המלצות ללונדון: חלק א’

על ידי נטלי לוין
פורסם: עודכן לאחרונה ב 564 צופים

צילום: נטלי לוין

לונדון. ככה סתם בשבוע האחרון של השנה האזרחית, בלי יותר מדי תכנונים, נחתנו בלונדון הקרה. קר שם, בלונדון, במיוחד בעונה הזאת של הקריסמס והשנה החדשה. מצוידים במעילים טובים והרבה שכבות ביגוד לכל חלקי הגוף (כובע וצעיף זה לגמרי Must שם), טיילנו ברחבי העיר הזאת במשך שבוע שלם.

חוץ מכל מוקדי התיירות ה”רגילים” ביקרנו בלא מעט מקומות מיוחדים וכיפיים עליהם אמליץ בשני הפוסטים הקרובים. האווירה הקסומה של העיר הזאת, במיוחד עם אורות חג המולד והשנה החדשה שפזורים ברחבי העיר, פשוט עשתה לי חשק להישאר שם לנצח. לטעמי מזג האוויר הסגרירי והקודר של העיר הזאת נותן לה קסם שלא נתקלתי בו באף עיר אירופאית אחרת, שאני לא יכולה להסביר במילים.

לפני כל ההמלצות אני חייבת להודות לכל מי שתרם וסייע להנאה שלנו ע”י המלצות מעולות (אחת אחת) לטיול שלנו. קטנה היריעה מלהזכיר את כולם, אבל אתם יודעים מי אתם, ואני מודה לכם על כל המלצה במייל/ טלפון/ סמס/ טוויטר/ פייסבוק/ יונת דואר שהעברתם לי. אין כמוכם, ובלעדיכם הפוסט הזה כנראה היה נראה אחרת.

מאחר וההמלצות רבות וכוללות גם ביקורת של כמה מסעדות, החלטתי לחלק את כל החוויות שלנו לשני פוסטים נפרדים, ולהתמקד כרגע במסעדות עצמן. בפוסט הבא (שיעלה ממש בימים הקרובים) אכתוב המלצות כלליות יותר ולמקומות קטנים ששווה להגיע אליהם (ולא בהכרח בהקשר קולינרי).

Ottolenghi (סניף Islington)
287 Upper Street, London
http://www.ottolenghi.co.uk/locations/islington/

צילום: נטלי לוין

לאוטולנגי הגענו לאחר שקיבלנו המון המלצות. את הספר יש לי בבית, והתמונות בו הבהירו לי שהמקום דורש שאבקר בו, ולו רק בשביל להתרשם מהקינוחים היפהפיים. החלטנו לנצל את הביקור גם לארוחת בוקר (ש-שימו לב- לא מוגשת בכל הסניפים, אלא רק בסניף המדובר). המקום מרשים למדי; אמנם לא גדול במיוחד, אבל מעוצב באופן נעים ומזמין, ולגמרי עושה חשק לשבת שם, על אף השולחנות המשותפים (קיבוץ זה כאן). ראוי לציין את אוסף הקינוחים היפהפיים שמפאר את חלון הראווה בפנים ובחוץ.

התאכזבנו לגלות שארוחת הבוקר עליה דימיינו התבררה כלא מרשימה בכלל. איך נאמר – בארץ עושים את זה יותר טוב… הארוחה כללה מנות נחמדות אך קטנות ויקרות למדי. כדי לסתום את הרעב לגמרי הזמנו קרואסון שקדים שהיה טעים מאוד, אם כי היה עדיף אם היה מוגש חם. לסיום לא התאפקתי וביקשתי רשות לצלם את שלל המאפים והקינוחים היפים בחלון הראווה ונעניתי בחיוב ובחיוך (בשונה לחלוטין, למשל, מכל מקום בערך בפריז).

לסיכום – מקום ששווה לקפוץ אליו, אם כי עדיף לותר על ארוחת הבוקר ולגשת ישירות למאפים ולקינוחים. הכי טוב: לקנות 2-3 קינוחים קטנים בטייק-אוואי וללכת לשבת איתם באיזה פארק נעים בסביבה (ויש כאלה למכביר בלונדון).

