• he
  • en

10 דברים שלא ידעתם עלי + מתכון לעוגיות שוקולד לבן קרמליות

לפני כמה ימים קראתי את הפוסט החדש של אפרת, על מרק כרובית ה-ו-ר-ס (טעמתי, אתם חייבים לנסות!), בו היא כתבה 10 דברים שלא ידעתם עליה. במסגרת המשחק, היא הייתה צריכה להעביר את המשימה לעוד שלושה בלוגרים, ואני הייתי אחת מהם. כמובן שקיבלתי את המשימה בשמחה, ולא היה לי ספק שאני הולכת לקחת בזה חלק. כבר ברגע שקראתי את הפוסט התחלתי לחשוב ביני לבין עצמי אילו דברים עוד לא חשפתי במהלך (כמעט) חמש שנות קיומו של הבלוג. להפתעתי, די מהר הצלחתי למלא את הדף, והנה 10 הדברים ש(אולי) לא ידעתם עלי.

  1. אני טיפוס של בוקר. לא משנה מתי הלכתי לישון, לרוב לא תתפסו אותי במיטה אחרי 8:00 בבוקר. אני כל כך אוהבת את השקט של הבית בשעות הבוקר, במיוחד בסופי השבוע, שמאפשר לי להספיק המון דברים ממש מוקדם, שלא לדבר על לאפות ולהעיר את נמרוד (או את השכנים) עם ריחות של מאפי שמרים ועוגות.
  2. אני שונאת לבשל. אפייה היא אהבת חיי, אבל אם אני צריכה לבשל משהו אני עושה את זה ברוב המקרים בחוסר רצון מוחלט. שלא תבינו לא נכון – אני ממש אוהבת לאכול "אוכל אמיתי" שהוא לא רק קינוחים ומתוקים, אבל תמיד מעדיפה שמישהו אחר יכין לי אותו. ותמיד- תמיד אני מציעה קינוח תמורת אוכל.
  3. אני אוהבת לנהוג, במיוחד בחו"ל. אולי מכורח המציאות שהפכה אותי לנהגת הבלעדית בבית בשנים האחרונות, ואולי בגלל הגנטיקה (האבא האדיר שלי חולה-הגה). כך או כך, אין ספק שיש משהו נעים בכביש הפתוח ובנסיעה חלקה. יוצאים מן הכלל הם, כמובן, פקקי תנועה, בהם אני הופכת את עורי ומשתגעת מכל רגע בתוך האוטו. כמו כן, אני שונאת נהגים טיפשים שחותכים אותי מימין, נוהגים כמו מטורפים ובאופן כללי – מסכנים את החיים של כולנו.
  4. שרתי באופן מקצועי תקופה ארוכה בילדות ובגיל העשרה, ואפילו עשיתי מבחן בגרות בפיתוח קול. עד היום כשאני לבד בבית אני אוהבת לשים כל מני שירים ברקע ולשיר עם הזמר/ת ממש כאילו אני מופיעה בפני קהל. לסעיף הזה יש גם בונוס: נבחנתי באודישנים לכוכב נולד אי שם בעונה הראשונה, אבל לא התקבלתי לתוכנית (וכנראה שטוב שכך). חוץ מזה אני בן אדם מוסיקלי באופן כללי – בילדות ניגנתי על קלידים במשך לא פחות מ-10 שנים, וכשבגרתי גם קצת על גיטרת בס, ואני מאוד מאוד אוהבת להאזין למוסיקה.
  5. שיבושי לשון מוציאים אותי מדעתי. יש דברים כל כך בסיסיים שכל כך הרבה אנשים טועים בהם שאני משתגעת מזה. אנשים ישנים, לא יושנים. ויש ארבעה כסאות ליד השולחן, לא ארבע. ברוב המקרים אני מתקנת אנשים בעיקר בלב ולא בקול רם, אבל לחברים ולמשפחה קרובה אני מעירה בעדינות במידת הצורך.
  6. אני ממעטת לאכול את הקינוחים שאני מכינה. הכנתי טארט או עוגה מגניבה? הם בדרך כלל ימצאו את עצמם בדרך לחברים או למשפחה. לעתים אני משאירה חתיכה קטנה מכל דבר כדי שנמרוד יוכל לאכול, אבל ברוב המקרים כל מה שאני מכינה לא נשאר בבית. כמובן שיש יוצאי דופן שהם עוגיות חמאה, עוגות בחושות למיניהן ולפעמים גם עוגות שמרים. אבל הרוב המוחלט – לא נשאר בבית.
  7. החל מגיל 14 בערך, הייתי כותבת למגירה ולעתים אף פרסמתי חלק מהדברים באתר שהיה פופולרי לכותבים באותה תקופה. כתבתי שירים, סיפורים קצרים, הגיגים מטופשים ואפילו התחלה של רומן שכנראה לעולם לא יראה את הסוף. איפשהו בגיל 20 הפסקתי עם הכתיבה מהסוג הזה, אבל תמיד בער בי לחזור אליה ושיוועתי לשובה של המוזה. בסוף התגלגלתי לכתיבה קולינרית ואין ספק שהיא משלבת הרבה אהבות שלי בתוכה.
  8. שני הסרטים האהובים עלי ביותר הם המספריים של אדוארד (ויש בו גם קטע אחד שתמיד גורם לי לבכות) ואליס בארץ הפלאות (המקורי של דיסני משנת 1951). חוץ מזה אני אוהבת לצפות בסרטים בקולנוע לפחות 2-3 בחודש, עם עדיפות לקומדיות אינדי חמודות, מותחנים, סרטי אימה ודרמות עשויות היטב. הבמאי האהוב עלי הוא קוונטין טרנטינו.
  9. המוטו שלי בחיים, אותו למדתי מנמרוד, הוא שצריך לצבור חוויות ולא חפצים. אני מעדיפה ללכת לאכול במסעדה שווה, לטוס לחו"ל או אפילו סתם ללכת לראות איזו הופעה מעניינת מאשר לקנות בגדים או חפצים מיותרים לבית. זאת הסיבה, אגב, שממש קשה לקנות לי מתנה ליום ההולדת, ואני תמיד מעדיפה פשוט לצאת יחד לארוחה טובה או לסרט. החפצים היחידים שאני אוספת בכפייתיות הם דיסקים (באוסף שלנו יש לא פחות מ-800) וספרי בישול ואפייה.
  10. יש לי כוח רצון מברזל. אני משתדלת מאוד להצליח להשיג את כל מה שאני רוצה (במידת האפשר ועם התאמה למציאות, כמובן) ועובדת ממש קשה בשביל זה. אני מאמינה שהצלחות מגיעות בעקבות עבודה קשה ומאומצת ושאין דבר כזה הצלחה ברגע.

