מה אוכלים בבודפשט? המלצות 2022

רציתי לנסוע לבודפשט כבר הרבה זמן, והשנה זה סופסוף קרה. מיד כשחזרנו מברלין הזמנו כרטיסים לבודפשט לסוף הקיץ, וחיכינו בסבלנות. הציפייה לטיול בחו”ל היא אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם. הדימיון משתולל, המחשבות מתרוצצות בראש, וכיף לי לפנטז איפה נטייל, מה נאכל ואת מי נפגוש.

היינו בבודפשט בסך הכל 6 ימים, ולחלוטין יצאנו עם טעם של עוד. עיר מתוקה ממש, עם אתרים יפים, אנשים נחמדים, מסעדות טובות ומאפיות משובחות. היה כל כך כיף לשוטט ברחובות, לעבור את הגשרים בין בודה לפשט, לגלות מקומות חדשים וליהנות ממזג אוויר נעים.

לאורך הטיול שיתפתי קצת בסטוריז שלי באינסטגרם איפה ביקרנו ומה אכלנו, וקיבלתי לא מעט בקשות לפוסט המלצות. בגלל שבאמת היה כל כך כיף, טעים וזול (!) – החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב גם פוסט המלצות מסודר, מעבר לסטוריז רגעיים.

חילקתי את ההמלצות לשלוש קטגוריות: מסעדות, קונדיטוריות ומתוקים “על הדרך”. שימו לב שהשירות ברוב המקומות מוסף לחשבון (איזה כיף!) והמחירים מאוד (אבל מאוד) זולים ביחס לארץ. מסוג המקומות שלחלוטין בא לי לחזור אליהם לאיזה חופשת-עבודה. אולי זה עוד יקרה :)

קיבלתם חשק לטייל בחו”ל? כל ההמלצות לחו”ל בבלוג ממש כאן >>

המלצות לבודפשט | צילומים: נטלי לוין

מסעדות

Belli di Mamma

בערב הראשון שהגענו התחשק לנו משהו כיפי ומהיר, מור המליצה לי על פיצה “הכי טעימה שאכלתי אי פעם”, וזה סגר לנו את הפינה. פיצה בסגנון נאפוליטני מעולה ממש! הגענו בלי להזמין מקומות בשעה יחסית מוקדמת. למרות שנמצא לנו מקום (מוגבל בזמן), המסעדה היתה מלאה לגמרי, אז כדאי מאוד להזמין מקומות מראש ולא להגיע “על הדרך”.

הזמנו שתי פיצות – הראשונה עם בזיליקום ומוצרלה די בופאלו, כי אני תמיד אוהבת לטעום את הקלאסיקה הזאת. הבצק היה מדהים: קצוות פריכות מאוד, תפוחות ואווריריות, ובסיס דקיק-דקיק ויחסית רך, כיאה לנאפוליטנית. הפיצה השנייה היתה עם ירקות צלויים והיא היתה לא פחות טעימה. אני תמיד מקפידה לאכול גם סלט בארוחת פיצה, אז הזמנו גם סלט ירוק שהיה בול מה שצריך לצד פיצה. יחד עם אפרול שפריץ וכוס בירה יצאנו עם חשבון של קצת יותר מ-100 ש”ח, כולל טיפ.

שורה תחתונה: טעים מאוד. אם אתם אוהבים פיצה (מי לא?!) – שווה מאוד לקפוץ למסעדה הזאת.
למקום >>

Stand25 Bisztró

לביסטרו הזה הגענו כי לא הצלחתי להזמין מקומות למסעדת האם – Stand. מאוד רציתי לאכול במסעדה הממושלנת הזאת, כי קראתי עליה המון המלצות נלהבות. לצערי לא היו מקומות, אז “הסתפקנו” באחות הצעירה – סטנד25.

היתה לי תחושה שתהיה ארוחה מצוינת בסטנדרטים גבוהים, ולא טעיתי בכלל. הגענו לארוחת צהריים מיד אחרי ביקור בבית החולים בהר (מומלץ אך מקריפ); וזו היתה אחת מהארוחות הכי טובות שאכלנו בתקופה האחרונה עם שירות מושלם. הלוואי שכל המלצרים ילמדו מהמלצר שם איך נותנים שירות; נעים, ענייני, בגובה העיניים, קשוב ופשוט מצוין. וואו על השירות!