Maze by Gordon Ramsay
10 – 13 Grosvenor Square London (תחנת Bond בטיוב)
http://www.gordonramsay.com/maze/

מהשנייה הראשונה בה ידעתי שאנחנו טסים ללונדון, חיפשתי את מסעדת Maze של גורדון רמזי כדי לדעת כמה הולך לעלות התענוג וכמה זמן מראש יש להזמין מקום. ובכן – שתי בשורות: הראשונה, לתפריט צהריים במסעדה בעלת כוכב מישלן אחד, המחיר לא-כזה-נורא: 24 פאונד לארוחה בת 4 מנות (לאדם); השניה, בצהריים לא מוכרחים להגיע עם עניבה ו/או ג’קט (אם כי יש להתלבש בצורה הולמת בכל זאת), ולא מוכרחים להזמין מקומות מראש (אך זה אפשרי ומאוד נוח דרך אתר האינטרנט).

אם לסכם את הארוחה במילה אחת: Wow. ללא ספק הארוחה הטובה ביותר שאכלתי בחיים. מרמת המפית המעומלנת ועד לאחרון המלצרים – ברמות תיקתוק כאלה לא נתקלתי. אפילו פעם אחת לא חיפשנו מלצר בשביל לבקש/ לשאול משהו, והכל היה כל כך מתוקתק כמו מכונה משומנת.

Maze

צילום: נטלי לוין

פתחנו את הארוחה בלחמים נהדרים שמגיעים בכלי נירוסטה גבוה ביחד עם עיגול של חמאה מלוחה. שני הסוגים היו טובים, אם כי הבגט היה טרי וקריספי ולא יכולנו להפסיק לנשנש ממנו ביחד עם החמאה טעימה. מאחר וסדר של מנות ראשונות-עיקריות לא ממש היה, אכתוב את סדר המנות כפי שאכלנו:

מרק דלורית, בשר מעושן וגרעיני דלעת קלויים

היה קרמי, בעל טעמים עדינים של דלורית מתקתקה שהשתלבה היטב עם הבשר המעושן. זהו ממש לא “מרק כתום” כפי שניתן לצפות, והוא מהווה שינוי מרענן לכל מרק שיצא לי לאכול בחיי.

עוף צעיר צלוי עם קונפי-רגל, סלט תפוחי אדמה, בצל ירוק ופנצ’טה, ומסביב לכל רוטב ויניגרט-עוף

עוד מנה ראשונה ולא גדולה במיוחד, שהייתה טעימה מאוד. העוף היה מושלם: רך, עסיסי וממש נמס-בפה, והשתלב נפלא עם סלט תפוחי האדמה, שקיבל טעמים מעושנים מהפנצ’טה. מנה נפלאה.

(לא מתפריט הצהריים): דאמפלינג (כיסונים סיניים) של לובסטר, לנגוסטין וסלמון ברוטב של קפיר-ליים ופונזו

לא יצא לי לאכול אף פעם דאמפלינג כהלכתו, ואם כך אמורים להיות דאמפלינגס- אני מוכנה לאכול אותם לשארית ימי חיי. הלובסטר היה מורגש מאוד, הסלמון קצת פחות, מה ששימח אותי מאוד, וביחד עם הרוטב החמצמץ והטעים נוצרה מנה מעולה.

לחי עגל עם פטריות שימג’י ופירה תפוחי אדמה

כנראה המנה הטובה ביותר שיצא לי לאכול בMaze. הבשר היה כל כך רך ועסיסי שפשוט התפרק בכל מגע עדין עם המזלג. הפירה היה שונה מכל פירה שיצא לי לטעום, והיה בעל גוף נוקשה יחסית ופחות קרמי ומלטף, אך השתלב בצורה מושלמת עם הרוטב. הפיטריות היו כל כך טעימות, שכמעט רבנו עליהן לקראת הסוף.

