עוגת בוואריה של פעם

שנות התשעים. בימי שבת נהגנו להיפגש עם המשפחה לארוחת צהריים. לרוב היינו נוסעים לבית של סבא וסבתא שלי בתל אביב לארוחה טעימה מעשה ידיה של סבתא בלה. היא היתה בשלנית אדירה – לא פחות – והאוכל שהכינה היה פשוט, מלא באהבה ובעיקר טעים. אחרי הארוחה היינו משחקים בקלפים, נחים קצת בסלון ושותים קפה עם עוגיות או נקניק שוקולד שהיה דרך-קבע במקפיא.

מדי פעם, כשלא היינו נוסעים אליהם לארוחה בבית, סבא וסבתא היו מגיעים לאיזור שלנו והיינו נוסעים לאכול במסעדה ברמלה. לפעמים במסעדת חליל, לעתים במסעדת סמיר – איפה שהיה מקום ל-10-12 האנשים שהיינו אז (יחד עם הדודים). כך או כך תמיד השולחן היה מלא בכל טוב (שם גיליתי את אהבתי למג’דרה), וההמולה של שעות הצהריים בימי שבת במסעדה זכורה לי מאוד עד היום.

הקינוח שאני הכי זוכרת מהמסעדות האלה הוא – איך לא – בוואריה. היא הוגשה בכלי פסטיק פשוטים עם סירופ שוקולד מעל ואגוזים. כל מי שגדלו בשנים האלה בטוח מכירים את הבוואריה של פעם. בתור ילדה ממש לא אהבתי את הקינוח הזה, וגם הבקלאוות שהוגשו מעולם לא דיברו אליי. בסופו של דבר תמיד העדפתי לאכול שוקולד או עוגה בבית במקום קינוח במסעדה.

בחזרה לימינו.

לימים גיליתי מחדש גם את הבקלאווה (שהפכה לאחד המתוקים האהובים עליי ביותר) וגם את הבוואריה. למדתי לאהוב בוואריה דווקא בקורס הקונדיטוריה שלי אי שם בשנת 2006, בו גיליתי איך מכינים את הקינוח הקלאסי הזה. בוואריה טובה אמנם דורשת קצת עבודה, אבל כשמכינים אותה כמו שצריך – התוצאה הסופית קרמית, רכה וטעימה כל כך. בוואריה רכה היא תענוג בכפית שתמיד מרגיש לי הכי נוסטלגי שיש, והחלטתי שהגיע הזמן לשתף גם כאן מתכון לקינוח הנפלא הזה.

אני אוהבת להכין אותה דווקא בתבנית אחת גדולה ולחתוך לחתיכות ממש כמו עוגה (ואז להגיש כל חתיכה עם רוטב שוקולד ואגוזים), אבל בהחלט אפשר להכין את המתכון גם בתוך כוסות אישיות. הגרסה הקלאסית מוגשת עם רוטב שוקולד, אבל תרגישו חופשי להגיש עם כל רוטב אחר שמתחשק לכם: פירות יער, קרמל ואפילו סתם קונפיטורה טובה.

מחפשים עוד מתכונים לקינוחים קרמיים? נסו את אלה: פנה קוטה עם רוטב פירות יער | קרם ברולה קלאסי | מלבי שמנת עם סירופ ורדים | מוס שוקולד מושלם

חוששים מעבודה עם ג’לטין? אין סיבה! כל הטיפים לעבודה עם ג’לטין כאן >>

נוסטלגיה טעימה | צילום: נטלי לוין

עוגת בוואריה של פעם

תבנית 20*30 ס”מ

לבוואריה:
25 גרם (5 כפיות) ג’לטין
125 מ”ל (1/2 כוס) מים קרים
500 מ”ל (2 כוסות) חלב 3% שומן
130 גרם (2/3 כוס) סוכר
5 חלמונים L
1 כפית תמצית וניל
קורט מלח
375 מ”ל (כוס וחצי) שמנת להקצפה 38% שומן, קרה מאוד

לרוטב שוקולד:
100 גרם שוקולד מריר
1 כף שמן

להגשה:
אגוזים או שקדים קצוצים

אופן ההכנה:

בוואריה:

1. בקערה מערבבים יחד ג’לטין ומים ומשהים במשך כ-10 דקות במקרר.
2. בסיר שמים חלב ומבשלים על להבה גבוהה עד עד לסף רתיחה.
3. בקערה נפרדת שמים סוכר, חלמונים, וניל ומלח וטורפים לתערובת אחידה.
4. כשהחלב מגיע לרתיחה מסירים אותו מהאש ומוסיפים כ-1/3 מהחלב החם לתוך תערובת החלמונים תוך כדי טריפה נמרצת עד שאחיד.
5. מוסיפים את יתרת החלב לקערה ומערבבים היטב.
6. מחזירים את התערובת לסיר ומבשלים על להבה בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד במשך 3-4 דקות או עד שהתערובת מסמיכה קלות (אם יש מדחום הטמפרטורה היא 82-84 מעלות).
7. מסירים מהאש ומוסיפים את הג’לטין לתערובת החמה. מערבבים היטב עד שהג’לטין נמס לחלוטין.
8. מסננים את התערובת לקערה נקייה ומצננים במשך כרבע שעה בטמפרטורת החדר.
9. בקערת מיקסר מקציפים שמנת לקצפת יציבה אך רכה (מרקם יוגורט סמיך) ומקפלים בעדינות את הקצפת לתוך תערובת החלב עד שמתקבלת בלילה אחידה ודי דלילה. לא להיבהל, זה מתייצב בקירור.
10. מעבירים את התערובת לתבנית, מכסים ומצננים במקרר לפחות 4-5 שעות (עדיף לילה שלם).

רוטב שוקולד:

1. קוצצים את השוקולד ושמים בקערה. ממסים במיקרוגל או על בן מארי.
2. מוסיפים את השמן ומערבבים לרוטב אחיד, דליל ומבריק.

הגשה:

1. חותכים את הבוואריה לחתיכות בגודל הרצוי ומגישים עם רוטב חם ואגוזים קצוצים.

הערות, הארות ותוספות:

• הבוואריה נשמרת עטופה היטב במקרר עד 4 ימים.
• אפשר להקפיא את הבוואריה ללא הרוטב עד חודש (עטופה היטב).
• אם רוצים, אפשר להכין את הבוואריה בכלים אישיים להגשה אישית.
• במקום אגוזים קצוצים אפשר לקשט בכל תוספת אחרת שאוהבים: קוקוס, סוכריות וכיו”ב.
• הרוטב צריך להיות חם ואז יש ניגוד נחמד של חם-קר עם הבוואריה הקרה.
• כמובן שאפשר להגיש את הבוואריה גם עם סירופ שוקולד קנוי!
• הכנתם את הבוואריה? מוזמנים לשתף עם כולם בקבוצה שלנו בפייסבוק או לתייג אותי באינסטגרם. אני תמיד שמחה לראות את הביצועים שלכם ♥

טעם של פעם | צילום: נטלי לוין

עוגת בוואריה של פעם | צילום: נטלי לוין

הדפס את המתכון