסיפלורה (לא לפספס!); מקרון קמפרי ואשכולית אדומה (מריר וחמצמץ); מקרון שמן זית ומנדרינה (נשמע מוזר, אבל פשוט נפלא).

שוקולטיירי: Paul a Young
http://www.paulayoung.co.uk/

צילום: נטלי לוין

באיזור Islington המקסים, ועם חנויות של דברים כל כך יפים במחירים מופרעים למדי (גם בסיילים) התחבאה היטב חנות השוקולד הזאת, שנקלענו אליה במקרה, בעודנו מחפשים את תחנת הטיוב הקרובה. ריח השוקולד המשכר בכניסה לחנות הוא כנראה הדבר האהוב עלי בכל שוקולטיירי טוב, וכך היה גם כאן. שורות-שורות של פרלינים יפהפיים וטראפלס עגולים ומושלמים ועצי אשוח משוקולד בחלון הראווה – מה יש לא לאהוב? קנינו מעט שוקולד לצריכה מיידית שהיה פשוט מעולה. בהחלט מומלץ ושווה להגיע במיוחד אם אתם חובבי שוקולד כמוני.

שכונת Hampsted

אחד האזורים שאהבתי ביותר לטייל בהם הוא דווקא מקום שלא ממש כתוב עליו באף מדריך תיירים, איזור Hampsted היוקרתי והיפהפה, והגענו אליו כי קיבלנו המלצה מחבר (תודה שחר!). מעבר לרחובות שנעים להסתובב בהם (את זה יש בכל רחבי לונדון), יש שם פארק טבעי פשוט מהמם. כמעט ללא התערבות יד אדם, באמצע העיר, שביל קטן שמוביל לפארק ירוק ומרגיע שהיה כל כך נעים לשבת בו ולנוח מההליכות המרובות. שווה להגיע במיוחד, על אף המרחק היחסי ממרכז העיר.

חוץ מפארק יפהפה מצאנו שם גם (שוב, בהמלצתו של שחר) בית קפה חמוד שנקרא Gail's. לשמחתנו אפילו הקפה היה בו מצוין, שזה דבר נדיר בלונדון (וחבל), אך גולת הכותרת הייתה Cinnamon Bun שהייתה לחמניית הקינמון הטעימה ביותר שאכלתי בחיים: פריכה מבחוץ, רכה ונמסה בפה מבפנים, והכל שזור בטעמי קינמון וסוכר מחממים ומנחמים. לא צריך הרבה יותר מזה.

Borough Market

צילום: נטלי לוין

אמנם מתוייר בטירוף, אבל בהחלט מקסים. למי שביקר בשוק לה-בוקריה בברצלונה השוק הזה יראה קצת עלוב (אבל ממש קצת), אבל הוא בהחלט שווה ביקור. תפרגנו לעצמכם סיבוב בין דוכני האוכל השונים, עם ירקות ופירות מיוחדים, מעדניות מעניינות והרבה-הרבה אווירת שוק מחשמלת. חשוב לזכור שהשוק פתוח רק בימים חמישי-שבת, אז אל תעשו את הטעות (כמונו) של להגיע לשם ביום רביעי ולהתאכזב.

חוץ מזה ליד השוק תוכלו למצוא בית קפה חמוד של מישהי איטלקיה, שמגיש קינוחים לא רעים ומקרונים יפים וטעימים. את כרטיס הביקור הצלחתי לאבד, אבל הוא ממש חצי מטר מהכניסה הראשית לשוק וקשה לפספס.

ועוד כמה קטנות לסיום:

אוכל אסייתי: Wagamama – הג'ירף של לונדון, אם כי הרבה יותר מוצלח. לאוכל אסייתי מוקפץ, טרי ומהיר – זה המקום. אנחנו אכלנו שם פאד תאי ומנת עוף בקארי שהיו מצוינות ולא יקרות. בהחלט שווה ביקור למי שאוהב את סוג האוכל הזה. אם מתחשק לכם משהו טעים וזריז – שווה לחפש את הסניף הקרוב מבין עשרות הסניפים הפזורים ברחבי העיר.

מסעדה יפנית: Kappa – ביום האחרון שלנו (שהיה בדיוק ערב השנה החדשה) הסתובבנו "בשכונה" של בית המלון שלנו ונכנסנו באופן ספונטני, וללא כל המלצה, למסעדה יפנית שנראה לנו סבירה. ובכן – היא בהחלט ענתה על כל הציפיות, והסושי שאכלנו שם היה פשוט מעולה. אם אתם בסביבה – שווה להיכנס.

סיור כיפי: South Bank – טיול נחמד שעשינו באחד מהימים הראשונים בהמלצת חבר (תודה שי!) היה מאיזור St. Paul (והקתדרלה שנמצאת שם), חציית הנהר לאיזור הדרומי יותר של לונדון עד למוזיאון הTate Modern המעולה, ולאחר מכן המשך הליכה עד לחציית הגשר לכיוון הביג בן. טיול נעים לאורך הנהר. על הLondon Eye  נאלצנו לוותר מפאת תור עצום שהשתרך שם בערך עד לירושלים, אבל בהחלט נחמד להסתובב שם.

גרובי בייבי: Brick Lane – עוד איזור שמאוד אהבנו להסתובב בו הוא Brick Lane, שהיה סוג של מפלט מהאובר-תיירותיות של המרכז (מישהו אמר אוקספורד סטריט?). האיזור שופע חנויות מגניבות (לחובבי המוסיקה מביניכם – אל תפספסו את Rough Trade), בגדי יד שנייה למי שבעניין, והמון-המון מסעדות הודיות, שאמורות להיות לא רעות, אם כי לא ניסינו.

יופי. עכשיו עשיתי לעצמי חשק לחזור לשם. מי לוקח אותי?

הרשמו לניוזלטר של עוגיו.נט

הרשמו לרשימת התפוצה של עוגיו.נט לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

Send this to a friend