בטן חזיר עם תפוחי עץ צלויים, כרוב מסולסל וקונפי בצל

מנה שהייתי בטוחה שלא אוהב (בעיקר עקב ניסיון לא-מוצלח עם מנה דומה שאכלתי במזללה של מאיר אדוני). אלא שלאחר הביס הראשון התאהבתי. הבשר היה רך ועסיסי, והשתלב מעולה עם מתיקות התפוחים וקונפי הבצל.

Maze

צילום: נטלי לוין

פרוסות סלק דקיקות עם גבינת עיזים מוקצפת, צנוברים ורוטב סלק סמיך

למראה ראשון המנה הזאת נראית כמו קינוח. היא כל כך יפה שפשוט לא רציתי להרוס את כל הקונסטרוקציה. זה לא מנע מאיתנו לגמור מהצלחת עד תום ולהתלהב מהטעמים הנהדרים והקראנצ’יות הפריכה שמוסיפים הצנוברים הקלויים. מסוג המנות שכבר דמיינתי בראש איך אני מכינה את הגרסא המתוקה שלהן (יש למה לצפות).

טרין עוף וכבד אווז עם צ’אטני אגס

עוד מנה שממש לא חשבתי שאוהב. אמנם לא ברמה של המנות הקודמות (בעיקר כי אני פחות אוהבת בשרים קרים), אבל בהחלט מנה מצוינת ומומלצת לחובבי הז’אנר.

ונעבור לקינוחים. לאחר מנוחה קצרה והמשך התרגשות מעצם השהייה במקום, קיבלנו שוב את התפריט ובחרנו ממנו שני קינוחים. מאחר ואנחנו שמנמנים ולא יכולנו להתאפק (כי מי יודע מתי עוד יצא לנו לאכול במסעדה ברמה הזאת) הזמנו גם שוקולדים (מעולים!) וקפה.

Maze's Desserts and Breads

צילום: נטלי לוין

טארט טאטן אננס, קרם קוקוס והל לצד סורבה ליים

על בסיס בצק פריך דקיק ושברירי (להערכתי Pâte brisée), נחו שלוש קוביות בינוניות של אננס מקורמל ומתובל, כאשר ביניהם מזולף מעין קרם פטיסייר עם קוקוס והל, ולצד הכל סורבה ליים חמצמץ. אין לי הרבה מה להגיד על הקינוח הזה מלבד העובדה שמדובר בקינוח מדהים, אם כי המנצח היה דווקא הקינוח השני.

קראמבל תפוחים ואוכמניות

נשמע סתמי, נכון? גם אני חשבתי ככה, וכבר ציפיתי לתבנית רמקין לוהטת עם איזו גלידה מעפנה, אלא שבמייז כמו במייז שוברים גם פה את הגבולות ומגישים קינוח שאינו חם בכלל, ושקראמבל זה הדבר האחרון שהייתי קוראת לו. קציפה אוורירית ומלטפת של קרם חמצמץ (לימון/ ליים), כשבפנים מסתתרת הפתעה בדמות כדור סורבה אוכמניות ושברי קראמבל ותפוחים מקורמלים. כל זאת כאשר מסביב נמזג בעדינות (ע”י המלצר כמובן) רוטב אוכמניות מצומצם וקרמלי להפליא. זה הקינוח הטעים ביותר שיצא לי לאכול בחיים. וזהו.

לסיכום אני חייבת להגיד שהחוויה ב-Maze הייתה מעל ומעבר לכל מה שדמיינתי. עצם השהייה שם מעט הלחיצה אותנו, אני חייבת לציין, אבל כל האוכל והחוויה בשלמותה הם משהו שאני לא אשכח בחיים. כמו כן גם העזתי לבקש עותק למזכרת מתפריט הקינוחים שלהם והם אף נענו בחיוב, כך שגם זה גרם לי לאושר ולחיוך שלא ירד לי מהפרצוף עד יומיים לאחר מכן לפחות.

בסופו של דבר הארוחה עלתה לנו כ-70 פאונד (כולל שירות), שהם משהו כמו 450 ש”ח. לא הארוחה הזולה ביקום, אבל אני יכולה להגיד שכבר יצא לי להוציא סכומים דומים על ארוחות במסעדות (אמנם ספורות) ולא נהניתי כפי שנהניתי פה. בשביל ארוחת פינוק מוחלטת זה לחלוטין היה שווה את זה.

