טארט צנוברים ומי זאהר עם קרם יוגורט

על ידי נטלי לוין
פורסם: עודכן לאחרונה ב 139 צופים

"למה את לא מכינה יותר טארטים מושקעים?", "אולי תחזרי להכין עוגות מורכבות?", "המתכונים בבלוג ממש השתנו בשנים האחרונות" – אלה רק חלק מהדברים שכותבים לי כבר תקופה לא קצרה.

בלוג הוא מקום אישי. הוא מייצג אותי ואני משקיעה בו את נשמתי בכל פוסט, תגובה, תמונה ומילה שנכתבת. לאורך למעלה מ-11 שנות הקיום של הבלוג גם אני משתנה כל הזמן, אבל אם יש משהו שאני מקפידה עליו לאורך כל הדרך זה תמיד להקשיב לרחשי לבי.

פעם, בתור קונדיטורית יחסית צעירה, לבי היה במורכבות הפריזאית – עוגות וטארטים עתירי שלבים, מרקמים וטכניקות היו הדברים שהכי התחברתי אליהם. עוקבים ותיקים של הבלוג בטוח זוכרים "תקופות אפייה" שהיו לי לאורך הזמן; היתה תקופה שלמה של קרוב לשנה בה הכנתי בעיקר טארטים מכל הסוגים ועם שילובי טעמים שמשכו אותי. היתה תקופה מוקדמת עוד יותר בה העמקתי במקרונים ולא נחתי עד שהצלחתי להכין את המקרון המושלם. היתה תקופה של קינוחי ויטרינה אישיים מפונפנים.

הלב שלי נמצא במקום שונה היום.

זה לא שאני לא מחוברת לדברים שהכנתי לפני כמה שנים – בסופו של דבר כל מה שעשינו בעבר מהווה חלק ממי שאנחנו בהווה. אבל הלב שלי כבר לא ממש שם. אני מחוברת הרבה יותר לטעמים המקומיים, לעוגות הנוסטלגיות, למתוקים שבאמת מזכירים לי את הילדות. כנראה שהתבגרתי.

אני מאוד אוהבת את הפטיסרי הצרפתי. אין ביקור בפריז שאני לא מסיימת עם סחרחורת מרוב המתוקים שאני רוצה לטעום בכל פינה בעיר הרומנטית ביותר בעולם. אבל כבר פחות מושך אותי להכין את הדברים האלה בבית. פעם ב… זה כיף, מרגש ומאתגר לחשוב על שילובי טעמים ומרקמים בעוגה או קינוח אישי בניחוח צרפתי, אבל ביומיום – בסוף הכי בא לי עוגת שוקולד עם סוכריות או עוגיות מגולגלות.

היום הרבה יותר מעניין אותי להעמיק במקומיות; ללמוד אותה ולחקור אותה, להבין מאיפה מגיעים חומרי הגלם בהם אני עושה שימוש. ולצד זה מעניין אותי גם להכיר ולהתנסות במטבחים אחרים ברחבי העולם – הרי הכי כיף לפתוח את הראש ולטעום חומרי גלם ממקומות רחוקים. אבל בסוף-בסוף? אין כמו בבית. ובית, עבורי, זה טחינה גולמית ולא מחית פרלינה.

כל ההקדמה הארוכה הזאת נועדה בעיקר כדי לענות על כל השאלות האלה שאני מקבלת. זה לא אומר שאני לא מכינה יותר קינוחים מורכבים או שלא מעניין אותי יותר לנסות לש