עוד שבוע עבר, והחופש הגדול כבר נגמר. כולם חוזרים מחר לבית הספר ולעבודה, אחרי ימים ארוכים של בטלה והנאה (או סבל, תלוי למי:-)), וזה ללא ספק דבר מצוין.
אני אוהבת את סוף הקיץ; הוא מסמל בעבורי את תחילתה של עונה נפלאה, עם מזג אוויר מצוין (טוב, זה ייקח עוד מספר שבועות בכל זאת), וחגים נעימים (ראש השנה זה אחלה חג). בכלל, יש אווירה נהדרת בתקופה הזאת של השנה – התחלה, התחדשות וצמיחה. אמנם זו קלישאה, אבל ללא ספק מתחילה לאפוף את כולנו אווירה חגיגית.

עדיין חם, כמובן, ומה יותר טוב לקירור הגוף (והנפש) מגלידה? ועוד יותר טוב – קוקילידה, שמשלבת את שני הדברים האהובים עלי: גלידה ועוגיות! אז השבוע הוחלט על קוקילידה ביתית.

גלידה ביתית זה דבר קצת מעצבן: בשביל שהיא באמת תצא טובה, רכה ועם מרקם מושלם, אין מנוס וכדאי להצטייד במכונת גלידה. הבעיה מתחילה בזה שכמעט לאף אחד שאני מכירה אין מכונת גלידה בבית, וגם לי אין. אז מה עושים? עובדים קצת יותר קשה, אבל לא בהרבה. זה אמנם מנג'ס, לא מהיר ודי מייגע, אבל אחרי כמה שעות של "עמידה על המשמר" מתקבלת גלידה לא רעה בכלל.

אז איך עושים גלידה ביתית בלי מכונה? מנסים לחקות את הפעולה של המכונה; מצננים את תערובת הגלידה לחלוטין (במקרה הזה קרם אנגלייז מועשר בשמנת מתוקה), מעבירים לתבנית די שטוחה, ומקפיאים. כל 30-40 דק', באים להגיד יפה שלום וטורפים בעזרת מטרפה את תערובת הגלידה (שהולכת וקופאת עם הזמן כמובן). לא מאוד מסובך, רק שצריך קצת סבלנות וזה לא מהיר מאוד.

החיסרון בשיטה הזאת הוא שהגלידה לא יוצאת בדיוק כמו מהמכונה. היא לעולם תצא מעט קרחית וקשה יותר, ודווקא לקוקילידה ביתית זה לא כל כך נורא, כי צריך שהגלידה תהיה יציבה למדי. אז יאללה לעבודה!

קוקילידה ביתית עם עוגיות שוקולד – פקאן וגלידת וניל – רום משגעת.

כ 18 קוקילידות בינוניות

לעוגיות שוקולד – פקאן (מבוסס על מתכון של מרת'ה סטוארט עם התאמות ושינויים שלי):

100 גר' חמאה רכה
100 גר' סוכר
50 גר' סוכר חום כהה (לא דמררה)
חצי כפית מלח
ביצה גדולה
חלמון
תמצית וניל
180 גר' קמח לבן
חצי כפית סודה לשתיה
חצי כפית אבקת אפייה
60 גר' קקאו כהה
50 גר' פקאן טבעי קצוץ גס
50 גר' שוקולד צ'יפס לבן

לגלידת וניל – רום:

500 מ"ל שמנת מתוקה
250 מ"ל חלב
גרגרים מחצי מקל וניל
150 גר' סוכר
7 חלמונים מביצים מספר 2
2 כפות רום (משקה, לא תמצית)

ההכנה:
מתחילים עם הגלידה; בסיר קטן מניחים שמנת מתוקה, חלב ווניל ומביאים לסף רתיחה. בקערה קטנה טורפים יחד חלמונים וסוכר בעזרת מטרפה ידנית, עד שהתערובת מבהירה מעט.

את תערובת החלב מסננים, ועושים השוואת טמפרטורות עם תערובת החלמונים: מוזגים כשליש מכמות החלב על החלמונים וטורפים במרץ, לאחר מכן ניתן להוסיף את שארית החלב לחלמונים וטורפים שוב.
מעבירים את התערובת שהתקבלה בחזרה לסיר, ומבשלים על אש נמוכה תוך ערבוב מתמיד בעזרת מרית או כף עץ (ולא מטרפה!). התערובת מוכנה כאשר היא סמיכה מספיק ומכסה את כף העץ או המרית ולא נוזלת ישר. אם מעבירים אצבע על כף העץ היא משאירה פס ברור בקרם האנגלייז. אפשר לראות פה כיצד זה צריך להיראות.