 Jamie’s Italian (סניף Canary Wharf)
2 Churchill Place, Canary Wharf, London
http://www.jamieoliver.com/italian/canary-wharf
Jamie's Italian

צילום: נטלי לוין

למסעדה האיטלקית של ג’יימי אוליבר הגענו די במקרה. יום שהתחיל בסיבוב באיזור המקסים Canary Wharf וכלל גם החלקה על הקרח (אני אפילו די טובה בזה!), המשיך בזה שפתאום נתקלנו במסעדה של ג’יימי, שהתאימה מאוד לרעב שבו היינו נתונים. מקום כמובן שלא הזמנו, אבל חמש דקות של המתנה וכבר התפנה לנו שולחן נעים במרכז המסעדה, והונחו לפנינו שני תפריטים. אין תפריט צהריים מיוחד, אבל המחירים היו שפויים יחסית.

אז מה אכלנו?

למנה ראשונה הזמנו ארנצ’יני שהם כדורי אורז קריספיים עם מוצרלה מעושנת ופטריות פורצ’יני. המנה הוגשה לצד רוטב עגבניות פיקנטי, שהיה כיף לטבול בו את הכדורים ולהתענג על הגבינה הנמסה והפטריות הטעימות.

פנזרוטי פטריות יער. מנת הפסטה הטעימה ביקום בערך. אין לי שום דרך אחרת לתאר את המנה הזאת חוץ משמחה בצלחת. הכל בה פשוט היה שמח, כיאה למטבח איטלקי. הפסטה עצמה הייתה אל דנטה ולא רכה מדי כפי שחוטאים לעשות מדי פעם (במיוחד בפסטות ממולאות מסוג זאת). המילוי היה כל כך עשיר בטעמי פטריות שלא רצינו שהמנה תיגמר.

אוסובוקו מילנז על מצע פולנטה לבנה. מנה קצת פחות מוצלחת מהקודמת, אך עדיין טעימה מאוד. הבשר היה רך וטעים, הירקות היו עשויים אך עדיין מעט פריכים, מה שמאוד הוסיף מבחינת המרקמים, וכל המרכיבים נחו על פולנטה טעימה, אם כי יצא לי לאכול פולנטה טובה יותר בחיי.

אחרי לבטים קשים באשר לקינוח בחרנו בהמלצת המלצר, שנשמע כל כך נלהב באשר אליו, בקינוח שלכאורה נשמע שגרתי ולא מיוחד. לימון-קארד, קראמבל ופירות יער מזוגגים. כמה פשוט – ככה טעים. ביסים קטנים ומתוקים של סיום נפלא לארוחה טובה מאוד.

המלצר היה כל כך קשוב, נחמד ומקצועי, שהיה נעים מאוד לשבת שם לאורך כל הארוחה וגם להתייעץ איתו בנוגע לחלק מהמנות והקינוחים. בסיכומו של דבר יצא לנו חשבון של כ-40 פאונד (כולל שירות), שהם כ-240 ש”ח לארוחת צהריים טעימה ביותר ובהחלט שווה את המחיר. מומלץ מומלץ מומלץ!

בפוסט הבא: עוד המלצות קולינריות וגם כאלה שלא.

השאר תגובה

25 תגובות

maayan ינואר 7, 2012 - 9:02 pm

אויייי.. עשית לי חשק. כמה מבאס שהייתי אמורה להיות כרגע בלונדון והטיול התבטל :(

הכל נקרא כל כך טוב למעט ארוחת הבוקר באוטולנגי.. אם אני זוכרת נכון בביקורי שם אכלנו מבופה הסלטים במקום ולא מארוחת הבוקר.

מחכה לפוסט השני..

הגב
שרית ינואר 7, 2012 - 9:03 pm

נטלי, איזה מזל שקראתי את הפוסט. אני שם בקרוב ותכננתי בוקר שלם על ארוחת הבוקר של אוטלונגי.. התוכנית הזו איך נגיד ירדה מהפרק :)

הגב
ליטל ינואר 7, 2012 - 11:16 pm

איזה כיף של פוסט ועוד יותר כיף שביום רביעי אני טסה ללונדון! הכל נרשם!!!