המסעדה עצמה יפהפיה. המטבח פתוח (ומבהיק מניקיון) ואפשר לראות את הטבחים עומלים על המנות בקפדנות, שקט וסבלנות מעוררת הערצה. למנות הראשונות הזמנו סלט זוקיני צלוי עם עגבניות שרי איטלקיות שהיו ממש כמו סוכריות מתקתקות על מצע קרם גבינה עם עשבי תיבול. מנה נהדרת, קלילה וכיפית, שעשתה חשק לבאות. הזוקיני היו צלויים לשלמות, ובתור חובבת גדולה של הירק הזה, הרגשתי שזו מנה שבה הזוקיני הוא המלך. המנה השנייה שהזמנו היתה סלט חצילים, שנשמעת כמו הדבר הכי משעמם בעולם, אבל נמרוד עף עליה ברמות (וגם אני).

למנה עיקרית אני בחרתי בפילה דג עם ירקות קיץ ואפונת שלב עם רוטב גבינה וחזרת. מנה משגעת וצבעונית עם פילה דג צלוי לשלמות וירקות שקיבלו טיפול קפדני ומסור. מאוד מאוד טעים, לא סתם מדובר במנת דגל של המסעדה (כך שמעתי מהמלצר). נמרוד הזמין מנת בשר שהוא אהב מאוד, אבל לא היתה מיוחדת או מעניינת מאוד.

לקינוח, ובהמלצת המלצר המקסים, בחרתי לנו בכופתאות גבינה מטוגנות עם דובדבנים חמוצים וקציפה של שמנת חמוצה. אני מאוד אהבתי את הכופתאות החמימות והמתוקות שקיבלו קונטרה של חמצמצות מהדובדבנים והקציפה. נמרוד לא כל כך התחבר, אז More for me :)

החשבון יצא בערך 280 ש”ח, כולל טיפ, יחד עם כוס יין ובירה.

שורה תחתונה: מסעדה נהדרת ומומלצת בחום עם השירות הכי טוב שנתקלתי בו אי פעם. איזה כיף של מקום.
למקום >>

Bestia

אחרי יום של שיטוט די ארוך, חיפשנו מקום לארוחת צהריים מאוחרת, והגענו למקום הזה. המסעדה היתה מסומנת לי במפה כמקום טוב לארוחת צהריים. היאנעימה מאוד (ישבנו בחוץ) עם מבחר גדול של מנות מסוגים שונים; לרוב לא סימן מאוד טוב, אבל הנחתי שהמקום לא היה מסומן לי סתם. ולא טעיתי.

אני הזמנתי מנת כרובית צלויה על קארי צהוב עם סחוג ותפוח עץ. נשמע קצת מוזר, אבל זו היתה מנה לפנתיאון! שילוב נפלא של טעמים ומרקמים. הקארי הצהוב החמיא לכרובית הצלויה, הסחוג (כן, כן) הוסיף חריפות נעימה ופרוסות התפוח הוסיפו קראנצ’יות ורעננות נהדרת. מנה מעולה שבא לי לנסות לשחזר בבית.

נמרוד הזמין צלעות חזיר שהגיעו לצד פלחי תפוחי אדמה מטוגנים לשלמות והיו כל כך פריכים וטעימים (וזה ממישהי שלא כזה חובבת צ’יפס). יחד עם כוס בירה ומשקה קל, וכולל טיפ, הארוחה עלתה כ-150 ש”ח.

שורה תחתונה: מקום מומלץ מאוד לארוחה קלילה.
למקום >>

Déryné

על המקום הזה קיבלנו המלצה מתמר, חברתי האהובה, ולא היה לי ספק שנלך לאכול שם. מדובר בביסטרו שמאוד הזכיר לי את הבראסרי בתל אביב (שבכלל קיבל את ההשראה מבלת’זאר בניו יורק). סידורי פרחים ענקיים, בר שיש יפהפה, שולחנות עגולים שיקיים ומוסיקה נעימה ברקע.

