כן כן, זו שוב התקופה הזאת בשנה. יש סיכוי שזה אחד המשפטים שכתבתי הכי הרבה במהלך שנות קיום הבלוג הזה, אבל אין מה לעשות; ברוב שנות הקיום של עוגיו.נט אני סטודנטית ואי אפשר להתעלם מכך. אז שוב תקופת המבחנים מכה ללא רחמים, ושוב היא גורמת לי לחוסר זמן שמיתרגם ברוב המקרים למתכונים פשוטים שמכינים בתוך דקות ספורות.

אחת הנחמות הבודדות שיש לי בזמן הזה היא המחשבה שבעוד שנה מהיום אני אקרא את הפוסט הזה ואחשוב לעצמי בסיפוק "כמה כיף ששנות האקדמיה מאחורי ויש לי את הזמן להתעסק במה שבאמת מעניין אותי." אז הנה, וכמו בשנה שעברה – פרויקט המתכונים המהירים שלי לעצלנים, לסטודנטים או לסתם חסרי-זמן (ואפשר גם סטודנטים עצלנים חסרי זמן) חוזר.

אי אפשר להתחיל בפרויקט של מתכונים מהירים בלי מתכון שווה אחד לבראוניז. אמנם פזורים ברחבי הבלוג מספר מתכונים לבראוניז מכל הסוגים ובטעמים שונים, אבל מה שאני הכי אוהבת בבראוניז האלה הוא העובדה שאופים אותם בתבנית שקעים (ואפשר גם בתבנית מיני מאפינס). האפייה בתבנית כזאת ולא בתבנית מרובעת רגילה חוסכת לחסרי סבלנות כמוני את הקירור המוחלט של הבראוניז לפני החיתוך. לא עוד בראוניז שצריך להתאפק בשביל ליהנות מהם – אלא בראוניז שאפשר לאכול ממש דקות לאחר שהם יצאו מהתנור!

הבראוניז האלה אולי נראים תמימים למראה, אך הטעם שלהם משלב בתוכו מרירות שוקולדית נפלאה ביחד עם מתיקות של מחית פרלינה, שהופכים אותם מסתם עוגייה פשוטה לפינוק מושלם. במקום מחית פרלינה, שאני יודעת שלא לכל אחד יש בבית, אפשר להשתמש בממרח נוטלה. הטעם אמנם יהיה מעט עדין יותר, אבל הבראוניז יהיו נהדרים גם כך. הסוד הגדול לקבלת הרכות והפאדג'יות הוא בזמן האפייה; אופים את הבראוניז רק עד שהם מתחילים להתייצב, והמרכז עדיין מעט רך, מה שמותיר אותם עסיסיים ופאדג'יים גם לאחר הקירור.

מיני בראוניז פרלינה
2 תבניות שקעים קטנים

125 גרם שוקולד מריר
125 גרם חמאה
2 ביצים
100 גר' (1/2 כוס) סוכר
כפית תמצית וניל איכותית
קורט מלח
כף ליקר פרנג'ליקו
40 גרם (3 כפות) מחית פרלינה
70 גר' (חצי כוס) קמח

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל-170 מעלות ומשמנים היטב את התבניות.
2. ממיסים יחד שוקולד מריר וחמאה במיקרוגל או על בן-מארי.
3. בקערת מיקסר בינונית עם מטרפה מניחים יחד ביצים, סוכר, תמצית וניל ומלח ומקציפים יחד עד שמתקבלת תערובת תפוחה, בהירה ואוורירית.
4. מוסיפים את הפרנג'ליקו ומחית הפרלינה, וממשיכים לעבד במהירות נמוכה יותר, עד שהם נטמעים בתערובת.
5. מוסיפים את תערובת השוקולד המומס וטורפים פנימה.
6. מנפים פנימה את הקמח, ומערבבים בתנועות קיפול רק עד שהתערובת אחידה.
7. מעבירים את הבלילה לתבנית שקעים משומנת; אפשר ע"י שק זילוף או בעזרת שתי כפיות.
8. אופים את המיני בראוניז במשך 10-12 דק', או עד שהם יציבים למגע, אך עדיין רכים מעט במרכזם.
9. מצננים לחלוטין ומגישים.

