התאהבתי עמוקות ביפן. תחושת הזרות שליוותה אותי לאורך כל השהות שלנו בארץ השמש העולה התנגשה עם תחושת השייכות שלי למקום הזה בצורה קצת מבהילה. שתי תחושות כל כך מנוגדות שאני מחוברת אליהן באופן שווה, עמוק, תהומי כמעט. האמת היא שעד עכשיו אני עוד לא ממש מעכלת את הטיול הזה, ועדיין לא לגמרי הצלחתי לחזור לשגרה.
יכול להיות שזה קצת ילדותי, ההתאהבות הזאת. אבל זו לא גחמת ילדות, זו לא הידלקות או קראש – אני מאוהבת ביפן כבר כמה שנים, הרבה לפני שכף רגלי דרכה בה. עד כדי כך הצלחתי להתחבר אליה מרחוק, ואחרי שחוויתי אותה מקרוב זה רק חידד לי כמה ההתאהבות הזאת עמוקה, כמה היא טבועה בי.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
הטיול ביפן היה הטיול המשמעותי ביותר שעשיתי בחיים. חוויתי בו כל כך הרבה רגשות: שמחה, התלהבות, זרות, התרגשות, סיפוק, עצב והיכרות עם תרבות שהיא מנוגדת לחיים שלנו כאן במאה ושמונים מעלות. מאז שהייתי בניו זילנד, לפני יותר מ-13 שנה, לא הרגשתי חיבור עמוק כל כך למקום. אם עד הנסיעה שלנו ליפן כל הזמן אמרתי שאני מוכנה לעלות על מטוס לניו זילנד בכל עת – עכשיו מבחינתי לחזור ליפן שוב ושוב (ושוב ושוב); רק כדי לטעום עוד קצת מהמקום, התרבות, האנשים והחוויות שהמדינה הזאת טומנת בחובה.
לאורך כל הטיול שיתפתי לא מעט בסטוריז באינסטגרם במקומות בהם ביקרנו; העליתי תמונות מטיולים קצרים שעשינו, ממקומות אליהם הגענו וכמובן ארוחות במסעדות ובבתי קפה. עם זאת, אני מרגישה שדווקא פוסט כזה יכול לעשות עוד קצת סדר; לא בהכרח בקטע של המלצות איפה לאכול ביפן, אלא יותר דברים כלליים שאולי יוכלו לעזור למי מכם שמתכננים טיול ליפן בקרוב (או ברחוק).
החלטתי לחלק את הפוסט הזה לשני חלקים: 10 דברים שלמדתי מהטיול ביפן (ובעיקר – למה לפעמים הכי כדאי פשוט לזרום בלי יותר מדי המלצות). והחלק השני (שיעלה בהמשך) – כמה המלצות נקודתיות מאוד למקומות ספציפיים שמאוד אהבתי בטיול. בואו נתחיל.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
10 טיפים לטיול ביפן (מנקודת מבטי הצנועה בהחלט):
תכנון כללי זה אחלה, אבל תרשו לעצמכם לזרום.
אם יש משהו שלמדתי בטיול שלנו הוא שאפשר להתגמש קצת. נמרוד ואני מאוד אוהבים לזרום בטיולים שלנו בחו”ל ולא לתכנן הכל לרמת איפה נהיה ובאיזו שעה. כשהחלטנו לנסוע ליפן כמעט כל מי שדיברנו איתו למעט כמה בודדים – הלחיצו אותנו שצריך להזמין הכל המון זמן מראש (אחרת לא יהיה/ יהיה יקר) ולתכנן לו”ז מדוקדק.
מניסיון – הזרימה הזאת עובדת מצוין גם ביפן, ובמיוחד בעונות מעבר. אם פתאום אתם רואים שמתוכנן מזג אוויר מבאס באיזור מסוים אליו תכננתם להגיע – תשנו! אל תפחדו לשנות יעד וכיוון. הרבה פעמים זה יכול למנוע מפח נפש גדול. בטיול שלנו, למשל, היה מזג אוויר די מבאס בהאקונה, ובדיעבד עשינו טעות שלא שינינו כיוון. אל תפחדו מגמישות בטיולים; כמעט בכל פעם שהרשינו לעצמנו להתגמש – רק הרווחנו.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
אם יש ספק – אין ספק. כשיש תור, תעמדו בו.
