המלצות לפריז 2018: איך לאכול את פריז ב-4 ימים?

אחרי לא פחות מחמישה ביקורים בפריז, אני יכולה לומר שעיר האורות כובשת אותי בכל פעם מחדש, והעלייה למטוס בדרך חזרה הביתה מלווה תמיד בגעגוע קטן שנשאר לי בלב. הגעגוע הזה לאט לאט הולך ומתגבר, ובשלב מסוים גורם לי להזמין כרטיסי טיסה באימפולסיביות רק כדי לשוב אל העיר האהובה לעוד כמה רגעי קסם.

פריז היא קסם, היא תרבות, היא אהבה. לחובבי המתוקים היא גן עדן של ממש, כשבכל פינת רחוב יש פטיסרי, בולנז’רי או שוקולטרי וברוב המקרים את שלושתם. יש בה ניגודים מעניינים: תרבות רחוב לצד תרבות גבוהה; הומלסים באוהלים ברחובות של בורגנים; חנויות יוקרה לצד שווקי פשפשים ועוד דיסוננסים שהופכים אותה למרתקת.

כשאפרת, שרון ואני הזמנו כרטיסי טיסה ומלון בספונטניות ממש לפני כמה שבועות, ידענו בדיוק מה הולך להיות: טיול מתוקים. הרבה מתוקים! יצרנו מפה עם לא פחות מ-120 מקומות שונים, כאלה שידענו שנרצה לחזור אליהן מהיכרות עבר, ולא פחות חשוב – המון מקומות חדשים שנפתחו במהלך הזמן שחלף מאז הביקורים האחרונים של שלושתנו בעיר.

למרות שמרבית הטיולים שלי לחו”ל הם יחד עם נמרוד, היה נחמד לצאת קצת מהשגרה ולטייל עם חברות טובות. שלושתנו היינו בדיוק באותו סטייט אוף מיינד, מה שמאוד הקל על סדר היום (בקצרה: פטיסרי, הליכה, פטיסרי, הליכה, פטיסרי, הליכה וכן הלאה). כל כך כיף לטייל עם אנשים שחשובים להם בדיוק אותם הדברים.

בגלל שמצאנו כמה וכמה פנינים (בעיקר הודות לטל שפיגל המוכשר ולשרון היינריך הנהדרת), החלטתי לשתף אתכם בכמה מהחוויות שהיו לנו בעיר האורות.

Jacques Genin

ז’אק ז’נה היה התחנה הראשונה שלנו בעיר. מדובר באחד המקומות האהובים עלי ביותר בעיר, יש שם מקומות ישיבה וזה היה בדיוק מה שהיינו צריכות לנחיתה רכה בבוקר הראשון. אכלנו פארי ברס (הטוב בעיר לטעמי) וטארט קרמל, דבש ואגוזים שהיה כל כך טעים ועם בצק דקיק ומתפצח.

למזלנו הרב (והודות לטל האוזן המופלאה), זכינו גם בביקור קצרצר במעבדה בחלק העליון. מדהים לראות את כולם עובדים בסדר מופתי, ניקיון מבהיק ובחיוך שלא יורד להם מהפנים. קיבלנו טעימה של מרשמלו ליים בציפוי דקיק של שוקולד וכן פרלין שוקולד ותפוזים נפלא – והמשכנו הלאה.

L’éclair de genie

חנות האקלרים של כריסטוף אדם הפכה למעצמת ענק כשבכל פינה בעיר יש סניף של הרשת, מלא באקלרים המזוהים עמו כל כך. אקלרים אחידים בגודלם, יפהפיים, בשלל צבעים וטעמים שרק מחכים שתבחרו. אנחנו הלכנו על אקלר פטל ופסיפלורה, ברלט (סוג של טארטלט) עם קרם וניל ופקאן ואקלר קרמל מלוח ומסקרפונה. שלושתם היו מצוינים, וחובבי האקלרים בטוח יהנו כאן.

Blé Sucré

בבלה סוכרה, כך נטען, מוגש הקרואסון הטעים ביותר בפריז. שלל כתרים נקשרו לו, ולא היה ספק שאנחנו חייבות לבקר במקום ולטעום בעצמנו. הגענו לשם ביום גשום וקר במיוחד, קנינו קרואסון, מדלנים, קינוח אשכולית אדומה וקינוח קוקוס והתיישבנו באחד השולחנות בחוץ. הקרואסון היה מדהים לטעמי – זהוב, חמאתי ופריך מאוד מבחוץ, ועם חורים אווריריים, תפוחים ומושלמים בחלק הפנימי. קינוח האשכולית היה טעים, אם כי הקינוח השני שלקחנו האפיל עליו בקלילות – שכבות בצק פריך, קוקוס, שוקולד ותפוזים שהיוו עונג של ממש בכל ביס. המדלנים שלקחנו לדרך התגלו כהברקה והיו פשוט מעולים.

