איזו נוסטלגיה (או: עוגיות פרח ריבה)

אני אוהבת דברים של פעם – אם זה ממתקי בוטנים מסוכרים שסבתא שלי נהגה להכין כשהייתי קטנה, סברינה מתוקה מתוקה עם קצפת ודובדבנים שאמא שלי הייתה עושה, וגם רולדות עם קרם שוקולד שסבתא רסיה ז"ל הייתה מכינה. אבל אין ספק שהעוגיה הנוסטלגית ביותר, והאהובה עלי ביותר עד היום, זאת עוגיית פרח ריבה. למרות שהיא לא חייבת להיות בצורת פרח, היא טעימה גם כשהיא סתם עגולה.

זוהי בעצם עוגיה פשוטה ביותר. היא מורכבת משתי עוגיות בצק פריך פשוט – פשוט (ולמי שמסתבך, אפשר לקרוא פה קצת על בצק פריך ולמה לא צריך לפחד ממנו), כאשר המילוי ביניהן הוא ריבת פטל אדומה. העוגיות האלה יוצאות כל כך טעימות, למען האמת, שגם בלי ריבה ובלי כלום יוצאות עוגיות חמאה מעולות, ככה שלא באמת חייבים למלא אותן.

מצרכים :
220 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
100 גר' אבקת סוכר
10 גר' סוכר וניל
200 גר' קמח
50 גר' קורנפלור
50 גר' שקדים טחונים
2חלמונים
כף ליקר אמרטו/ ברנדי

למילוי וציפוי: ריבת פטל ואבקת סוכר

ההכנה:

במעבד מזון עם להב פלדה נניח חמאה, שני סוגי סוכר, קמח, קורנפלור ושקדים טחונים ונטחן לתערובת פירורית, שמזכירה קצת במרקמה קוסקוס.

מוסיפים את החלמונים והליקר ומעבדים רק עד קבלת גושי בצק. חשוב מאוד (אני יודעת, אני מדגישה את זה תמיד, אבל זה באמת חשוב מאוד) לא לעבד יתר על המידה, אחרת העוגיות לא תהיינה פריכות ונימוחות, אלא עוגיות סתמיות ולא ממש טעימות.

את הבצק נשטח לדיסקית, נעטוף ונכניס למקרר למשך כשעה. ניתן לזרז קצת תהליכים ולהכניס למקפיא לזמן מועט יותר. פעולה זו של קירור הבצק, עוזרת לחמאה להתגבש מחדש ולמעשה נותנת לנו את האפשרות לעבד אותו שוב (בפעולת הרידוד), מבלי לפגוע במרקם.

לאחר שהבצק קר, אפשר להתחיל לרדד אותו לעובי של כ3מ"מ. עם קורצן פרח נקרוץ פרחים ונניח בתבנית מרופדת בנייר אפייה. לחצי מכמות הפרחים נוציא חור באמצע ע"י צנטר קטן או פקק קטן.

נאפה את העוגיות בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות כ10-15 דקות, עד שצידן התחתון של העוגיות זהוב. העוגיות עצמן נשארות די בהירות.

לאחר שהעוגיות הצטננו קצת, אפשר להתחיל למלא אותן בריבה. אני אוהבת לעשות את זה עם שק זילוף, אבל אפשר בהחלט לעשות זאת בעזרת כפית. נסגור את העוגיות ל"סנדוויץ'" ונפדר באבקת סוכר.

תחביאו אותן, תחביאו אותן – הן לא באמת מחזיקות מעמד!

הערות ותוספות:

1. אפשרויות מילוי נוספות:

· כל ריבה בכל טעם אחר, כמובן

· שוקולד (אני מעדיפה נוטלה)

· ממרח חרובים

· ממרח תמרים

2. אפשר להפוך את העוגיות לחומות ע"י המרת כף או שתיים מכמות הקמח בקקאו, כך הבצק נצבע בצבע חום.

3. אם אין לכם שקדים טחונים, אפשר בהחלט להמיר אותם באגוזי מלך או לוז טחונים. הטעם יהיה בהתאם. למעשה, עוגיות עם אגוזי לוז הייתי ממלאה בנוטלה או בממרח נוגט – טעים ביותר!