הערות, הארות ותוספות

• מחית פרלינה ידועה גם בשם מחית נוגט. זוהי למעשה מחית של אגוזי לוז מקורמלים, עם טעם וריח נפלאים. ניתן להשיג בכל חנות מתמחה למוצרי אפייה וחומרי גלם.
• אפשר לאפות את הבראוניז גם בתבנית מלבנית רגילה. הכמות הרשומה תתאים לתבנית ריבועית בגודל 20*20. אם מכינים את הבראוניז בתבנית אחת גדולה, זמן האפייה יתארך לפחות פי שניים. העוגה צריכה להיות יציבה בצדדים, אך עדיין מעט רכה במרכזה.
• אפשר להוסיף אגוזי לוז קצוצים לתערובת, מה שיעצים את הטעם האגוזי ויוסיף קראנץ' טעים בין ביס לביס.
• ליקר פרנג'ליקו הוא ליקר אגוזי לוז וניתן להשיגו בכל חנות אלכוהול וגם ברשתות השיווק הגדולות. אם אין לכם אפשר להשתמש בברנדי במקום.
• אני השתמשתי בשוקולד מריר עם 70% מוצקי קקאו, שהוא מריר יותר משוקולד מריר רגיל וטעם הקקאו בו הרבה יותר מודגש. אפשר להשתמש גם בשוקולד מריר רגיל.
• אם אין לכם תבנית שקעים כמו התבנית בתמונה, אפשר להשתמש גם בתבנית מיני-מאפינס רגילה, ופשוט למלא עד למחצית הגובה.
• שומרים את הבראוניז בקופסא אטומה היטב עד שבוע במקרר. מומלץ לאכול אותם חמימים או בטמפרטורת החדר.

הרבה זמן שלא אפיתי ממש. עוד לפני שטסנו ללונדון יצא שסופי השבוע שלי היו רגועים באופן מוחלט ולא כללו כמעט בכלל אפייה למעט עוגות וקינוחים פשוטים ומהירים. זה לא שנמאס לי או משהו כזה, אבל איכשהו פשוט לא יצא לי להוציא לפועל את כל רעיונות האפייה שלי, שבדרך כלל מוצאים את עצמם קורמים עור וגידים (או יותר נכון בצק וטעמים). כך מצאתי את עצמי השבוע שרויה בגעגועים לצלילי המיקסר, שקילת המרכיבים, וריחות האפייה הבוקעים בסופו של דבר מהתנור.

עוד בשבוע שעבר התחשק לי להכין עוגת גבינה חורפית כזאת, עם ריח לימון טרי, ולהוסיף לה גם  קרמל פירות יער שיעטוף אותה בטעם מתוק-חמוץ ממכר. סוף השבוע החורפי של שבוע שעבר הבהיר לי שאין מנוס והעוגה הזאת הולכת למלא לי את הבית בריחות שכבר דמיינתי. בתוך דקות ספורות הכנתי את הבלילה, שמיהרה להיכנס לתנור החם, וכמה רגעים מאוחר יותר ריח מנחם של עוגת גבינה אפויה החל למלא את הבית.

זוהי למעשה עוגת גבינה קלאסית, שהשינוי המהותי בה הוא סוגי הגבינות. מאחר וריקוטה משתלבת נפלא עם טעמי לימון החלטתי להמיר חלק מהגבינה הלבנה הרגילה בגבינת ריקוטה טרייה, מה שהפך את העוגה לעדינה עוד יותר ומתמוססת בפה, בדיוק כמו שעוגת גבינה צריכה להיות. לא מוכרחים להגיש את העוגה עם קרמל פירות היער, ובהחלט אפשר להסתפק במעט אבקת סוכר, אך לטעמי זה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת.

עוגת גבינה לימונית עם קרמל פירות יער
רינג בקוטר 24 ס"מ

לעוגה:
6 ביצים גדולות מופרדות, בטמרפטורת החדר
500 גר' גבינת ריקוטה, בטמפרטורת החדר
300 גר' גבינה לבנה 9% שומן
200 מ"ל שמנת חמוצה 15% שומן
100 גר' קורנפלור
כפית תמצית וניל איכותית
גרידה מלימון שלם
מיץ מחצי לימון
קורט מלח
200 גר' סוכר לבן