ליטל

הגב
נועה ינואר 7, 2012 - 11:36 pm

השעה 23:30 בלילה, עשית אותי ממש רעבה.
כיף לקרוא (ולא רק לשמוע) שהיה לך כיף, זה הכי הגיע לכם!

הגב
סתם יום של חול ינואר 8, 2012 - 1:26 am

[…] האחרונים. השבוע בלונדון היה נהדר (ראו פירוט קולינרי אצל האישה), אבל בכל הנוגע להופעות, אין ממש מה לחפש שם בתקופה זו של […]

הגב
איילת ינואר 8, 2012 - 7:49 am

איזה כיף לפתוח את יום ראשון המבאס משהו עם פוסט כזה כיפי.. עשית לי חשק בטירוף ! שיהיה לך שבוע טוב:)

הגב
מיקי ינואר 8, 2012 - 7:52 am

אני אחוזת קינאה , ברור שעשיתם חיים. תמשיכו להנות מהחיים ולאכול טוב.

הגב
יעל ינואר 8, 2012 - 10:27 am

איזה כיף לקרוא!
החזרת אותי אחורה כמעט חודש, כשאנחנו היינו שם…
אכלתי את אותה הפסטה אצל ג׳יימיס איטליאן, והא היתה פשוט מצוינת.
לעומתכם אנחנו לקחנו את הטירמיסו, שהיה פשוט אלוהי :-)
מחכה לקרוא עוד!

הגב
gastro ינואר 8, 2012 - 11:44 am

THANKS A LOT!!!!

הגב
ניצן ינואר 8, 2012 - 12:31 pm

!!!!!!!

אני כ”כ נלהבת מלראות שהלכתם למסעדה שאני בערך הכי-רוצה-ללכת-אליה! במקום-אליו-אני-הכי-רוצה-ללכת!!!! (גורדון רמזי כמובן :))
בחוברת שלי על לונדון היה כתוב שצריך להזמין מקום 3 חודשים מראש! מגניב שלא הייתם צריכים לחכות!
-האמת שזה באמת קצת יקר אבל שווה כל ביס! עכשיו, אחרי שקראתי את הפוסט שלך אני הכי רוצה לנסוע לשם, לא מוכנה לוותר על ההזדמנות! :)

-איזה יופי שנתקלתם בטעות במסעדה של ג’יימי אוליבר! עוד שף אדיר :) מקווה בטיול שלי להגיע למסעדה שלו גם:]

-הקינוחים ב”אוטולנגי” נראים מעלפים, ממש לאכול את כולם אחד אחרי השני!

נטלי, עשית לי אושר בעיניים עם מה שכתבת כאן :) אני לא יכולה לחכות לטיול שלי! ואני בטוח אגיע למקומות שציינת כאן :)))

תמשיכי להדהים אותנו =]

ניצן

הגב
מיה ינואר 9, 2012 - 10:22 am

טוב, את לוקחת את הילדים (כן ברבים) ואני נוסעת ללונדון ל-24 שעות לאכול אצל גורדון רמזי. אולי נישאר כמה ימים. תתכונני.

הגב
עלמה ינואר 10, 2012 - 8:20 pm

יש מצב טוב שאני מגיעה ללונדון באפריל. גזור ושמור!

הגב
לונדון: חלק ב’ | עוגיו.נט ינואר 11, 2012 - 12:01 am

[…] שבודאי כבר הבנתם מהפוסט הקודם, אכלנו טוב בלונדון. למרות כל האזהרות שנשמעו ממספר […]

הגב
ליטל ינואר 11, 2012 - 2:44 pm

כולי קנאה!!!עכשיו צריך לנסוע…

הגב
עדי ינואר 17, 2012 - 6:46 pm

שלום.
גרמת לי להתגעגע.
איזלינגטון הוא הסניף הכי גדול של אוטולנגי, אז את יכולה רק לדמיין מה המצב באחרים. אני תמיד אכלתי שם צהריים – שמאוד מומלצת, פשוט טעים.