ישבנו על הבר לארוחת צהריים קלילה. אכלנו סלט קיסר מצוין ובוראטה על סלט עגבניות עם שמן זית. שתינו בלאדי מרי, שהוא אחד מהקוקטיילים האהובים עלי ביותר ביקום, והקוקטייל היה מושלם! חרפרף, חמצמץ ומאוזן מאוד. בא לי עוד אחד כזה! לעיקרית נמרוד הזמין שניצל עצום בגודלו (והוא גם לא הצליח להשתלט עליו מרוב שהיה גדול. מאוד לא אופייני לנמרוד). אני לקחתי מנת כרובית צלויה כי התחשק לי משהו קליל, וסך הכל היה מאוד טעים והאווירה נהדרת.

השירות היה מעט מבולבל ועשה רושם שהמלצר שלנו היה מאוד חדש בתחום, אבל נהנינו מאוד מהארוחה, וגם מהקפה הטעים שקיבלנו בסוף עם עוגיית חמאה נימוחה.

החשבון יצא כ-330 ש”ח עם טיפ, כולל האלכוהול והקפה.

שורה תחתונה: מקום נהדר לצהריים, כיף מאוד לשבת על הבר ואם אתם אוהבים בלאדי מרי – שווה לטעום אותו. אהה, וגם כדאי לקפוץ פה לשירותים, הם מאוד נעימים ומרגישים כמו קפיצה קטנה ליער.
למקום >>

Sáo food&bar

במסעדה הצבעונית והמזמינה הזאת אכלנו ארוחת ערב תאילנדית קלילה שהיתה טעימה מאוד. דאמפלינגס, סלט פפאיה ומנה של בק צ’וי, שאני תמיד מזמינה כשיש בתפריט. הכל היה קליל, רענן, טעים והאווירה היתה נעימה מאוד. שילמנו קצת פחות מ-100 ש”ח לארוחה, יחד עם שתייה וכולל טיפ.

שורה תחתונה: מקום קליל ונחמד לארוחת ערב טעימה וזולה.
למקום >>

המלצות לבודפשט | צילומים: נטלי לוין

Essência Restaurant – Tiago & Éva

מסעדה פורטוגלית של שני שפים שגם קיבלה כוכב מישלן אחד. לאחר שקראתי עליה כמה וכמה המלצות נלהבות, הזמנתי מקומות לארוחת צהריים. למרות שיש לי קצת רתיעה ממסעדות מישלן וה”כבדות” שהן מביאות עימן, אם בשירות שעלול להיות רשמי מדי או באווירה הכללית – שמחתי לגלות מסעדה קלילה ועם אווירה נהדרת.

יכול להיות שזה קשור לעובדה שהגענו לארוחת צהריים ולא בשעות הערב, אבל היה מאוד נעים לשבת במסעדה היפהפיה. השירות היה פמיליארי וללא גינונים מיותרים (למעט העובדה שפנו אליי ב-Madam). לפני הכל שאלו אותנו אם יש איזשהן רגישיות למזון או העדפות מיוחדות. לאחר שהבהרנו כי נמרוד אוכל-כל ואני צמחונית-אוכלת-דגים, יכלנו להתחיל בארוחה. בשלב הראשון קיבלנו קרוקטים טעימים של דג שהיוו פתיח שעורר את בלוטות הטעם.

למנות הראשונות הזמנו סלק צלוי עם גבינת עזים, שנשמע כמו המנה הכי פחות מעניינת בתפריט על פניו, אבל התגלתה כהפתעה גמורה. מנה יפהפיה, עדינה ומיוחדת עם שילוב טעמים נפלא, שכלל גם פיסטוקים קלויים קצוצים ורוטב שעוד יותר העיף אותה מעלה. המנה השנייה שהזמנו היתה מנת דג צלוי עם “ספגטי” תפוח אדמה כבוש ושמן עשבי תיבול. מנה גאונית, שלעולם לא הייתי יכולה לנחש שיש בה תפוחי אדמה. ה”ספגטי” היה אדיר הן מבחינת מרקם והן מבחינת טעם, והדג היה עשוי בצורה מושלמת. יחד עם שמן עשבי התיבול התקבלה מנה חכמה ויצירתית.

למנות העיקריות הזמנו מנת דג נוספת, הפעם קוד עם שני סוגי קוויאר. מנה שקצת הרתיעה במבט ראשון, בגלל הרוטב שהיה עליה. עם זאת, לאחר ביס אחד הרתיעה התחלפה בתיאבון וטעם לעוד. מנה טעימה מאוד. המנה השנייה שהזמנו היתה תמנון צלוי עם קוביות פלפלים קלויים ועדשים שחורות, שהיתה מצוינת. התמנון היה צלוי בצורה מושלמת והעדשים והפלפלים התחברו מצוין עם הטעם המעושן.

