מה כותבים ליום הולדת שנה של בלוג אוכל? תמיד הייתי בטוחה שזה יבוא לי בקלות, הפוסט הזה, וכל החודש האחרון חשבתי מה אני הולכת לכתוב. והנה עכשיו, אני ניצבת מול הדף (הוירטואלי), ואפשר לומר שמזה זמן רב אני פשוט speechless. אבל בכל זאת, אנסה…
אז ברקע נשמעות כמה מנגינות, של שירים של הלהקה שאני אוהבת הכי הרבה בעולם, ובשבילי הם מסמלים את האהבה שיש לי גם כלפי המקצוע הזה, קונדיטוריה ופטיסרי, ויותר מזה – פשוט לעשות לאנשים טוב על הנשמה. בשבילי זה כמו אוויר לנשימה, העשייה הזאת. תשאלו את החצי, שמפעם לפעם דואג לצחוק עלי, ש"באמת, כבר שבועיים לא אפית משהו… צאי מהקריזה!" והוא צודק, כשאני במחסור באפייה, נהיה לי עצוב. זה כל כך חלק ממני, שזה פשוט אני. ובנימה זו – חשוב לי גם להודות לחצי על הסבלנות שהייתה לו לבנות לי את הבלוג, עם כל השגעונות הקטנים שלי, וגם לאחי (המוכשר לאין קץ) על העיצוב הסופי של הלוגו, כולל כרטיסי הביקור.
את הבלוג הזה הקמתי מתוך מטרה להעלות לאוויר את כל המתכונים שלי, כי אני מאוד בעד שיתוף, בכל תחום. אני חושבת שהצלחתי להקים פה מעין בית, שהוא בעיקר שלי, אבל מקדם בברכה את כל האורחים שמגיעים, ורק גדל מיום ליום. אני זוכרת איך בימים הראשונים שהבלוג עלה לאוויר כל כך רציתי שיהיו לי הרבה כניסות, הרבה מנויים, הרבה צפיות… היום אני יכולה לומר שכל זה מתגמד לעומת הסיפוק שיש לי מהיצירה הזאת, מהכתיבה, מהצילום. זאת התשוקה שלי, זה מה שאני.
אמנם כיום העיסוק במתוקים הוא יותר צדדי, אבל הוא מספק מאי פעם, ובכל פעם שאני נכנסת למטבח אני עדיין מתרגשת כמו ילדה קטנה. אני אוהבת את הרעש שהקיצ'נייד האפור (והמסכן) שלי עושה. אני אוהבת את החום שיוצא מהתנור, את החמאה שמתמוססת לי בין האצבעות, את השוקולד שנמס לו לאיטו בסיר כפול, את הריחות. כל אלה מסמלים יחד את הבית, את הבלוג… אין שמחה ממני בכניסה למטבח – מיד העיניים שלי בורקות ואני נהיית חדורת מטרה – מה להכין הפעם?
כל מה שיש לי להגיד זה שאני מאחלת לבלוג הזה להמשיך לצמוח בדיוק כמו שהוא מאפשר לי באופן אישי. יצא שבתקופה האחרונה העדכונים אמנם היו לא בתדירות גבוהה כמו שהייתי רוצה, אבל אני מבטיחה לעצמי שבקרוב זה ישתנה בחזרה.
רגעים קטנים של אושר או: סימני דרך משמעותיים
הפוסט הראשון – שלום עולם, גם אני כאן. לגמרי כאן, במלוא מובן המילה!
המתכון הראשון (שכל כך מתאים לתקופה הזאת!) – פאי תותים, שהוא פאי חורף מושלם…
טרילוגיית המקרונים – כמה עונג יכול להיות בעוגייה אחת קטנה? מקווה שכולכם כבר יודעים להכין מקרונים מושלמים!
הפרסום הראשון (בתקווה לעוד רבים אחריו) – כתבו עלי במאקו, בחיי. מי היה מאמין? זה היה אחד הרגעים המשמעותיים והמרגשים ביותר בשנה האחרונה בחיי עוגיו.נט.
הפוסט הנצפה ביותר – מודה שאחת ההפתעות, כי הייתי בטוחה במשהו אחר, אבל אתם בחרתם בעוגיות שוקולד צ'יפס, ממש כמו של עוגיפלצת. ות'אמת, שאלה עוגיות באמת מעולות.
הפוסט עם הכי הרבה תגובות – עוגת שוקולד וטראפלס, פשוטה לחלוטין, אבל עם קצת השקעה הופכת למלכת היופי של ממש.
היו גם כמה טיולים בחו"ל, שתמיד כיף להיזכר בהם. אחד לברצלונה, עם הפטיסרי המדהים ביותר שיצא לי לראות בחו"ל עד כה (וכמו שאמרתי כבר אז – עוד לא הייתי בפריז). וכמובן רומא – העיר הרומנטית והיפהפייה ביותר שיצא לי לטייל בה.
פוסטים אורחים – של כמה בלוגרים ממש מוכשרים: ענבל, עלמה, שרון וטל. ועוד ארוחה אחת משותפת ומשובחת במיוחד.
ואם כבר אורחים – גם אני התארחתי: אצל כפיר וגל, אצל שרון ואצל מירב.
וכמובן מועדון המעריצים של עוגיו.נט בפייסבוק – עוד לא הצטרפתם? 
