מילפיי מסקרפונה ואוכמניות

על ידי נטלי לוין
פורסם: עודכן לאחרונה ב 542 צופים

יש משהו מאוד מספק בהכנה של קינוחים אישיים תוצרת בית. לא משנה אם קינוחי כוסות, טארטלטים, פחזניות או קינוחים שמרכיבים; במקום עצם ההכנה של משהו במנות אישיות שכל אחת מהן דורשת יחס אישי ועבודה נפרדת, מיד מעלה את סף הרושם. זה גם גורר קריאות התפעלות מהאורחים – דווקא בגלל שזה לא כזה טבעי בארץ.

אני מודה שהשתניתי מאוד לאורך השנים שהבלוג קיים: בהתחלה הייתי הכי בעניין של קינוחים אישיים וטארטלטים ולאט לאט השתניתי והתחלתי להשקיע בעיקר בעוגות גדולות. לפעמים קצת מפתיע אותי לקלוט את השינוי שחל בי במבט לאחור, אבל במקרה של קינוחים אישיים ממש הרגשתי את השינוי קורה לאורך השנים האחרונות.

זה לא עניין של חוסר סבלנות או זמן להכנה של קינוחים אישיים – אלא סוג של התפתחות (והתפכחות אם תרצו) אישית, בעקבותיה אני מרגישה בטוחה הרבה יותר להכין קינוחים שהרבה יותר עושים לי חשק באופן אישי ולא מתוך מחשבה שאני חייבת להכין כאלה כי אני קונדיטורית, ולא יכול להיות שבסוף אני מעדיפה "סתם" עוגה בחושה.

בשנים האחרונות אני פחות מנסה להסתבך עם קינוחים מורכבים מדי, שלעתים מרוב השקעה כבר לא מתחשק לי לטעום. זה לא אומר שאני לא משקיעה בקינוחים שאני מכינה או שויתרתי על קינוחי פטיסרי לגמרי, אבל היום בעיקר בא לי להכין קינוחים שתואמים את השינוי הזה שחל בי, כאלה שכיף להכין בבית בלי יותר מדי עניין ושהתוצאה עדיין תיראה מיליון דולר ותהיה טעימה. בסופו של דבר אני באמת חושבת שאין כמו עוגת שמרים או אפילו סתם כמה עוגיות ליד הקפה. לא צריך הרבה יותר מזה.

ברור שזה כיף ונחמד (ואני גם עושה את זה עדיין) להכין קינוחים קטנים ולהשקיע בכל אחד מהם בנפרד; זה מאפשר הכנה של מתוקים בשלל טעמים, חשיבה על פרזנטציה מגניבה והרבה יצירתיות, ויש בזה לא מעט קסם. עם זאת, אני לגמרי מבינה למה קינוחי פטיסרי אישיים פחות פופולריים בארץ (למשל ביחס לפריז – שם זה הפוך לגמרי); זה פשוט לא ב-DNA פה. לא גדלנו לתרבות שבה מקובל להביא מפטיסרי כמה קינוחים אישיים לארוחה משפחתית ולחלוק אותם; בתרבות שלנו נהוג יותר להביא עוגה אחת גדולה ולחתוך.

ולמרות הכל…

ולמרות הכל יש קינוחים שפשוט פחות עובדים בתצורה אחת גדולה – כמו מילפיי. נכון שאפשר להכין עוגת נפוליאון (קרמשניט, מילפיי – איך שלא תרצו לקרוא לה) אחת משפחתית, אבל זה לא כל כך עומד במבחן החיתוך, וכמעט תמיד מתקבל בלגן (טעים, אבל בלגן). זו הסיבה שמילפיי (וכמובן קינוחים נוספים שפחות עובדים בתצורה גדולה) אני תמיד מכינה במנות אישיות. ההגשה אסתטית מאוד ולמרות שזה דורש קצת עבודה בהרכבה – מדובר בקינוח די קל בסופו של דבר. שכבות בצק עלים מקורמל במילוי קרם – קל וטעים.

השנה החלטתי להכין לשבועות מילפיי מסקרפונה ואוכמניות – שילוב טעמים שאני כל כך אוהבת. קרם המסקרפונה העשיר מחביא בתוכו הפתעות של אוכמניות שמתגלות בין ביס לביס, ואני אוהבת להגיש אותו גם עם רוטב אוכמניות שכיף לטבול בו קצת קרם או שברי בצק עלים. אל תתנו למראה המפונפן שלו להטעות אתכם; זה קינוח כיפי מאוד, לא מהונדס מדי למרות שהוא אישי, והכי חשוב – טעים כל כך. אם אתם אוהבים אוכמניות כמוני – אין לי ספק שתתאהבו בו.<