La Pâtisserie Cyril Lignac

שמעתי רבות על הפטיסרי של ליניאק, והוא נכנס גבוה בתוך הרשימה שהיתה לנו. כשהגענו למקום גילינו פטיסרי מוקפד ויפהפה עם גימורים מקסימים, אבל קינוח השוקולד שטעמנו שם היה ככה-ככה (וגם שרון הזהירה אותנו שהקינוחים שלו ממש אובר-רייטד). לא שהיה כל כך רע או משהו כזה, אבל לחלוטין לא מה שציפיתי אחרי כל השבחים. גלסאז’ השוקולד היה עבה ויצר ציפוי מאוד לא פרופורציונלי לקינוח, ובאופן כללי הטעמים היו קצת שטוחים ולא מעניינים. יכול להיות שיש לו קינוחים טובים יותר, אבל לכזו נפילה בטח שלא ציפיתי.

Du Pain et des Idees

מאפייה שכונתית מקסימה אליה הגענו יחד עם שרון היינריך המקסימה וגלי בת זוגה. שתיהן המליצו על המקום בטירוף (ולא בכדי), וגם הוא היה גבוה ברשימת ההמלצות שלנו. התור הארוך שהשתרך עוד מחוץ לחנות גילה לנו שמדובר בהחלט בפנינה מקומית, ואחרי טעימה גם הבנו שהשבחים ששמענו לחלוטין לא היו מוגזמים. טעמנו שבלול פיסטוק ושוקולד מדהים מבצק קרואסון, מאפי פוגאס אישיים עם זרעי כוסברה שהיו הלהיט שלנו לאותו אחה”צ, ועוד כמה מאפים טעימים אחרים. מקום פשוט מופלא ושווה להגיע לשם במיוחד.

LIBERTÉ

ליברטה הוא פטיסרי שכונתי באיזור תעלת סן מרטן (קרוב לפאן דז אידאס), יש בו מקומות ישיבה (מצרך חשוב במיוחד בימים גשומים), וגם אפשרות לארוחה קלילה (כי חייבים לאזן קצת את כל המתוק). גם לשם הגענו עם שרון היינריך, והבעלים שהיה במקום והכיר אותה פינק אותנו באחד הקינוחים מהויטרינה – טארט טאטן. פרוסות תפוחים מקורמלים, בצק עלים וקרם וניל יצרו קינוח נהדר, טעים ומושלם כשהגשם מתדפק על החלון.

Miss Manon

את מיס מנון אני זוכרת מהביקור הראשון שלי בפריז עם נמרוד. מדובר בפטיסרי שכונתי הכי “של פעם”, בפינת הרחוב בו היה המלון בו שהינו, ובכל בוקר היינו שותים שם קפה ואוכלים ארוחה קלה. הויטרינה שלהם עמוסה בהמון קינוחים צבעוניים נטולי יומרות שלחלוטין עושים חשק! שרון גם הכירה את המקום וזכרה את ארוחות הבוקר שלהם, וכך היה ברור שנבלה בו את אחד הבקרים בטיול. אחרי ארוחה קלה החלטנו לנסות את אחד הקינוחים ובחרנו בשארלוט פירות יער שהתגלה כפשוט נהדר, צבעוני ויפהפה.

Angelina

מעולם לא ביקרתי באנג’לינה עד הפעם הזאת בפריז, והאמת שאחרי הביקור הזה אני גם לא בטוחה שכל כך מתחשק לי לחזור. המקום מקסים, זה ברור, הויטרינה מעוררת תיאבון והכל נראה נהדר, אבל אקלר הפטל ופסיפלורה ששרון בחרה היה פשוט – לטעמי בלבד – לא טוב. שרון ואפרת ממש לא הסכימו אתי וטענו שמדובר באחד האקלרים הטעימים שאכלנו בטיול, אבל אני פחות התחברתי. אבל כמו שאומרים – על טעם ועל ריח אין מה להתווכח, כך שנראה לי שהכי טוב פשוט לנסות בעצמכם ולהחליט 🙂