לקרמל פירות יער:
100 גר' פירות יער
75 גר' סוכר
3-4 כפות ברנדי

אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה

1. מחממים תנור ל180 מעלות.
2. עוגה: בקערה גדולה מניחים יחד חלמונים, גבינת ריקוטה, גבינה לבנה, שמנת חמוצה, קורנפלור, וניל, גרידה ומיץ לימון וטורפים יחד במרץ עד שמתקבלת תערובת אחידה.
3. בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים חלבונים עם קורט מלח ומתחילים להקציף במהירות גבוהה.
4. כאשר הקצף מתחיל להיווצר ולהלבין מוסיפים את הסוכר בהדרגה, וממשיכים להקציף עד שהקצף יציב ונוצרות "גבעות רכות".
5. מקפלים את קצף החלבונים אל תערובת הגבינות בשתי פעמים בעדינות, רק עד שהתערובת אחידה.
6. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת קלות ואופים 45-55 דקות או עד שמרכז העוגה רוטט. כ-20 דקות מתחילת האפייה יש להוציא את העוגה מהתנור ולהעביר סכין בשוליים, מה שיעזור לה להתרומם בצורה אחידה ולא להתבקע במרכז.
7. כאשר העוגה מוכנה מצננים אותה לחלוטין לטמפרטורת החדר, ורק לאחר מכן מעבירים לקירור נוסף של לילה במקרר.
8. קרמל פירות יער: במחבת בינונית מניחים את הסוכר ויוצרים קרמל.
9. מוסיפים פנימה את פירות היער והברנדי (זהירות – עלולה להיווצר להבה שתדעך במהירות). ממשיכים לבשל את הקרמל על אש בינונית עוד 4-5 דקות עד שהקרמל אחיד.
10. מצננים בטפרטורת החדר, ומעבירים למקרר ל6-8 שעות לפחות. חשוב להקפיד שהעוגה תהיה עטופה היטב על מנת שלא תספוג ריחות-מקרר משונים.
11. הגשה: מפזרים על העוגה המוכנה מעט אבקת סוכר ויוצקים כף או שתיים מקרמל פירות היער.

הערות, הארות ותוספות

• במקום ריקוטה אפשר להשתמש גם בגבינת טבורג או טוב-טעם (גבינה לבנה יבשה) בטמפרטורת החדר. יוצא טעים גם כך.
• את הגרידה ומיץ הלימון אפשר להמיר בכל פרי הדר אחר שאוהבים: תפוז, קלמנטינה ואפילו אשכולית.
• אל תרימו גבה באשר לצורת האפייה הזאת. אני כבר מזמן אופה עוגות גבינה בדיוק כמו עוגות בחושות וללא בן מארי בתחתית התנור, והן יוצאות נהדרות פעם אחר פעם. השוני היחיד הוא שיש להוציא את העוגה פעם אחת, אחרי כעשרים דקות מתחילת האפייה, ולהפריד את הדפנות בעזרת סכין. פעולה זו עוזרת לעוגה להתרומם בצורה אחידה ולא להתבקע במרכז.
• העוגה מתאימה בהחלט גם לסובלים ממחלת הצליאק, רק הקפידו להשתמש בתמצית וניל וברנדי נטולי גלוטן.
• באופן אישי אני אוהבת את עוגת הגבינה הקלאסית פשוטה ובלי בסיסי בצק מיותרים. אם בכל זאת אתם רוצים בסיס – אפשר להכין בסיס פשוט מביסקוויטים לפי המתכון כאן (פשוט להמיר את האוריאו'ס בביסקוויטים).
• עוגות גבינה הכי טעימות יום או יומיים לאחר האפייה. תנו לעוגה לפחות לילה במקרר (עטופה היטב, כמובן), מה שישבח ויעמיק את טעמיה. שווה להתאפק!

שוב מגיעה לה תקופת המבחנים הידועה לשמצה. ממש אוטוטו היא כבר כאן, ובתקווה שזו הולכת להיות האחת-לפני-האחרונה בימי חיי (כי אני לא בונה על תואר נוסף, תודה), אני שוב מתכננת על פרויקט מתוקים דומה לשנה שעברה בתקופה הזו בדיוק. אז הפוסט הזה ואולי עוד פוסט אחד או שניים שיבואו אחריו ימשיכו להיות "רגילים" במידת הקושי, אבל מיד אחריהם תגיע סדרה בת X פוסטים של קינוחים ומתוקים שממש קל להכין, במיוחד לעצלנים או סתם לסטודנטים חסרי זמן-מטבח.