המקומות הטעימים ביותר בהם אכלנו היו אלה שפשוט הגענו אליהם במקרה, לא מאיזושהי המלצה. סתם כי היה תור ברחוב או שפשוט היינו בסביבה וחיפשנו משהו נחמד. לצערי לא הספקנו לפארק Fuji Q, למרות שממש רציתי, אבל קצת כמו בפארק שעשועים: המתקנים הכי שווים ברוב המקרים הם אלה שיש להם תור ארוך יחסית. הרבה פעמים, אגב, בגלל שהתורים מאוד מסודרים, זה עובר מהר ובסבבה, אז לא להיבהל.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
לא תמיד חייבים להזמין מקומות ישיבה מסומנים ברכבות השינקנסן.
וואו, כמה עפתי על השינקנסן. עזבו את המהירות המטורללת שבה רכבות הקליע האלה נוסעות (300-400 קמ”ש!) – הדיוק בזמנים, השקט בקרונות והסדר בעלייה אליהם הם באמת משהו שלא נתקלתי בו בשום מקום.
אם יש לכם JR Pass (ואני ממליצה עליו בחום אם אתם מתכוונים לטייל לא מעט מחוץ לטוקיו) – שימו לב שאפשר לעלות לרכבות גם בלי מקומות מסומנים. שלושת הקרונות הראשונים בשינקנסן מיועדים לאלה שלא הזמינו מקומות מראש, והרבה פעמים אם מגיעים מספיק מוקדם אין שום בעיה לעלות ולתפוס מקום.
אנחנו פשוט הגענו לתחנה, בדקנו אם יש במקרה מקומות מסומנים, אבל גם אם לא היו – פשוט עלינו על הרכבת בקרונות הלא מסומנים. למעט פעם אחת שבה נאלצנו לעמוד שעה ברכבת צפופה יחסית – לא היתה לנו בעיה. אז לא להתבאס ובטח שאין צורך להזמין את כל המקומות המסומנים שלכם לנסיעות מראש! (כן כן, גם את ההמלצה הזאת קיבלנו).
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
טיול הוא דבר אישי בסופו של דבר, ולכן המלצות תמיד צריכות להילקח בעירבון מוגבל.
זה נחמד להגיע עם רשימה של המלצות, אבל אל תשכחו שטעם זה עניין אישי. לא בהכרח במסעדות – גם במקומות. הרבה אנשים המליצו לנו המון על קיוטו והציעו שנבלה שם לפחות 4-5 ימים, אבל וואלה – בסופו של דבר יומיים מבחינתי לגמרי הספיקו. זה כל כך עניין של חוויה אישית ואיזשהו סטייט אוף מיינד רגעי, שאני ממליצה בעיקר “להרגיש” את המקום ולהחליט בעצמכם.
מה שנחמד ביפן זה שבאמת אחוז ה”נפילות” הוא נמוך עד אפסי. אין באמת מקום שהיינו בו וסבלנו – לא עיר או מסעדה. פשוט הכל מוצלח. כמה שזה נשמע מופרך ולא הגיוני – זה נכון. תזרמו.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
תתכוננו להלם תרבות. ואל תשכחו להרים את הראש למעלה או לחפש מתחת לאדמה.
לשמחתי הרבה הגענו לטוקיו רק אחרי שבועיים של טיול בערים אחרות ביפן, כך שהיה לנו מעין Build Up לקראת הלם התרבות בעיר המטורללת הזאת. הימים בטוקיו היו שונים כל כך משאר המקומות בהם ביקרנו ביפן, ופשוט לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים שלי בכל הימים שלנו שם. הרגשתי כמו בסוג של חלום, כאילו אני חלק ממשחק מחשב אינסופי שבו כל הזמן יש עוד ועוד “עולמות” שנפתחים בפניי, עוד דמויות להכיר, עוד חוויות לצבור. זו הרגשה מטורללת וממכרת.