Le Chocolat Alain Ducasse

כמה רציתי להגיע לחנות של אלאן דוכס, ואיכשהו הצלחתי לפספס אותה. הוא היחיד שגם מייצר בעצמו את השוקולד הגולמי, כך שמאוד סיקרן אותי לטעום את השוקולדים שלו. לשמחתי הרבה בקומת האוכל של לה בון מרשה היה דוכן של אלאן דוכס, וקניתי כמה וכמה שוקולדים לטעימה. המוכרת המקסימה גם נתנה לי לטעום פרלין ג’ינג’ר שעד עכשיו אני חושבת עליו בערגה, וטבלאות השוקולד מנדיאנט עם האגוזים והפירות היבשים היו פשוט יפהפיות. הפרלינים שקניתי ונאכלו כמה ימים מאוחר יותר (כבר בבית) התגלו כמדהימים – מעטה שוקולדי פציח ודקיק במילוי עשיר בשלל טעמים ומרקמים. ללא ספק אחד השוקולטיירים הטובים בעיר מבחינתי.

Tomo

ביום השלישי של הטיול שלנו פגשנו את טל שפיגל, הלא הוא Desserted in Paris המוכשר. אחרי ארוחת צהריים משותפת במסעדה יפנית נהדרת, ראינו מחוץ למסעדה את הפטיסרי היפני הקטן הזה. מאוד לא צרפתי קלאסי בשום צורה, וחומרי הגלם והטעמים המובהקים היו יפניים, אבל הסקרנות גרמה לנו להזמין את אחד מהקינוחים – מעין סנדוויץ’ פנקייק אוורירי במילוי ממרח אנקו (שעועית אזוקי). זה היה שונה מאוד וטעים מאוד. אני אהבתי!

Des Gâteaux et du Pain

קלייר דמון היא אחת השף פטיסייר הטובות ביותר בעיר לטעמי, והיה ברור שנגיע לחנות היפהפיה שלה בסן ז’רמן. אחרי התלבטות ארוכה החלטנו לקחת קינוח אגסים יפהפה, וטל גם שכנע אותנו לנסות את השוסון א סיטרון (מעין מאפה בצק עלים במילוי קרם לימוני חמצמץ). קינוח האגסים היה לא פחות ממדהים, וחובבי האגסים יתאהבו בו. השוסון היה פריך מבחוץ ועם מילוי לימוני כל כך טעים בחלק הפנימי. מאפה אדיר למי שאוהב לימון.

Pierre Hermé

מה עוד לא נכתב ונאמר על פייר ארמה. השליט הבלתי מעורער של עולם הפטיסרי, גאון בשילובי טעמים ומרקמים, ארכיטקט של קינוחים ועוד ועוד. כל מילה שנאמרה ונכתבה – אמת. זהו הביקור החמישי שלי בפטיסרי שלו, ומעולם (!) לא נפלתי שם על קינוח לא טוב. אצל פייר כבר עשינו חגיגה של ממש ו”פתחנו שולחן”. הזמנו: טארט וניל אינסופי, עוגת ונוס, מילפיי פרלינה, קרואסון איספהן וקרואסון מקולקציית הפטיש העונתית – אגסים וערמונים. מלבד הקינוחים גם לקחנו 3 מקרונים: מוגדור (פטל ושוקולד חלב), אפיס (קרמל, שוקולד ותבלינים) ואגס.

כל הקינוחים, בלי יוצא מן הכלל, היו פשוט מצוינים. טארט הוניל האינסופי היה אחד מהאהובים עלי ביותר, לצדה של עוגת ונוס היפהפיה עם התפוחים והורדים. המילפיי של פייר ארמה גם הוא מדהים, אם לא הטוב ביותר בפריז, עשוי שכבות צפופות של בצק עלים מקורמל (שמקופל פי 2, ובכך הופך ל-2000 עלים) במילוי קרם פרלינה ושכבת קראנץ’ פרלינה מתפצפצת. שלמות בכל ביס! המקרונים היו הטובים ביותר שיש, כיאה למלך המקרונים, ואין אף מקום בפריז שעושה מקרונים ברמה הזאת לטעמי.

Un Dimanche à Paris

מיד אחרי פייר ארמה, טל לקח אותנו לפטיסרי הזה, שסיקרן אותי זה מכבר. זה פטיסרי די גדול, עם ויטרינת קינוחים יחסית מצומצמת, אבל יש שם המון שוקולדים, קרמלים, מרמלדות ומתוקים אחרים שאפשר לקנות. לקחנו עוגת גבינה עם מנגו שהיתה פשוט מצוינת ועם בסיס פריך של סבלה ברטון. באופן מפתיע ראינו שם את השף של המקום ולצדו לא אחד מאשר סדריק גרולה (השף פטיסייר של מלון לה מוריס בפריז). טל ערך בינינו היכרות, ואני לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים.