הקינוח הזה הוא מסוג הקינוחים שאני הכי אוהבת בעולם. אני סאקרית של קינוחי כוסות, ומבחינתי מדובר בסוג הקינוחים הכי מגוונים וורסטילים שיש, בדיוק כמו טרייפל. הפעם החלטתי לשלב שני טעמי חורף אהובים עלי לימון ותותים. קרם לימון הוא אחד הקרמים שאני הכי אוהבת להכין, כי הוא מרגיש קצת כמו קסם: מתוך בלילת ביצים, סוכר ומיץ לימון שקצת נראית כמו חביתה בהתהוות נוצר קרם תפוח ואוורירי. את התותים שילבתי פה דווקא בתוך קרמל, כדי להעמיק להם את המתיקות. מעל הכל מפוזר קראמבל שקדים ש-הפתעה- אינו מכיל גלוטן, וכל המרכיבים יחד יוצרים קינוח שכיף לאכול ולהגיש לאורחים.

קינוח קרם לימון, תותים בקרמל וקראמבל שקדים
5-6 מנות אישיות קטנות (כוסיות בנפח 100 מ"ל)

קרם לימון:
3 ביצים גדולות
120 גר'  סוכר לבן
75 מ"ל מיץ לימון
גרידה מלימון שלם
100 גר' חמאה רכה חתוכה לקוביות

תותים בקרמל:
200 גר' תותים
50 גר' סוכר לבן
מיץ מחצי לימון
כפית מחית וניל איכותית
2 כפות ברנדי

קראמבל שקדים:
40 גר' שקדים טחונים
10 גר' קורנפלור
40 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
30 גר' סוכר חום דמררה

אופן ההכנה

1. קרם לימון: בקערת מיקסר עם מטרפה מניחים ביצים וסוכר ומקציפים 3-4 דקות במהירות גבוהה עד שמתקבלת תערובת אוורירית ובהירה.
2. בינתיים מביאים לרתיחה מיץ וגרידת לימון בסיר קטן.
3. כשהמיץ והגרידה רותחים, מוסיפים מחצית מכמות המיץ אל תוך תערובת הביצים-סוכר תוך כדי הקצפה מהירה (לשם השוואת טמפרטורות).
4. מעבירים את תערובת הביצים אל הסיר ומחזירים לאש.
5. מבשלים הכל יחד תוך כדי טריפה נמרצת, 3-4 דקות, עד שהקרם מסמיך.
6. מורידים את הקרם מהאש, מצננים אותו 5-10 דק', ולאחר מכן מוסיפים את החמאה ומערבבים עם מטרפה ידנית עד שהקרם חלק ומבריק.
7. מסננים את הקרם וממלאים את כוסיות הקינוח עד לחצי.
8. תותים בקרמל: שוטפים היטב את התותים, מסירים את העוקץ, וחותכים לרבעים.
9. בינתיים במחבת בינונית מניחים סוכר ומכינים קרמל. כשהקרמל מוכן מוסיפים מיץ לימון, תותים, מחית וניל וברנדי.
10. מנמיכים לאש נמוכה-בינונית ומבשלים יחד עוד 4-5 דק', עד שהתותים מזוגגים בתערובת הקרמל ומתרכים מעט.
11. מצננים לחלוטין לפני השימוש.
12. קראמבל שקדים: מחממים תנור ל170 מעלות.
13. במעבד מזון עם להב פלדה מניחים יחד שקדים טחונים, קורנפלור, חמאה וסוכר חום ומעבדים יחד עד שמתקבלת תערובת פירורית.
14. מעבירים את התערובת לתבנית תנור עם נייר אפייה ואופים 6-8 דק'. הפירורים יתחברו זה לזה, אבל לאחר שיתקררו, אפשר יהיה לפורר אותם בעזרת מזלג.
15. הרכבת המנה: מעל כל כוס עם קרם מניחים כמה תותים מזוגגים עם מעט קרמל, מעל התותים מפזרים קראמבל שקדים. מגישים מיד.

הערות, הארות ותוספות

• לא מתחשק לכם על תותים? המירו בפירות יער קפואים באותה כמות. אין צורך להפשיר וההכנה נשארת בדיוק אותו הדבר.
• שומרים את הקינוח במקרר עד חמישה ימים ללא הקראמבל, אותו מומלץ לפזר ממש לפני ההגשה על מנת שישאר פריך.
• אפשר להכין את הקרם גם עם תפוזים, אך מומלץ להוריד כ10-15% מכמות הסוכר (בהתאם למתיקות התפוזים). כך יווצר קינוח קרם תפוזים, תותים וקראמבל – טעים לא פחות.
• אם אין לכם שקדים אפשר להשתמש באגוזי מלך, לוז ואפילו פיסטוקים ילכו פה מצוין.
• במידה ואתם מכינים את הקינוח הזה למישהו שסובל מצליאק יש להקפיד על שימוש בברנדי ותמצית וניל נטולי גלוטן.