שימו לב שהרבה מהמקומות נמצאים בקומות גבוהות או אפילו במרתפים, כך שאם אתם מחפשים מקום מסוים ולא מוצאים אותו ישר למרות שהגעתם ליעד לפי Google Maps – זה לא אומר שהוא לא קיים. הרימו את הראש, אולי זה בכלל בתוך כלבו או במערה מתחת לאדמה (כן, גם למקום כזה הגענו). וזוכרים מה כתבתי קודם? זרמו! גם אם לא מצאתם – לא נורא. יש עוד טריליון מקומות אחרים וטובים!
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
לטעום לטעום לטעום!
אחת החוויות שאני הכי אוהבת בטיולים לחו”ל היא טעימה של מאכלים מקומיים. אני יודעת שזה לא מתאים לכולם, אבל באופן אישי חשוב לי מאוד לטעום מאכלים שלא היה יוצא לי לטעום בשום מקום אחר בעולם. הגעתי ליפן עם ראש פתוח לגמרי ומחשבה לטעום כל מה שנראה לי נחמד.
לא תמיד הכל טעים, אבל וואלה, גם אם יוצא שאכלתי משהו לא לטעמי – אז מה? ממשיכים הלאה 😊 אני יכולה לומר לכם שביפן אכלתי את הארוחות הטעימות ביותר שיצא לי לאכול בחיים: דגים מדהימים וטריים, פירות ים שהעיפו לי את המוח, טופו בלתי נשכח והמון סוגים של קטניות וירקות. האוכל ביפן כה מגוון ויש להם כל כך הרבה כבוד לתרבות הקולינרית – שאני באמת חושבת שקשה עד בלתי אפשרי ליפול פה על מקום באמת רע.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
אל תארזו יותר מדי אבל שימו שקית זבל בתיק גב.
בכל מלון אליו הגענו חיכו לנו פיג’מות על המיטה, נעלי בית, מברשות שיניים, מברשת שיער וכל מוצרי הטואלטיקה שאתם יכולים לדמיין. וזה לא שישנו במלונות מפוארים (ממש לא). בקיצור – הרבה מהדברים שארזנו מהבית התגלו כמיותרים להפליא. בדיעבד – לא הייתי אורזת חצי מהדברים שהיו לנו במזוודה.
זה משהו שהוא קצת נכון לכל טיול בחו”ל: בסופו של דבר תמיד הולכים עם אותם ג’ינס ונעלי ספורט ורק מחליפים חולצה, ואם יש מעיל טוב – לא באמת צריך כלום מעבר לזה. נעליים “לערב”? מיותר. כפכפים? באמת שאין צורך. שמלה מפוארת? אלא אם אתם מתכננים ארוחת ערב באיזו מסעדת מישלן (וגם אז לא בטוח) – לא באמת צריך. חבל על כל האובר ווייט שיהיה לכם בסופו של דבר עם כל הקניות מטוקיו :)
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
אל תוותרו על לינה מסורתית.
אחד המקומות היותר מיוחדים בהם ביקרנו היה Koyasan. לנו שם במקדש בחדר יפני מסורתי, ספגנו את התרבות הבודהיסטית של הנזירים שאירחו אותנו, והארוחות היו קבועות בשעון. זו היתה חוויה יוצאת דופן שאני ממש ממליצה עליה. חוץ מזה שפוטון זה ממש נוח – קצת עשה לי חשק לישון על כזה גם בבית!
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
תתחילו את היום מוקדם, סיימו אותו מאוחר – על כל שניה של “בטלה” במלון תתבאסו בדרך חזרה לישראל.
ביום האחרון שלנו ביפן זה היכה בי: מחר אנחנו כבר טסים בחזרה הביתה. החלטתי לנצל כל שניה שהיתה לנו והתחלנו את היום מוקדם מאוד וסיימנו אותו בעצבות רבה בשעה מאוחרת יחסית. יפן מלהיבה כל כך, מסחררת ובלתי ניתנת להסבר במילים – שפשוט צריך לחוות אותה כמה שיותר. זו כנראה הסיבה שמתחשק לי לחזור לשם עוד ועוד.