לקינוח בחרנו במעין עוגת שכבות קרה עם קרם וניל, אגסים מקורמלים ורוטב פטל שנמזג מול עינינו. שילוב נהדר של צבעים, טעמים ומרקמים בקינוח קליל שסגר את הארוחה בדיוק כמו שצריך. לפני החשבון קיבלנו גם שני מאפים פורטוגליים מסורתיים – פסטל דה נאטה, שהרגע יצאו מהתנור והיו טעימים בדיוק כמו בפורטוגל!

שורה תחתונה: ארוחה פשוט מצוינת, עם טעמים עדינים, הרבה חוכמה ויצירתיות, ואווירה נעימה מאוד ולא כבדה מדי. בנוסף, זול מאוד ביחס למה שאכלנו (כ-300 ש”ח לזוג עם טיפ, כולל שתי כוסות יין). מומלץ בחום!
למקום >>

מאפיות, קונדיטוריות ובתי קפה

Artizán Bakery

הגענו לשם בבוקר היום האחרון בעיר, כמה שעות לפני הטיסה שלנו. ידעתי שזה מקום מומלץ מאוד לארוחת בוקר, ושמחתי לגלות מקום שוקק עם מבחר מסחרר של עוגות, לחמים ומאפים! בחרנו בשני מאפים בניחוח מקומי: אורנגלושקה, שהוא מאפה שמרים המורכב מכדורי בצק הטבולים בסוכר ואגוזי מלך במילוי קרם וניל. מאפה פשוט מצוין לטעמי. נמרוד קצת פחות התחבר. המאפה השני היה מאפה שמרים עם הל ופירות יער, גם הוא במילוי קרם וניל, והוא היה מופלא. חמצמץ, ריחני, חמאתי וטעים מאוד בפה אחד.

מלבד המאפים שתינו קפה ואכלנו גם קרוק מדאם שהיתה עשירה מאוד בגבינה מותכת וביצים.

שורה תחתונה: סך הכל מקום מאוד מומלץ לטעמי, הייתי שמחה לטעום עוד הרבה מאפים שלהם!
למקום >>

המלצות לבודפשט | צילומים: נטלי לוין

Freyja – the croissant story

כשחיפשתי המלצות לבודפשט, שמעתי על המקום הזה. ציפיתי מאוד להגיע למאפייה הזאת, שכל-כולה מוקדשת לקרואסונים יפהפיים, ולשמחתי הרבה היא עלתה על כל הציפיות שלי. המקום מתוק והקרואסונים מוצגים בחלון הראווה עם התיאור המדויק של כל אחד מהם, כך שאפשר להתרשם במהלך העמידה בתור (אל דאגה – הוא עובר מהר). בחרנו שני קרואסונים; קרואסון חמאה קלאסי, שהיה מרהיב, פריך ומתפצפץ ועם טעם עשיר של חמאה משובחת. אי אפשר היה להפסיק לאכול אותו!

המאפה השני בו בחרנו היה קרואסון מעוגל המורכב מ-6 עיגולים במילוי קרם פיסטוק ופטל. וואו, כמה שזה היה טעים. לא רק שמדובר באחד מהמאפים היפים ביותר שיצא לי לאכול בזמן האחרון; הוא גם ללא ספק היה אחד הטעימים מהם. הבצק מטריף, מלית הפיסטוק מורגשת והפטל מוסיף חמצמצות נהדרת. לא לפספס.

הדבר היחיד שהצטערתי עליו במקום היה שלא לקחנו גם קרואסון שוקולד (פאן או שוקולה), כי הוא נראה מדהים. אז יש לי למה לצפות בפעם הבאה בבודפשט.