4. בהחלט אפשר להשתמש בכוס קטנה כדי לקרוץ עיגולים במידה ואין לכם קורצן פרח. כמו שכבר ציינתי – העוגיות טעימות בכל צורה:)

אחחחח, מה לא הייתי נותנת עכשיו בשביל סברינה של פעם…

עוד מתוקים:

19 תגובות
השאירו תגובה

עשינו את העוגיות האלו לאחיינים החמודים שלנו (נגלות נפרדות לכל צד) והן חוסלו בזמן שיא! כיף לתת גם לקטנים לעזור לקרוץ פרחים מהבצק, הם מתענגים על העוגיות אפילו עוד יותר

לגמרי עוגיות להכין עם ילדים. שמחה שאהבת!:-)

שלום רב
מקסים, אבל אני לא מצליחה לצערי להתגבר על מחסום האותיות המשונות כדי לקבל עדכונים.

אני חייבת לשאול – כיצד לא מופיעה במתכון אבקת אפייה? ניתן לאפות בלי? מכיוון שניסיתי מתכונים דומים שכן מכילים אבקת אפייה והעוגיות תמיד יוצאות גדולות מהרצוי (לטעמי).

היי רותם,
בבצק פריך לעוגיות אני לא אוהבת לשים אבקת אפייה, שמנפחת אותו קצת לטעמי… מעדיפה את העוגיות יותר פריכות,ובלי אבקת אפייה הן אכן כאלה. זה מתאים מאוד לעוגיות ריבה, שהריבה די מרככת את העוגיות עצמן.
בהצלחה ותודה!

נטלי

היי נטלי,

יש לי שאלה, כאשר אני מצמידה את העוגיות הריבה/ השוקולד זה מה שמחזיק את שני החלקים של הסנוויץ? האם אני צריכה למרוח על כל משטח העוגייה מהמילוי כדי שידבקו?

היי ענת,

אכן הריבה/ שוקולד (כל מה שמחליטים למרוח) זה מה שמחזיק את העוגיות צמודות ולמעשה "מדביק" אותן. לא צריך למרוח על כל שטח העוגיה, בזמן שלוחצים אותן לסנדוויץ', המלית מתפשטת בפנים, ומכסה את מרבית שטח העוגיה, וכך נוצרת ההדבקה.

שיהיה בהצלחה!
נטלי

היי נטלי,
הענתי את העוגיות היום והיה קצת קשה לעבוד עם הבצק למרות שקיררתי אותו כל פעם לפי הרידוד וכל פעם לפני הקריצה, והוא עדיין היה דביק לצערי :/
יצא בסוף טעים, אבל שוב- לא נוח לעבודה כל כך..

היי רומי,

יש הרבה אלמנטים שיכולים להשפיע על היווצרות הבצק, ואחד מהם הוא כמות הלחות שבקמח (משתנה מחברה לחברה ובמזגי אוויר שונים). אם את רואה שהבצק שלך דביק מאוד ולא נוח לעבודה בהיותו קר, יש להוסיף כף או שתיים של קמח, משום שזה אומר שרמת הלחות בבצק גבוהה למדי, ויש לאזן אותה (כאמור, ע"י הוספת כמות נוספת של קמח).
בצק זה דבר משתנה, וכמה שחשוב לשקול חומרים, יש הרבה פעמים סטיות תקן לפה ולפה, ולכן יש להיות עם יד על הדופק ולראות כיצד מתנהג הבצק ולפעול בהתאם (עוד קמח במידה והבצק "רטוב" מדי, ועוד קצת מים קרים אם הוא אינו מתגבש).

שמחה שבכל זאת יצאו טעימות.
תודה על ההארה!
נטלי

היי נטלי
בתאריך 18/8/2010 פירסמת מתכון בYNET של עוגיות סנדוויץ ואגוזי לוז ונוטלה ואני מוכרחה לציין שהבצק יצא מאוד מאוד דביק והיה בלתי אפשרי לעבוד איתו(ויש לי ניסיון באפייה)יש לדעתי טעות במתכון בין כמות החומרים היבשים והרטובים,ולא פעם ראשונה שYNET טועים ברישום הכמויות במתכונים שלך.אני אשמח מאוד אם תיבדקי את המתכון שנית.בכל מתכון אני שוקלת ומודדת במדוייק את החומרים,והמזג אוויר היה קר,לכן מפליא אותי שהבצק יצא כך.ממתינה לתשובתך המהירה.