Henri Le Roux

את אנרי לה רו אני עוד מכירה מהביקורים הקודמים בעיר, ולכן מאוד רציתי להיכנס לחנות היפה שלו בסן ז’רמן ולקנות כמה שוקולדים. בסופו של דבר ויתרתי על השוקולדים, אבל המרמלדות שטעמנו אצלו היו פשוט מצוינות – לא מתוקות מדי, כמעט ללא מעטה סוכר, ובטעמים נפלאים של תותי בר, אגסים ועוד. הקרמלים שלו, לצערי הרב, היו די גרועים וממש לא מומלצים.

Boulangerie Utopie

תגלית הטיול! הפטיסרי הזה, שנמצא בצפון המארה, היה ברשימת ההמלצות שלנו, אבל לא חשבתי שנגיע אליו כי לא שמעתי עליו יותר מדי מאף אחד (הוספתי אותו לרשימה אחרי שראיתי תמונה של טל עם קינוח משם). טל המליץ לנו בחום להגיע לשם, והמקום התברג בקלילות לאחד מ-5 המקומות שהכי אהבנו בטיול. טעמנו שם שבלול שומשום שחור מדהים. מדהים. מדהים. ועוד פעם מדהים. בצק קרואסון שחור מפחם (באמת! הוא מכיל פחם) במילוי קרם שומשום שחור וזרעי שומשום רגיל – מסוג המאפים שנראים קצת מרתיעים במבט ראשון, אבל ביס אחד מספיק כדי להבין שמדובר בהברקה של ממש.

מלבד מאפה השומשום השחור טעמנו גם קינוח אוכמניות ווניל שהיה כל כך יפהפה וכחול שלא התאפקנו, אם כי היה לו קשה להתחרות בטארט השומשום השחור שלקחנו לצידו – קלתית בצק פריך במילוי קרם שומשום שחור אפוי, מוס שומשום שחור ומעל הכל ציפוי גלסאז’ לבן וזרעי שומשום שחור שרומזים על מה שקורה בפנים. בנוסף, טעמנו גם מאפה בריוש כרוך במילוי ורדים שהיה מצוין גם הוא. המקום מאפשר גם לקנות פרוסות לחם שומשום שחור במשקל, אז קנינו פרוסה נאה וגם הלחם היה פשוט נפלא. פה אחד החלטנו שמדובר באחד המקומות הכי שווים שהכרנו במהלך הטיול הזה.

Patisserie Yann Couvreur

כל כך רציתי להגיע ליאן קוברור. השף פטיסייר הצעיר, שפתח את החנות הזאת ממש בשנה האחרונה, כל כך מוכשר ועושה דברים יפהפיים שממש עשו לי חשק לטעום. טל הזהיר אותי שבשעות הבוקר לא יהיו כמעט קינוחים ובודאי שלא המילפיי המדובר (מילפיי שהם מכינים על המקום בשלל טעמים), אבל החלטנו להמר בכל זאת, ולצערי הרב התאכזבנו לגלות שיש שם רק מאפי בוקר ועוגות בחושות. טעמנו שבלול פיסטוק ושוקולד שהיה טעים מאוד (אם כי לא טעים כמו בפאן דז אידאס), מאפה קואי אמאן שטעמתי לראשונה בחיי והגעתי למסקנה שזה ממש לא בשבילי, וההפתעה הטעימה – עוגת לימון ומנטה בחושה ופשוט מצוינת; רכה, מתוקה במידה ובמרקם מושלם. חייבת ביקור תיקון אצל יאן בפעם הבאה בפריז, אבל הפעם אחרי 12 בצהריים.

Les Artizans

לפטיסרי הזה הגענו ביום האחרון רגע לפני ששרון היתה צריכה כבר לנסוע לשדה התעופה ולתפוס את הטיסה בחזרה לאיטליה. הזמנו יחד 2 קינוחים מהויטרינה המקסימה והמוקפדת לארוחת הפרידה החגיגית. הראשון – קינוח פארי ברס בצורה חללית-משהו, שהזכירה לשלושתנו את מלחמת הכוכבים. הקינוח היה פשוט מעולה, עם טעמים עדינים של אגוזי לוז, שוקולד, פחזניות וקראמבל. הקינוח השני שהזמנו היה מלבן שוקולד וטונקה שהתגלה כהברקה של ממש, עם שילוב טעמים ייחודי ופשוט נהדר. לא הצלחנו להחליט מי מהשניים היה טוב יותר, ובהחלט מדובר במקום ששווה ביקור (ויש מקומות ישיבה).