שורה תחתונה: אם אתם אוהבים קרואסונים – אל תפספסו את המקום הזה.
למקום >>

Ruszwurm Confectionery

מאפייה ותיקה ממש ליד ה-Fisherman Bastion שקיבלנו עליה כמה המלצות. הזמנו שתי עוגות הונגריות מסורתיות. הראשונה – דובוש. זוהי עוגת שכבות הונגרית המורכבת מכמה וכמה שכבות דקיקות של טורט וניל במילוי קרם שוקולדי ומעל הכל משולש טורט וניל טבול בקרמל. כמה פשוט – ככה טעים. בסופו של דבר זו עוגה שאי אפשר לטעות בה. העוגה השנייה שלקחנו היא ז’רבו; מלבן שעשוי גם הוא משכבות בצק במילוי אגוזים וריבה עם ציפוי שוקולד. אישית מאוד אהבתי את הז’רבו, אבל מי שאינם חובבי אגוזים או ריבה כנראה פחות יתחברו לרעיון.

שורה תחתונה: אחלה מקום לקפה ועוגה! אפילו שהוא מאוד תיירותי.
למקום >>

Arán bakery Budapest

כמה טעים היה פה! הגענו לא מאוד מוקדם בבוקר, והיתה צפויה לנו ארוחת צהריים במסעדה שווה, אז הזמנו יחסית במשורה. סנדוויץ’ טבעוני לא פחות ממדהים עם כרוב וטופו צלוי שממש הרגיש כמו סוג של פסטרמה בין שתי פרוסות לחם שעד היום אני חולמת עליו. ללא ספק אחד מהסנדוויצ’ים הטעימים ביותר שיצא לי לאכול בזמן האחרון. בנוסף, לקחנו מאפה מבצק קרואסון במילוי פטה ותרד שהיה מצוין, פריך וטרי מאוד.

שורה תחתונה: כיף של מקום שממש בא לי לחזור אליו. שווה מאוד לנסות את הסנדוויצ’ים!
למקום >>

Nándori Cukrászda

על המקום הזה קיבלתי המלצה חמה מתמר, חברתי האהובה, שכל המלצה ממנה היא זהב טהור. זוהי מאפייה מסורתית במיקום לא מאוד מרכזי, אבל שווה כל דקה של הליכה (או נסיעה, לעצלנים מביניכם :)). יש שם עשרות סוגים של עוגות הונגריות והיה לי מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי לבחור. בסופו של דבר בחרתי בשתי עוגות: הראשונה – עוגת אסטרהזי. זוהי עוגה המורכבת משכבות בצק אגוזים במילוי קרם וניל וזיגוג פונדנט “של פעם”. חגיגית מאוד, טעימה ויפהפיה. העוגה השניה בה בחרתי היתה פלודני; מעין מאפה שמרים עם פרג, אגוזים ומרציפן, שהיתה מדהימה בטעמה. לא מתוקה מדי, עדינה ואולי לא הכי “קונצנזוס”, אבל אם אתם אוהבים פרג – אתם הולכים לעוף עליה.

שורה תחתונה: וואו של מאפייה – מומלצת בחום ומכל הלב. אם הייתי גרה בבודפשט הייתי באה כל יום לטעום עוגות ולהכיר עוד יותר לעומק את הקונדיטוריה ההונגרית.
למקום >>

DesszertNeked

מקום שקיבלתי עליו כמה המלצות לקינוחים והייתי מאוד סקרנית לבקר בו. בפועל, הגענו לויטרינה קצת “עייפה”, אבל בחרנו שני קינוחים שנראו ונשמעו טוב. הראשון – מלבן מוס וניל עם אגסים שהיה חביב ועם מרקם טוב, למעט מעטה נוקשה של מרנג שקצת התייבש, ולא בצורה טובה. הקינוח השני היה עוגיית פיסטוק ופטל בציפוי שוקולד, שהגיעה בצורה של דיסקית שטוחה והיתה טעימה מאוד.

יכול להיות שהעובדה שהגענו למקום בשעות אחרי הצהריים (אם כי לא קרוב לשעת הסגירה) קצת העכירה על הביקור, אבל סך הכל לא מדובר במקום מלהיב במיוחד לעניות דעתי.