כמו שבודאי כבר הבנתם מהפוסט הקודם, אכלנו טוב בלונדון. למרות כל האזהרות שנשמעו ממספר מקורות, דווקא לא יצא לנו לאכול אוכל ממש בלתי נסבל, ורוב המקומות שאכלנו בהם היו בסדר גמור. את רוב הארוחות השוות באמת אכלנו בצהריים, ובערב, מותשים מיום ארוך שכולל הרבה הליכה, בדרך כלל פשוט הגענו למלון ואכלנו משהו קל.

העובדה ששהינו בדירה קטנה ומצוידת (במלון דירות חמוד), הביאה לכך שיכולנו להכין משהו לאכול במטבח הקטן והדי מצויד שהיה שם. הסופר שהיה קרוב מאוד למלון גם הוא תרם להחלטה, וכך מצאנו את עצמנו מכינים ארוחות קלילות של סלט, לחם וגבינה בשעות הערב, לאחר שבצהריים אכלנו אצל, ובכן, גורדון רמזי, למשל.

שוב גיליתי במהלך השהות הקצרצרה (מדי!) בלונדון הוא שאני מאוד אוהבת סופרמרקטים בחו"ל. כמו בניו זילנד, גם כאן נהניתי להסתובב בסופר שהיה לנו ליד המלון. יש משהו מאוד מספק בלהסתובב בסופרמרקט ענק ומרווח ולראות מוצרים שאין בארץ, לטייל בין מדפים עמוסי כל-טוב, מסודרים טיפ-טופ. בארץ, לעומת זאת, ללכת לסופר זו כנראה המטלה השנואה עלי ביותר.

בכל אופן, הנה יתר ההמלצות שהבטחתי. הפעם מדובר במקומות קטנים, לאו דווקא מסעדות, ששווה להיכנס אליהם וחבל לפספס.

Pierre Herme
13 Lowndes Street, London (תחנת Knightsbridge בטיוב)
http://www.pierreherme.com/

ברגע שגיליתי שקיים סניף של פייר הרמה גם בלונדון לא היה לי ספק שנבקר גם בו. אחרי הכל, לא בכל יום יוצא לי לבקר אצל גורו האפייה ומקור ההשראה הגדול ביותר שלי. באופן לא מפתיע, הסניף מעוצב למשעי; עשרות מקרונים מסודרים בשורות כמו חיילים צבעוניים, פרלינים יפהפיים ומרמלדות ריחניות. אל תצפו למצוא כאן את הקינוחים האישיים היפהפיים, זהו סניף קטן שלמעשה מייבא מעט מאוד דברים של הרמה ללונדון, ולכן העיקר פה הוא מקרונים ופרלינים.

על אף המחיר המטורלל, לא התאפקתי ורכשתי קופסא יפהפייה עם 7 מקרונים בטעמים שונים ב-15 פאונד (90 ש"ח בערך – אמרתי שיקר בצורה יוצאת דופן). יאמר לזכות הרמה שכל מקרון, למעט אחד שפשוט התברר כלא-ממש-לטעמי (מקרון כמהין ואגוזי לוז), כל מקרון היה עונג מוחלט ושילוב מופלא של טעמים. הבולטים ביותר לטובה: מקרון שוקולד חלב ופסיפלורה (לא לפספס!); מקרון קמפרי ואשכולית אדומה (מריר וחמצמץ); מקרון שמן זית ומנדרינה (נשמע מוזר, אבל פשוט נפלא).

שוקולטיירי: Paul a Young
http://www.paulayoung.co.uk/

באיזור Islington המקסים, ועם חנויות של דברים כל כך יפים במחירים מופרעים למדי (גם בסיילים) התחבאה היטב חנות השוקולד הזאת, שנקלענו אליה במקרה, בעודנו מחפשים את תחנת הטיוב הקרובה. ריח השוקולד המשכר בכניסה לחנות הוא כנראה הדבר האהוב עלי בכל שוקולטיירי טוב, וכך היה גם כאן. שורות-שורות של פרלינים יפהפיים וטראפלס עגולים ומושלמים ועצי אשוח משוקולד בחלון הראווה – מה יש לא לאהוב? קנינו מעט שוקולד לצריכה מיידית שהיה פשוט מעולה. בהחלט מומלץ ושווה להגיע במיוחד אם אתם חובבי שוקולד כמוני.