Stohrer

סטורר הוא פטיסרי מהזן המסורתי – ויטרינה עמוסה בעשרות סוגים שונים של עוגות בשלל וריאציות וטעמים. אפרת ואני החלטנו להישאר נאמנות למסורת ובחרנו בעוגת באבא או רום שהיתה פשוט נהדרת, ספוגה בהמון רום ועם קצפת ותותים בחלק העליון. לעומת זאת, הקנאלה שאכלנו כאן היה גרוע למרות שנראה ממש טוב.

Mandarin Oriental

אחרי ארוחת צהריים במסעדה יפנית מצוינת שוב בהמלצתו וביחד עם טל, התחלנו לסייר בסביבה והגענו למלון מנדרין אוריינטל. האמת שמאוד התחשק לי להגיע לשעת תה באחד המלונות, אבל בסופו של דבר ויתרנו על העניין, אבל טל גילה לנו שיש במקום פטיסרי קטן ואפשר לקנות חלק מהקינוחים, אז בודאי שישר נכנסנו. הויטרינה יפהפיה, מודרנית ומוקפדת, ובחרנו בסנט אונורה שקיבל מראה עדכני במיוחד והתגלה כסנט אונורה הטוב ביותר שאכלתי בחיים. עוד היה שם קינוח אגסים שנראה מדהים אבל עליו כבר ויתרתי כדי להשאיר קצת געגוע לפעם הבאה 🙂

Popelini

בצפון המארה, כשכבר היינו כמה דקות מהמלון, הגענו לפופליני – פטיסרי ייעוד לפחזניות. האמת שהקונספט הרגיש לי קצת דל במחשבה הראשונה, אבל אחרי המלצות חוזרות ונשנות (בעיקר מאלון), ידעתי שאנחנו חייבים לטעום. בחרנו בפחזנית בנופי שהיתה פשוט מ-ע-ו-ל-ה: הבצק פריך ועם ציפוי עדין בטעם בננה, ובמילוי יש קרם טופי בננה ריחני וכל כך טעים. 3 ביסים מעולים שבהחלט שווים את העצירה.

Profiterole Chérie

התחנה האחרונה בטיול המשמין שלנו (סתם, אף אחת מאיתנו לא עלתה אפילו גרם במשקל!) היתה פרופיטרול שרי. זהו פטיסרי מודרני בו מכינים את הקינוחים במקום, מיד עם ההזמנה. יש המון אפשרויות לפרופיטרולים – עם או בלי גלידה, עם רטבים כאלה ואחרים ובשלל טעמים. בחרנו בפחזנית במילוי קרם קפה, תפוזים ומרנג שהוגשה עם רוטב טופי מי הדרים. למרות שלא היינו לגמרי סגורות על שילוב הטעמים זה היה לא רע בכלל, אבל היו שם כמה פחזניות אחרות שנראו אפילו יותר טעימות. בהחלט מקום שאשמח לחזור אליו.

עכשיו, אחרי שעברו כבר כמה ימים מאז שחזרנו והגעגוע עדיין טרי, אני נזכרת ברגעים שונים מתוך הטיול הקצרצר שלנו ונמלאת בשמחה. כמה כיף לטייל עם אנשים באותו סטייט אוף מיינד, בלי לדפוק חשבון לאף אחד ולהרגיש “לא נעים” שרק אוכלים כל הזמן. חזרתי מהטיול הזה מלאת השראה וכבר מדגדג לי לשחזר בבית כמה וכמה מהקינוחים שטעמנו, זה בטח יקרה כבר די בקרוב.

אפרת ושרון, היה לי כל כך כיף אתכן – לא יכולה לחשוב על שותפות טובות יותר מכן לטיול הטעים הזה. תודה רבה לשרון היינריך ולגלי על הפגישה הטעימה, תמיד כיף לפגוש אתכן, ובפריז מדובר בתענוג של ממש. ואחרון חביב – תודה ענקית לטל שפיגל המהמם על הזמן והשעות הארוכות שהעברת איתנו! הראית לנו צדדים אחרים של פריז, הרבה מקומות שפחות הכרנו, והיה פשוט כיף גדול לטייל, לאכול ולראות אותך בפעולה. ולחיי הטיול הבא ♥

והנה עוד המלצות לפריז מ-2013 >>

לחצו כאן למפת המלצות >>

הדפס את המתכון