היי אתי,

ראשית מצטערת לשמוע שלא הצליח לך. כל המתכונים המפורסמים גם בוואינט וכמובן גם אלה שכאן נערכים ונבדקים כמה וכמה פעמים לפני שאני מפרסמת, כולל אינספור הגהות שאני עושה לכל פוסט.
בדקתי שוב את המתכון של העוגיות לאחר שהיו עוד כמה תלונות, ואצלי זה עבד בסדר. הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה זה באמת רק עניין צינון הבצק – יכול להיות שהוא פשוט לא קר מספיק ולכן מתחמם מהר מדי, מה שהופך אותו לדביק.
בכל מקרה, אם הוא מרגיש לך ממש דביק תמיד אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של קמח, זאת משום שגם בפרסום הכמויות המדויקות ביותר יכולות להיות סטיות לכאן ולכאן בגלל סוגי קמח שונים (עם אחוזי לחות שונים), וכמובן לחות באוויר – כל אלה יכולים להשפיע על מרקם הבצק.

נטלי

היי נטלי,
עשיתי את המקרון קפה, קראתי לפני את כל הטיפים שנתת ולמרות זאת חלק מהמקרונים יצאו לי סדוקים, למות הסדקים הצלחתי לשחרר אותם מהתבנית, אבל מה יכולה להיות הסיבה לסדקים?

ממתינה לתשובתך, מיטל

היי מיטל,

יתכנו שתי סיבות לסדקים במקרונים:
1. אפייה בחום גבוה מדי ובטורבו, מה שהעיף את התערובת ויצר סדקים.
2. חוסר המתנה מספיק ליצירת קרום במקרונים לפני האפייה.

נטלי

צהריים טובים נטלי,
התמונות האלה צריכות להופיע תחת הערך "עוגיות ריבה" בקוקיפדיה, או מה שלא יהיה… איזה יופי!
רציתי לשאול אם יש תחליף לליקר – כף חלב, למשל?
אם אפשר, רציתי גם לשאול בעצתך.
יותר מפעם אחת קרה לי שעוגיות רידוד פשוטות שאפיתי, ללא אבקת אפייה, יצאו כך שהתחתית שלהן אינה שטוחה אלה קמורה.
את יכולה אולי לעזור לי למצוא את הסיבה והפיתרון לכך?
אשמח מאוד אם תוכלי לענות, ושוב תודה על בלוג נהדר!

היי מיכל,

אפשר להמיר את הליקר בחלב או מים באותה כמות ויצא בסדר גמור.
לצערי לא נתקלתי בתופעה שאת מתארת. איך את מכינה את הבצק? מה המתכון?

נטלי

בוקר טוב נטלי,
תודה רבה על התגובה ועל הנכונות לעזור.
התכוונתי "אלא קמורה", כמובן, סליחה על זה…
הבצק הוא בצק פריך, וזה קרה עם מספר מתכונים, ששיטת ההכנה בכולם זהה: קמח, סוכר וחמאה קרה מעובדים לפירורים, ואז מוסיפים את הנוזל, ביצה/חלמון/שמנת. הכמויות מעט שונות בין מתכון למתכון.
אבל כמעט תמיד המרכז של הצד התחתון של העוגיה כאילו שוקע מעט פנימה, לא "level" עם שולי העוגיה.
זה לא גורע מהטעם, אבל מפריע לי שאני לא מצליחה לקבל צורה קצת יותר אחידה (לא "מושלמת" כמו העוגיות האלה או ריבועי הסנדוויץ' שוקולד-חלבה, רק קצת יותר אסתטית…)
בכל מקרה, תודה רבה והמשך יום נעים!

היי מיכל,

האם המתכונים אליהם את מתייחסת כוללים גם אבקת אפייה? אני שואלת משום שיכול להיות שאבקת האפייה היא הסיבה לקימור בעוגיות.

נטלי

נטלי,
שוב תודה על ההתייחסות!
זהו, חשבתי שאבקת אפייה היתה גורמת לבצק להתנפח, אבל במקרים הנ"ל לא השתמשתי בה.
אתמול, למשל, אפיתי עוגיות חמאה סטנדרטיות (חמאה, אבקת סוכר, שקדים, קמח, חלמון), ושוב, ברובן התחתית התקפלה פנימה.
אין לי מושג למה, אבל אמשיך לנסות…
הרבה הרבה תודה ויום נעים!

RSS לתגובות לפוסט זה

כתובות לטראקבק

השאירו תגובה
כתובת הדואל לא תוצג לעולם