שלכת? פריחת דובדבן? לא חייבים ללכת על שיא העונה. יפן היא הרבה יותר משני אלה.
אני יודעת שיש עונות יותר מומלצות ופחות מומלצות לטיול ביפן, אבל וואלה – זו מדינה עצומה בגודלה ובכל מקרה אי אפשר להספיק הכל בטיול אחד (אלא אם אתם מתכננים משהו באמת ארוך). יש מקומות גשומים יותר, קרים יותר, חמים יותר ולחים יותר. התאימו את הטיול לפי מה שמתאים לכם ולא בהכרח לפי מה שהכי “שווה”. יפן שווה בכל מצב. אנחנו לא הספקנו לשלכת; לומר לכם שזה הרס לנו את הטיול? הכי לא! כי זה באמת לא כזה משנה.
חוץ מזה, בעונות השיא (שלכת ופריחת דובדבן) לרוב מחירי הטיסות והלינה עולים, אז בכלל שווה “לפספס”, ולו רק בשביל לחסוך כמה ינים. ואם כבר אנחנו בענייני מחיר – יפן לא יקרה כל כך כפי שחושבים. החלק היקר ביותר בטיול שלנו היה הטיסה והתחבורה (כרטיס ה-JR Pass). אני מניחה שאפשר להשיג כל מני דילים טובים אם מזמינים מוקדם מספיק או אפילו ברגע אחרון. על כל פנים השהייה במלונות לא יקרה יותר (ואף זולה יותר) מאירופה, ובודאי זולה בהשוואה לארץ (פה כל צימר מעפן עולה 1000 ש”ח ללילה). האוכל זול מאוד ומדהים – אכלנו ארוחות מדהימות ב-30-40 דולר לזוג. סכום שנשמע דמיוני לארוחה שווה פה בארץ.
צילום: נטלי לוין
צילום: נטלי לוין
בפוסט הבא – המלצות נקודתיות למקומות בהם ביקרנו ♥
יש לכם עוד המלצות וטיפים לטיול ביפן? מוזמנים להוסיף בתגובות כדי שכולם יוכלו להיעזר.
5 תגובות
הי נטלי, אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך. התמונות ממש מהממות.
בהחלט עושה חשק♥️
ברוכה השבה נטלי,
וואווו….. איזה פוסט וכמה המלצות, ממש אבל ממש עשית לי חשק לטוס ליפן. מחכה בכיליון עיניים לפרק ב’. תודה רבה. והצילומים מהממים.
הפוסט על יפן מקסים
נהנית לקרוא על יפן וחולמת לנסוע שוב
כאילו שכתבתי בעצמי את מה שמופיע כאן!!
לא יכולתי שלא להגיב על ההערה על ניו זילנד, כי בדיוק כך הרגשתי הרבה שנים ו… אל תחזרי לניו זילנד. ניסיתי, בערך 17 שנה אחרי, והתאכזבתי מאוד. זה לא אותה ניו זילנד, וגם גם לא אותה אני, מה לעשות…
ביפן לא היה לי חיבור כזה (מסיבותיי שלי), אבל מאוד נהניתי בה ובעיקר מהאוכל. הנהנתי בהסכמה רבה על הרבה מההמלצות (לגמרי לבנות מסלול לפי טעם אישי ולא טעם הרוב! לחלוטין אפשר להשאיר מקום לספונטניות! אפשר לטייל גם בשיא החורף וזה אפילו זול יותר ועמוס פחות! לטעום הכל! לא באים ליפן בשביל להיסגר במלון גנרי, נצלו את הזמן!). אוסיף: זה אולי קצת יותר מורכב למטייל הממהר, אבל לנסות גם להכיר ולפגוש מקומיים (שאינם נותני שירות), ממש לשבת, לדבר, להכיר, לאכול ביחד. החלק הכי מהנה בטיול היה לחיות אצל חבר יפני, לבשל איתו וללכת למקומות הקטנים והנידחים שהוא אוהב לאכול בהם שלא ראו תייר מעולם.