___

החלק השני של המשימה הוא להעביר אותה לשלושה בלוגרים נוספים, אז אני שמחה להעביר את המשימה למור הקורעת ממורקייק, להילה הנפלאה מביסים ולשי המוכשרת מתשוקה בתבנית אפייה. מקווה שתיהנו לכתוב את הרשימה הזאת כמוני 🙂

כמובטח – הנה גם מתכון קל ופשוט לעוגיות שוקולד לבן קרמליות שמכינים בקלי קלות (וגם מי שלא חובב גדול של שוקולד לבן מתאהב בהן). הן פריכות, מתוקות ופשוט נפלאות ליד הקפה. כמה דקות של הכנה – והן שלכן.

עוגיות שוקולד לבן קרמליות

צילום: נטלי לוין

עוגיות שוקולד לבן קרמליות

כמות: 25-30 עוגיות קטנות
זמן הכנה כולל: שעתיים
רמת קושי: קל

מצרכים:
100 גרם חמאה רכה מאוד
80 גרם סוכר חום דמררה
1 כף סילאן
קורט מלח
1/2 כפית תמצית וניל
1 חלמון
125 גרם קמח לבן
1/4 כפית אבקת סודה לשתייה
100 גרם שוקולד לבן, קצוץ

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל-170 מעלות.
  2. בקערת מיקסר עם וו גיטרה מקרימים יחד חמאה, סוכר חום, סילאן, מלח ווניל עד שמתקבלת תערובת קרמית ורכה מאוד.
  3. מוסיפים פנימה את החלמון ומערבלים עד שהוא נטמע בתערובת.
  4. מוסיפים קמח ואבקת סודה לשתייה ומערבלים  רק עד שהתערובת מתחילה להתאחד.
  5. מוסיפים שוקולד קצוץ ומערבלים עד שהוא מתפזר בצורה אחידה בתערובת.
  6. מגלגלים את הבצק לעיגולים קטנים בקוטר 2-3 ס"מ ומניחים במרווחים על גבי תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה.
  7. אופים במשך כ-10-15 דקות או עד שהעוגיות מזהיבות ומתייצבות.
  8. מצננים לחלוטין ומגישים.

הערות, הארות ותוספות:

  • שומרים את העוגיות בקופסה אטומה עד 4-5 ימים.
  • חשוב לצנן את העוגיות עד שהן קרות לחלוטין לפני שסוגרים בקופסה, על מנת שישארו פריכות.
  • אפשר לגוון בסוגי השוקולד ולהשתמש בשוקולד חלב או מריר במקום הלבן באותה כמות.
  • אפשר להוסיף אגוזים קצוצים לבצק.
  • במקום סילאן אפשר להשתמש בדבש או במייפל, אם כי הטעמים יהיו קצת יותר עדינים.

הרשמו לניוזלטר של עוגיו.נט

הרשמו לרשימת התפוצה של עוגיו.נט לקבלת ניוזלטר חודשי מתוק

תודה שנירשמת.

שגיאה בהרשמה, נא לנסות שוב.

Send this to a friend