הגב
נוֹעָה ינואר 18, 2012 - 2:08 am

היי נטלי,

יש לי שאלה אליך שלא נוגעת לפוסט הזה. אני מקווה שזה בסדר.
אני רוצה להכין עוגה בחושה – במתכון רשום כוס שמן, ואני רוצה להמיר את השמן בחמאה. הטעם יהיה בטח טוב יותר.
האם זה יפגום במרקם העוגה?
כמה חמאה שמים במקום כוס שמן?
בתודה לך.

הגב
נטלי ינואר 18, 2012 - 10:35 am

היי נועה,

כוס שמן בעוגה בדרך כלל אפשר להמיר בחמאה מומסת. ההמרה היא כוס שמן = 200 גר’ חמאה מומסת.
מבחינת מרקם זה תלוי כמובן על איזו עוגה מדובר. באופן אישי אני חייבת לציין שדווקא בעוגות בחושות אני מאוד אוהבת להשתמש בשמן צמחי ולא תמיד בחמאה, משום שהעוגה המתקבלת בתום האפייה היא עסיסית יותר הודות לשימוש בשמן, אבל זה בהחלט עניין של טעם.
זה ממש לא יפגום במרקם העוגה, אך כן ישנה אותו מעט, ובעיקר יעניק ריח חמאתי מעולה :)

בהצלחה!
נטלי

הגב
עוגת גבינה לימונית עם קרמל פירות יער | עוגיו.נט ינואר 18, 2012 - 11:50 pm

[…] זמן שלא אפיתי ממש. עוד לפני שטסנו ללונדון יצא שסופי השבוע שלי היו רגועים באופן מוחלט ולא […]

הגב
הדר ינואר 23, 2012 - 9:54 am

יקירה, האם במסעדתו של גורדון רמזי אכלתם ארוחת טעימות או מתוך התפריט?

הגב
נטלי ינואר 23, 2012 - 9:56 am

היי הדר,

אכלנו מתפריט הצהריים, שנותן 4 מנות ב24 פאונד. בוחרים את המנות מתוך רשימה של משהו כמו 12-14 מנות (כולל קינוחים).

נטלי

הגב
טלי ינואר 23, 2012 - 10:48 pm

בהמלצתך הלכנו היום לרמזי לארוחת טעימות.
אמנם ארוחת טעימות אבל אני עד עכשיו מופתעת כשאני נזכרת ב4 הכפות שקרויות מרק דלורית….
תכלס חוויה נחמדה אבל לא יותר מזה ולא הייתי ממליצה עליה לא אוכל מדהים ובטח לא ממלא את הבטן.

הגב
נטלי ינואר 24, 2012 - 12:14 am

היי טלי,

צר לי שלא נהנית, הכל עניין של ציפיות וטעם אישי כנראה. אנחנו נהנינו מכל רגע במסעדה ומכל המנות ובודאי שלא יצאנו רעבים.

נטלי

הגב
עמרי פברואר 4, 2012 - 7:46 pm

מצחיק. הייתי בשתי המסעדות הראשונות, והרשמים שלי זהים לחלוטין. אל השלישית התכוונתי ללכת ואיכשהו לא יצא.
תודה.

הגב
מיכל דצמבר 7, 2013 - 9:21 pm

היי, אפשר לשאול היכן לנתם? מחפשת המלצה.

הגב
נטלי לוין דצמבר 7, 2013 - 11:19 pm

היינו במלון דירות שנקרא Think apartments. יש כמה כאלה ברחבי העיר, אנחנו לנו באיזור של תחנת Earl’s Court.

תעשי חיים :)
נטלי

הגב

אני רוצה להירשם למועדון של עוגיו.נט!

חדש באתר

עקבו אחרי בסושיאל

© כל הזכויות שמורות לנטלי לוין 2023 | פיתוח ועיצוב אתר: FOXMART.

img.pf-button-img + .pf-button-text { margin-left: 6px; margin-right: 10px; }