שכונת Hampsted

אחד האזורים שאהבתי ביותר לטייל בהם הוא דווקא מקום שלא ממש כתוב עליו באף מדריך תיירים, איזור Hampsted היוקרתי והיפהפה, והגענו אליו כי קיבלנו המלצה מחבר (תודה שחר!). מעבר לרחובות שנעים להסתובב בהם (את זה יש בכל רחבי לונדון), יש שם פארק טבעי פשוט מהמם. כמעט ללא התערבות יד אדם, באמצע העיר, שביל קטן שמוביל לפארק ירוק ומרגיע שהיה כל כך נעים לשבת בו ולנוח מההליכות המרובות. שווה להגיע במיוחד, על אף המרחק היחסי ממרכז העיר.

חוץ מפארק יפהפה מצאנו שם גם (שוב, בהמלצתו של שחר) בית קפה חמוד שנקרא Gail's. לשמחתנו אפילו הקפה היה בו מצוין, שזה דבר נדיר בלונדון (וחבל), אך גולת הכותרת הייתה Cinnamon Bun שהייתה לחמניית הקינמון הטעימה ביותר שאכלתי בחיים: פריכה מבחוץ, רכה ונמסה בפה מבפנים, והכל שזור בטעמי קינמון וסוכר מחממים ומנחמים. לא צריך הרבה יותר מזה.

Borough Market

אמנם מתוייר בטירוף, אבל בהחלט מקסים. למי שביקר בשוק לה-בוקריה בברצלונה השוק הזה יראה קצת עלוב (אבל ממש קצת), אבל הוא בהחלט שווה ביקור. תפרגנו לעצמכם סיבוב בין דוכני האוכל השונים, עם ירקות ופירות מיוחדים, מעדניות מעניינות והרבה-הרבה אווירת שוק מחשמלת. חשוב לזכור שהשוק פתוח רק בימים חמישי-שבת, אז אל תעשו את הטעות (כמונו) של להגיע לשם ביום רביעי ולהתאכזב.

חוץ מזה ליד השוק תוכלו למצוא בית קפה חמוד של מישהי איטלקיה, שמגיש קינוחים לא רעים ומקרונים יפים וטעימים. את כרטיס הביקור הצלחתי לאבד, אבל הוא ממש חצי מטר מהכניסה הראשית לשוק וקשה לפספס.

ועוד כמה קטנות לסיום:

אוכל אסייתי: Wagamama – הג'ירף של לונדון, אם כי הרבה יותר מוצלח. לאוכל אסייתי מוקפץ, טרי ומהיר – זה המקום. אנחנו אכלנו שם פאד תאי ומנת עוף בקארי שהיו מצוינות ולא יקרות. בהחלט שווה ביקור למי שאוהב את סוג האוכל הזה. אם מתחשק לכם משהו טעים וזריז – שווה לחפש את הסניף הקרוב מבין עשרות הסניפים הפזורים ברחבי העיר.

מסעדה יפנית: Kappa – ביום האחרון שלנו (שהיה בדיוק ערב השנה החדשה) הסתובבנו "בשכונה" של בית המלון שלנו ונכנסנו באופן ספונטני, וללא כל המלצה, למסעדה יפנית שנראה לנו סבירה. ובכן – היא בהחלט ענתה על כל הציפיות, והסושי שאכלנו שם היה פשוט מעולה. אם אתם בסביבה – שווה להיכנס.

סיור כיפי: South Bank – טיול נחמד שעשינו באחד מהימים הראשונים בהמלצת חבר (תודה שי!) היה מאיזור St. Paul (והקתדרלה שנמצאת שם), חציית הנהר לאיזור הדרומי יותר של לונדון עד למוזיאון הTate Modern המעולה, ולאחר מכן המשך הליכה עד לחציית הגשר לכיוון הביג בן. טיול נעים לאורך הנהר. על הLondon Eye  נאלצנו לוותר מפאת תור עצום שהשתרך שם בערך עד לירושלים, אבל בהחלט נחמד להסתובב שם.

גרובי בייבי: Brick Lane – עוד איזור שמאוד אהבנו להסתובב בו הוא Brick Lane, שהיה סוג של מפלט מהאובר-תיירותיות של המרכז (מישהו אמר אוקספורד סטריט?). האיזור שופע חנויות מגניבות (לחובבי המוסיקה מביניכם – אל תפספסו את Rough Trade), בגדי יד שנייה למי שבעניין, והמון-המון מסעדות הודיות, שאמורות להיות לא רעות, אם כי לא ניסינו.

יופי. עכשיו עשיתי לעצמי חשק לחזור לשם. מי לוקח אותי?