לא נותר לי אלא לשתף אתכם גם הפעם, בהפוגה הקצרצרה שיש לי בין המבחנים, במתכון קטן וטוב, לקינוח קטן אבל ממזר. לא קשה להכנה, ואפשר להכין את הכל מראש, ורק להרכיב לפני ההגשה. אז הפעם מדובר בקרם מוסלין – קפה, עם בננות מקורמלות ועוגיות שוקולד (מושחתות, ברור שמושחתות!) מלמעלה. השחיתות בהתגלמותה. יאללה לעבודה!
קינוח קרם מוסלין קפה עם בננות מקורמלות ושברי עוגיות שוקולד
לקרם מוסלין – קפה
250 מ"ל חלב
חצי כפית תמצית וניל
2 חלמונים
80 גר' סוכר
30 גר' קורנפלור
2 כפות (כ20 מ"ל) אספרסו חזק מאוד
מעט פרנג'ליקו או בייליס (לא חובה)
לקיפול: 125 מ"ל שמנת מתוקה מוקצפת
לבננות מקורמלות
3 בננות פרוסות לפרוסות אלכסוניות בעובי 2-3 מ"מ
100 גר' סוכר חום כהה
כף דבש
30 גר' חמאה
מיץ מחצי לימון
לעוגיות שוקולד שחיתות
(מבוסס על מתכון של רוני ונציה, עם שינויים והתאמות שלי)
2 ביצים
120 גר' סוכר
חצי כפית תמצית וניל
קורט מלח
225 גר' שוקולד מריר (אני השתמשתי ב70% של קאליבו)
30 גר' חמאה
35 גר' קמח (רבע כוס)
חצי כפית אבקת אפייה
50 גר' אגוזי לוז קצוצים גס
150 גר' שוקולד מריר קצוץ גס (או שוקולד צ'יפס)
ההכנה
עוגיות שוקולד
מחממים תנור ל175 מעלות.
ממיסים יחד את השוקולד והחמאה במיקרו או בבן מארי.
מקציפים במיקסר את הביצים עם הסוכר, הוניל והמלח עד שמתקבלת תערובת תפוחה ואוורירית מאוד.
מוסיפים אל תוך תערובת הביצים את תערובת השוקולד והחמאה וטורפים יחד.
מקפלים פנימה את הקמח, אבקת האפייה, האגוזים והשוקולד הקצוץ, עד שמתקבלת תערובת אחידה. לא לערבב יותר מדי!
מניחים את התערובת במקרר למשך כ10 דק'. יוצרים עוגיות מהתערובת הקרירה בעזרת 2 כפיות או כף גלידה קפיצית. מסדרים את העוגיות ברווחים די גדולים בתבנית התנור.
אופים את העוגיות כ8-10 דק' (לי לקח 8 דק' בדיוק). מצננים לחלוטין על רשת.
קרם מוסלין – קפה
בסיר קטן בעל תחתית עבה מניחים את החלב והוניל ומביאים לסף רתיחה.
בקערה נפרדת טורפים יחד עם מטרפה ידנית את החלמונים, הסוכר והקורנפלור.
עושים השוואת טמפרטורות בין שתי המסות: מוזגים כמות קטנה מהחלב הרותח על תערובת החלמונים תוך כדי טריפה נמרצת. לאט לאט מוסיפים את כל הכמות. מחזירים את התערובת אל תוך הסיר, וממשיכים לבשל על אש קטנה תוך כדי טריפה (לא להפסיק לטרוף!) עד שמתקבל קרם סמיך וחלק.
מוסיפים פנימה את הקפה והפרנג'ליקו תוך כדי טריפה. ומקררים שעה וחצי – שעתיים במקרר, עד שהתערובת קרה לחלוטין. חשוב לכסות את פני התערובת עם נילון נצמד (ממש על הקרם), על מנת שלא יווצר קרום מגעיל של החלב.
את הקרם הקר "פותחים" בעזרת מטרפה ידנית, עד שהוא חוזר למרקם המקורי (במקרר הוא מתגבש ונהיה מעט "ג'לי", אבל הטריפה מחזירה אותו למצב המקורי). מקפלים פנימה את השמנת המתוקה המוקצפת, עד שמתקבל קרם במרקם מוס אוורירי למדי.
בננות מקורמלות
במחבת קטנה ממיסים את הסוכר והדבש יחד עד שמתקבל קרמל די בהיר. מוסיפים את החמאה, מיץ הלימון ואת פרוסות הבננות, ומבשלים מעט יחד עד שהבננות מתרככות מעט (אבל לא הופכות למחית). מצננים לחלוטין לפני שמרכיבים את המנה.
הרכבת המנה
בכוסות שקופות קטנות מניחים תלולית (או מזלפים, מה שנוח לכם) מקרם המוסלין – קפה. מעל מניחים כמה פרוסות בננות מקורמלות, ומעל הכל מפוררים עוגיות שוקולד שחיתות. מגישים ומתענגים.
הערות, הארות ותוספות:
- הבננות צריכות להיות בשלות, אבל לא שחורות! הן צריכות להיות יחסית מוצקות, ולא רכות מאוד. אם הבננות יהיו רכות מדי, אז לא יהיו בננות מקורמלות, אלא מחית בננות עם רוטב טופי. לא מוצלח…
- עד הרכבת המנה ניתן להכין את כל המרכיבים בנפרד.
- את העוגיות מפוררים רק בהתאם לכמה מנות שרוצים להכין. כך או כך – תמיד יש עוגיות ממש טעימות לאכול עם הקפה
- שומרים את המנות המוכנות במקרר עד ההגשה, אבל בכל מקרה עדיף לא יותר מיממה.
בתאבון!