שורה תחתונה: אם אתם באיזור – שווה להציץ פנימה ולראות אם הקינוחים קורצים לכם. ואם לא – לא חובה.
למקום >>

מתוקים “על הדרך” ובתי קפה

Chez Dodo

אם אתם אוהבים מקרונים – כנראה שתחבבו מאוד את המקום הזה. מודה שבאופן אישי קצת נמאס לי מהעוגיה הצרפתית המפונפנת, אבל כשהיא עשויה טוב זה תמיד נחמד. לכן כשראיתי את המקום מבחוץ החלטתי להיכנס ולקנות שני מקרונים לטעימה. המקרון הראשון היה טבעוני, בטעם תות ופסיפלורה, שהיה מצוין! יצא לי כבר לטעום כמה מקרונים טבעוניים בחיי, והוא ללא ספק היה נהדר. חמצמץ מהפסיפלורה, מתקתק מהתות וללא טעמי לוואי משונים. המקרון השני שטעמנו היה מקרון עוגת דבש (!) עם איזשהו פרי יער שלא הכרתי. הוא היה ממש מוצלח, לא מתוק מדי למרות שקצת חששתי, ומאוד מיוחד ומתובל.

שורה תחתונה: אחלה מקום לחובבי מקרונים.
למקום >>

מתוקים נפלאים ואוכל משובח! | צילומים: נטלי לוין

Gelarto Rosa

גלידרייה חביבה שהקטע שלה זה לעצב את הגלידה בצורת פרח. לא היה תור כשהגענו, אז החלטתי שלמרות שזה כנראה לא יהיה איכותי במיוחד; יהיה נחמד לטעום שניים-שלושה טעמים. בחרנו בטעמי פיסטוק, קרמל מלוח ואגוזי לוז וקיבלנו גביע לא גדול במיוחד עם גלידה בצורה פרח. היה נחמד לראות את המוכרת מרכיבה את הגביע מול העיניים, אבל הגלידה עצמה לא מיוחדת או טעימה במיוחד. עצירה נחמדה אם בא לכם גלידה ואתם בסביבה.

שורה תחתונה: גלידרייה מאוד אינסטגרמית במהות שלה, אבל סך הכל טעימה. שימו לב שיש שני סניפים קרובים מאוד זה לזה, כך שאם באחד יש תור ענק – שווה לבדוק בשני.
למקום >>

Coffee Stand Dob st. specialty coffeeshop

דוכן קפה קטנטן במרכז העיר עם קפה טעים ושירות לבבי. קשקשנו קצת עם הבחור בדלפק והיתה שיחה מאוד משעשעת, קולחת ונעימה. מלבד הקפה המוצלח אכלנו גם בייגל שמכינים במקום עם סלמון וגבינה שהיה טעים מאוד וסגר פינה לארוחת בוקר קלילה.

שורה תחתונה: מקום כיפי לקפה.
למקום >>

9BAR

בבודפשט יש המון בתי קפה מודרניים ואופנתיים מהגל השלישי, וזה היה הטוב מבין אלה שביקרנו בהם. הבריסטה הנחמדה בדלפק היתה מאוד מסבירת פנים ועזרה לנו לבחור בין סוגי הקפה השונים. בחרתי בקולד ברו, שהוא אהבה חדשה שלי בחודשים האחרונים; נמרוד שתה קורטדו, והזמנו גם רולדת עוגת גזר. הקפה היה מצוין ממש והעוגה נהדרת. רכה, עשירה מאוד בקרם וגם יפהפיה בזכות צורת הרולדה.

שורה תחתונה: יופי של מקום לחובבי קפה.
למקום >>

Szimpla Kert + Szimpla Mini

הסימפלה-קרט הוא בעצם מתחם ברים, בתי קפה היפסטריים, גרפיטי ואומנות. המקום מזכיר קצת שילוב בין התדר והכולי-עלמא בתל אביב. הגענו לשם באחד הלילות, אבל מרוב שהיה מפוצץ באנשים, יצאנו החוצה וישבנו בבר המיני שממש ליד. אני ממליצה להגיע לשם בשעות היום (עדיף ביום ראשון, אז יש גם שוק איכרים קטן) להתרשם בצורה קצת יותר נינוחה מהמתחם.

ב-Szimpla Mini שתינו שני קוקטיילים מוצלחים: אני הלכתי על מוסקו מיול, נמרוד שתה דארק אנד סטורמי והיתה אווירה כיפית ושמחה עם הרבה אורות צבעוניים ואנשים צוחקים.

שורה תחתונה: המיני – אחלה מקום ללילה. הקרט – גם ללילה, לחובבי מועדונים ובימי ראשון גם עם שוק איכרים קטן וחמוד.
למקום >>

הדפס את המתכון