מקררים לחלוטין את קרם האנגלייז ומוסיפים רק כשהוא קר את הרום בערבוב מהיר.

לאחר שהתערובת קרה, אפשר להעביר אותה לתבנית די שטוחה (אני השתמשתי בתבנית של בראוניז), מרופדת בניילון נצמד (שיהיה קל לשלוף לאחר מכן את הגלידה הקפואה). מקפיאים כחצי שעה, וטורפים בעזרת מטרפה את התערובת (שהתחילה כבר לקפוא). ממשיכים לעשות את זה עוד שלוש – ארבע פעמים נוספות. לאחר מכן הניחו לגלידה לקפוא לחלוטין בתבנית.

בינתיים מכינים את העוגיות:

מחממים תנור ל170 מעלות.

בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים חמאה, שני סוגי סוכר ומלח. מעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת אוורירית למדי. מנקים היטב את התערובת מדפנות הקערה בעזרת מרית ומוסיפים את הביצה, החלמון והוניל. ממשיכים לעבד יחד עד שהתערובת אחידה.

מוסיפים את הקמח, סודה לשתיה, אבקת אפייה והקקאו ומעבדים רק עד שמתחיל להיווצר בצק. בשלב זה מוסיפים את הפקאנים והשוקולד הלבן ומעבדים ממש עד שמתקבל גוש בצק ולא יותר מזה.

בעזרת 2 כפיות (אני השתמשתי בכף גלידה קפיצית, מקל מאוד על החיים) יוצרים תלוליות שוות בגודלן ובמרווחים, ומשטחים את העוגיות מעט בעזרת הידיים (העוגיות עוד ישתטחו במהלך האפייה).
אופים כ12-14 דק', עד שהעוגיות יציבות למדי, המרכז עדיין יכול להיות קצת רך, אבל הוא עוד יתייצב במהלך הצינון.

הרכבת הקוקילידה:

זוכרים שהקפאנו את הגלידה בתוך תבנית די שטוחה מרופדת בניילון נצמד? זה הזמן לשלוף אותה החוצה מהתבנית ולקרוץ עיגולים בקוטר של העוגיות שלנו (משהו כמו 4-5 סמ'). בשלב הזה כדאי וצריך לעבוד די מהר (במיוחד בחום הזה ואם אין לכם מזגן במטבח). בין כל שתי עוגיות מניחים עיגול גלידה וסוגרים לסנדוויץ' טעים ויפה.

שומרים בפריזר את הקוקילידות המוכנות בתוך קופסא אטומה. בגלל שהגלידה לא מאוד רכה, אני ממליצה להוציא את הקוקילידות כחמש דקות לפני שרוצים לאכול אותן, על מנת שהגלידה תתרכך מעט.

בתאבון!

הערות, הארות ותוספות:

• אם יש לכם מכונה (איזה כיף לכם, אני רוצה גם:-)), כמובן שתהליך הכנת הגלידה יהיה מהיר ויעיל הרבה יותר: פשוט מצננים את התערובת ומעבירים למכונת הגלידה. תוך 30-40 דק' יש לכם גלידה שווה לגמרי.
• אם אתם לא אוהבים רום או וניל, אפשר לגוון בטעמי הגלידה: להוסיף שוקולד צ'יפס, אגוזים, צימוקים (רום וצימוקים הולך מעולה), קליפות הדרים מסוכרת ובעצם כל תוספת שאתם אוהבים בגלידה.
• לא בא לכם להכין גלידה לבד, ועדיין בא לכם קוקילידה ביתית? גשו לגלידרייה הסמוכה לביתכם (ואני באופן אישי ממליצה על וניליה אהובתי, לתושבי המרכז מביניכם), וקנו גלידה לפי טעמכם האישי.
• אפשר להחליף את הפקאנים בעוגיות בכל אגוז אחר שאוהבים, ואפשר גם צימוקים ותוספות אחרות.
• אם רוצים לגמרי להיות מושחתים, אפשר לצפות את הקוקילידות המוכנות בשוקולד מומס, ולקבל קסטה – קוקילידה.

ולסיום: אני יודעת שנשארו לכם מלא חלבונים מיותרים מהמתכון הזה, אבל הפוסט הבא ידבר על קרמבו ביתי ושווה לאללה. יש למה לחכות!

שבוע טוב!

עוד מתוקים:

• פעם שלישית גלידה
• מנופף הבננות
• פודינג לנשמה
• פוסט-הולדת: אופה תחת השראה
• אולה צ’ורוס!